משרד החינוך חושף את הפערים: בידקו כמה כסף מקבלים ילדיכם - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד החינוך חושף את הפערים: בידקו כמה כסף מקבלים ילדיכם

מערכת שהשיק משרד החינוך מאפשרת לכל הורה לקבל נתונים שונים על בתי הספר שבהם לומדים ילדיו, כולל התקציב שניתן להם מהמדינה

12תגובות
תלמידים בחופש הגדול
אלון רון

האפליה בתקצוב בתי הספר התיכונים בישראל יוצאת משליטה - כך עולה מנתונים מעודכנים של משרד החינוך לשנת 2015. הנתונים פורסמו במערכת השקיפות החדשה שהמשרד השיק היום.

המערכת מאפשרת לכל הורה לקבל נתונים שונים על בתי הספר בהם לומדים ילדיו, כולל התקציב שניתן להם מהמדינה. גם ב-2015 התקציב הגבוה ביותר ניתן לתלמידים דתיים, כשתלמידים חילונים קיבלו תקציבים נמוכים יותר. אך התקציבים הנמוכים ביותר ניתנו לתלמידים ערבים. בעוד שבבתי הספר התיכונים, הפערים בתקצוב בין התלמידים גדלו באופן משמעותי, בבתי הספר היסודיים יש שיפור מסוים בהקצאת הפערים והיא כיום שוויונית יותר. 

>> לחצו כאן וגלו כמה קיבלו ילדיכם ב-2015

בתיכונים, העיוות בחלוקת התקציבים בבתי הספר התיכונים מקצין. המרוויחים הגדולים הם תלמידים דתיים או תלמידים מיישובים מבוססים, והמפסידים הם החילונים והערבים. כך, התקציב של התלמידים הדתיים בתיכונים - שנהנים כבר מהתקציבים הגבוהים ביותר - עלו בשיעור החד ביותר. ב-2015 השקיע משרד החינוך כ-24 אלף שקל בכל תלמיד תיכון. עם זאת, תלמיד ערבי קיבל תקציב נמוך בכ-36% מהתקציב שקיבל תלמיד תיכון דתי ותלמיד יהודי חילוני קיבל תקציב נמוך ב-16% מהתקציב שקיבל תלמיד תיכון דתי. המדינה משקיעה כ-5,000 שקל יותר בשנה בתלמיד תיכון דתי מאשר בתלמיד יהודי חילוני ו-11 אלף שקל יותר מאשר בתלמידי התיכון הערביים. לפי הנתונים, תלמיד תיכון יהודי מהמעמד הכלכלי הנמוך ביותר מקבל תקציב גבוה ב-73% מתקציב ערבי ממעמד כלכלי זהה.

מכונת האי-שוויון: מערכת החינוך ומעגל הפערים שאינו נגמר

האפליה התקציבית קיימת גם בבתי הספר היסודיים, אך בשנים האחרונות קיימת מגמה חיובית של שיפור במצב, תוך העדפה גדולה יותר של תלמידים מרקע כלכלי חלש.  ב-2015, תלמיד יהודי במצב הכלכלי החלש ביותר קיבל תקציב גבוה ב-22% מתלמיד ערבי באותה רמה כלכלית (20.2 אלף שקל לעומת 16.3 אלף שקל). כך תלמיד יהודי במעמד הכלכלי החלש ביותר קיבל ב-2015 תקציב של 20.2 אלף שקל (לעומת תקציב של 12.9 אלף שקל במצב המבוסס ביותר), אך תלמיד ערבי מהמעמד הכלכלי החלש ביותר בבתי הספר היסודיים קיבל תקציב של 16.3 אלף שקל. כתוצאה מכך, תלמידים ערבים במצב הכלכלי החלש ביותר לומדים פחות שעות לימוד מאשר תלמידים יהודים ברמה כלכלית זהה. במשרד החינוך מבטיחים כי הפערים בבתי הספר היסודיים, שעדיין משמעותיים, יצטמצמו עוד בעתיד הקרוב.

>> בידקו בטבלה - כמה קיבלו תלמידים ביישוב שבו אתם גרים, ב-2015

הפערים בכישורים - מהגבוהים בעולם

פערי התקצוב במערכת החינוך נחשפו לראשונה ב-TheMarker ב-2013. התמונה שהתגלתה, ומאז רק החריפה, היא של אפליה תקציבית בין תלמידים ממגזרים שונים במימון כספי ציבור, הפוגעת בעתידם של תלמידים ביישובים ובשכונות המוחלשות. עיוותי התקציב הם בין הגורמים לפערי ההישגים בין התלמידים בישראל, שהם מהגבוהים בעולם. כך גם הפערים בכישורים ובמיומנויות של הבוגרים בגיל העבודה הם מהגבוהים בעולם.

משרד החינוך מדרג את התלמידים הלומדים בבתי הספר לפי סולם מיוחד (מדדי טיפוח) שפותח ב-2007. המדדים מחושבים עבור כל תלמיד לפי שלב החינוך שבו הוא נמצא, ומביאים לידי ביטוי נתונים על הרקע הכלכלי-חברתי שלו, כמו השכלת ההורים, רמת ההכנסה של המשפחה, והמרחק של בית הספר מהמרכז. בנוסף, המדד מתחשב גם בתלמידים שהם עולים חדשים, ובמיוחד כאלה שהגיעו ממדינות מוחלשות. מטרת המדד היתה להביא לידי ביטוי את המדיניות של האפליה המתקנת, כך שתלמידים משכונות קשות יותר בפריפריה ושהוריהם משכילים פחות, יקבלו עידוד בדמות תקציבים גבוהים יותר מהמדינה.

ב-14 השנים האחרונות מופעל בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים מנגנון חלקי מאוד של העדפה תקציבית מתקנת (תקצוב דיפרנציאלי). ב-2014 היתה הרחבה מסוימת של התקצוב הדיפרנציאלי ביסודיים, אך הוא עדיין לא מצליח לסגור את הפערים בין התלמידים. בתיכונים, לעומת זאת, לא קיים מנגנון כזה, ושיטת התקצוב הנוכחית מנציחה ואף מגדילה מדי שנה את הפערים.

באחרונה יזם משרד האוצר, כחלק מחוק ההסדרים, החלה של מנגנון העדפה תקציבית מתקנת גם בבתי הספר התיכונים. התקצוב הדיפרנציאלי אמור להסיט משאבים מיישובים מבוססים - וכחלק מכך גם תיכונים דתיים, שנהנים כיום מהתקציבים הגבוהים ביותר בין התיכונים. התקציבים שיתפנו יועברו ליישובים המוחלשים, ובעיקר לתלמידים ערבים.

משרד האוצר תיכנן תחילה לבצע את המהלך ללא תוספת תקציבית, תוך התייעלות במערכת החינוך. הכוונה היתה שהתקציב של תלמיד תיכון ברמה הכלכלית הנמוכה ביותר יהיה כ-50% יותר מאשר תקציב שיינתן לתלמיד תיכון ברמה כלכלית מבוססת.

צפיפות בכיתות
דה מרקר

עם זאת, במשרד החינוך טענו כי אין אפשרות ליישם את התוכנית בשנה הקרובה בשל סיבות ארגוניות, וכן מסיבות פוליטיות - בין השאר, בשל לחצים של רשויות מקומיות וחשש משינוי עמוק בסדרי העדיפויות שכולל העברת כספים מהמגזר הדתי למגזר הערבי. לאחר משא ומתן עם משרד החינוך הוחלט להקפיא את המהלך ולהסתפק בהקמת ועדה שתבחן את הנושא.

המהלך עורר התנגדות גם בקרב ראשי הרשויות המקומיות המבוססות, שאף איימו להשבית את פתיחת שנת הלימודים, בין היתר בגלל הנושא הזה. ברשויות המבוססות דרשו ליישם את המהלך ללא פגיעה בתקציבים שהן מקבלות, אלא באמצעות תוספת תקציב לרשויות המוחלשות.

מכיוון שהתקציב הקרוב הוא דו־שנתי - אם לא תושג הסכמה בנושא בקרוב, האפליה בין התלמידים בבתי הספר התיכונים צפויה אפילו להחמיר בשנים הקרובות.

שיטת התקצוב לא מתחשבת ברקע הכלכלי

תוספת לתיכונים
דה מרקר

משרד החינוך השקיע בממוצע כ-24 אלף שקל בכל תלמיד תיכון ב-2015 - אך ההקצאה היתה רחוקה מלהיות שוויונית. תלמיד תיכון ערבי קיבל תקציב נמוך בכ–36% מהתקציב שקיבל תלמיד תיכון דתי, ותלמיד יהודי חילוני קיבל תקציב נמוך ממנו ב–16%. המדינה משקיעה כ–5,000 שקל יותר בשנה בתלמיד תיכון דתי מאשר בתלמיד יהודי חילוני, ו-11 אלף שקל יותר מאשר בתלמידי התיכון הערבים.

הרחבת הפערים מתגלה בתוספות שקיבלו התלמידים במגזרים השונים לאורך השנים: בעוד שתלמידי התיכון הדתיים קיבלו ב–2012–2015 תוספת תקציבית של כ–4,800 שקל (18.5%), התלמידים היהודים מהזרם החילוני קיבלו תוספת תקציבית של 3,000 שקל בלבד (13%), והתלמידים הערבים קיבלו תוספת של 2,000 שקל בלבד (11.5%).

שיטת התקצוב של בתי הספר התיכונים אינה מתחשבת ברקע הכלכלי של התלמידים, אלא רק בנתונים יבשים כמו מספר הנבחנים בבגרות, ותק והשכלת המורים, ומגמות לימוד יקרות - כך שתלמידים באזורים מוחלשים לומדים עם מורים ותיקים ומשכילים פחות, ניגשים פחות לבגרות, ואין להם נגישות ללימודי מדע. בעקבות כך, התקציב שהם מקבלים ממשרד החינוך נמוך יותר, והרשויות המקומיות שבהם הם גרים אינן מסוגלות לשפר את המצב.

כך נוצר מצב שתלמיד תיכון מרקע כלכלי חלש ביותר קיבל ב–2015 תקציב של 22.8 אלף שקל - בדומה לתקציב שניתן לתלמיד מהרקע הכלכלי המבוסס ביותר (22.3 אלף שקל), ולא יותר ממנו. תלמידים מיישובי ביניים זכו לתקציבים גבוהים יותר, של 24–26 אלף שקל.

מ–2012 ועד 2015 הסתכמה תוספת התקציב לתלמיד מהרקע הכלכלי החלש ביותר ב–1,300 שקל בלבד (תוספת של 6.2%), ואילו התלמידים המבוססים ביותר קיבלו את תוספת התקציב הגבוהה ביותר שהסתכמה ביותר מפי שניים — 3,000 שקל (תוספת של 15.5%).

תיקון העיוות הזה בתקציב ידרוש הקטנת תקציב של תלמידי תיכון יהודים, ובעיקר של התלמידים הדתיים, לטובת הגדלת התקציב של התלמידים הערבים, או תוספת תקציב משמעותית מאוד למערכת החינוך. תקציב החינוך אמנם גדל, אך מכיוון שהתוספות מיועדות לשורה של נושאים אחרים, לא צפויה להתקבל עוד תוספת בשנתיים הקרובות לנושא זה.

באחרונה אישרה הממשלה תוכנית כלכלית לחיזוק הרשויות המקומיות הערביות, אך מראש הוחלט לא להתערב בפערים במערכת החינוך ולהותיר את המצב הנוכחי כפי שהוא.

הפערים יצטמצמו - אך לא בתיכונים

האפליה התקציבית קיימת גם בבתי הספר היסודיים, אך בשנים האחרונות קיים שיפור במצב, ויש העדפה חזקה יותר של תלמידים מרקע כלכלי חלש. בשלוש השנים האחרונות, תוספת התקציב שניתנה לתלמידים מהמעמד הכלכלי החלש ביותר היתה 15%, לעומת תוספת של 12% שניתנה לתלמידים מהמעמד המבוסס ביותר.

התלמידים מהשכבות הכלכליות החלשות ביותר מקבלים כיום תקציב גדול ב-31% מהתלמידים מהשכבות המבוססות ביותר - זהו שינוי לטובה, כשרק לפני שלוש שנים הפער הסתכם ב-25% בלבד - אך עדיין לא מספיק כדי לסגור את הפערים בין התלמידים.

לפי סימולציות שנערכו במשרד החינוך, בשלוש השנים הקרובות פערי התקצוב בין המגזרים השונים יצומצמו באופן ניכר בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, אך לא בתיכונים. זאת בעקבות תוכנית לתגבור התקצוב הדיפרנציאלי, שהוצגה ב–2014 על ידי שר החינוך לשעבר, שי פירון.

התוכנית כוללת תוספת תקציב של כ–450 מיליון שקל על פני חמש שנים שתינתן לרשויות המקומיות המוחלשות, לצד שימוש במשאבים קיימים שיועברו אליהם, והיום תיפתח שנת הלימודים השלישית שבה היא מיושמת.

ביוני ערכו ראשי רשויות בפריפריה צעדה נגד מדיניות התקצוב של משרד החינוך, בקריאה להעדפה תקציבית מתקנת בשיעור גבוה יותר. עם זאת, האפליה התקציבית בתקצוב בתי הספר היסודיים אינה פוגעת דווקא נגד הרשויות המקומיות היהודיות בפריפריה — אלא בעיקר בתלמידים הערבים. חלק מהרשויות שצעדו בצעדה דווקא קיבלו תקציבים גבוהים באופן משמעותי מהמממוצע.

כך למשל, ב–2015, תלמיד יהודי במצב הכלכלי החלש ביותר קיבל תקציב גבוה ב–22% מתלמיד ערבי באותה רמה כלכלית (20.2 אלף שקל לעומת 16.3 אלף שקל). תלמיד יהודי במעמד הכלכלי החלש ביותר קיבל תקציב של 20.2 אלף שקל (לעומת תקציב של 12.9 אלף שקל במצב המבוסס ביותר), ותלמיד ערבי מהמעמד הכלכלי החלש ביותר בבתי הספר היסודיים קיבל תקציב של 16.3 אלף שקל.

כתוצאה מכך, תלמידים ערבים במצב הכלכלי החלש ביותר לומדים פחות שעות לימוד מאשר תלמידים יהודים ברמה כלכלית זהה. כך תלמיד ערבי חלש מקבל 40 דקות בממוצע פחות בשבוע מאשר תלמיד יהודי ברמה זהה.

התוספת הגדולה ביותר - ביסודיים הערביים

גם התקצוב בבתי הספר היסודיים עדיין רחוק מלהיות שוויוני והוא אינו מעניק העדפה מתקנת מלאה, אלא רק בין התלמידים היהודים. למעשה, בין התלמידים הערבים ליהודים קיים אי־שוויון חריף במיוחד. כשבונים את התקציב הממוצע לתלמיד ערבי בבתי הספר היסודיים נראה כי הוא מקבל תקציב גבוה יותר, אך זאת רק בגלל מיעוט התלמידים הערבים שלומדים בישובים במעמד הבינוני־מבוסס ובבתי ספר יהודיים, שמעוותים את הממוצע. החלק הגדול של התלמידים היהודים בבתי הספר היסודיים מוגדרים על ידי משרד החינוך כתלמידים מרקע מבוסס (כ-207 אלף תלמידים). לעומת זאת, רוב תלמידי היסודי הערבים (126 אלף) הם במצב הכלכלי החלש ביותר, ורק כ-26 אלף במצב כלכלי בינוני-גבוה - כשאף תלמיד ערבי לא לומד בבית ספר יסודי מבוסס.

למרות זאת, בשלוש השנים האחרונות יש שיפור במגמה, ותקציבם של התלמידים הערבים המוחלשים גדל ב–16.5% לעומת גידול של 13% לתלמידים היהודים המוחלשים, אך הפערים עדיין גבוהים. עדות נוספת לצמצום הפערים היא שבין 2012–2015 ביסודיים במגזר הערבי חל הגידול הגבוה ביותר לתקציב הממוצע - 15% בערים לעומת גידול של גידול של 12% לדתיים, וגידול של 11% ליהודים.

בחטיבות הביניים חל גם שינוי חיובי, אך הפערים בשלב החינוך הזה גבוהים יותר מאשר בבתי הספר היסודיים, אם כי לא גבוהים כמו בתיכון, וגם כאן המצב צפוי להשתפר בשנים הקרובות.

בחטיבות הביניים מנגנון התקצוב העדפה המתקנת עדיין לא הבשיל, כי הוא החל מאוחר יותר, ובשלב זה הפערים גדולים יותר. בממוצע, תלמיד חלש מכל המגזרים בחטיבות הביניים בישראל מקבל תקציב של 18.6 אלף שקל בשנה, גבוה ב-14% בלבד מתקציבו של תלמידים מבוססים כשדווקא תלמידים מהמעמד הבינוני מקבלים תקציבים גבוהים יותר שמסתכמים בכ-20 אלף שקל לתלמידים.

ואולם עדיין קיימים פערים גדולים יותר בין תלמידים ערבים לחילונים - תלמיד יהודי בחטיבת הביניים מרקע כלכלי חלש ביותר קיבל ב–2015 תקציב של 25.8 אלף שקל ועמיתו הערבי תוקצב ב-17.7 אלף שקל בלבד - 31% פחות.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד רואה בצמצום הפערים יעד מרכזי וחשוב לטיפול ולפיכך הוא קבע אותו כאחת מהמטרות הגדולות של התוכנית האסטרטגית. בהתאם ליעד זה המשרד מטמיע, בין היתר, זו השנה השלישית את מודל התקצוב הדיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, כך שתלמיד מרקע חברתי כלכלי נמוך יקבל פי שישה יותר תקציבים מתלמיד מרקע חברתי גבוה.

"באשר לחטיבה העליונה, משרדי החינוך והאוצר נערכים לגבש יחד מודל לתקצוב דיפרנציאלי כדי שייתן מענה ראוי לבעיית הפערים הקיימת בשכבת גיל זו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם