קטסטרופה בחינוך: התלמידים הכי גרועים במערב - ובכמה נקודות שיפרו 28 מיליארד שקל את הציונים? - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קטסטרופה בחינוך: התלמידים הכי גרועים במערב - ובכמה נקודות שיפרו 28 מיליארד שקל את הציונים?

תוצאות מבחני פיזה - המקיפים והחשובים ביותר בעולם בתחום החינוך - מגלים: הישגי התלמידים בישראל במתמטיקה, מדעים ובקריאה - נמוכים, רבים יתקשו להשתלב בתעסוקה ובחברה לאחר הלימודים

91תגובות
תלמידים בבחינת בגרות במתמטיקה בתיכון ברמת גן, בשנה שעברה
אילן אסייג

משרד החינוך נכשל שוב במבחנים הבינלאומיים. הישגי התלמידים בישראל במתמטיקה, מדעים ובקריאה נותרו נמוכים בהשוואה בינלאומית, חלק גדול מהתלמידים בארץ נכשל במבחן, שיעור הנכשלים גבוה פי 1.5 משיעורם במדינות ה-OECD, ותלמידים רבים מאוד יתקשו להשתלב בתעסוקה ובחברה לאחר הלימודים. כך עולה ממבחני הפיזה הבינלאומיים שנערכו ב-2015 ותוצאותיהן פורסמו היום. במבחן השתתפו תלמידים בני 15 (בדרך כלל בכיתות ט׳ ו-י׳) והוא נערך בקרב 540 אלף תלמידים, המייצגים 29 מיליון תלמידים מ-72 מדינות בעולם.

מהמבחן, שנערך על ידי ה-OECD, עולה גם כי הפערים בהישגי התלמידים הם הגבוהים בקרב המדינות המפותחות ומהגבוהים בעולם וכי הציונים של התלמידים המתקשים ביותר בישראל הם הנמוכים בקרב כל מדינות הארגון ומהנמוכים בעולם בעוד שהציונים הממוצעים של התלמידים הטובים בישראל רחוקים מההישגים של המדינות המובילות במבחנים. הישגי התלמידים הישראלים במבחן, שנערך ב-2015, אינם שונים מבמבחן הקודם שנערך ב-2012, ואפילו מסמנים עצירה במגמת שיפור איטית בהישגי המבחן בעשר השנים האחרונות. במשך עשור שלם, מאז 2006, מערכת החינוך נכשלה ולא הצליחה לעמוד במשימתה לשפר באופן משמעותי את הישגי התלמידים הנמוכים. 

מגמת השיפור

מבחני הפיזה הנערכים בכל שלוש שנים נחשבים למבחנים המקיפים והחשובים ביותר בעולם בתחום החינוך. בניגוד למבחני הטימס שפורסמו בשבוע שעבר, מבחני הפיזה בודקים את המיומנויות והיכולות של התלמידים בגילאי 15 ברחבי 70 מדינות בעולם, ולאו דווקא את הידע שצברו בלימודים כדי לנסות לבדוק האם הם מוכנים לחיים הבוגרים, ויוכלו להתמודד עם הסביבה, בשוק התעסוקה ובכלכלה המודרנית. לפי משרד החינוך, "המבחן בודק עד כמה הבוגרים של מערכת החינוך מוכנים לחיים וצפויים לתרום להתפתחות החברה והכלכלה כאשר ישתלבו בעולם העבודה".

להישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים צפויות להיות השלכות משמעותיות על כלכלת ישראל. נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הזהירה באחרונה כי הרמה הנמוכה והפערים הגבוהים במערכת החינוך הישראלית צפויה לפגוע בהמשך הצמיחה של המשק הישראלי וכי מערכת החינוך לא מבשרת טובות לגבי עתידה של ישראל. "אנחנו לא נותנים לתלמידים כלים ומיומנויות מספיקות להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה וזה ישפיע על הצמיחה העתידית ועל אי השוויון במשק. מערכת החינוך בישראל לא משפרת את שוויון ההזדמנויות", אמרה פלוג בכנס שדרות בשבוע שעבר. 

השקעה של 28 מיליארד שקל הניבה שיפור של 13 נקודות בציון

מבט בתוצאות מבחני הפיזה מגלה שהישגי התלמידים הישראלים נותרו נמוכים כפי שהיו ב-2012. זאת, למרות השקעה של 15 מיליארד שקל נוספים בתקציב החינוך בשנים שחלפו מאז המבחן שנערך ב-2012 למבחן הנוכחי. תקציב החינוך גדל בכ-35% (נומינלי), אבל הישגי התלמידים אפילו ירדו בכמה נקודות בודדות והפערים בין התלמידים נותרו הגבוהים ב-OECD.

אחרי ליטא

המצב חמור עוד יותר אם משווים את הישגי התלמידים בישראל במבחני הפיזה בעשור האחרון. ב-2006, בשנה בה נבחנו התלמידים במבחני הפיזה, תקציב החינוך הסתכם ב-25 מיליארד שקל. כיום, עשר שנים לאחר מכן הוא כבר עומד על 53 מיליארד שקל וצפוי לגדול ל-60 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות. למעשה, בתוך עשר שנים משרד החינוך קיבל תוספת של 28 מיליארד שקל לתקציבו כדי לשפר את איכות הלימודים בישראל ולצמצם את הפערים. כיצד סכומי העתק האלה השפיעו על הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים?

מאז 2006 ועד היום הציון הממוצע של התלמידים במבחן המדעים עלה ב-13 נקודות בלבד (מ-454 ל-467) ובמקביל הציון במתמטיקה עלה בתוך עשר שנים ב-28 נקודות (מ-442 ל-470). רק במבחני הקריאה הציון עלה באופן חד יותר - ב-40 נקודות (מ-439 ל-479). בכל התחומים הממוצע של התלמידים הישראלים נותר נמוך בהשוואה למדינות המפותחות וגם לחלק מהמדינות המתפתחות. ההשקעה האדירה של המדינה בחינוך, שבסכומים כאלה היתה יכולה להפוך את המערכת על פיה, לא סייעה לתלמידים. מניתוח המבחנים עולה כי בתקופת עריכת המבחן האחרון, בעת כהונתו של שי פירון בתפקיד שר החינוך, אפילו נבלם השיפור האיטי בהישגי התלמידים שנרשם בשנים 2006-2012.

בעבר נחשבה ישראל לאחת המדינות שמשקיעה את התקציבים הנמוכים ביותר בתלמידיה, כאשר מחלקים את ההשקעה בחינוך במספר התלמידים בישראל. בעקבות הגידול בתקציב המשרד, ההשקעה בכל תלמיד מתקרבת היום לממוצע במדינות ה-OECD אם כי היא עדיין נמוכה יותר. בניתוח שנערך לתוצאות המבחנים במשרד החינוך נכתב כי רמת הישגי התלמידים במגמות שמשגשגות כלכלית גבוהה יותר, וכך גם בקרב מדינות שמשקיעות תקציבים רבים יותר בחינוך. למעשה, רמת ההשקעה בתלמידים מסבירה כ-54% מהשונות בציון במדעים של כל המדינות.

עם זאת, במשרד הסבירו כי למרות שההוצאה על חינוך מהווה תנאי מקדים להישגים גבוהים במבחן, "כשלעצמה היא אינה מספקת ודרושים תנאים נוספים על מנת להגיע להישגים הגבוהים ביותר". כך למשל, לשלוש המדינות עם ההישגים הגבוהים ביותר במבחנים ההשקעה בתלמידים נמוכה יותר מהמקובל ב-OECD, וההשקעה בתלמידים ביפן, שדורגו בקרב המדינות המובילות במבחן, היא נמוכה יותר מההשקעה בתלמידים בישראל שבה ההישגים נמוכים באופן משמעותי.

בסוף שנות ה-90 החלה ישראל להשתתף במבחנים הבינלאומיים וההישגים הנמוכים של המערכת גרמו לזעזוע עמוק בציבור. מאז, פרט להקמת ועדת דברת על ידי לימור לבנת, שמסקנותיה לא יושמו במלואם עד היום, אף שר חינוך לא הוביל מדיניות ברורה ורצינית לשיפור מערכת החינוך. בולטים לרעה: שני שרי החינוך האחרונים שי פירון ונפתלי בנט, כשנראה שהאחרון גם לא מנסה לעשות זאת.

כשליש מהנבחנים במתמטיקה יתקשו להשתלב בחברה ובתעסוקה

20.2% מתלמידי ישראל נכשלו בכל שלושת המבחנים - במדעים, במתמטיקה ובקריאה - יותר מפי 1.5 משיעור הנכשלים ב-OECD, שהסתכם ב-13%. הארגון קובע כי תלמיד שנכשל באחד המבחנים יתקשה להשתלב ולתרום בחברה, כך שהתלמידים שנכשלו בכל המבחנים צפויים להיתקל בקשיים גדולים יותר. שיעור הנכשלים בישראל הוא מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות כשמבין מדינות הארגון רק בסלובקיה, יוון, צ׳ילה, טורקיה ומקסיקו שיעור הנכשלים בכל המבחנים היה גבוה ביותר. שיעור הנכשלים בכל המבחנים בישראל היה גבוה כמעט פי 7 משיעור המצטיינים בשלושת המבחנים: 3% מתלמידי ישראל הצטיינו בשלושת המבחנים ביחד, בדומה לממוצע במדינות ה-OECD שהיה 4%.

כל תלמיד חמישי

הארגון מחלק את ציוני התלמידים לשש רמות שונות שמצביעות על רמת הבקיאות שלהם במבחנים השונים, כאשר הרמה הנמוכה ביותר מצביעה על כישורים מוגבלים ואילו הרמה החמישית ומעלה מצביעה על יכולת גבוהה. 

שיעור התלמידים הישראלים שנכשלו במבחן במתמטיקה היה מהגבוהים במדינות הארגון. ל-32% מהתלמידים בישראל אין כישורים מספקים במתמטיקה כדי להשתלב בחברה ובתעסוקה בעתיד. זאת, כשבממוצע ב-OECD רק 23% מהתלמידים נכשלו במבחן. גם במדעים שיעור הנכשלים בישראל הוא גבוה במיוחד ומסתכם ב-31% בהשוואה ל-21% במדינות הארגון, ואילו בקריאה המצב חמור פחות - 27% נכשלו בהשוואה ל-20% במדינות ה-OECD.

שיעור המצטיינים בכל אחד מהתחומים היה נמוך רק במעט מהממוצע במדינות הארגון. 6% מהתלמידים בישראל הצטיינו במדעים, 9% בקריאה ו-9% במתמטיקה. בגרמניה למשל, ציון התלמידים המצטיינים במדעים היה 10.5%, בפינלנד 14.3% ובסינגפור שיעור המצטיינים במדעים היה גבוה פי ארבעה מזה שבישראל - 24.2%. 

במשרד החינוך הבהירו בתגובה כי במבחן הנוכחי נרשמה ירידה בשיעור הנכשלים בכל המבחנים בהשוואה למבחן שנערך לפני עשור ב-2006, אז הוא הסתכם בכ-26%, בעיקר בזכות ירידה בשיעור הנכשלים היהודים, אך במשך כל העשור האחרון המשרד לא הצליח להטיב את מצבם של התלמידים הערבים, שם שיעור הנכשלים גבוה באופן משמעותי ושיעור המצטיינים בכל המבחנים אפסי. ככל הנראה, הסיבה לכך נעוצה גם בכך שהתלמידים הערבים בישראל מופלים לרעה בחלוקת התקציב של משרד החינוך. כך, 45% מהתלמידים הערבים נכשלו בכל המבחנים (בהשוואה ל-12% מהתלמידים היהודים) 64% מהתלמידים הערבים נכשלו במבחן במתמטיקה ו-56% נכשלו במבחן בקריאה ובמדעים.

מקום ראשון בפערים

הפערים הכלכליים בישראל הם מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות אך הישגי מערכת החינוך כיום מצביעים כי המצב רק יילך ויחמיר בעתיד הקרוב. הפערים בין הישגי התלמידים בישראל הם לא רק הגבוהים מכל מדינות ה-OECD אלא מהגבוהים בעולם. בקרב 70 המדינות שהשתתפו במבחן, הפערים בהשיגי התלמידים במבחן במדעים הם השניים בגודלם כשרק במלטה הפערים גדולים יותר. במבחנים בקריאה ובמתמטיקה ישראל מדורגת שלישית מבין כל המדינות שהשתתפו במבחן: במתמטיקה רק במלטה ובמחוזות סין הפערים גדולים יותר ובקריאה הפערים גבוהים יותר רק בקרב תלמידי מלטה ולבנון.

פער של 90

מהישגי המבחן עולה, כמו במבחנים קודמים שבוצעו בעבר, שמשרד החינוך לא רק שאינו מצליח לקדם את התלמידים המוחלשים ולצמצם את אי השוויון בחברה אלא שלמעשה ייתכן שהוא אף מרחיב אותו ובמקום לתת לתלמידים הזדמנות למוביליות חברתית או למעשה מחמיר את המצב.

הפערים במבחנים גדולים יותר גם מאלו שנרשמו במדינות מתפתחות, כשמדינות כמו ירדן, איחוד האמירויות, קוסובו, הרפובליקה הדומיניקנית, אלג׳יר ואינדונזיה היו שוויונות יותר.

הפערים בין הישגי התלמידים נמדדו על פי ההפרש שבין הציון הממוצע שמייצג את הציון ש-5% מהתלמידים בעלי ההישגים הנמוכים במדינה נמצאים תחתיו לבין הציון ש-5% מהתלמידים בעלי ההישגים הגבוהים ביותר במדינה נמצאים מעליו.

בניתוח שנערך משרד החינוך על הישגי המבחנים נכתב כי "הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים מותאם עם הישגיהם". כך קיים פער של 91 נקודות בין הישגי התלמידים המבוססים במבחן במדעים להישגי התלמידים המוחלשים, פער של 89 נקודות במבחן בקריאה ופער דומה של 87 נקודות במבחן במתמטיקה בין השכבות המבוססות למוחלשות. כך, בעוד שכמעט מחצית מהנבחנים מהממעד הכלכלי הנמוך נכשלו במבחן במדעים (47%) ורק 1% מהם הצטיינו במבחן,  12% מתלמידים מהמעמד הכלכלי הגבוה הצטיינו במבחן ורק 18% מבני המעמד הגבוה נכשלו בו. 

בנוסף, הציון של תלמידים יהודים בקריאה היה גבוה ב-116 נקודות מאשר הציון של תלמידים ערבים. במבחן במתמטיקה הפער לטובת היהודים הסתכם ב-104 נקודות ובמדעים הפער היה 87 נקודות.

מנגד, מהמבחנים עלה כי הפערים בין היכולות של בנים לבנות בישראל אינם משמעותיים. המבחנים כללו גם נבחנים מבתי הספר החרדים ומבתי הספר הממלכתיים-דתיים, והישגיהם היו נמוכים יותר מאשר ההישגים שבבתי הספר הממלכתיים.

הציון של התלמידים המתקשים בישראל - הנמוך ביותר ב-OECD

תלמידים נבחנים
ניר כפרי

מנתוני המבחן עולה כי התלמידים שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר מבין התלמידים הישראלים, קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר מכל מדינות ה-OECD, כלומר, התלמידים החלשים בישראל הם הגרועים במערב. הציון הממוצע של 5% מהתלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר בישראל היה 295, הנמוך ביותר מהציון הממוצע של כל התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים בכל מדינות ה-OECD, שבממוצע קיבלו 336 נקודות במבחן.

למעשה, אפילו התלמידים החלשים במדינות מתפתחות כמו אלבניה, טוניס, תאילנד, לבנון, קוסטה ריקה וברזיל קיבלו ציונים גבוהים יותר מאשר בישראל. גם באינדונזיה, מקסיקו וטורקיה הציונים של התלמידים החלשים היו גבוהים יותר. ביפן, למשל, הציון של התלמידים הגרועים ביותר היה 384 נקודות - גבוה בהרבה מהציון של התלמידים החלשים בישראל

במתמטיקה המצב טוב מעט יותר, והציון של 5% מהתלמידים הישראלים בעלי ההישגים הגרועים ביותר לא היה הכי נמוך במדינות ה-OECD, ורק בטורקיה, מקסיקו וצ'ילה  הציונים היו נמוכים יותר.

גם המצטיינים יתקשו

תלמידים עם טאבלט בבית ספר בבת ים, ב-2012
אלון רון

מנתוני המבחן עולה כי עשר מדינות אחראית ליותר מ-75% ממאגר המצטיינים הגלובלי - ישראל מייצגת רק 0.5% מהם בגלל גודלה. תלמידי ישראל מהווים רק 0.5% מכלל התלמידים המצטיינים בכל המדינות שנבחנו בפיזה כשרוב התלמידים המצטיינים בעולם מגיעים מאסיה וצפון אמריקה, ומהמדינות המובילות באירופה כמו גרמניה ובריטניה. כ-26% מהתלמידים המצטיינים ביותר במבחן במדעים מגיעים ממחוזות בסין ויפן, ו-22% מארה"ב.

ישראל מסתמכת על איכות כוח האדם שלה בתחרות הגלובלית, אך מהמבחנים עולה כי היא מאבדת את היתרון. כך, הציון הממוצע של 5% מהתלמידים הישראלי בעלי ההישגים הגבוהים ביותר במבחן במדעים היה 640 - בטווח הנמוך של מדינות ה-OECD כשבמדינות אסיה שאינן חברות בארגון ממוצע הציונים היה גבוה אפילו יותר.

בסינגפור ממוצע הציונים של אותם התלמידים הוא 712, 672 ביפן, 681 בדרום קוריאה ובסין - 695.  למעשה, הציון הממוצע של 15% מכלל התלמידים בסינגפור גבוה יותר מההישגים של 5% מהתלמידים הטובים ביותר בישראל. בהונג קונג, דרום קוריאה ויפאן, הציון של 10% מהתלמידים גבוה יותר משל 5% הטובים ביותר בישראל.

שיעור התלמידים הישראלים שהצטיינו במדעים מעודד מכיוון שהוא אינו נמוך משמעותית משיעור המצטיינים הממוצע ב-OECD, אך הישראלים רחוקים מלהוביל באף אחד מהתחומים במדינות המפותחות ובמיוחד בקרב מדינות אסיה. למעשה, חלק גדול מהתלמידים הישראלים, גם אם לא נכשלו במבחן, דורגו ברמות בקיאות בסיסיות במיוחד (רמה 2).  במדעים - 25% מהתלמידים הישראלים דורגו ברמה הזאת.

תלמידים נבחנים ברמת גן, אשתקד
אילן אסייג

יחד עם שיעור הנכשלים מתברר שלרוב תלמידי ישראל (56%) כישורים בסיסיים בלבד או ציון נכשל במדע והמצב דומה גם במתמטיקה כש-53% מהתלמידים הישראלים דורגו בשתי הרמות הנמוכות מבחינת ההישגים במבחן. לעומת זאת, שיעור התלמידים הישראלים שהגיעו לרמת ההישגים הגבוהה ביותר (רמה 6) נמוך בהשוואה בינלאומית. כך למשל, במתמטיקה רק 1.9% מהתלמידים דורגו ברמה הגבוהה ביותר לעומת 2.3% במבחן ה-OECD, כשבסינגפור 13% מהתלמידים דורגו ברמה הזאת.

אחת הסיבות לכישלון של תלמידי ישראל במבחן פיזה נובעת משיטת ההוראה המיושנת בישראל המסתמכת על שינון של ידע ש-OECD תופס כלא רלוונטי בעולם המודרני. התלמידים במבחן לא מתבקשים לחזור על הידע שרכשו אלא כפי שמקובל במערכת החינוך בישראל אלא נבדקים על יכולת החשיבה שלהם.

סיבות נוספות לכישלון התלמידים נובעות מההזנחה של מערכת החינוך שהתשתיות שלה מיושנות ואינן תואמות למאה ה-21, הצפיפות הגבוהה בכיתות הלימוד, איכות המורים ושכרם הנמוך בעיקר של המורים הצעירים, הזנחת הפריפריה, שימוש לא יעיל במשאבים כספיים, בזבוז כספי ציבור, התמקדות בנושאים שאינם מקדמים את התלמידים בעולם המודרני, העדר לימודי ליבה או לימודים ברמה נמוכה בחינוך החרדי ואפליית התלמידים הערבים. ארגון ה-OECD הזהיר מספר פעמים בעבר את מקבלי ההחלטות בישראל בתחום החינוך והמליץ לחייב את לימודי הליבה, לשפר את ההישגים והשקיע משאבים בציבור הערבי בישראל - אך שר החינוך וראש הממשלה התעלמו מהמלצותיהם.

שר החינוך, נפתלי בנט, התייחס לממצאי המבחנים ואמר כי הם "מדגישים את הצורך בצמצום הפערים בחינוך בישראל ומציגים תמונה הדורשת שיפור משמעותי בהישגים הלימודיים". בנט הוסיף גם כי המבחנים נערכו לפני שנכנס לתפקיד והזכיר את התוכנית שהוא מקדם לעידוד מספר הלומדים חמש יחידות בבתי הספר התיכונים. "קיבלתי החלטה להשקיע את מירב המשאבים בחיזוק לימודי המתמטיקה ובשיפור יכולת ההוראה בישראל. תוצאות מבחני המיצב שפורסמו בחודש שעבר מעידות כי לראשונה אנו מזהים צמצום פערים בחינוך אך הרך עוד ארוכה ועבודה רבה לפנינו".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם