מתגוררים במרכז? אתם הורסים את הסיכוי של ישראל להציל את עתידה - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתגוררים במרכז? אתם הורסים את הסיכוי של ישראל להציל את עתידה

איך אתם עושים זאת? באמצעות מחאת הסרדינים, כמובן

50תגובות

במבחן הבינלאומי להישגים בחינוך, מבחן פיז"ה 2012, השתתפו 65 מדינות. ישראל, שהשתתפה גם היא במבחן, הציגה בו ביצועים חלשים, והממוצע של הישגי תלמידיה מיקם אותה במקום ה–40 בעולם. זאת, פרט לסעיף אחד, שבו מוקמה ישראל במקום ה–64, האחד לפני האחרון: הנתון של הפערים בין ציוני התלמידים החלשים והחזקים במדינה.

בתחום הזה, של הפערים, ישראל פיגרה גם אחרי מדינות כמו קזחסטאן, קולומביה, ירדן, תוניסיה, רומניה ואיחוד האמירויות. ראוי להזכיר כי במבחן פיז"ה 2012 לא השתתפו תלמידים חרדים. לו הם היו משתתפים, אפשר להניח בוודאות כי פער הציונים של ישראל היה מעלה אותה בקלילות למקום הראשון בעולם.

בית ספר מסאר נצרת
איציק בן מלכי

אין מחלוקת על כך שהפערים בחינוך בישראל הם אדירים. אין מחלוקת גם על כך שהפערים בחינוך מנבאים בהמשך פערים כלכליים־חברתיים, ושילד חלש שאינו מקבל חינוך ראוי, לעולם לא יקבל הזדמנות שווה לילד חזק. בכך ישראל חוטאת לחובתה הראשונית של מדינת רווחה — שוויון הזדמנויות.

אין מחלוקת גם על כך שהאי־שוויון בחברה הישראלית מאיים על הלכידות שלה, וגם על פוטנציאל הצמיחה שלה. באחרונה פורסמה תחזית של הכלכלן הראשי באוצר שלפיה אם שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, השכר והפריון (שהם פועל יוצא של ההשכלה) של החרדים והערבים לא יתקרבו לאלה של היהודים הלא־חרדיים, ישראל תפשוט את הרגל בתוך כמה עשרות שנים.

אין מחלוקת, בקיצור, על כך שצמצום הפערים החינוכיים הוא משימה לאומית קריטית. רק שבפועל המשימה הלאומית הקריטית הזאת אינה מתקדמת, ומי שנושא באחריות ישירה לכך הם אתם. כן, אתם, ציבור קוראי TheMarker, שבהנחה שאתם משתייכים ברובכם למעמד סוציואקונומי בינוני־גבוה, במיוחד אם אתם מתגוררים באזור המרכז, הרי שאתם במו ידיכם הורסים את הסיכוי של מדינת ישראל להציל את עתידה. איך אתם עושים זאת? באמצעות מחאת הסרדינים, כמובן.

פערים 2

ביום ראשון אמורים בתי הספר היסודיים ברחבי ישראל להיות מושבתים בידי ועד ההורים הארצי, המוחה על הצפיפות בכיתות — עד 40 תלמידים בכיתה. ועד ההורים טוען שלא ניתן ללמד בכיתות צפופות כל כך, מתייחס לתלמידים הלומדים בכיתה של 40 תלמידים כאל סרדינים, ודורש לרווח את הכיתות כך שיהיו בהן 32 תלמידים בכיתה לכל היותר. בפועל רק ב–20% מהכיתות בישראל יש 40 תלמידים — כמעט כולן כיתות שנכללות בחינוך היהודי־ממלכתי ברשויות המקומיות החזקות של אזור המרכז.

כלומר בעית הסרדינים היא בעיה של התלמידים החזקים יחסית בישראל — כרישים, ולא סרדינים. זאת, לאחר שמשרד החינוך מנסה כבר כמה שנים לפעול לצמצום הפערים החינוכיים, ואחת הדרכים לכך היתה לקבוע תקן שונה של מספר התלמידים בכיתה. אצל החזקים התקן נשאר התקן 40 ילדים בכיתה, אצל החלשים — בעיקר ערבים ובפריפריה — התקן הופחת ל–32 ילדים בכיתה.

כלומר משרד החינוך החל להפנים את העובדה שלא ניתן להמשיך ולהשלים עם הפערים החינוכיים ההרסניים במדינת ישראל, ושהדרך לצמצם פערים היא פשוטה ביותר: לתת יותר לחלשים, ופחות לחזקים. רק שאז החזקים מתעוררים, מעוררים גל מחאה ממותגת היטב תחת הכותרת "מחאת הסרדינים", משביתים את הלימודים, ובפועל דורשים לקבל מהמדינה את אותן הטבות שהמדינה התכוונה לשמור לחלשים — ושנועדו לעזור לחלשים לסגור את הפער מול החזקים.

פערים 3

חשוב להבהיר שתי נקודות חשובות. האחת, צמצום מספר התלמידים בכיתה מ–40 ל–32 הוא מדיניות שנויה במחלוקת בכל מקרה. זאת, מכיוון שהכיתה תישאר עדיין מאד צפופה, כך שהשיפור בזמן האיכות של המורה הוא שולי, אם בכלל. חוקר החינוך נחום בלס ממכון טאוב, מציין כי מחקרים בעולם לא מצאו תועלת במדיניות הזאת, פרט להפחתת מספר התלמידים בכיתות א' ו–ב' (מדיניות שנמשכת) ובכיתות של אוכלוסיות חלשות.

יתרה מכך, ההתמקדות בצמצום מספר התלמידים נחשבת אפילו למדיניות הרסנית, משום שהיא מחייבת הגדלה מסיבית של מספר המורים — ויש קשר שלילי ברור בין מספר המורים לאיכותם. כלומר המחקרים בעולם קובעים שכיתות צפופות עם מורים טובים מגיעות להישגים גבוהים בהרבה מכיתות מרווחות עם מורים בינוניים. מהבחינה הזאת, אם יש במערכת החינוך כמה מאות מליוני שקלים מיותרים בשנה, השקעתם בשיפור איכות ושכר המורים תתרום פי כמה יותר מאשר הפחתת מספר התלמידים ל–32.

בקיצור, הפחתת מספר התלמידים ל–32 היא מדיניות מטופשת מלכתחילה. מה שהופך אותה לבעייתית עוד יותר זה העובדה שכל הכסף שיושקע בתוכנית הזו יזרום אך ורק לכיסי התלמידים החזקים, להלן הכרישים, על חשבון התלמידים החלשים, הסרדינים האמיתיים.

עלות

תקצוב מפלה ופערים עצומים

כאן חייבים להבהיר נקודה נוספת: בפועל, הכרישים מופלים לטובה, והם טורפים את הסרדינים מדי יום. משרד החינוך בעצמו מודה שתקצוב שלו לתלמיד בכיתה יהודית גבוה יותר מהתקצוב שמגיע לתלמיד ערבי — וזאת בכל מעמד חברתי־כלכלי שנבחן. באופן עקבי היהודים מקבלים יותר — אף שציוני התלמידים הערבים במבחן פיז"ה מפגרים ב–90 עד 155 נקודות אחר אלה של היהודים, אף ששיעורי הנשירה שלהם מגיעים ל–32% (8% אצל היהודים), ואף שבתי הספר הערביים מדורגים כמעט כולם בשלושת האשכולות החברתיים הנמוכים ביותר.

על התקצוב המפלה של משרד החינוך, יש להוסיף את הפערים העצומים בהשקעה של הרשויות המקומיות השונות במערכת החינוך שלהן. כתוצאה מכך, התקציב שמקבל תלמיד יהודי חזק הוא בפועל כפול מהתקציב שמקבל תלמיד ערבי חלש — וזו האיוולת של הגדלת פערי החינוך בישראל, במקום הצמצום שלהם.

פערים 1

תוצאות האיוולת הזאת מתבטאות גם בנושא שעל הפרק — הצפיפות בכיתות. נחום בלס בדק ומצא כי המספר הממוצע של התלמידים בכיתות בחינוך היהודי הוא בין 23 (חרדים), 24 (ממלכתי דתי) ו–28.7 בממלכתי-יהודי. לעומת זאת, ממוצע התלמידים במגזר הערבי הוא בין 27 ל–28.2. כלומר הערבים לומדים בכיתות צפופות בהרבה מאלה של היהודים — וזה אחרי שמשרד החינוך התעורר לעזור להם, ובחמש השנים האחרונות קבע תקן מקל של רק 32 תלמידים בכיתה בקרב האוכלוסיות החלשות. בקיצור — גם בתחום הצפיפות הכרישים טורפים את הסרדינים, מה שלא מפריע לכרישים כהוא זה לדרוש עתה להגביר את השלל שלהם עוד.

העניין המצער הוא שהכרישים עומדים להמשיך לטרוף. אין סיכוי שמשרד החינוך יוכל לעמוד מול הלחצים של ההורים החזקים מאזור המרכז, ולכן הכניעה קרובה. המשרד צפוי להציע הצעת פשרה שתקטין את הצפיפות בכיתות החזקות של אזור המרכז — אולי באמצעות צירוף סטאז'רים לכיתות בניסיון להפחית מעט את עלות הצעד, ואולי באמצעות צירוף מורה שני אבל למספר שעות מוגבל. בכל מקרה, הזרמה של תקציבים כדי לסייע דווקא לכיתות החזקות באזור המרכז תהיה גם תהיה.

כך, הפערים החינוכיים במבחן פיז"ה הבא רק יגדלו. כאשר זה יקרה, האליטה בישראל תצקצק שוב בלשונה, ותבוא בטענות לממשלה שאינה עושה די כדי לצמצם פערים ולהגדיל את הלכידות החברתית.

בשבוע הבא: האם יש סיכוי שהחזקים 
יתנו אי־פעם יד לאפליה מתקנת?

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם