פחות מבחנים ויותר עבודות? משרד החינוך "קבר" המלצות הוועדה - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פחות מבחנים ויותר עבודות? משרד החינוך "קבר" המלצות הוועדה

למרות הבטחותיו של שר החינוך, שי פירון, משרד החינוך דחה את ההמלצה להתיר לתלמידים להגיש עבודות מחקר במקום לגשת למבחני בגרות ■ 
הסיבה: שיקולים תקציביים

26תגובות

שר החינוך, שי פירון, מעוניין לשלב עבודות חקר במקצועות מדעי הרוח בתיכונים כתחליף למבחני הבגרות - אבל ועדה פנימית שהוקמה במשרד ובחנה את הנושא בשנתיים האחרונות קבעה כי קיימים חסמים רבים שאינם מאפשרים זאת, שאיכות העבודות שמוגשות היום בתיכונים היא נמוכה, והתלמידים לא מתנסים באמת במחקר.
מה עושים? באחרונה גנז המשרד את כל המלצות הוועדה.

משרד החינוך גנז את רוב המלצות הוועדה, שפעלה במשך שנה וחצי במכון ון ליר בירושלים והגישה את מסקנותיה בנובמבר 2011. הוא קידם יישום של שתי המלצות בעבודה פנימית שרוכזה במשרד ואיתרה חסמים משמעותיים בנושא עבודות הגמר, המשמשות תחליף למבחן ברמת חמש יחידות בבגרות.

הוועדות הפנימיות במשרד המליצו להתחיל בפיילוט כבר בשנת הלימודים הנוכחית, והגישו את מסקנותיהן לפני כמה חודשים למנכ"לית המשרד, דלית שטאובר. באוגוסט האחרון דחתה שטאובר את יישום המסקנות משיקולים תקציביים, וקבעה כי הן ייבחנו שוב לקראת שנת הלימודים הבאה. במקום זאת הנחה משרד החינוך את מנהלי התיכונים לקדם את מדעי הרוח בשיטות אחרות, שלא הופיעו בהמלצות הוועדות השונות, עליהן שקדו מומחים בתוך ומחוץ המשרד במשך שלוש שנים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

"הייתי מציץ מדי כמה ימים ברשימת 500 העשירים וזומם - על מי משתלטים ואיך"

שר החינוך שי פירון
אוליבייה פיטוסי

ההימור של אפל: תשיק שני דגמים חדשים של אייפון

במכתב שכתבה שטאובר נכתב כי הצוותים סיימו את עבודתם, וכי "לצד המלצותיהם צירפו הצעת תקציב שאינה מתאפשרת ליישום כעת. אנו נבחן שוב את הדברים לקראת שנת הלימודים הבאה". הצעת התקציב הסתכמה ב–4.8 מיליון שקל. תקציב המשרד השנה מסתכם ב–42.4 מיליארד שקל.

בכירים במשרד הודו כי פירון כלל לא הכיר את המלצות הוועדה, שהוגשו לפני כניסתו לתפקיד, ובמשרד התקשו לברר מה עלה בגורל ההמלצות, שגובשו בעבודה בת יותר משלוש שנים.

באחרונה התבטא פירון בעקביות על כוונותיו לצמצם את בחינות הבגרות, בעיקר במקצועות מדעי הרוח, על מנת לאפשר מה שהוא מכנה למידה משמעותית. בישיבת הממשלה שנערכה עם פתיחת שנת הלימודים אמר פירון כי אחת האפשרויות הנשקלות היא הגשת עבודות חקר במקום מבחנים. ואולם, גניזת ממצאי מכון ון ליר והדשדוש בהפעלת תוכניות המאפשרות הערכה חלופית, בין היתר כתיבת עבודות במקום מבחנים, מעידים כי המשרד לא בחן לעומק את האפשרויות העומדות בפניו בהינתן כוח האדם ושעות ההוראה הקיימות כיום.

כך למשל, בשנה שחלפה רק כמה עשרות בודדות של בתי ספר לקחו חלק בתוכנית המאפשרת הערכה חלופית כזו, והמשרד כלל אינו מפעיל צוותים להערכת תוכניות אלה ולבדיקת איכותן והאפקטיביות שלהן. זוהי גם הסיבה לכך שבאקדמיה ישנם רבים שאף כי אינם מתנגדים לביטול הבגרויות, מבקשים מהשר לבדוק לעומק את החלופות האפשריות.

בנובמבר 2011 הגישה הוועדה לקידום מדעי הרוח, שפעלה במשך שנה וחצי במכון ון ליר בירושלים כדי למצוא פתרונות לקריסת לימודי מדעי הרוח, את המלצותיה למשרד החינוך ולמערכת ההשכלה הגבוהה. בצוות הוועדה שעסק במערכת החינוך השתתפה גם נציגה מטעם משרד החינוך, לצד מורים, מנהלים ואנשי אקדמיה.

הצוות הגיש שורה ארוכה של המלצות לקידום מדעי הרוח בתיכונים, ואחת הבולטות בהן היתה כתיבת עבודת גמר במקצועות מדעי הרוח כתוספת לבגרות או כתחליף למבחני הבגרות. המלצות נוספות עסקו בקידום לימודי מדעי הרוח בתיכונים, קידום המצוינות בקרב מורים והשכלתם האקדמית, בין היתר על ידי תגמול עבור השתתפות בחוגים אקדמיים, השתתפות בסמינרים בחופשת הקיץ ועידוד לימודי תואר שלישי.

במשרד החינוך הוחלט להקים ועדות פנימיות שיבחנו שתי המלצות בלבד: עבודות החקר והשתלבות של מורים במחקר באקדמיה. בראש הוועדות עמדו אלירז קראוס, ראש אשכול חברה ורוח במזכירות הפדגוגית במשרד, ומשה זעפרני, ראש אגף מורשת במשרד.

עלותו התקציבית של הפיילוט בתחום השילוב של מורים במחקר באקדמיה בשנת הלימודים הנוכחית הוערכה ב–3.3 מיליון שקל, ואילו העלות של הפיילוט לשיפור היכולות לבצע עבודת חקר הוערכה ב–1.5 מיליון שקל.

הצוות הפנימי במשרד איתר שורה של חסמים שאינם מאפשרים לפתח את עבודות החקר כאמצעי הערכה אלטרנטיבי לבחינות הבגרות, בהתאם לתוכניותיו של פירון. הוא סיכם את המלצותיו במאי השנה, לאחר מינויו של פירון לשר. כבר כיום מוגשות כ–450 עבודות חקר בשנה, אך הצוות קבע כי קיימת חולשה בחתום, כי איכות העבודות נמוכה לעתים, רמת הכתיבה דלה, והתלמידים אינם מתנסים בעבודת חקר ומתקשים בקריאת מאמרים.

החסם העיקרי נגע למנחי העבודות. כיום מתקשים התיכונים לגייס מנחים מהאקדמיה, ולעתים גם מהתיכון, בשל התגמול הנמוך - 867–1,294 שקל בשנה, בהתאם לתואר האקדמי של המנחה. הוועדה קבעה כי אם והמנחה הוא מסגל בית הספר, הוא אינו חשוף לכל המחקרים האחרונים בתחום.

הוועדה המליצה להגדיל את התשלום למנחים, למנות רכזי עבודות בבתי הספר ולתת נקודות זכות אקדמיות על עבודות גמר, וקבעה כי יש לבחון אפשרות להעניק לתלמידים גישה לספריות ולמאגרי המידע באוניברסיטאות. הוועדה במשרד בחנה אפשרות למדוד את בתי הספר בישראל גם על בסיס מספר עבודות הגמר שהוגשו, ולא רק על פי שיעור הזכאות לבגרות.

ממשרד החינוך נמסר כי "המשרד מחזיר את מדעי הרוח למרכז מפת הלימודים עם פתיחתם והרחבתם של לימודי הרוח והאומנויות בבתי הספר העל יסודיים כבר בשנת הלימודים הקרובה. המשרד הקצה לטובת תוכנית זה תקציב מיוחד. התכנית פורסמה במסגרת חוזר מקיף, אשר כולל שורה של פעולות לקידום מקצועות אלה. בין הפעולות:  עידוד של חקר, כתיבת עבודות גמר, עבודות חקר והרחבת שיתוף הפעולה עם גופים אשר פועלים  לקידום מדעי הרוח.

"עוד כוללת התוכנית: שילוב של הוראה בינתחומית, יצירת מרחבים לימודיים אלטרנטיביים, (כגון קיום ימי שיא ויציאה לסיורים לימודיים-חווייתיים בעקבות ספרים, אירועים היסטוריים והתרחשויות מקראיות), שילוב של פדגוגיה דיגיטאלית ופיתוח שיג ושיח".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם