האם לימודי הפיזיקה הגוססים בישראל ניצלו ממכת מוות? - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם לימודי הפיזיקה הגוססים בישראל ניצלו ממכת מוות?

עם שיעורי כישלון של 15%-20% בבחינת הבגרות בפיזיקה - משבר לימודי המתמטיקה מחוויר ■ קהילת מורי הפיזיקה מודאגת ומכון ויצמן מארגן את 
המורים לקבוצות תמיכה, כדי לשפר בשיטות מדעיות את הוראת המקצוע ■ בכיתות לפיזיקה כבר יש סימנים של מפנה

41תגובות

על השולחן מוצבות זוג בובות עץ, מחוברות לקפיץ ולמשקולת. ברגע שהקפיץ נמתח, והמשקולת נזרקת מעבר לקצה השולחן, הבובות מתחילות לנוע קדימה - נמשכות בכוח הכבידה של המשקולת אל עבר הנפילה מהשולחן. רק שהנפילה אינה מתרחשת. מילימטר מקצה השולחן, כאשר חוט המשקולת נמתח לכל אורכו, הבובות נעצרות.

מדוע זה קורה? אין לנו מושג ירוק, אבל מתברר שלתלמידי חמש יחידות פיזיקה בתיכונים בישראל יש הסבר מדויק. החוק השני של ניוטון מסביר מדוע הבובות לעולם לא ייפלו מעבר לשולחן אף שהמשקולת מושכת אותן מטה.

תופעה שרק תלמידי פיזיקה מביניםמתוך סרטונים של קהילת מורי הפיזיקה

בובות העץ מייצגות את המהפך המתרחש לנגד עינינו בלימודי הפיזיקה לבגרות בישראל. כולם מרוכזים במשבר בלימודי חמש יחידות במתמטיקה - רק שהמשבר הזה מחוויר ביחס לזה של חמש יחידות הלימוד בפיזיקה.

מספר התלמידים הניגשים לבגרות בפיזיקה צנח לפני שלוש שנים לשפל של 7,700–7,900 תלמידים בלבד. רק כ–480 בתי ספר בישראל - מתוך 850–900 שמגישים לבגרות עיונית מלאה - מלמדים פיזיקה לבגרות. מספר המורים הוא כ-900 ללא שינוי כבר זמן ארוך, עם שיעורי פרישה גבוהים ובגיל ממוצע של 49 שנים.

שיעורי הנשירה מכיתות הפיזיקה עצומים - ניתוח שערך מכון סאלד עבור קרן טראמפ העלה כי מספר התלמידים הממוצע בכיתה צונח מכ-23 בכיתות י' לעשרה בלבד בכיתות י"ב. הנשירה מוסברת בעיקר בקושי הגדול של תלמידים להצליח בבחינת הבגרות בפיזיקה. הציון הממוצע בבחינה הוא לפי חלק מהמחקרים 75, ולפי מחקרים אחרים 83. בכל מקרה מדובר בממוצע ציונים לא גבוה. שיעורי הכישלון, שעליהם מסכימים כל המחקרים, גבוהים במיוחד, 15%-20%. זהו גם ההסבר לכך שעיקר הנשירה בפיזיקה מתרחש בין כיתה י"א לכיתה י"ב - לאחר שהתלמידים כבר ניגשו לבחינת הבגרות הראשונה מבין שתיים, ראו כי רע ובחרו שלא להמשיך.

"יש תחושה של דעיכה נמשכת", אומרת פרופ' בת שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן. "פיזיקה הוא מקצוע ריאלי קשה, שקשה ללמוד אותו וקשה ללמד אותו - והוא לא נהנה מההילה ומהמשאבים שהוראת המתמטיקה מקבלת".

חברי המשלחות האולימפיות למדעים
ששון תירם

להבטיח שיהיו מדענים גם בעתיד

אלון עומדת בראש אחת המחלקות הגדולות בישראל להוראת המדעים, מחלקה ששמה לעצמה למטרה לדאוג לכך שגם בעוד 20 שנה יהיו למכון ויצמן מדענים מוכשרים. לשם כך יש צורך שכיום יהיו מספיק תלמידים שילמדו פיזיקה, כימיה, מתמטיקה ומדעי המחשב. בהיותה מחלקה אקדמית, המחלקה להוראת מדעים מפתחת תוכניות לימודים ושיטות הוראה חדשניות, והפיתוח נעשה באופן מדעי. כלומר, כל רעיון מפותח באופן תיאורטי, על בסיס ידע אקדמי עולמי, ולאחר מכן הצלחתו נבחנת באופן מעשי בכיתות הלימוד ברחבי הארץ.

במסגרת העיסוק בפיתוח תוכניות לימוד מדעיות, והכשרת דור המורים העתידי, לא יכלו במכון ויצמן שלא להבחין במשבר הקשה בלימודי הפיזיקה. המשבר בא לידי ביטוי בקהילת מורי הפיזיקה - קהילה סגורה, ותיקה מאוד ושמרנית. במידה רבה, המצב הקיים, שבו יש מעט כיתות ומעט תלמידים, היה נוח לקהילת המורים.

"הכל בפיזיקה נמצא במגמה של התכווצות - מספר המורים, מספר התלמידים ומספר שעות הלימוד", מסבירה אלון. "למורים זה היה במידה רבה נוח, בשל האופי של הוראת הפיזיקה - הוראה פרטנית, משולבת בהדגמות במעבדה, של חומר לימוד קשה המועבר באמצעות משאבים מעטים. בתנאים שנוצרו, המורים מעדיפים כיתות קטנות, עם מספר תלמידים מצומצם אבל איכותי, כי כך מובטחת ההצלחה שלהם ושל התלמידים".

על כך צריך להוסיף את העובדה שחלק ניכר ממורי הפיזיקה עובדים לבד - עם ממוצע של פחות מ-20 תלמידים בכיתה, קרוב ל-50% מהתיכונים בישראל שמלמדים פיזיקה מעסיקים מורה יחיד. למורים, לכן, אין עם מי להתייעץ, וממי לקבל משוב ולהשתפר.

כאן בדיוק נכנס מכון ויצמן לתמונה. המחלקה של אלון היא זו שמפעילה את אתר האינטרנט של מורי הפיזיקה בישראל, והיא גם זו שמבצעת את ההכשרה של מורי פיזיקה מצטיינים במסגרת תוכנית של קרן ויצמן־רוטשילד. בדידותם של המורים לפיזיקה, והנתונים שלימדו כי גישת הלימוד הנוכחית שלהם מביאה לדעיכה מתמשכת במספר התלמידים, הולידו את רעיון הקהילות - מורים מצטיינים לפיזיקה, שמארגנים סביבם קהילה של מורים לפיזיקה, כדי להתפתח יחד ולפתח את ההוראה בכיתות.

מכון ויצמן
לימור אדרי

פרויקט הקהילות התחיל לפני שלוש שנים, בתמיכתה של קרן טראמפ, העוסקת בעידוד לימודי המדעים בישראל, עם שלוש קהילות של 15 מורים לפיזיקה כל אחת. המורים נפגשו אחת לשבועיים - על חשבון זמנם החופשי - כדי להחליף דעות לגבי הנעשה בשיעורים, וכיצד ניתן לשפר את דרכי ההוראה שלהם.

בחלוף ארבע שנים יש כבר עשר קהילות כאלה, שבהן מאוגדים 200 מורים לפיזיקה - כמעט רבע מאוכלוסיית המורים בישראל - והביקוש לקהילות נוספות ממשיך לצמוח. בנוסף יש קהילה של המורים המצטיינים, המורים המובילים של כל אחת מעשר הקהילות, שמקבלים הכשרה במכון ויצמן לגבי גישות הוראה חדשות הן כלפי התלמידים והן כלפי המורים בקהילות.

הקהילות מתנהלות כמפגש חברתי של המורים שנפגשים כדי לחקור ביחד את דרכי ההוראה שלהם, להעצים זה את זה ולהתפתח מקצועית. המטרה היא להפוך את הוראת הפיזיקה למקצוע מתקדם, והאמצעי הוא לימוד הדדי וחוויתי של המורים עצמם. מובילי הקהילות מביאים למפגשים את הידע המקצועי שקיבלו במכון ויצמן, אבל אין מדובר בהשתלמות מורים חד־צדדית, להפך. המורים משתתפים בבחינת ההצעות של מובילי הקהילה.

שאלה קשה למורים

כך למשל, המורים מתבקשים לנסות ולענות בעצמם על שאלה קשה, ואחר כך להעביר את השאלה הזאת לתלמידים שלהם. בחלק גדול מהמקרים מתברר למורים, כאשר הם בודקים את התשובות, שהתלמידים לא הבינו אותם ושהטעויות חוזרות על עצמן. אותן טעויות מופיעות כמעט בכל הכיתות לפיזיקה - כלומר, מדובר בחוסר הבנה שיטתי, שנובע ממורכבות החומר.

בנקודה הזאת יושבת קהילת המורים, יחד עם הידע שמביא אתו המורה המוביל, ומפתחת שיטת הוראה שתאפשר לשפר את ההסברים לתלמידים. באותה מידה המורים מתבקשים לאמץ שיטות הוראה חווייתיות, שהופכות את המקצוע לנגיש וקל יותר. זוג בובות העץ, שממחישות את החוק השני של ניוטון, הוא רק דוגמה אחת לדרך חווייתית יותר של לימוד פיזיקה.

תיכון רמז
תומר אפלבאום

"המטרה", מסבירה אלון, "היא להסביר למורים טוב יותר את הקושי של התלמידים, כדי שיבינו שאסטרטגיית ההוראה שלהם אינה טובה מספיק ומחייבת שינוי. לכן עולות אסטרטגיות הוראה חדשות בקהילות, והמורים עושים בעצמם ניסויים באסטרטגיות הללו - כדי לבדוק מה עובד בכיתות ומה לא. לאחר מכן הם חוזרים וחולקים את המסקנות שלהם עם המורים האחרים בקהילה, וכך קהילת המורים כולה מתקדמת".

האם הוראת הפיזיקה אכן משתפרת? בשלב זה במכון ויצמן מצביעים על כך שההיזון החוזר של המורים לפיזיקה הוא מצוין. אף שההשתתפות של המורים בקהילות היא התנדבותית ועל חשבון זמנם הפרטי (רק המורים המובילים מקבלים ממשרד החינוך החזר הוצאות), ההתלהבות רבה. המורים מדווחים על תחושת אפקטיביות גוברת בכיתות, והביקוש לקהילות מורים נוספות רק גדל.

סימן מעודד נוסף הוא ההתאוששות הקלה במספר הנבחנים בפיזיקה - ב-2014 המספר גדל כבר לכ-8,600. עם זאת, אין עדיין משוב מהתלמידים, וגם השיפור במספר התלמידים קטן ומוקדם להסיק ממנו מסקנות. מוקדם, לפיכך, להכריז שמשבר הפיזיקה מאחורינו, אבל לפחות ניכרת התמודדות רצינית עמו.

פיזיקה
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם