"מעורבות חברתית וקהילתית" - חובה או התנדבות? - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מעורבות חברתית וקהילתית" - חובה או התנדבות?

הגדרת התוכנית של משרד החינוך כחובה שומטת את הקרקע מתחת לערכים החיוביים אותה היא לכאורה מנסה לקדם. התנדבות צריכה להגיע מתוך בחירה אמיתית ורצון לתרום ולהשפיע לחיוב על החברה, ולא מתוך חובה, איום או פחד

4תגובות

כחלק מתוכנית "למידה משמעותית", שמקדם בימים אלו משרד החינוך, קבע המשרד כי החל משנת הלימודים הבאה (תשע"ה) הזכאות לתעודת בגרות תותנה בהשתתפות תלמידים בתוכנית "מעורבות חברתית וקהילתית".

לפי מסמכי המשרד, המדובר בתוכנית האמורה לשלב כישורי חיים וחינוך חברתי וקהילתי, וכן להכשיר את התלמיד לקראת "חיי אזרחות פעילה ויצרנית". לפי פרטי התוכנית, תלמידים יחויבו לקחת חלק בפעילות למשך 3 שנים תמימות, כך שבכיתה י' יחויב תלמיד ב-60 שעות מחויבות ו-30 שעות פעילות קבוצתית. תלמיד כיתה יא' יחויב ב-60 שעות "התנדבות אישית" (כך לפי נוסח המסמך), ותלמיד כיתה יב' יחויב ב-30 שעות של התנדבות שכזו. תלמיד שלא ייקח חלק ולא ישלים הפעילויות, לא יהיה זכאי לתעודת בגרות.

ההתנדבות וההשתתפות בפעילויות חברתיות וקהילתיות משקפות ערכים חשובים ואין ספק שכחלק מתפקידה, מחויבת מערכת החינוך להטמיע ערכים אלו בלבבותיהם של התלמידים, אזרחי המחר.

עם זאת, מדובר בתוכנית בעייתית. ראשית, כל המגדיר תוכנית שכזו כ"התנדבות" זורה חול בעיני הציבור. התניית הזכאות לתעודת בגרות בהשתתפות בתוכנית הופכת אותה לתוכנית חובה לכל דבר ועניין, במובן זה, שלתלמידים אין באמת בחירה אם לקחת חלק בתוכנית, או לאו.

בית הספר הריאלי חיפה
איליה מלניקוב

שנית, הגדרת התוכנית כתוכנית חובה שומטת את הקרקע מתחת לערכים החיוביים אותה היא לכאורה מנסה לקדם. התנדבות צריכה להגיע מתוך בחירה אמיתית ורצון לתרום ולהשפיע לחיוב על החברה, ולא מתוך חובה, איום או פחד. מה הלקח אותו ילמדו הילדים מתוכנית שכזו? שפעילות למען החברה עושים רק מתוך כורח?

מערכת החינוך הינה המקום האידיאלי לחנך ילדים בדבר החשיבות של ההתנדבות והמחויבות החברתית של כל אחד ואחת מאיתנו, אך ספק אם הדרך שבה בחר המשרד לקדם ערכים אלו, היא הדרך הראויה מבחינה חינוכית.

שלישית, ספק רב אם מבחינה משפטית ניתן להתנות זכאות לתעודת בגרות בהשתתפות בתוכנית מחויבות שכזו. לתעודת בגרות מעמד מרכזי במערכת החינוך. בשנת 2005 קבע ביהמ"ש העליון כי נוכח חשיבותן של תעודות הבגרות כמשקפות את הישגי התלמידים עם סיום לימודיהם, חל איסור לגבות תשלום בעבור בחינות אלו. לאור חשיבותן קבע משרד החינוך, בהנחיותיו, שאין למנוע מתלמיד קבלת תעודת בגרות בשל חוב כספי של הוריו לבית הספר. תקנות זכויות התלמיד קובעות שככלל, לכל תלמיד עומדת הזכות לבחור את רמת בחינת הבגרות (היקף היחידות) אליה הוא רוצה לגשת.

לאור מעמדה המשפטי של תעודת הבגרות בדין הישראלי נראה שלא ניתן להתנות את קבלת התעודה בהשתתפות בתוכנית מחויבות כזו או אחרת. בעניין זה יצוין שהנחיות משרד החינוך אוסרות על בתי ספר להפחית ציון במקצוע לימוד בשל התנהגות לא נאותה של תלמיד. האם ייתכן שדווקא בנוגע לתעודת בגרות ייקבע כלל הפוך שמשמעותו שלאור התנהגות תלמיד (אשר החליט שלא להשתתף בתוכנית), ניתן יהיה למנוע ממנו את תעודת הבגרות לה הוא זכאי?

כשל נוסף בתוכנית מצוי בהיקף השעות הרב אותו נדרשים תלמידים להשקיע במסגרתה. ספק רב אם ובאיזו מידה מוסמך משרד החינוך לחייב תלמידים לקחת חלק בפעילויות חינוכיות (להבדיל מלימודיות) המתקיימות מעבר לשעות הלימודים, וזאת במיוחד כשמדובר בתוכנית בעלת היקף שעות כה נרחב.

על המשרד לעודד תלמידים להתנדב ולקחת חלק בפעילויות חברתיות, אך לא לחייבם לעשות כן. לדוגמא, ניתן לחשוב על מודל בו בחינת הבגרות באזרחות לתלמידים מתנדבים תהיה ברמת 2 יחידות, בעוד שתלמידים אחרים ידרשו להיבחן במבחן ברמת שלוש יחידות. אפשרות אחרת היא להגדיר את ההתנדבות כקריטריון המעניק קדימות לתלמידים בקבלה לאירועים מיוחדים המתקיימים בחסות המשרד, כגון המסע לפולין.

הכותב הוא ראש הקליניקה לזכויות בחינוך ומרצה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם