רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכה: המדינה תשקיע מיליארדי שקלים - כדי שאנחנו נשלם פחות על ביטוח סיעודי

כך מתכנן משרד הבריאות לחסוך לנו עשרות אלפי שקלים, למנוע את הזנחת הקשישים ולהפסיק את המצב שבו בני המשפחה של הקשיש צריכים לדווח על הכנסתם, רכושם ומצב המשכנתא שלהם

43תגובות

משרד הבריאות, בראשות השר יעקב ליצמן, מקדם מהפכה בשירות הסיעודי שהמדינה מספקת לאזרחיה. מדובר בתוכנית שמשנה הן את מבנה השירותים הסיעודיים בישראל והן את התקציב והעלות שלהם.

מטרת התוכנית היא להגיע למצב שבו המדינה מעניקה שירות סיעודי מספק לאזרחיה, כך שהזדקקותם לביטוח סיעודי פרטי של קופות החולים או של חברות הביטוח תפחת מאוד, אם לא תתייתר כליל. לשם כך, משרד הבריאות מציע להגדיל במידה ניכרת את היקף השירותים הסיעודיים הניתנים על ידי המדינה. בסך הכל מציע משרד הבריאות להגדיל את השקעת המדינה בטיפולים הסיעודיים בכ-2.5 מיליארד שקל בשנה - גידול של 35% לעומת המצב כיום. הגידול ימומן כולו מהעלאת מס הבריאות ב-0.5%.

מעון יום סעודי
אייל טואג

200 אלף קשישים סיעודיים בישראל

בישראל חיים כיום כ-900 אלף קשישים מעל גיל 65, מתוכם 200 אלף סיעודיים. מרבית הקשישים הסיעודיים, כ-175 אלף, מטופלים בבית (בקהילה), 160 אלף מהם מקבלים לשם כך גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, וכ-15 אלף מממנים העסקת עובד זר מכיסם הפרטי. כ–25 אלף נמצאים באשפוז סיעודי, מהם 14 אלף ממומנים על ידי קצבת הקוד הסיעודי של משרד הבריאות (ועד כ-2,500 הם סיעודיים מורכבים, ומטופלים בידי קופות החולים). סך ההוצאה הלאומית לסיעוד היא כ-13 מיליארד שקל בשנה, אבל רק 7.1 מיליארד שקל מתוכה — 56% - ממומנים בידי המדינה. היתרה, כ-4 מיליארד שקל, הם הוצאה פרטית של אזרחי ישראל.

במשרד הבריאות מזהים שורה של בעיות בטיפול הסיעודי שמגישה המדינה, ובראש ובראשונה היקפו הנמוך יחסית, 56% בלבד — שמאלץ את אזרחי ישראל להתגונן מפני העלויות האדירות הכרוכות בטיפול הסיעודי באמצעות רכישת ביטוח סיעודי מקופות החולים או מחברות הביטוח.

בממוצע, החזקת עובד זר לשם טיפול בבית עולה יותר מ–5,000 שקל בחודש, ואשפוז סיעודי פרטי עולה 15–18 אלף שקל בחודש. לכן, 5.3 מיליון מאזרחי ישראל מחזיקים בביטוח סיעודי — שיעור כיסוי מהגבוהים בעולם — מהם 4 מיליון באמצעות קופות החולים, 0.7 מיליון באמצעות ביטוחים קבוצתיים של מקומות עבודה (שלפי הוראת המפקחת על הביטוח יופסקו בתוך שנה), ו–600 אלף באמצעות ביטוח סיעודי פרטי של חברות הביטוח. הביטוח הסיעודי הוא מהביטוחים היקרים ביותר בישראל, והוא מסביר גם את ההיקף הגדול של ההוצאה הפרטית על סיעוד בישראל.

ריבוי הכתובות מונע מעקב אחר הנזקקים

בעיה חמורה נוספת היא היעדר הרצף הטיפולי הסיעודי. המצב המגוחך הוא שקשיש רגיל מטופל בידי קופת החולים שלו, אך אם הוא תשוש־נפש הוא מטופל בידי משרד הרווחה, אם הוא סיעודי שמטופל בבית הוא ממומן בידי הביטוח הלאומי, אם הוא נדרש לאשפוז סיעודי הוא ימומן ישירות בידי משרד הבריאות, ואם באשפוז הסיעודי שלו מעורבות גם בעיות בריאות (סיעודי מורכב), הוא יטופל שוב בידי קופת החולים.

ריבוי הגופים גורם לכך שאין מעקב מרוכז אחר הקשיש, וחמור מכך, שאף אחד מהם אינו מציע לו תמריץ שימנע את הידרדרותו. אפשר לומר שהמצב אפילו הפוך — הזנחת הקשישים, הגורמת להידרדרותם למצב סיעודי, מסייעת לקופות החולים, מאחר שהטיפול בקשיש במקרה כזה עובר לאחריות הביטוח הלאומי או משרד הבריאות.

יעקב ליצמן
אוהד צויגנברג

בעיות קשות נוספות נובעות מהנטל הנורא על בני משפחה, שצריכים לטפל בקשיש שנהפך לסיעודי. מדובר בנטל ביורוקרטי עצום, שהוא התנאי לקבלת סיוע סיעודי מהמדינה. למשל, כדי להיות זכאי לאשפוז סיעודי על חשבון משרד הבריאות, כל בני המשפחה של הקשיש צריכים לספק נתונים על הכנסתם ועל רכושם, להציג הערכות שמאי לשווי הרכוש, תלושי שכר, משכנתא, כמה ילדים עדיין תלויים בהם ועוד.

כל זה נדרש כדי שמשרד הבריאות יתבע מכל אחד מבני המשפחה להשתתף באופן חלקי בעלות האשפוז של הקשיש. מדובר במשוכה ביורוקרטית מעיקה כל כך, שחלק גדול מוותרים מראש על הזכות ומממנים את האשפוז הסיעודי — כאמור, עד 18 אלף שקל בחודש — בעצמם.

השלכות קשות 
על משק הבית

הנטל הכבד על בני המשפחה כרוך גם בהשקעת זמן רב בטיפול בקשיש הסיעודי, או בהשגחה על המטפל הזר או הישראלי שדואגים לו. מחקר של מכון ברוקדייל העלה כי בעקבות נטל הטיפול הסיעודי נאלצו 13% מבני המשפחה להחליף מקום עבודה, 33% פרשו מהעבודה כליל, ו–71% נמצאים בסיכון ללקות בדיכאון. כלומר, לטיפול הסיעודי יש השלכות קשות על משק הבית ועל שוק העבודה.

ההשקעה העצומה של בני המשפחה, בזמן ובכסף, נובעת מכך שהיקף השירות שמגישה המדינה הוא דל ביותר. השירות העיקרי, זה של שעות טיפול בבית שמספק הביטוח הלאומי, רחוק מלהיות מספק. מדובר בטיפול של 10–22 שעות טיפול שבועיות בבית בלבד, כאשר הרמה הגבוהה ביותר, זו של 22 שעות (כשלוש שעות ביום) ניתנת למי שנחשבים למקרים סיעודיים קשים, ושבפועל זקוקים לעובד זר צמוד במשך כל שעות היממה.

בני המשפחה נושאים בנטל
71% תומכים עיקריים הנמצאים בקבומת סיכון לדיכאון
33% תומכים מתחת לגיל פרישה שדיווחו כי נאלצו לפרוש ממקום עבודתם עקב הטיפול בקשיש
13% תומכים שנאלצו להחליף מקום עבודה

בפועל, המשפחות שוכרות מטפלים נוספים או מטפלות בקשיש הסיעודי בעצמן, ובסופו של דבר נשחקות רגשית וכלכלית, מה שדוחף אותן לשלוח את הקשיש לאשפוז סיעודי גם אם זול יותר ויעיל יותר לטפל בו בבית.

זאת ועוד, מדי שנה מגישים 32 אלף קשישים בקשה לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, אך רק מחציתם מוכרים כסיעודיים. המחצית השנייה, 16 אלף קשישים שמצבם הוא על סף הסיעודי, נותרים בביתם בלי שקופות החולים או גורם אחר כלשהו יודע עליהם, מטפל בהם ומונע את הידרדרותם. אם לא די בכך, גם מערכת האשפוז הסיעודי נמצאת במצוקה קשה, עם תפוסה כמעט מלאה ומחסור חריף במיטות.

שינוי מהפכני במבנה השירות הסיעודי

כדי להתמודד עם הבעיות האלה, מציע משרד הבריאות לחולל שינוי מהפכני במבנה השירות הסיעודי שמספקת המדינה לאזרחיה. בראש ובראשונה הוא מציע לחלק מחדש את הסמכויות בין גופי הטיפול השונים, במטרה ליצור רצף טיפולי ותמריץ לשיפור מצבם של הקשישים.

סיעויים בישראל
200 אלף קשישים סיעודיים
160 אלף מקבלי גמלת סיעוד
200 אלף תביעות חדשות מדי שנה- רק מחציתן נענות
3,000 - הגידול השנתי נטו במספר מקבלי גמלת סיעוד
12.9 מליארד שקל - ההוצאה הלאומית לסיעוד

הרעיון הקודם, להוציא את האחריות על הטיפול הסיעודי בבית מהביטוח הלאומי ולהעבירה לקופות החולים, נדחה. לפיכך, שעות הטיפול בבית יישארו באחריות הביטוח הלאומי, אבל קופות החולים יקבלו תמריץ לסייע לביטוח הלאומי לחסוך בגמלת הסיעוד שהוא משלם (5.5 מיליארד שקל בשנה).

כיום יש גידול מתמיד במספר מקבלי גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי, בסך של כ–200–300 מיליון שקל בשנה. משרד הבריאות מציע, כנראה בהסכמת הביטוח הלאומי, שהחיסכון שייגזר מהפחתת הגידול הזה, באמצעות שיפור הטיפול בקשישים הסיעודיים, יזרום לכיסן של קופות החולים.

כדי להשיג זאת, משרד הבריאות מבקש להגדיל את התקציב של קופות החולים לשם טיפול בקשישים בבתיהם, ולהעביר את האחריות לאשפוז הסיעודי (2.1 מיליארד שקל בשנה) ממשרד הבריאות לאחריות קופות החולים. כך ייווצר לקופות החולים תמריץ להקטין את מספר האשפוזים — באמצעות השבחת הטיפול בקשישים בבתיהם.

קצבה מיוחדת לקשישים סיעודיים

הצעה שנייה היא כאמור להגדיל מאוד את היקף הטיפול שמציעה המדינה כיום. קודם כל, מדובר בשינוי שעות הטיפול שמציע הביטוח הלאומי. במקום שלוש רמות של זכאות יהיו שש רמות, כאשר הרמה הגבוהה ביותר (קשישים במצב הסיעודי החמור ביותר) יקבלו 33 שעות שבועיות של טיפול סיעודי, במקום 22 שעות כיום. פירוש הדבר הוא מעבר מ–3 לכ–5 שעות טיפול ביום.

לצד תוספת שעות הטיפול, הקשישים הסיעודיים יקבלו גם תוספת כספית - קצבה זקנה ייעודית לקשישים סיעודיים של 800 שקל בחודש. לפי חישובי משרד הבריאות, שעות הטיפול והקצבה המיוחדת שיקבל הקשיש יגיעו לסכום חודשי של 5,500 שקל, וזאת עוד לפני קצבת הזקנה הרגילה שהוא זכאי לה. וזהו כבר סכום שניתן להתחיל להסתדר אתו בטיפול ביתי.

עיקר הנטל עובד לקהילה
סעיפים עיקריים ברפורמה בטיפול הסיעודי, ועלותם במיליוני שקלים
הרחבת סל טיפולי הבית של קופות החולים -100
150- ביטול מבחני ההכנסה לילדים כתנאי לאשפוז סיעודי
300- יצירת רצף במבחני ההכנסה והרחבת האוכלוסיות הזכאיות
1,400- הרחבה משמעותית של שעות הסיעוד ברמות התלות הגבוהות ומתן פיצוי כספי נוסף

עם זאת, גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי מותנית במבחן הכנסה של הקשישים ובני זוגם. כיום יש שלוש מדרגות הכנסה בלבד - זכאות מלאה עד השכר הממוצע במשק, מחצית הזכאות עד פעם וחצי השכר הממוצע, ואובדן הזכאות בהכנסה של יותר מפעם וחצי השכר הממוצע במשק (כ-14 אלף שקל בחודש). משרד הבריאות מציע "להחליק" את מבחן ההכנסה ולהעלות את הרף העליון שלו לשכר של כ-15.5 אלף שקל בחודש.

תוספת מיטות 
והרחבת מרכזי היום

שינוי דומה ייעשה גם לגבי הזכאות לאשפוז סיעודי, המותנית במבחן הכנסה של הקשיש ושל כל בני משפחתו. ההצעה היא לבטל כליל את מעורבות הילדים במבחן ההכנסה, ובכך להקל אותו מאוד. נוסף על כך תינתן חבילת תמיכה ממשלתית לבן המשפחה המטפל בקשיש הסיעודי בביתו.

הצעה נוספת היא להרחיב את הקיבולת של האשפוז הסיעודי בישראל - תוספת מיטות לאשפוז סיעודי ישיר, באמצעות מתן תמריץ לבתי החולים הסיעודיים להגדיל את מספר המיטות, וכן תוספת מיטות כלליות לבתי החולים בגין הזדקנות האוכלוסייה.

הרחבת התשתית הסיעודית תכלול גם את מרכזי היום - פתרון טיפול יומי לקשישים הנמצאים בביתם, באמצעות הסעתם למרכז שבו מטפלים בהם, מאכילים אותם ודואגים להם לעיסוק ולחברה. כיום מרכזי היום מנוצלים בשיעור נמוך של 7% בלבד מהקשישים הסיעודיים, ובמשרד הבריאות מעוניינים להגדיל את השימוש בהם באמצעות מתן מענקי עידוד.

הציבור יממן - באמצעות מס הבריאות

בסך הכל מדבר משרד הבריאות על תוספת הוצאה ציבורית על סיעוד בסך של 2.5 מיליארד שקל בשנה, מ–7.1 ל–9.6 מיליארד שקל בשנה. עיקר ההוצאה, 1.4 מיליארד שקל, יופנה לתוספת שעות ולתוספת קצבת סיעוד בביטוח הלאומי.

מדובר בגידול עצום בהוצאה, שמשרד האוצר כמובן אינו שש לו, וזאת חרף העובדה שמשרד הבריאות מציע לממנו על חשבון הציבור - באמצעות העלאת מס הבריאות ב-0.5%. משרד הבריאות מתעקש שדי בתוספת של 0.5% למס הבריאות כדי לממן את עלות התוכנית כולה, לרבות בטווח הארוך. בדיקות אקטואריות שנערכו בידי משרד הבריאות מעלות כי מספר הקשישים אמנם אמור לזנק - ההערכה מדברת על גידול שנתי של 3.7% במספר נזקקי הסיעוד - אבל גם תקבולי מס הבריאות גדלים, בשל העלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה ועליית השכר הממוצע.

לכן, הערכת משרד הבריאות היא כי לאורך שנים ייווצר פער של כ-1% בין הגידול בתקבולי מס הבריאות לגידול בעלות הטיפול הסיעודי. מדובר בתוספת שתגיע ב-2040 ל-0.25% מהתוצר, סכום שניתן לשאת בו בקלות יחסית.

יש לציין כי החישובים של משרד הבריאות לא נבדקו עדיין, וכנראה אינם מקובלים על הביטוח הלאומי ועל משרד האוצר. הללו מעריכים כי בפועל, עלות ההצעות המדוברות גדולה בהרבה, כנראה קרובה יותר ל-3.5 מיליארד שקל מאשר ל-2.5 מיליארד שקל. כמו כן, ההערכה היא שאין היתכנות פוליטית להעלאת מס בריאות ב-0.5% לאוכלוסיות החלשות, ולכן מימון ההצעה - אם תתקבל - ייפול כולו על מעמד הביניים והמעמד הגבוה. במקרה כזה, מס הבריאות יתייקר בשיעור גבוה בהרבה - 1%–2%.

עוד עולות טענות לגבי העברת האשפוז הסיעודי לקופות החולים, מאחר שמדובר באשפוז שמותנה במבחן הכנסה, ואילו קופות החולים לא עוסקות כיום בכלל במבחני הכנסה אלא נותנות שירות אחיד לכל המבוטחים. גם עיתוי העברת האשפוז הסיעודי נראה בעייתי - בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש נמצאות קופות החולים בעיצומה של קליטת בתי החולים לחולי נפש, וספק אם ניתן להעמיס עליהן בטווח הקרוב גם את קליטתם של בתי החולים הסיעודיים.

מחלוקת בין משרדי האוצר והבריאות

בממשלה יש גם מי שחולקים על עצם ההצעה להגדיל את מספר שעות הסיעוד של הביטוח הלאומי, בטענה שמדובר בשירות לא יעיל, שחלק גדול ממנו - 30% מהעלות - זורם לכיסי חברות הסיעוד. לדעת גורמים מקצועיים בממשלה, אם כבר עושים רפורמה, יש לטפל תחילה ביעילות השירות של הביטוח הלאומי, ולהעדיף תוספת גדולה של תקציבים למרכזי היום על פני תוספת תקציב לשעות טיפול פרטניות בבית.

מבחינת האזרח, הצעת משרד הבריאות משמעה הגדלה ניכרת של השירות הסיעודי שמעניקה לו המדינה, אך אין היא בגדר פתרון מוחלט. ומאחר שגם האשפוז הסיעודי וגם גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי מותנים במבחני הכנסות, בעלי הכנסות גבוהות לא יהיו זכאים להם גם בהצעה החדשה. בנוסף, לא ברור אם מצוקת מיטות האשפוז אכן תיפתר, ובכל מקרה, הטיפול העיקרי - שעות הטיפול בבית של הביטוח הלאומי - מגיע ללא יותר מ–33 שעות שבועיות. למי שהתרגלו לנוחות של מטפל זר צמוד בבית, הדבר יהיה תחליף חלקי בלבד.

לכן, הצעת משרד הבריאות אינה מייתרת את הצורך בביטוחי סיעוד פרטיים, אלא רק מצמצמת מאוד את הצורך בהם. גם כאן משרדי הבריאות והאוצר חלוקים ביניהם: משרד הבריאות מתנגד להצעת המפקחת על הביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר, לקבוע פוליסת סיעוד אחידה לכל קופות החולים. דרישתו העיקרית היא שהפוליסה של קופות החולים תצומצם מאוד, מאחר שכבר אין צורך בקצבה של 5,000 שקל בחודש למימון טיפול סיעודי בבית כאשר מספר שעות הסיעוד הניתנות בידי המדינה גדל מאוד - אך ספק אם הפיקוח על הביטוח יסכים לדרישה.

ההצעה של משרד הבריאות נמצאת כיום בדיונים מקצועיים בהשתתפות הביטוח הלאומי ומשרד האוצר. ככל הידוע, משרד האוצר אינו פוסל את ההצעה על הסף, אבל מסתייג מחלקים בה.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם