תרומת ענק ופקולטה לרפואה על שם אדלסון: בנט מכפיל את אוניברסיטת אריאל - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תרומת ענק ופקולטה לרפואה על שם אדלסון: בנט מכפיל את אוניברסיטת אריאל

לפי תוכנית שמקדמת האוניברסיטה בתמיכת השר בנט, בחמש השנים הקרובות יוקמו 10–12 מבנים חדשים למחקר ולהוראה ■ הקמת הפקולטה לרפואה תמומן מתרומה בסך 20 מיליון דולר של בעלי "ישראל היום"

147תגובות
אוניברסיטת אריאל. החודש ייערך טקס הנחת אבן הפינה לפקולטה לרפואה
אילן אסייג

שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה, נפתלי בנט, מקדם תוכנית להרחבה משמעותית של אוניברסיטת אריאל, בהיקף בנייה חסר תקדים: בחמש השנים הקרובות תכפיל האוניברסיטה את שטחה ויוקמו בה 10–12 מבנים חדשים שישמשו לפקולטות חדשות, למחקר ולהוראה. בין היתר תוקם פקולטה לרפואה על שם איש העסקים שלדון אדלסון ואשתו מרים.

הוועדה לתכנון ותקצוב (הוות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) אישרה באחרונה את תוכנית הבנייה שיזמה האוניברסיטה, ושתוביל להגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים בה. עלות התוכנית הוערכה על ידי הוות"ת ב–400 מיליון שקל. הסכום יתקבל מתקציב האוניברסיטה, המתוקצבת על ידי המדינה, וכן מהכנסותיה משכר לימוד ומתרומות. בשנים האחרונות גדל התקציב שהיא מקבלת מהמדינה בעקבות שינוי במעמדה ממכללה לאוניברסיטה שעליו הוחלט ב–2012, בצעד שנוי במחלוקת שהוביל שר החינוך דאז, גדעון סער. השנה מסתכם תקציב האוניברסיטה מהמדינה בכ–260 מיליון שקל.

האוניברסיטה מתכננת להקים בתוך חמש שנים שמונה עד עשרה מבנים, שכמה מהם נמצאים כבר בהליכי בנייה ותכנון, ולהסב למשרדים ולהוראה שניים עד שלושה מבנים נוספים הנמצאים בבעלותה אך היא אינה עושה בהם שימוש כיום. בין היתר יוקם בניין ללימודי מורשת ישראל, ונמצאים בהקמה בניין לפקולטה למדעי הטבע ובניין למדעי החברה. בשלבי הקמה נמצאים גם מכוני בריאות קהילתיים, שיתמכו בפקולטה לרפואה.

תוספת הבנייה בקמפוס מוערכת בכ–47 אלף מ"ר, כך שבסיומה השטח הבנוי של האוניברסיטה יהיה 104 אלף מ"ר. כיום האוניברסיטה מתפרשת על פני שטח של כ–60 אלף מ"ר. כיום לומדים באוניברסיטת אריאל כ–11 אלף, סטודנטים אך מספרם צפוי לגדול מאוד בשנים הקרובות בעקבות הבנייה.

"לא יידרש תקציב נוסף"

אוניברסיטת אריאל הודיעה לוות"ת כי על פי הערכותיה לא יידרש תקציב נוסף מהמדינה לצורך השלמת הבנייה, וכי היא תוכל לממן את רוב עלות הפרויקט מתקציבה — מעודפים מתקציבי המדינה שהועברו לה ושהוגדלו בשנים האחרונות לאחר הפיכתה לאוניברסיטה; מהכנסותיה משכר לימוד, שגם הן צפויות לגדול כתוצאה מההתרחבות; ומכספי תרומות שתגייס. זאת, נוסף על הגדלת התקציב הניתן מהמדינה בעקבות הפיכתה ממכללה לאוניברסיטה.

לפי האוניברסיטה, בידיה מקורות מימון של 220 מיליון שקל לצורך תוכנית הבינוי והיא נדרשת לגייס לפחות 180 מיליון שקל נוספים להמשך התוכנית.

המעבר משיטת התקצוב הנהוגה במכללות לשיטת התקצוב של אוניברסיטאות הביא עד כה לגידול של 16 מיליון שקל בבסיס התקציב של המוסד, הבא לידי ביטוי בכל שנה. בנוסף, משרד האוצר הודיע על תוספת שנתית של 86 מיליון שקל לאוניברסיטה ב–2014–2018. גם משרד האוצר הקצה סכום חד פעמי של 24 מיליון שקל שהועברו להשקעה בתשתיות של האוניברסיטה.

בעוד הבינוי ימומן ממקורותיה של אוניברסיטת אריאל, המדינה תידרש להגדיל את תקצוב האוניברסיטה באופן משמעותי עם התרחבותה הפיזית, העלייה במספר הסטודנטים והמרצים והתרחבות המחקר כדי לממן את פעילותה באופן שוטף. נוסחת התקצוב של האוניברסיטאות קובעת כי ככל שיש יותר סטודנטים ומרצים ונערך יותר מחקר — התקציב גדל.

"יש מקום להקמת פקולטה לרפואה"

אדלסון ורעייתו מרים בטקס ההשבעה של טראמפ, בינואר
CARLOS BARRIA/רויטרס

גולת הכותרת של הרחבת אוניברסיטת אריאל תהיה הקמתה של פקולטה לרפואה, השישית בישראל. הקמת הפקולטה תמומן בחלקה הגדול מתרומה שקיבלה בסך 20 מיליון דולר מאיש העסקים ומבעלי "ישראל היום", שלדון אדלסון. בתמורה תיקרא הפקולטה על שמו ועל שם רעייתו, מרים. החודש ייערך טקס הנחת אבן פינה לפקולטה לרפואה בהשתתפות בנט.

על אף שהאוניברסיטה קיבלה את אישור הוות"ת לפתוח בתוכנית הבנייה, המל"ג עדיין לא אישרה את התוכנית — אישור הדרוש לשם פתיחת הלימודים ומתן תארים לתלמידים. צוות של משרד הבריאות שבדק את הנושא ממליץ לאשר את פתיחת הפקולטה. האישור ייבחן במל״ג יהודה ושומרון, האחראית על האוניברסיטה, שהמליצה על שינוי מעמדה לפני שנים, ולאחר מכן על ידי המל״ג הארצית, שתתבקש לאשרר את החלטת מל״ג יו"שׁ.

הבקשה שהוגשה לוות"ת היא לתוכנית לימודים ארבע־שנתית, כמו זו שקיימת בצפת ובאוניברסיטת תל אביב, לבוגרי תואר ראשון בקדם לימודי רפואה (Pre Med). על פי התכנון, בפקולטה ילמדו 70 סטודנטים לשנה (מחזור) בשנים הקרובות, ובהמשך יתווספו כ–30 סטודנטים לתארים השני והשלישי. הדקאן יהיה פרופ' שי אשכנזי, שהיה עד לאחרונה יו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, ומשמש רופא בכיר בבית החולים לילדים שניידר.

לימודי הרפואה הם היוקרתיים וגם היקרים ביותר באקדמיה מבחינת ההשקעה של המדינה בכל סטודנט. בין היתר נדרשים להם מתקנים כמו חדרי דיסקציות (נתיחות לימודיות) ומעבדות מתאימות.

באשר לשאלה אם אוניברסיטת אריאל ערוכה לקיים את הלימודים החל באוקטובר 2018 מבחינת התנאים הפיזיים, השיבו מטעם האוניברסיטה כי "חלק גדול מההשקעות במעבדות מחקר וציוד מתקדם בוצעו והן ממשיכות להתבצע. ישנם צרכים ייחודיים שנמצאים בשלבי הקמה כמו מתקן של מעבדות דיסקציה והגדלה משמעותית של מעבדות המחקר המבוססות על בית חיות ברמת איכות ועמידה בסטנדרטים המעודכנים של סטריליות. התקציב השוטף, שיכוסה משכר הלימוד וההקצבות הרגילות לסטודנט בלימודי רפואה, יהיה כ–30 מיליון שקל בשנים הראשונות".

בנוגע לשאלה אם אוניברסיטת אריאל ערוכה מבחינת המעטפת וסגל ההוראה לפתיחת הפקולטה, השיבה אוניברסיטה כי "במהלך שבע השנים האחרונות האוניברסיטה נערכה ונערכת בהדרגה לפתיחת לימודי רפואה מלאים".

בשנים האחרונות מתקיימות שתי מגמות הפוכות בישראל: מצד אחד — הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים לרפואה באמצעות הרחבת מסגרות הלימודים הקיימות ופתיחת הפקולטה לרפואה בצפת (המסונפת לאוניברסיטת בר אילן), וכן הגדלת מספר הרישיונות לישראלים שלמדו רפואה בחו"ל; מצד אחר — גידול והזדקנות האוכלוסייה, מצב שמחייב תוספת משמעותית של רופאים, לצד המשך הפרישה לגמלאות של הרופאים שעלו לישראל מברית המועצות בשנות ה–90.

ישראל עדיין ממוקמת מעט מעל ממוצע OECD במספר הרופאים (כ–3.4 רופאים ל–1,000 נפש בישראל מול 3.1 רופאים ל–1,000 נפש ב–OECD), אך שיעור הרופאים עד גיל 65 בישראל ירד ב–9% בעשור באחרון ויש להיערך להזדקנות האוכלוסייה.

"בעבר היינו מדינה שנתפשה כרוויית רופאים, אבל אנחנו כבר ממש לא שם", אומר כלכלן הבריאות פרופ' גבי בן נון מאוניברסיטת בן גוריון, שעמד בעבר בראש ועדה שבחנה את צורכי כוח האדם במערכת הבריאות. "לנוכח המחסור המסתמן ברופאים יש מקום להקמת עוד פקולטה. פתיחה של פקולטה לא נותנת תשובה למחר מכיוון שהכשרת רופא נמשכת שבע עד שמונה שנים ועוד שנות התמחות, אבל מי שמסתכל קדימה חייב לתכנן רחוק. מהבחינה הזאת פתיחת הפקולטה הזאת היא צעד חשוב".

"נזק למערכת ההשכלה הגבוהה"

נפתלי בנט
אוליבייה פיטוסי

הוות"ת אישרה את התוכנית להרחבת האוניברסיטה בקווים כלליים, על בסיס אומדן לעלות הבנייה ולמימונה על ידי האוניברסיטה, לפני שזו הציגה מקורות מימון עבור כל בניין ופרויקט. זאת, בניגוד למקובל בוועדה הנוהגת לאשר תוכניות בינוי רק לאחר שהמוסד מציג את מקורותיו התקציביים לצורך מימון כל חלק בתוכנית. לכן, הוות"ת החליטה כי תאשר בנפרד כל חלק בתוכנית בהתאם להתקדמות הבנייה.

לפי הוות"ת, מצבה הכלכלי של האוניברסיטה יציב והיא גם מציגה עודף תקציבי משמעותי בהכנסותיה בשנים האחרונות, שכאמור גדל בעקבות ההכרה שקיבלה בה כאוניברסיטה. למעשה, האוניברסיטה מציגה מדי שנה עודפים תקציביים משמעותיים, כתוצאה מהכנסות שמעבר לתקציבה מהמדינה. עם זאת, היא מתמודדת גם גירעון מצטבר של כ–40 מיליון שקל, מכיוון שהיא מעדיפה להפנות את העודפים לבינוי ולפיתוח ולא לצמצומו של הגירעון המצטבר. בהתאם לכך, הוות"ת אישרה את התוכנית בכפוף לצמצום הגירעון על ידי האוניברסיטה בשנים הקרובות.

אוניברסיטת אריאל הוקמה ב–1982 כמכללה שהיתה שלוחה של אוניברסיטת בר־אילן. ב–2005 היא החלה לפעול באופן עצמאי בפיקוח מל"ג יהודה ושומרון, המפקח עליה בלבד. ב–2012, ביוזמת שר החינוך דאז סער, החליטה מל"ג יו"ש על שינוי מעמדה לאוניברסיטה.

השינוי אושר בוות"ת תוך התנגדות של ראשי האוניברסיטאות. גם יו"ר הוועדה דאז, פרופ' מנואל טרכטנברג, ביקר את האופן שבו בוצע ההליך ואת השלכותיו על מערכת ההשכלה הגבוהה. בין היתר, ות"ת טענה אז כי ההפיכתה של מכללת אריאל לאוניברסיטה יגרום לנזק לכל מערכת ההשכלה הגבוהה. לאחר אישור ההחלטה הודיעה ות"ת כי תגדיל את תקצוב האוניברסיטה בכפוף לשיטת התקצוב הנהוגה עבור האוניברסיטאות בישראל.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם