תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד החינוך ישקיע 270 מיליון שקל בהזנקת החינוך הטכנולוגי

במשרד החינוך מודים כי "מערכת החינוך לא מייצרת שכבה רחבה דיה של מצטיינים בתחום הטכנולוגי"

3תגובות

>> משרד החינוך השיק השבוע קמפיין לחיזוק לימודי מקצועות המדע והטכנולוגיה בבתי הספר התיכוניים. הקמפיין פונה לתלמידי תיכון באמצעות פרסומות באינטרנט וברשתות החברתיות, תחת הסיסמה "חינוך טכנולוגי - קפיצה לעתיד", והוא חלק מתוכנית אסטרטגית שפותחה במשרד בעלות של כ-270 מיליון שקל. מטרת התוכנית היא לעודד את בתי הספר לחזק את לימודי הטכנולוגיה, ולהגדיל ב-30% את שיעור התלמידים שלומדים מקצועות מדעיים וטכנולוגיים - כדי להגיע לשיעור דומה לזה שבמדינות OECD. במשרד הציבו יעד להשיג מטרה זו בתוך שש שנים.

ממבחנים בינלאומיים עולה כי שיעור התלמידים המצטיינים בישראל בתחומי המדעים נמוך יחסית. במבחני פיז"ה האחרונים שערך ארגון OECD, רק 6% מהתלמידים בישראל הצטיינו במבחן במתמטיקה, לעומת 13% במדינות המפותחות. במדעים, רק 4% מהתלמידים המצטיינים הגיעו לציונים הגבוהים ביותר, לעומת 8% במדינות ה-OECD.

בנוסף לכך, מגמות החינוך בתחומי המדעים והטכנולוגיה ספגו בעשור האחרון קיצוצים כבדים ותנאי הלימוד בהן נפגעו. לפי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, בשנים 2000-2007 קוצץ תקציב החינוך הטכנולוגי ב-32%. התוצאה: שיעור התלמידים הלומדים מקצועות טכנולוגיים בישראל ירד ל-35%, לאחר שבסוף שנות ה-70 מדובר היה במחצית מתלמידי התיכון. במדינות OECD, לעומת זאת, 44% מהתלמידים לומדים בחינוך טכנולוגי.

יהודה זיסאפל
מוטי מילרוד

השיעור הנמוך של התלמידים הישראלים שלומדים מקצועות טכנולוגיים ומדעיים צפוי לפגוע בשנים הקרובות בתעשייה בישראל. "חסרים לנו אלפי טכנאים והנדסאים, אבל מערכת החינוך הפסיקה לכשיר אותם כבר לפני 15 שנה", אומר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. "בעשר השנים הקרובות ייצאו אלפי מהנדסים לפנסיה. כיום אנחנו מתמודדים עם מחסור של 2,000-3,000 טכנאים, אבל זה יהיה הרבה יותר חמור בשנים הקרובות, ולכן אנחנו חייבים להעלות את רמת ההוראה בבית הספר. התעשייה לא תוכל להמשיך להתפתח ללא טכנאים, הנדסאים ומהנדסים", אומר ברוש.

"יש היום מחסור חמור במהנדסים", מסכים נשיא קבוצת רד-בינת, יהודה זיסאפל. "במשך כשני עשורים, כל מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה היתה בקיפאון בתחום. כבר היום ההיי-טק הישראלי חסום בגלל המחסור הזה, שלדעתי רק יחמיר בשנים הקרובות".

במשרד החינוך מודים בבעיה, והתוכנית החדשה אמורה לשפר את המצב. במסמך רשמי שהוציא המשרד, שבו מוצגת התוכנית, נכתב כי "בעשורים האחרונים מערכת החינוך הישראלית לא מצליחה לייצר שכבה רחבה דיה של תלמידים מצטיינים בתחומי המדע והטכנולוגיה. הטענות האלה מועלות בצה"ל, במוסדות האקדמיים ובתעשייה. מדינת ישראל אינה יכולה להסתפק בשיעור נמוך של תלמידים המצטיינים במדע וטכנולוגיה".

לפי משרד החינוך, "לשיעור התלמידים המצטיינים יש השלכות על המעמד ויכולת התחרות של ישראל ברמה האזורית והגלובלית. כדי לחולל שינוי מהותי המשרד מעוניין להוביל מדיניות ברורה בעניין ולהטמיע מהלכים ארוכי טווח ועקביים".

היעד: 20% עם בגרות טכנולוגית

חוד החנית של התוכנית הוא העלאת שיעור התלמידים שלומדים את המקצועות המדעיים והטכנולוגיים. לפי התוכנית, שכבר החלה השנה ב-30 בתי ספר, תלמידים בעלי פוטנציאל להישגים גבוהים במקצועות אלה יאותרו כבר בכיתה ז', ויזכו לתגבור משמעותי של שעות לימוד במקצועות האלה. זאת במטרה להביא אותם לבגרות מורחבת במקצועות המדעיים והטכנולוגיים, שתכלול חמש יחידות במתמטיקה, חמש יחידות בפיזיקה, כימיה או ביולוגיה, וחמש יחידות טכנולוגיות - במדעי המחשב, ביוטכנולוגיה או הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה או מכונות. כיום רק 6.5% מסיימים את התיכון עם בגרות כזו, ובמשרד מתכוונים להגדיל את שיעורם ל-12% בתוך חמש שנים ול-20% בתוך עשר שנים.

כיום התוכנית מיושמת רק בכיתות ז' ו-י'. בשנת הלימודים הבאה המשרד שואף להרחיב אותה לכ-150 בתי ספר, ולהרחיב את המסלול מכיתה ז' עד לכיתה י"ב. עם זאת, לא כל בתי הספר יוכלו להשתתף בתוכנית בשלבים הראשונים, שכן הקריטריונים להשתתפות בה תובעניים. בתי ספר שירצו להשתתף בתוכנית יצטרכו לכלול בה לפחות 50 תלמידים, ולהעמיד לרשותם מורים בעלי תואר אקדמי וותק בהגשה לבגרויות בהיקף של חמש יחידות.

במשרד מעניקים יתרון לבתי ספר בפריפריה ובישובים ממעמד כלכלי-חברתי נמוך, ומתעדפים אותם בכניסה לתוכנית. אך בפועל, בתי הספר צריכים להיות בעלי אפשרות ללמד את המקצועות האלה באופן מורחב - מה שדורש, ברוב המקרים, תשתיות מתקדמות ויקרות. בנוסף קיימת עדיפות בכניסה לתוכנית לבתי ספר שש-שנתיים, שכוללים את חטיבת הביניים והתיכון, על פני בתי ספר תיכוניים או חטיבות ביניים, ולכן תיכונים רבים לא יוכלו בשלב זה להשתתף בתוכנית. מטרת המשרד היא להחיל בסופו של דבר את התוכנית על כל התיכונים בישראל, אך לפי ההערכות, היעד הזה יושג רק בתוך שנים רבות.

"מענה לכל התלמידים"

לדברי ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, "הקיצוץ בחינוך הטכנולוגי הביא להגדלת הכיתות ולהקטנת שעות ההתנסות. במשך יותר מעשר שנים החינוך הטכנולוגי לא קיבל תקציב הצטיידות, וזה הוביל להתיישנות של הסדנאות ולפיחות בערכו. כיום אנחנו עמודים בפני מפנה גדול בעקבות הגדרת חיזוק החינוך הטכנולוגי כיעד של משרד החינוך.

"בהשוואה בינלאומית של המצטיינים בישראל במקצועות מדע ומתמטיקה, אפשר לראות שהיכולת התחרותית שלנו נמצאת בסימן שאלה", ממשיך רימון. "רק כ-5% מהתלמידים בישראל מצטיינים במדעים, ובאיראן 1.5% מהתלמידים מצטיינים. אבל באיראן 1% מהתלמידים הוא 16 אלף איש, ואצלנו מדובר בכ-5,000 תלמידים. זה לא מספיק כדי לייצר יכולת תחרותית באזור. אין ספק שאנחנו לא ממצים את הפוטנציאל שלנו. זו הפעם הראשונה שהמשרד מציב יעד כזה ומקדיש כך משאבים ותוכנית אסטרטגית, לכן יש סיכוי גבוה שנצליח".

לדברי רימון, "החזון הוא להגיע ל-44% שילמדו את מקצועות החינוך הטכנולוגי, ושהביקוש יהיה גדול מההיצע. אנחנו רוצים שהחינוך הטכנולוגי יתן מענה לכל התלמידים, מהמצטיינים ועד למאתגרים ביותר, ויחנך את כולם לעבודה ויצרנות", אמר רימון. "אנחנו יכולים להפוך למעצמה בתחום ההיי-טק, ולחיזוק החינוך המדעי והטכנולוגי תהיה השפעה אדירה על היכולת לעשות את זה".

ואכן, בנוסף לדגש על הגדלת שכבת המצטיינים בקרב הזכאים לבגרות מלאה, התוכנית האסטרטגית החדשה כוללת גם תקציב להרחבת תוכנית טכנאי ובגרות (טו"ב), המשותפת למשרד הבגרות ולהתאחדות התעשיינים, ומאפשרת לתלמידי תיכון ברשתות החינוך המקצועיות לקבל תעודת בגרות הכוללת רק 14 יחידות אך מוכרת לשם המשך לימודים לתעודת הנדסאי. כיום משתתפים בתוכנית 84 בתי ספר, ובשנה הבאה היא תורחב ליותר מ-100 בתי ספר. המטרה היא להכשיר מדי שנה 2,500 תלמידים לעבודה כטכנאים.

תוכנית נוספת הכלולה בתוכנית האסטרטגית היא הזנק לתעשייה, המשותפת למשרד החינוך ולביטוח הלאומי. התוכנית, שמופעלת בשיתוף עמותת הזנק, מלווה תלמידים שנמצאים בסיכון לנשירה מבית הספר, במטרה להביא אותם לסיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות טכנולוגית המוכרת על ידי המשרד. בשתי התוכניות התלמידים מבקרים במפעלי תעשייה והיי-טק, ומתנסים בסדנאות שונות.

כדי לתמוך בתוכניות אלה יקים משרד החינוך, בשיתוף עם התאחדות התעשיינים, שני מרכזי טכנולוגיה בדרום ובצפון הארץ, כדי לסייע לתלמידי חינוך טכנולוגי בפריפריה ולעודד פתיחת כיתות נוספות בתחום. המרכזים ייפתחו בעלות של כ-50 מיליון שקל, והם יכללו מעבדות משוכללות וסדנאות, החסרות כיום בבתי ספר בפריפריה.

מגייסים 400 מהנדסים להוראה

תחום נוסף שתעודד התוכנית הוא לימודי רובוטיקה בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. המשרד יתקצב מעבדות חדשות בבתי ספר, ויעניק מימון להשתתפות של תלמידים בתחרויות. בנוסף, בעקבות התלונות בצה"ל על ירידה בהיקף הבוגרים במסלולים הטכנולוגיים ובאיכותם, הקים המשרד מנגנון תיאום משותף עם הצבא שבוחן את תכני הלימוד ותוכניות הלימוד במקצועות הרלוונטיים - במטרה לאפשר קליטה של מתגייסים רבים יותר במערכי הטכנולוגיה של צה"ל.

על מנת לאפשר את הרחבת לימודי המקצועות הטכנולוגיים, מגייס המשרד מהנדסי היי-טק להוראה בתיכונים באמצעות תמריצים ומענקים. המשרד מתכוון לגייס השנה 400 מורים מהנדסים בשכר של 12 אלף שקל בחודש.

שר החינוך, גדעון סער, אמר ל-TheMarker כי "האתגר של מערכת החינוך הוא לטפח מצוינות ומנהיגות בקרב בני הנוער. ההשקעה בחינוך המדעי-טכנולוגי היא הזדמנות ממשית לעורר בקרב התלמידים יוזמה וסקרנות, ולטעת את היכולת והכישורים לחקור ולפתח, להוביל ולהצטיין. ההשקעה במצוינות בקרב בני הנוער היא ההשקעה ביצירת היתרון היחסי של ישראל. אנו פועלים להגדיל את מספר המצטיינים שיהיו חוד החנית של המחקר, המדע, הכלכלה והחברה בישראל".

ומה אומרים בתעשייה? לדברי זיסאפל, "התוכנית צועדת בכיוון הנכון. אבל אחד הדברים שחסרים בראייה הכוללת במערכת החינוך הוא החזון שחינוך טכנולוגי לא נגמר בהכשרת טכנאים או הנדסאים, אלא השאיפה היא להיות מהנדס.

"התוכנית יכולה לעזור להיי-טק בישראל, אבל רק בתנאי שהיא תיצור יותר מהנדסים, ולא רק טכנאים", אמר זיסאפל. "העולם נע לכיוון היי-טק שבו העובדים הם מהנדסים או מדענים. צריך לעודד יותר תלמידים טובים לשאוף להיות מהנדסים".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם