"אם מתכנני הרפורמות בבריאות היו צופים את תוצאותיהן, ייתכן שהן לא היו נולדות" - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם מתכנני הרפורמות בבריאות היו צופים את תוצאותיהן, ייתכן שהן לא היו נולדות"

חמש רפורמות נערכו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, וממחקר שנערך במשרד הבריאות עולה שלפחות בשתיים מהן - המס המקביל והביטוח המשלים - התוצאות אינן תואמות לכוונות ■ עורך המחקר, ניר קידר: "בתכנון רפורמה צריך להשקיע משאבים רבים כדי לחזות מה יקרה בעוד 10–20 שנה"

2תגובות

איך השפיעו הרפורמות והשינויים שחלו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי מאז שנחקק ב-1995? מחקר שנערך באחרונה בדק את השפעותיהן של חמש הרפורמות (שינויי חקיקה) המרכזיות שנעשו ב-20 השנים האחרונות בחוק על הפעילות של קופות החולים ושל מערכת הבריאות. המסקנה: לא תמיד התוצאות תואמות את מה שהמחוקק ואדריכלי הרפורמה התכוונו להשיג, ולפעמים רפורמות "מצליחות יותר מדי".

המחקר שערך ניר קידר, סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, הוצג אתמול בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, לרגל 20 שנה לחוק. קידר בדק חמש רפורמות: ביטול המס המקביל ששילמו בעבר המעסיקים, כינון הביטוחים המשלימים של קופות החולים, גביית השתתפות עצמית ממטופלים, רפורמת טיפולי השיניים לילדים והקלת המעברים בין קופות החולים. לפחות לשתיים מהרפורמות — המס המקביל והביטוחים המשלימים — היתה השפעה דרמטית מכפי שהוערך תחילה, והן יצרו בעיות שלא נצפו מראש.

אנשי ציבור צעירים ומבטיחים
אייל טואג

"המסקנה היא שצריך להיזהר מכך שרפורמות יצליחו 'יותר מדי', כמו המס המקביל והביטוחים המשלימים", אומר קידר. "אם מתכנני הרפורמות הללו היו יודעים מראש את התוצאות, לא בטוח שהן היו באות לעולם בצורה הזאת".

ביטול המס
ה מקביל, 1997

המטרה: ב–1997 בוטל מס המקביל, שבמסגרתו המעסיקים השתתפו במימון סל הבריאות באמצעות מס ייעודי. זוהי צורת מיסוי שקיימת במספר רב של מדינות מערביות גם כיום. הרציונל מאחורי הביטול היה לכאורה טכני: במקום שהסל ימומן על ידי דמי הביטוח הלאומי ומס המעסיקים, המס יבוטל, והמדינה תשלים מתקציבה את החסר בלי שהדבר ישפיע על היקף הסל. "המטרה של האוצר היתה ליצור תלות של סל הבריאות באוצר המדינה ולא רק במס המקביל ובדמי ביטוח לאומי. האוצר רצה שליטה תקציבית", מסביר קידר.

התוצאה: החוק עבר ולא הוביל לשינוי מיידי. עלות הסל לא השתנתה וגם למעסיקים לא היתה הקלה, מכי הושת עליהם מס אחר במקומו. ההשפעה החלה לאחר 4–5 שנים, והיא נמשכת עד היום כשמביאים בחשבון את השחיקה במקורות הסל. בשורה התחתונה: במונחים של היום אם המס המקביל לא היה מבוטל היו לקופות החולים עוד 3 מיליארד שקל בשנה, לפי המחקר.

ביטוח בריאות

מסקנה: "רפורמות צריכות להתבסס על נתונים ותחזיות ארוכי טווח", אומר קידר. "אם היו אומרים לאנשים שקיבלו את ההחלטה בזמנו שהמשמעות היא שבעוד 20 שנה יהיו לקופות פחות 3 מיליארד שקל, ייתכן שהם לא היו מקבלים את ההחלטה. אם היום היו מניחים על שולחן הכנסת רפורמה שמשמעותה לקחת 2.7 מיליארד שקל בשנה מחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אין שום סיכוי שזה היה עובר". לדבריו, "מבחינת השגת היעד של משרד האוצר — התוצאה חיובית, מכיוון שקיימת בו תלות תקציבית, והושג חיסכון תקציבי. מבחינת ההשפעה על קופות החולים — זו השפעה אדירה שאז לא צפו אותה. היה אפשר לעשות עם הכסף הזה קיצור תורים, לצמצם השתתפויות עצמיות, להכניס עוד טכנולוגיות ותרופות לסל".

האם יש סיכוי להחזיר את המס המקביל?

"לדעתי זה לא בר יישום בימינו, ובכלל, המדינה פחות ופחות הולכת לכיוון של מסים מיועדים".

אסדרת הביטוחים המשלימים, 1998

המטרה: "אחת הסיבות המרכזיות היתה לאפשר לקופות החולים מקורות מימון נוספים מחוץ לסל", מסביר קידר. "זה אושר בתקופה של מצב כלכלי קשה מאוד של הקופות. האוצר דחף לזה".

בריאות 2

התוצאה: "בניגוד למס המקביל, האוצר מבין שנעשתה שם טעות, שההשפעות של השב"ן (שירותי בריאות נוספים) והביטוחים המסחריים גרמו בסופו של דבר גם לפגיעה במערכת הציבורית. מצד אחד באמת חסכו כסף לקופות החולים — כיום ההערכה היא שכתוצאה מכך קופות החולים חוסכות 800 מיליון שקל בשנה (באמצעות מימון פעולות רפואיות דרך השב"ן ולא דרך הסל; רל"ג, אך מצד אחר הצעד הזה גרם לגידול משמעותי ברפואה הפרטית, לאינפלציית השכר של הרופאים ולצמיחה של המערכת הפרטית. עצם זה שיש מערכת פרטית משפר את האיכות של הציבורית ומגביר את התחרות, אבל היא צריכה להיות מאוזנת — לא כמו היום", אומר קידר.

שינויים בהשתתפות העצמית, 1998 ו–2003

המטרה: ב–1998, במסגרת המצוקה הכלכלית של הקופות, התירו להן לגבות תשלומים עבור ביקור אצל רופא שניוני (מקצועי). ב–2003, במסגרת התוכנית הכלכלית באותה תקופה, בוטלו הרבה פטורים והנחות לקבוצות חלשות (ולא רק במערכת הבריאות).

התוצאה: כמצופה, היה גידול בהכנסות קופות החולים. הגבייה על ביקור אצל רופא מקצועי מוערכת בכ–200 מיליון שקל בשנה לקופות החולים. את ההכנסות כתוצאה מביטול הפטורים קשה יותר לכמת. "כשמסתכלים על הסקרים של מכון ברוקדייל בנושא ויתור על תרופות וביקורי רופא, רואים שלא היתה לזה השפעה דרמטית על הוויתור, ובשנים האחרונות יש מגמה של ירידה בשיעור המוותרים על שירותי בריאות", אומר קידר. "זו דוגמה לרפורמה שהתוצאות שלה יחסית מדודות - מצד אחד היא הכניסה כסף לקופות, אך מצד אחר לא פגעה באופן משמעותי בנגישות לשירותים".

הקלת המעבר בין קופות

המטרה: אחת הבשורות של חוק ביטוח בריאות ממלכתי היתה האפשרות של מעבר חופשי בין קופות החולים. בתחילת יישום החוק היה אפשר לעבור קופה פעמיים בשנה. במשך השנים הוגדלה התדירות לשישה מועדים, וכן הוגדל מספר הפעמים שניתן לעבור במהלך שנה ונוספה אפשרות לעבור באמצעות האינטרנט ללא תשלום (במקום בתשלום באמצעות הדואר). ב–2008 ירד גם החסם של תקופות ההמתנה בביטוח המשלים וכעת יש רצף זכויות. נשאר רק החסם של הביטוח הסיעודי (מי שעובר קופה מתחיל את צבירת הוותק מחדש כולל חיתום רפואי במקרים מסוימים), ובשנים האחרונות יש ניסיונות לפתור גם את החסם האחרון הזה.

התוצאה: הרפורמה הצליחה באופן חלקי מאוד. בשנים האחרונות אין גידול משמעותי במספר העוברים בין הקופות, ועיקר העוברים הם צעירים. קידר: "לא רואים מעברים גדולים ואין תחרות על האוכלוסייה המבוגרת והחולה".

טיפולי שיניים לילדים, 2012

המטרה: להכניס את טיפולי השיניים לילדים עד גיל 12 לסל הבריאות כך שיותר ילדים יטופלו, ולהפוך תחום שכולו פרטי לציבורי.

התוצאה: "הצלחת הרפורמה תימדד בירידה בתחלואת השן, וצריכות לעבור כמה שנים כדי שנדע אם המטרה הושגה", אומר קידר. "מבחינת שימוש בשירותים רואים שהרפורמה מצליחה מאוד. בקבוצת הגיל 8–12 כמעט 50% מהילדים מגיעים לקבל טיפול במרפאות של הקופות. זה התחום הראשון שהקופות חויבו בסטנדרטים של זמינות של מרחק וזמני תורים, והן עומדות בכך בהצלחה רבה. עוד הצלחה היא השילוב של הרופאים הפרטיים ברפורמה — רוב המרפאות הן ספקי הסדר שהקופות הגיעו אתן להסדרים ואז יש לנו שירות רחב מאוד. זה נותן חיזוק לכוונה לספק שירות עד לגיל 18, ובתקווה שבהמשך גם לקשישים".

"ברפורמה בבריאות הנפש נבחנות ההשלכות לעתיד"

"בשורה התחתונה, המסקנה היא שכשמתכננים רפורמה צריך להשקיע הרבה משאבים כדי לנסות לחזות להתחשב במה יקרה בעוד 10–20 שנה" — כך אומר ניר קידר, סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, שחיבר את המחקר על הרפורמות בחוק בריאות ממלכתי.

קידר מוסיף: "אני מאמין שאם היו יודעים בעבר את מה שידוע היום, היתה מתקבלת החלטה אחרת. לכן צריך להתבסס הרבה יותר על נתונים בהחלטות כאלה".

האם משרד הבריאות ערוך יותר טוב עם נתונים ותחזיות לעתיד?

"משרד הבריאות מכיר כיום בחשיבות של תכנון אסטרטגי של מערכת הבריאות. לכן הוקם המינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי, ובמקביל באחרונה הקימה מועצת הבריאות ועדה למעקב אחר רפורמות שבוחנת חלק מהרפורמות לפני יישומן. אני מאמין שבכך אנחנו מעלים את החשיבה והמודעות להשפעות ולהשלכות עתידיות של רפורמות. ככל שנחשוב יותר על השפעות עתידיות כך נוכל לתכנן רפורמות מיטיבות יותר".

הרפורמה הגדולה שבדרך היא הרפורמה בבריאות הנפש שאמורה להיכנס לתוקף בעוד פחות מחודשיים. האם המשרד והמערכת ערוכים מספיק טוב?

"המשרד עוסק באינטנסיביות בנושא הזה תקופה ארוכה, ומנסה להבין את ההשלכות העתידיות — לא רק במה יקרה ב–1 ביולי, המועד שבו תיכנס הרפורמה לתוקף, אלא גם איך מערכת בריאות הנפש תיראה בשנים הבאות".

 

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם