בריחת המוחות מתרחבת: ירידה במספר האקדמאים שחוזרים לישראל - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בריחת המוחות מתרחבת: ירידה במספר האקדמאים שחוזרים לישראל

למרות התוכנית הלאומית של הממשלה להשבת אקדמאים, ממשיך שיעור האקדמאים שעוזבים את הארץ לעלות על שיעור האקדמאים שחוזרים לארץ

11תגובות
האוניברסיטה העברית
אמיל סלמן/ג'יני

תופעת בריחת המוחות מתרחבת: ב-2016 גדל היקף האקדמאים שרכשו השכלה בישראל ועברו לחיות בחו"ל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום, כ-11% מבעלי תואר שלישי ממוסד ישראלי חיים בחו"ל ב-2016, וכך גם 9.3% מבעלי תואר שני ברפואה ורבע מבעלי תואר שלישי במתמטיקה. בסך הכל, 5.6% ממקבלי תואר אקדמי בישראל ב-2010-1980 חיו בחו"ל שלוש שנים או יותר.

בשנים האחרונות ניסו גופי ההשכלה הגבוהה בארץ, בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והממשלה, להחזיר אקדמאים לישראל, אך בכל שנה שיעור האקדמאים שעוזבים את הארץ עולה על שיעור האקדמאים שחזרו.

לפי הלמ"ס, מאזן ההגירה של האקדמאים הישראלים לחו"ל הוא שלילי אך יציב בשנים האחרונות. ב-2010 אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים, שבה הושקעו מאות מיליוני שקלים. התוכנית יושמה במערכת ההשכלה הגבוהה, אך למרות זאת, מהנתונים עולה כי בשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה של 23% במספר האקדמאים הישראלים שחזרו לארץ.

מנתוני הלמ"ס עולה כי שיעור בעלי תואר שלישי ממוסד השכלה גבוהה ישראלי, החיים בחו"ל, עלה מ-10.3% ב-2012 ל-10.9% ב-2015, שיעור בעלי תואר שני ברפואה החיים בחו"ל עלה מ-3.8% ב-2012 ל-4.5%, שיעור בעלי תואר שני עלה מ-3.8% ל-4.5% ושיעור בעלי תואר ראשון החיים בחול עלה באותן שנים מ-4.9% ל-5.7%.

לומדים-בישראל-לוקחים-לחול.png

ככל שעובר זמן רב יותר ממועד קבלת התואר, שיעור המשכילים שעוברים לחיות בחו"ל עולה: חלק גדול מהחיים בחו"ל קיבלו תארים בישראל בשנות ה-80 וה-90, ואילו מקבלי תארים בישראל מהעשור האחרון חיים פחות בחו"ל. כך למשל, 9.5% ממקבלי התארים בישראל ב-1986-1984 חיים היום בחו"ל, ולעומת זאת רק 4.2% ממקבלי התארים ב-2006-2004 חיים היום בחו"ל.

מבין מקבלי התארים, בריחת המוחות הגדולה ביותר מתרחשת בקרב בעלי תואר שלישי, בעיקר בתחום ההנדסה והמדעים. מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית מכשירה סטודנטים לתואר שלישי, אך אינה מצליחה לקלוט אותם בתפקידי מחקר והוראה בארץ לאחר תקופת ההכשרה שלהם (פוסט-דוקטורט) שמתקיימת בחו"ל, בגלל מחסור בתקנים.

בשנים האחרונות, בעקבות התוכנית הממשלתית מ-2010, המועצה להשכלה גבוהה והוות"ת הגדילו את התקנים לאנשי הסגל באוניברסיטאות, אך למרות שהביאה לגידול מסוים של כמות אנשי הסגל הבכיר שחזרו מחו"ל, היא לא עמדה ביעדים שהציבה.

בנוסף, קיצוצים שבוצעו בשנים האחרונות בתקציב ההשכלה הגבוהה פגעו ביישום תוכנית הדגל של התוכנית להשבת מוחות לארץ. תפקידה היה להקים "מרכזי מצוינות" באוניברסיטאות שבהן אנשי סגל שחזרו מחו"ל זכו לעבוד ולחקור בתחומים מבוקשים, ונדרשים בתנאים מועדפים ובתשתיות משוכללות. ב-2015 החליטה הוות"ת שלא להקים מרכזי מצוינות חדשים.

מספר-הבוגרים-ששהו-בחול.png

24.1% ממקבלי התואר השלישי במתמטיקה ממוסדות ישראלים חיים כיום בחו"ל, כך גם כ-19% מבוגרי תואר שלישי במדעי המחשב, כ-18.5% מבוגרי תואר שלישי בהנדסת חומרים וכ-17% מבוגרי תואר שלישי בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל. כך גם כ-15.5% מבוגרי תואר שני במתמטיקה ו-כ-15% מבוגרי תואר שני במדעי המחשב חיים כיום בחו"ל. בקרב בוגרי תואר ראשון 20.6% ממסיימי תואר במוזיקה חיים בחו"ל וכך גם 16.5% מבעלי תואר ראשון באנגלית שפה וספרות ו-15.5% מבעלי תואר ראשון ביחסים בין לאומיים.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם