מחקר: חולי סרטן מקבלים תרופות יקרות במינון גדול מדי – בגלל מניפולציה - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר: חולי סרטן מקבלים תרופות יקרות במינון גדול מדי – בגלל מניפולציה

מחקר של אונקולוג מבילינסון חושף: חולי סרטן ריאה מקבלים תרופות יקרות במינונים מוגזמים בגלל תכנון מכוון של חברות התרופות ■ לפי המחקר, שינוי במינון עשוי לחסוך בכל שנה 800 מיליון דולר בארה"ב, ו-4 מיליון שקל בישראל - מבלי לפגוע כלל ביעילות הטיפול

15תגובות
.
Carlos Giusti/אי־פי

התרופות החדשות למחלת הסרטן שיוצאות לשוק בשנים האחרונות שוברות את כל שיאי התמחור בהיסטוריה של התרופות, ומחירן עולה משנה לשנה - לא תמיד ביחס ישיר ליעילותן ולתועלת הרפואית שהן מביאות לחולים. מחקר חדש בהובלת החוקר הישראלי ד"ר דניאל גולדשטיין, אונקולוג מבית החולים בילינסון, שהוצג השבוע בכנס האונקולוגי הגדול בעולם (ASCO), מגלה כי המחירים הבלתי-סבירים של התרופות הללו הם רק חלק מהסיפור.

המחקר חושף כי מעבר לכך שמדובר בתרופות יקרות באופן קיצוני, לעתים לחברות התרופות יש דרכים למקסם עוד יותר את רווחיהן, על ידי תכנון מניפולטיבי של האריזות והמינונים המומלצים של התרופות, ובאמצעות תכנון של הדרך שבה התרופות יוגשו לאישור הרשויות.

גולדשטיין הוא אונקולוג וחוקר מצליח, שהיה ממובילי מאבק האונקולוגים המפורסם נגד התמחור המוגזם של תרופות לסרטן בארה"ב. לפני שנתיים הוא עלה לישראל, והוא עובד כיום במרכז דוידוף לטיפול במחלת הסרטן בבילינסון, שבו הוא ממשיך לעסוק באינטנסיביות בנושא תמחור התרופות למחלה. המחקר הנוכחי בהובלתו מתמקד בקיטרודה, התרופה האימונותרפית של חברת מרק לסרטן הריאות, שהחומר הפעיל בה הוא פמברוליזומאב. קיטרודה נחשבת פורצת דרך מבחינת יעילותה, אך היא גם יקרה באופן קיצוני. עלות התרופה בארה"ב היא 48 דולר למ"ג, כאשר המינון המומלץ לחולה סרטן הריאות הוא 200 מ"ג - 9,600 דולר למחזור טיפול שאותו יש לעבור אחת לשלושה שבועות, פעמים רבות במשך חודשים ארוכים.

מחיר זה הופך את קיטרודה לתרופה שכמעט בלתי־אפשרי לממן אותה באופן עצמאי, ויוצר נטל על כלכלתן של מדינות המממנות את התרופה עבור אזרחיהן. בתחילת 2017 נכנסה קיטרודה לסל התרופות גם בישראל עבור 215 חולי סרטן הריאות, בעלות של כ-40 מיליון שקל - כמעט עשירית מעלות כל התוספת לסל התרופות.

תרופה קיטרודה

אין שום הבדל ביעילות בין המינונים

קיטרודה אושרה לשימוש על ידי מינהל התרופות בארה"ב (FDA) ב–2016 על פי ממצאים של מחקר קליני גדול, שבו נעשה שימוש במינון קבוע של 200 מ"ג לחולה, בלי קשר למשקל גופו. החוקרים שערכו את המחקר - רופאים משירותי בריאות כללית ומאוניברסיטת אמורי באטלנטה שבארה"ב - מצאו כי המינון הסטנדרטי שבו היא ניתנת לחולי סרטן הריאה - 200 מ"ג - גבוה בכ-25% בממוצע מהמינון הנחוץ להם.

לעומת המחקר שגרם לאישור התרופה על ידי FDA, מחקרים קודמים שנערכו על קיטרודה עשו שימוש במינון מותאם אישית - 2 מ"ג לכל ק"ג ממשקלו של החולה, ויש עדות מדעית מוצקה לכך שאין שום הבדל ביעילות בין מינון של 2 מ"ג לק"ג לבין המינון הקבוע של 200 מ"ג לחולה. מאחר שמשקלו הממוצע של חולה סרטן הריאה הוא 75 ק"ג, המינון הממוצע המתאים לחולה הוא 150 מ"ג (2 מ"ג לכל ק"ג משקל) - 25% פחות מהמינון שניתן בפועל.

בשלב הבא, החוקרים חישבו כמה כסף ייחסך אם כל החולים המשתמשים בקיטרודה במינון של 200 מ"ג יקבלו מינון ממוצע של 150 מ"ג. מסקנתם היא כי השינוי במינון עשוי לחסוך 800 מיליון דולר בשנה בארה"ב לבדה, ו-4 מיליון שקל לסל התרופות בישראל בשנה. וזאת, חשוב להדגיש, מבלי לפגוע כלל ביעילות הטיפול.

מדוע חברת התרופות בחרה לרשום את התרופה במינון של 200 מ"ג ולא במינון מותאם אישית שהוכח כבר כיעיל? גולדשטיין מתנסח בזהירות: "כל חברות התרופות מנסות להשתמש במינונים קבועים ולא אישיים. למה? זו שאלה טובה. בחברות אומרים שהסיבה היא שזה יותר נוח אבל הן אלה שבחרו את המינון הגבוה, אחרי שבשנים הראשונות כל המחקרים היו על מינונים לפי משקל. ייתכן בהחלט שחברות התרופות מתאימות את המינונים במחקרים הקליניים כלפי מעלה כדי להגדיל את הרווחים שלהן, אבל אין לי הוכחה לכך", הוא אומר.

רופאים צריכים לחשוב גם על העניין הכלכלי

ד"ר דניאל גולדשטיין
אייל טואג

תוצאות האנליזה פורסמו השבוע בכתב העת Journal of National Cancer Intitute ובכנס רפואי, ועוררו הדים בקרב קהילת האונקולוגים. "זה המחקר הכי פשוט שעשיתי - אבל הכי משמעותי", אומר גולדשטיין.

מה אתה מצפה שיקרה עכשיו? רופאים יחליטו להתעלם מהמינון המאושר ויחזרו על דעת עצמם למינון מותאם אישית לפי משקל?

גולדשטיין: "אני מקווה מאוד שרופאים יעשו זאת. זה ממש חשוב, כי רופאים צריכים לחשוב גם על העניין הכלכלי. זה דומה בעיני לעיקרון של מיחזור - כשם שכדי להיות אזרחים טובים אנחנו צריכים למחזר חומרים - כך כדי שרופאים יהיו גם אזרחים טובים, הם צריכים לתת מרשמים במינון המתאים ולא לבזבז את הכסף של המדינה ושל המטופלים שלהם".

יותר נוח לבזבז
לפי המחקר, כך הולכים לאיבוד כספי החולים והמדינה
*ממוצע המשקל של חולי סרטן הריאה הוא 75 ק"ג
המחיר בארה"ב של 1 מ"ג קיטרודה הוא 48 דולר
חברת התרופות רשמה ב- FDA את קיטרודה לפי מינון קבוע
של 200 מ"ג – 25% יותר מהכמות הנחוצה
המינון המתאים לחולה סרטן הריאה הוא 2 מ"ג לק"ג –
150 מ"ג בממוצע לחולה*
התוצאה: האמריקאים מבזבזים מדי שנה 800 מיליון דולר
על כמות מיותרת של התרופה היקרה
חברת התרופות מייצרת אריזות גדולות מדי,

הבזבוז לא נעצר במינון הגבוה שנרשם לכל חולה: החוקרים מספרים על תרגיל נוסף ומקומם של חברת התרופות, שנועד לכאורה להעלות את רווחיה: קיטרודה אושרה בארה"ב ב-2014, ונמכרה באריזות של 50 מ"ג. אלא שב-2015 הפסיקה החברה לשווק אריזות של 50 מ"ג, ועברה לאריזות של 100 מ"ג. בינתיים, קיטרודה אושרה באירופה ונמכרה שם באריזות של 50 מ"ג. בעבר עלתה הצעה למכור אותה גם באריזות של 10 מ"ג - דבר שלא יצא לפועל. "אנחנו מאמינים שזו חובתו של היצרן לספק מגוון של גדלי אריזות, כדי לצמצם למינימום את בזבוז התרופה", כותבים החוקרים.

זה נשמע הגיוני מאוד להציע אריזות בגדלים שונים, כדי לדייק ככל הניתן את הכמות הניתנת לחולה. האם התרופה יוצרה אי פעם באריזות של 10 מ"ג?

"לא. אריזות של 10 מ"ג היו רק הצעה של קבוצת רופאים מהמרכז הרפואי לחקר הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג, במאמר שפירסמו לפני שנה בכתב העת הרפואי BMJ. במאמר הם ניתחו את גודל האריזות של כל התרופות לסרטן, ומצאו שבחלק מהתרופות יש מבחר מגוון של גדלי אריזות, החל מ-1 מ"ג ועד 50 מ"ג, וכשזה כך - אין שום בזבוז של תרופות, כי אפשר להגיע למינון המדויק שהחולה צריך. לעומת זאת, בתרופות אחרות יש מבחר קטן של אריזות בגדלים שונים - שהם תמיד גדולים מדי. משמעות הדבר היא שתמיד יש בזבוז".

תמריץ שלילי שמעודד בזבוז

לגולדשטיין ושותפיו למחקר יש הצעה פרקטית למוסדות רפואיים שרוצים להתמודד עם בעיית הבזבוז: "אם אין גדלים מתאימים של אריזות - יש לחלק בין החולים את העודפים מהאריזות הקיימות", הם כותבים. מרגע הפתיחה של אריזת קיטרודה, התרופה יכולה להשמר בטמפרטורת החדר למשך שש שעות ובמקרר למשך יממה.

"אנחנו מציעים שכדי למקסם את השימוש בקיטרודה, הטיפול בה ירוכז לימים מסוימים בשבוע", כותבים החוקרים. הם גם מזכירים כי כיום לרופאים בארה"ב יש תמריץ לרשום למטופליהם מינונים גבוהים של תרופות יקרות (הרופאים מקבלים מחברות התרופות תשלום כאחוז ממחיר התרופות שהם רושמים, ר.ל.ג). "כיום יש מדיניות של תמריץ שלילי שמעודד בזבוז; זה עלול להוות מכשול בפני יישום של מינון מדויק של קיטרודה", כותבים החוקרים.

"אני חושב על זה כך", אומר גולדשטיין: "צורפים נזהרים מאוד לא לבזבז אפילו שמץ של זהב כשהם מכינים תכשיט - הם אפילו ממיסים את השאריות בסיום העבודה ומשתמשים בהן שוב כדי לא לבזבז. אנחנו צריכים לנקוט בדיוק באותה רמה של תשומת לב וזהירות, כדי שלא לבזבז תרופות יקרות לסרטן".

"הנושא יקר מאוד ללבי", הוא אומר. "חשוב לי לחסוך לחברה כסף היכן שאפשר, כדי שניתן יהיה להשתמש בכסף הזה לדברים אחרים שהחברה באמת זקוקה להם - אם אלה תחומים אחרים ברפואה, ואם תחומים חברתיים אחרים כמו חינוך, שירותים חברתיים ותמיכה בעניים".

מחברת MSD, יצרנית התרופה, נמסר: "MSD מאמינה כי המינון הקבוע מפשט ומסייע בחישוב המנה לכל מטופל, מאפשר תהליך עקבי ויעיל של תמחור לטובת הכללה של הטיפול בסל, ודווקא מונע בזבוז של התכשיר".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם