השאריות של הסטייקים רוצות לצלחת - חדשות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השאריות של הסטייקים רוצות לצלחת

החלטת עובדות הניקיון באוני' בן גוריון לשבות: מהלך היסטורי

2תגובות

>> האירוע של השבוע בתחום יחסי העבודה בישראל היה מעט משעשע, אך בעיקר עצוב: "שביתת הסטייקים" של עובדי נמל אשדוד, בשל הכוונה להפסיק את מתן התמריץ לעובדים בדמות שוברים למסעדות בשר. היו גם אירועים נוספים, כמו המשך שביתת הרופאים וההשבתה הפתאומית של שירותי הרכבת. אבל לצד אלה, התרחשה התפתחות היסטורית בעלת השלכות עתידיות בזירה אחרת ביחסי העבודה, שבה לא מעורבים תקציבים של מיליוני שקלים, והיא גם אינה כרוכה בגרימת סבל לציבור שלם: זירת עובדי הקבלן בישראל.

בישראל יש יותר מ-100 אלף עובדים המועסקים באמצעות חברות קבלניות. מרביתם עוסקים באבטחה, שמירה וניקיון, וחלקם בעבודות ייצור, תחזוקה, אדמיניסטרציה, הוראה, הדרכה ומחשוב . ככל שהשכלתו של עובד הקבלן נמוכה יותר, תנאי העסקתו מחפירים יותר - והפחד שלו מאימת פיטורים גדול יותר.

לפיכך, די במפתיע, פתחו השבוע בשביתה עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון. עשרות מהן קיימו הפגנת מחאה בכיכר המרכזית של הקמפוס בבאר שבע. העובדות, עולות חדשות החסרות ניסיון בניהול מאבקים, השמיעו באסיפה את תסכוליהן כלפי החברות הקבלניות המעסיקות אותן, המתחלפות לעתים תכופות. "אנו סובלות כבר שנים מתנאי העסקה מחפירים ויחס מזלזל ופטרוני", אומרת מרי וסנובסקי, אחת המנקות. "אנו מקבלות שכר מינימום ולעתים כמה אגורות יותר. רצינו לחתום על הסכם שכר מסודר עם הקבלנים, אבל הם לא היו מוכנים לשמוע את דרישותינו, ואף צעקו עלינו: מי אתן שתבקשו תוספות שכר?"

החלטת עובדות הניקיון לפתוח בשביתה היא מהלך אמיץ בענף שבו המעסיק הוא הצד החזק והעובד - הצד החלש. לא פחות אמיצה היא החלטתן להצטרף לאחד מאיגודי העובדים בישראל, ובמקרה זה מדובר בכוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי, שהוקם לפני ארבע שנים על ידי קבוצת צעירים, והמנסה להתחרות בהסתדרות.

לא רק עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון הצטרפו לארגון עובדים. גם עובדות הניקיון באוניברסיטה העברית התאגדו (בכוח לעובדים), בעוד שעובדות הניקיון באוניברסיטת תל אביב התאגדו בהסתדרות.

המנקים, כמו גם המאבטחים והשומרים, נמצאים בתחתית סולם השכר בישראל, ובנתוני הממונה על השכר באוצר, למשל, הם לא קיימים, מכיוון שהגופים שאותם בדק הממונה לא נדרשו לדווח על שכרם של עובדים אלה. לפי נתוני הממונה מ-2010 (המתייחסים ל-2009), השכר הממוצע של עובדי קבלן במשרדי הממשלה הוא 5,835 שקל בחודש בלבד, אך עובדי הניקיון, האבטחה והשמירה, שאינם מופיעים בדו"ח, משתכרים בסביבות שכר המינימום (3,890 שקל), במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, השכר נמוך גם מרמת המינימום החוקית, ולעתים מגיע בקושי ל-3,000 שקל, בגלל פגיעה ברכיבים הסוציאליים, העסקה מעבר לשעות העבודה הרגילות ולעתים גם הטלת קנסות על עובדים שכלי העבודה שלהם נחבלו בשוגג. במיוחד סובלים מצורת העסקה פוגענית עובדי הניקיון המועסקים באמצעות חברות קבלניות בטאטוא של רחובות הרשויות המקומיות.

באחרונה חל שינוי לטובה בגישה של גופים במגזר הציבורי, כמו אוניברסיטאות, עיריות וחברות ממשלתיות, המעסיקים עובדים באמצעות קבלני כוח אדם. רוב הגופים האלה מצהירים שכל חוזה שעליו הם חותמים עם חברת הקבלן, כולל סעיפים המחייבים את הקבלן לנהוג לפי החוק, כאשר הפרה של תנאי ההסכם מביאה לסיום ההתקשרות.

אלא שהמציאות בשטח אינה כזו, כפי שהעידה סדרה של כתבות תחקיר בעניין שפורסמה ב-TheMarker. ואולם שני הצדדים, הגוף המזמין (למשל עירייה) והקבלן, אינם יכולים להתחמק מאחריות: חוק שכר המינימום קובע שבמקרה שבו הועסק עובד דרך קבלן כוח אדם, ושולם לו פחות משכר המינימום, הרי שגם המעסיק המזמין אחראי לתשלום ונושא באחריות פלילית.

מותר להניח שהמגמה החדשה של הצטרפות עובדי הניקיון לארגוני עובדים תעודד קבוצות נוספות מקרב המועסקים באמצעות חברות קבלניות לעשות צעד דומה, דבר שעשוי לבשר על שינוי, גם אם קטן מאוד בינתיים, ביחסי העבודה בישראל.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם