רשת התיכונים הטובה בישראל: נחשף הדירוג של משרד החינוך - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בדיקת TheMarker

רשת התיכונים הטובה בישראל: נחשף הדירוג של משרד החינוך

משרד החינוך אסף לראשונה נתונים על הישגי התלמידים הלומדים ברשתות החינוך הפרטיות, שמפעילות מאות תיכונים ומתוקצבות במיליארדי שקלים בשנה

43תגובות
בית ספר עמל ליידי דייויס בירושלים
יניב נדב / באובאו

המדינה מזרימה מיליארדי שקלים לרשתות חינוך פרטיות המפעילות בתי ספר תיכוניים, אך עד כה לא ידעה אם הן מצדיקות את תקציביהן הגדולים. נתונים שאסף משרד החינוך לראשונה על הישגי הרשתות מגלים כי רובן מתקשות להציג הישגים שיצדיקו את תקציביהן.

במערכת החינוך מעריכים כי הבדיקה החדשה תשנה את מאזן הכוחות במערכת בתי הספר התיכוניים, ועשוי להביא למעבר של בתי ספר קיימים בין הרשתות — או בינן לבין הרשויות המקומיות. משרד החינוך מבקש להתבסס על הנתונים החדשים כדי להחליף מפעילים של בתי הספר אם אינם מתפקדים כראוי או אם ביצועיהם נמוכים.

במכתב ששיגר מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, לראשי הרשויות המקומיות, נכתב כי בבדיקה מקיפה שביצע משרד החינוך, שתוצאותיה מתפרסמות כאן לראשונה, התברר ש"אין יתרון מובהק להפעלה על ידי בעלות פרטית (רשתות חינוך) על פני הפעלה על ידי רשות מקומית. אנו מזהים לאורך כל הרצף בעלויות שעושות עבודה טובה מאוד לצד בעלויות עם הישגים שטעונים שיפור, ויש לבדוק את הדברים באופן פרטני".

TheMarker ניתח את הנתונים החדשים של משרד החינוך והתמקד בשש רשתות חינוך מהגדולות בישראל — אורט, עמל, אמי"ת, בני עקיבא, עתיד ודרכא. רשתות אלה מפעילות יחדיו 304 בתי ספר ומתוקצבות על ידי המדינה בכ–2.9 מיליארד שקל בשנה, כשעשרות מיליוני שקלים מהתקציב מועברים לדמי ניהול עבור הרשת.

כמתואר

בדרך למכרזים חדשים לניהול התיכונים

המודל החדש של משרד החינוך נועד לאפשר לרשויות המקומיות לערוך השוואה בין ביצועי הרשתות השונות, וזאת במסגרת הליכי מכרז לבחירת מפעילים לבתי הספר שבאחריותן (ראו מסגרת). עד כה לא היתה דרך מוסכמת להשוואה, וההצעות הכספיות של הרשתות היוו שיקול חשוב במכרזים.

משרד החינוך הנחה את כל הרשויות המקומיות לערוך בתוך שנתיים מכרזים חדשים להפעלת כל בתי הספר התיכונים שבתחומיהן, המנוהלים על ידי רשתות חינוך. כמו כן, הרשויות הונחו לשים דגש על נתוני איכות הרשתות המתפרסמים כעת. הנתונים מבוססים על זכאות לבגרות, נשירת תלמידים מהלימודים, הצטיינות בבחינות הבגרות ונתונים נוספים, כמו שיעור הלומדים חמש יחידות לבגרות במתמטיקה ובאנגלית והאקלים הבית ספרי. בבתי הספר היהודיים המשרד בוחן גם את נתוני הגיוס לצה"ל. המטרה היא לגרום לרשויות להשקיע את התקציב שהן מקבלות ממשרד החינוך ברשתות החינוך שיימצאו האיכותיות ביותר, ולהחליף את מפעילי בתי הספר אם אינם מתפקדים כראוי, או אם הם בעלי ביצועים נמוכים.

כדי לדרג את הרשתות, משרד החינוך בחן את ההישגים של כל בית ספר המופעל על ידי רשת חינוך לפחות שלוש שנים, ושיקלל את ההישגים לציון כללי בכל מדד. עם זאת, הנתונים מוטים בחלק מהמקרים, מכיוון שהם כוללים השוואות בין רשתות עם בתי ספר מגוונים ברחבי ישראל, והשוואות בין בתי ספר משכבות כלכליות שונות ומגזרים שונים. לכן, המשרד פיתח מודל השוואה שנועדה להיות הוגנת. כך, בנוסף לנתונים המתפרסמים כאן, לרשויות המקומיות יש גישה למדדי איכות שמתחשבים במצב הכלכלי של משפחות התלמידים, ומשווים בין בתי ספר דומים.

כמתואר

רשת עמל מדורגת בתחתית הטבלה

מודל האיכות שפיתח המשרד מעניק ציונים בכל מדד. הציון הממוצע הוא 500, והציון 400 נחשב נמוך במיוחד. חישוב הממוצע כולל גם תיכונים שמופעלים על ידי רשויות מקומיות. כפי שאפשר לראות בטבלה המצורפת, במרבית המדדים, רשתות החינוך — למעט המצטיינות שבהן — אינן עוברות בהרבה את הממוצע, ולעתים ביצועיהן אף נופלים ממנו.

מבין שש רשתות החינוך שבדקנו, רשת עמל הוותיקה הגיעה למקום האחרון בשקלול ממוצע הציונים שקיבלה ממשרד החינוך במדדים שנבדקו — שיעור הזכאים לבגרות בקרב התלמידים, שיעור התלמידים המצטיינים בבגרות, שיעור התלמידים הלומדים חמש יחידות מתמטיקה, שיעור הלומדים חמש יחידות אנגלית, המאבק בנשירת תלמידים וטוהר הבחינות (העתקה בבחינות בגרות). רשת עתיד הגיעה למקום שלפני האחרון, עם ציון גבוה בנקודה אחת מהציון של עמל.

אורט הגיעה למקום השלישי, ולמקום השני הגיעה רשת אמי"ת הדתית. למקום הראשון בממוצע המדדים שנבדקו על ידי משרד החינוך הגיעה רשת דרכא, הקטנה ביותר מבין אלה שנבדקו — שמוקמה במקומות הגבוהים ביותר גם ברוב המדדים של משרד החינוך. הרשת, שנוסדה על ידי קרן רש"י ונתמכת על ידי הקרן האמריקאית להתחדשות בחינוך לנוער, YRF, מפעילה כ–25 בתי ספר ברחבי ישראל ומתוקצבת בכ–175 מיליון שקל בשנה על ידי משרד החינוך. זו הרשת היחידה שאינה גובה דמי ניהול מתוך תקציב משרד החינוך, אלא מתופעלת בעזרת תמיכה פילנתרופית. שאר הרשתות, שביצועיהן היו נמוכים יותר, גובות שיעור מסוים מהתקציב שהרשות המקומית מקבלת עבור כל תלמיד כדמי ניהול.

אולם ספורט בבית הספר התיכון דרכא בלוד
אייל טואג

רשת דרכא דורגה ראשונה מבין שש הרשתות במדד המתייחס לזכאות לבגרות, במדד ההצטיינות בבגרות ובלימודי חמש יחידות במתמטיקה ואנגלית. ההצלחה של הרשת מרשימה לאור העובדה שהתחילה לפעול ב–2011 בעיקר בבתי ספר ביישובים ובשכונות מוחלשות, וכיום שיעור הזכאות לבגרות הממוצע בהם מסתכם בכ–85% וגבוה בהרבה מהממוצע הארצי. אחריה דורגה אמי"ת, שבה שיעור הזכאות לבגרות גבוה מהממוצע — הרשת דורגה במקום השני במדד המתייחס לכך.

עם זאת, רשת דרכא דורגה במקום האחרון מבין הרשתות שנבדקו במדד לנשירת תלמידים. ייתכן כי ציון הרשת במדד זה נובע מרישום מחודש של תלמידים שעברו ממוסדות ותיקים של הרשת למוסדות חדשים, ולא מנשירה של תלמידים.

בהתאם למדיניות שהוביל שר החינוך, נפתלי בנט, משרד החינוך בחן גם את יישום התוכנית להגדלת מספר הלומדים חמש יחידות במקצועות מתמטיקה ואנגלית. לפי הדירוג, שיעור התלמידים הגבוה ביותר בשני המקצועות היה ברשת דרכא. בדירוג מספר הלומדים מתמטיקה חמש יחידות הגיעה רשת בני עקיבא למקום האחרון מבין הרשתות שנבדקו, וכך גם בבדיקת מספר הלומדים אנגלית ברמה של חמש יחידות. רשת אמי"ת הגיעה במדד הזה למקום השני.

המאמצים של בתי הספר למנוע נשירה של תלמידים נבדקו על ידי משרד החינוך כדי לתמרץ אותם להשקיע בתלמידים החלשים שלומדים בהם, ולא לגרום להם לעזוב את בית הספר כדי לשפר את נתוני הזכאות לבגרות של המוסדות. הרשת שהצטיינה במדד הזה היתה בני עקיבא ואחריה רשת אמי"ת, כשרשת עמל הגיעה למקום השלישי.

תיכון מקיף ממלכתי דתי אמי"ת בקרית מלאכי
אילן אסייג

גם רשת האולפנות הדתיות צביה הגיעה למקומות גבוהים מאוד במדדי משרד החינוך, אך לא נכללה בבדיקת TheMarker. זו אמנם רשת גדולה, המפעילה כ–50 תיכונים, אך קשה להשוות את נתוניה לאלה של הרשתות האחרות, מפני שלומדות בה בנות דתיות בלבד, ובחלק מבתי הספר התלמידות ממוינות לפני הקבלה ללימודים ומשלמות שכר לימוד גבוה.

רשת עמל דורגה במקום האחרון במדד המתייחס לשיעור המצטיינים בבחינות הבגרות. מבחינת שיעור הזכאים לבגרות, היא דורגה חמישית, ואחריה רשת עתיד. עמל קיבלה ציון נמוך יחסית גם במדד המתייחס לשיעור הלומדים לבגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית; רק רשת בני עקיבא דורגה אחרי עמל.

רשת עתיד הגיעה למקום שלפני האחרון בציון הממוצע הכללי. למרות הציון הממוצע הנמוך שלה, עתיד היא אחת הרשתות המובילות מבחינת שיעור התלמידים המצטיינים בבחינות הבגרות, ודורגה במקום השני במדד הבוחן זאת, בעוד עמל הגיעה למקום האחרון באותו המדד. עתיד דורגה במקום השני גם מבחינת שיעור הלומדים חמש יחידות במתמטיקה. לעומת זאת, עמל דורגה במקום השלישי כאחת הרשתות המצטיינות במניעת נשירה של תלמידים מבתי הספר.

אורט, רשת החינוך הגדולה בישראל, המפעילה כ–100 בתי ספר, לא דורגה במקום הראשון באף מדד של המשרד. הציון המשוקלל שניתן לה על שיעור הזכאות לבגרות היה נמוך מזה שניתן לשלוש רשתות אחרות — דרכא, שדורגה ראשונה, אמי"ת שנמצאת במקום השני ובני עקיבא. אחרי אורט דורגה עתיד, ובמקום האחרון דורגה עמל. אורט דורגה במקום החמישי מבין שש הרשתות שנבדקו על ידי TheMarker גם במדד התלמידים המצטיינים בבחינות הבגרות (כאלה שמספר יחידות הלימוד שלהם גבוה, והציונים גבוהים — למשל בעלי תעודת בגרות שבה 30 יחידות לימוד לפחות, חמש יחידות באנגלית ולפחות ארבע יחידות במתמטיקה, וציון משוקלל של 90), ואחריה עמל. הציון המתייחס למספר התלמידים הלומדים חמש יחידות במתמטיקה ואנגלית ברשת אורט היה נמוך יותר מזה שניתן לשלוש רשתות מתחרות. עם זאת, הציון שניתן לאורט בתחום השמירה על טוהר הבחינות היה גבוה במיוחד, והיא מוקמה במדד זה במקום השני.

שר החינוך, נפתלי בנט
אוליבייה פיטוסי

נדרשת חשיבה מחדש ברשויות הערביות

הבדיקה החדשה של משרד החינוך תדרוש מהרשויות המקומיות הערביות לבצע חשיבה מחדש לגבי אופן ההפעלה של בתי הספר התיכונים שבאחריותן. בתי ספר ערביים רבים מופעלים על ידי רשתות החינוך בגלל חוסר היכולת של הרשויות להתמודד עם הפעלתם, ובשל הרצון לשפר את ההישגים באמצעות בחירה במפעיל חיצוני. עם זאת, מהנתונים שאסף משרד החינוך עולה כי לא כל רשתות החינוך הפרטיות מצליחות להשפיע לטובה על בתי הספר בציבור הערבי. במכתבו לרשויות כתב אבואב: "אנו רואים שיש בעלויות שחלשות יותר בעבודה עם אוכלוסיות מסוימות ובמדדים ספציפיים".

הנתונים הממוצעים מושפעים משמעותית מהפיזור הגיאוגרפי של בתי הספר בכל רשת. ההישגים בבתי הספר היהודיים של עמל גבוהים משמעותית מב–24 בתי הספר של הרשת ביישובים ערביים, דרוזיים וצ'רקסיים (פער של כ–140 נקודות). בבדיקה של בתי הספר היהודיים בלבד, עמל דורגה במקום השלישי בזכאות לבגרות — היות שהישגיה בבתי ספר יהודיים גבוהים משמעותית מבבתי הספר הערביים שלה. בדירוג של בתי הספר היהודיים בלבד מובילה רשת אמי"ת (שאינה מפעילה בתי ספר ערביים), ואחריה, בהפרש של נקודה, רשת דרכא, המפעילה רק תיכון אחד שלא לתלמידים יהודים — תיכון דרוזי מצטיין בירכא. אחריהן מדורגות עמל ואז אורט. חמישית מדורגת בני עקיבא (513 נקודות) — שאותה עוקפות כמה רשתות, כשמדרגים רק את בתי הספר היהודיים של כל רשת. בהפרש קטן אחרי בני עקיבא מדורגת רשת עתיד (511 נקודות בבתי הספר היהודיים בלבד; גם בני עקיבא אינה מפעילה בתי ספר ערביים).

בסך הכל, ההבדלים בניקוד שניתן במדד הזכאות לבגרות בין בתי הספר הערביים ליהודיים, על פי הבדיקה של משרד החינוך, גבוהים מ–100 נקודות. הנתונים האלה תואמים את הפערים הקיימים במערכת החינוך בישראל, שבה שיעור הזכאות לבגרות בחברה הערבית בקרב בני 17 הסתכם ב–48.4% ב–2015. בקרב אותה קבוצת גיל בחברה היהודית שיעור הזכאות באותה שנה עמד על 75.6%. ההישגים של בתי הספר הערביים ברשתות אורט, עמל ועתיד דומים — ונמוכים באופן משמעותי מהישגי התלמידים הלומדים בבתי הספר שרשתות אלו מפעילות ביישובים היהודיים.

אחת הרשתות שנכללו בבדיקה של משרד החינוך היא רשת החינוך סכנין, המפעילה 20 בתי ספר ביישובים ערביים. בחלק מהתחומים הישגי הרשת היו גבוהים יותר מההישגים של הרשתות הגדולות. הציון שהתקבל עבור שיעור הזכאים לבגרות ברשת סכנין הוא 501 — גבוה בכ–40 מהציון שהתקבל בבתי הספר הערביים של הרשתות הגדולות. גם אם משווים את הישגיה של רשת סכנין להישגים הכלליים (הכוללים את התלמידים היהודים), מגלים כי בחלק מהמקרים הישגי סכנין טובים מההישגים של חלק מהרשתות היהודיות. אם רשת סכנין היתה נכללת בדירוג הממוצע הכללי (היא נופתה ממנו מפני שהמודל של משרד החינוך התייחס רק לחלק מבתי הספר שלה), הניקוד הממוצע שלה בכל המדדים (507) היה גבוה יותר מהניקוד של עמל, עתיד ובני עקיבא.

יישובים מבוססים מקבלים תקצוב גבוה

ישיבת בני עקיבא פרחי אהרון בחיפה
גוגל סטריט ויו

אחד ההסברים לפערים המתגלים בין הרשתות נובע משיטת התקצוב של משרד החינוך, שמעניקה תקציב גבוה יותר לתיכונים ביישובים מבוססים יותר. הסיבה לכך היא ששיטת התקצוב מתמרצת הגשה לבגרות, מאפשרת שירותים שניתנים לתלמידים, כמו ספריות ומעבדות, משקללת את ותק המורים והשכלתם ומעודדת לימודים במגמות לימוד שנחשבות יקרות יותר, למשל בתחומי המדעים והמחשבים. לכן, בתי ספר בעלי משאבים גבוהים יותר — בעיקר ביישובים מבוססים — זוכים לתקציבים גבוהים יחסית, ואילו בתי ספר תיכונים ביישובים חלשים, בעיקר ערביים, נפגעים. כיום משרד החינוך מעביר תקציב גבוה יותר בממוצע לתלמידי תיכון דתיים מאשר לתלמידים ערבים.

באחרונה ניסה משרד האוצר להוביל יוזמה לתקצוב דיפרנציאלי בתיכונים, מאחר שכיום אין שום מנגנון תקצוב שמעניק העדפה מתקנת לבתי הספר החלשים. היוזמה נבלמה על ידי משרד החינוך.

עם זאת, מנגנון התקצוב אינו הסיבה היחידה לפערים המתגלים במערכת החינוך, ולפי תוצאות הבדיקה של משרד החינוך על הרשויות המקומיות ורשתות החינוך, המתוקצבות על ידי המדינה, לבדוק את רמת ואיכות הלימודים שהן מציעות בבתי הספר, ולשאול את עצמן מהי אחריותן למצבם של התלמידים הלומדים בהם.

כיצד מנוהלים התיכונים בישראל?

בישראל יש כ–1,800 תיכונים. כ–1,200 מהם משתייכים לזרם הממלכתי והממלכתי־דתי, וכרבע מאלה מופעלים על ידי רשתות החינוך.

רשות מקומית יכולה להפעיל תיכונים בעצמה, או לערוך מכרז ולבחור רשת שתעשה זאת במקומה. חלק מרשתות החינוך מתמקדות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ביישובים שבהן לרשויות המקומיות לעתים אין משאבים לנהל את כל התיכונים שבתחומן, והן מעדיפות להעביר את האחריות על כך לגופים חיצוניים.

התקציב לבית ספר תיכון ניתן לפי מספר התלמידים שלומדים בו ואמות מידה נוספות — למשל מגמות לימוד יקרות, וכן הוותק וההשכלה של המורים. משרד החינוך מעביר את התקציב של התיכונים ישירות לרשויות המקומיות.

כל שש הרשתות שנתוניהן נבחנו בבדיקת TheMarker הן גופים פרטיים ללא כוונת רווח, אך יש להן מנגנון שזקוק למימון — וכולן (חוץ מדרכא) מממנות אותו באמצעות גביית דמי ניהול. עד לאחרונה לא חלה הגבלה על דמי הניהול, אך לפני כחודש הגביל אותם משרד החינוך ל–6% מהתקציב לתלמיד. מודל הפעילות של הרשתות מאפשר גם חלוקת שכר גבוה לבכירים בהן. לדוגמה, שכרו של מנכ"ל אורט צבי פלג הסתכם ב–2015 ב–827.8 אלף שקל ברוטו (כ-69 אלף שקל בחודש), שכרה של מנכ"לית עמל רוית דום הסתכם ב–2014 ב–668.8 אלף שקל ברוטו (כ–55.7 אלף שקל בחודש), ושכרו של מנכ"ל עתיד מנשה סמירה הסתכם ב–2015 ב–657.7 אלף שקל ברוטו.

לפי שיטת תקצוב זאת, תלמידים ברשתות החינוך הפרטיות מקבלים תקציב נמוך יותר מתלמידים בתיכונים המופעלים על ידי הרשויות המקומיות ואינם שייכים לרשתות. זאת, מפני שבפועל שיעור מסוים מהתקציב לתיכוני הרשתות מועבר לרשת ואינו מגיע לתלמידים. זו אחת הסיבות לחשיבות של השוואת ההישגים שעורך משרד החינוך.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם