הקצבה החברתית ביותר בישראל משתפרת - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקצבה החברתית ביותר בישראל משתפרת

הסכמה בין משרדי האוצר והפנים הגדילה את מענק האיזון לרשויות החלשות ב-400 מיליון שקל, ביטלה עיוותים בחלוקת המענק ומסייעת לצמצום הפערים בין רשויות יהודיות לערביות

14תגובות
היישוב הבדואי חורה. פער בלתי נסבל ברמת החיים
אליהו הרשקוביץ

14.3% מאזרחי ישראל גרים ביישובים ערביים (שאר האזרחים הערבים גרים ביישובים מעורבים). לפי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, ב-2014 נהנו תושבי היישובים הערביים רק מ-3.5% מהכנסות הארנונה של השלטון המקומי בישראל. מכאן עולה כי כל תושב ערבי בישראל מקבל רבע מההכנסה מארנונה שמקבל תושב יהודי.

סוגיית הפערים החברתיים הגדולים בישראל מתחילה כאן, בפערים העצומים בתוך השלטון המקומי. היישובים החלשים בישראל הם בעיקרם יישובים ערביים, למעשה העשירון הנמוך ביותר של היישובים בישראל מורכב כולו מהיישובים הבדואים בנגב, וחוסר היכולת של הרשויות הערביות לספק לתושבים שלהן שירותים עירוניים סבירים יוצר פער בלתי נסבל ברמת החיים של ערבי ויהודי בישראל.

הפער הזה אינו חדש. המדינה מודעת לקיומו, ויש לה גם קצבה ייעודית שנועדה לעזור ליישובים החלשים בישראל. קוראים לקצבה הזאת "מענק איזון", וסכומה בתקציב 2017–2018 אמור היה להיות 3.2 מיליארד שקל. עד כמה מענק האיזון קריטי לצמצום הפערים החברתיים מלמדים הנתונים של הכנסת: באשכול החברתי־כלכלי הנמוך ביותר של היישובים בישראל, ב-2014, מענק האיזון הכניס ליישובים פי שלושה מההכנסות מארנונה.

נתונים בכתבה

במקרה של היישובים הערביים היחס היה בוטה עוד יותר: מענק האיזון הכניס ליישובים הערביים כמעט פי ארבעה מההכנסות מארנונה. בפועל, בלי מענק האיזון היישובים הערביים לא יכולים להתקיים ולא יכולים להתאזן. זאת ועוד, מענק האיזון ממלא את ייעודו כקצבה פרוגרסיבית: ב-2015 מענק האיזון לנפש ביישובים חלשים היה 576 שקל, לעומת 37 שקל לנפש ביישובים חזקים (על השאלה מדוע הם מקבלים בכלל מענק איזון יש מקום לדיון נפרד). חלקם של היישובים הערביים במענק האיזון מגיע ל–38%, פי 2.6 מחלקם באוכלוסייה, ודבר המשקף את העובדה שהיישובים הערביים הם החלשים ביותר בישראל.

לפיכך, חשיבותה של קצבת מענק האיזון אינה מוטלת בספק. למרות זאת, מדובר בקצבה בעייתית ביותר, ומשתי סיבות עיקריות. האחת, משום שמשרד האוצר נוהג להתעלל בקצבה הזו, ובאופן שיטתי הוא משלם אותה באופן חלקי בלבד. לפי נתוני הכנסת, ב–2010–2015 מענק האיזון שולם בשיעור של 80%–90% מהשיעור המלא שלו, כלומר מדי שנה תקציב המדינה חסך כמה מאות מיליוני שקלים שצריכים היו להגיע ליישובים העניים ביותר בישראל ולא הגיעו. למה? כי ככה מתחשק למשרד האוצר, וכי קל להיות להיות חכם על חלשים. גם בתקציב 2017–2018, במקום 3.2 מיליארד שקל התכוון האוצר לשלם רק 3 מיליארד שקל - 93% מהסכום המלא של מענק האיזון, שהם שיפור ביחס לשנים קודמות, ועדיין מדובר בתשלום חלקי בלבד.

נתונים בכתבה

רף גבייה לא ריאלי

הסיבה השנייה שקצבת מענק האיזון בעייתית היא הנוסחה שלפיה היא מחושבת - נוסחת ועדת גדיש שנקבעה ב–2004, על סמך נתונים מ–2002. אין מחלוקת שנוסחת גדיש, המתבססת על ניתוח ההוצאה הנורמטיבית (רגילה) של כל רשות מקומית בהתאם למעמדה החברתי־כלכלי, ולאחר מכן על ההכנסה הנורמטיבית של אותה רשות בהתאם למה שהמדינה מצפה שהיא תצליח לגבות במסי ארנונה - כבר אינה מעודכנת כיום, ואין מחלוקת שכלולים בה עיוותים לא קטנים. העיוות הבולט ביותר הוא שוועדת גדיש ניסתה לתמרץ את הרשויות החלשות להתאמץ לגבות ארנונה - כדי שלא ייווצר מצב שהרשויות החלשות נמנעות מלגבות ארנונה, ואז באות לבכות למדינה שתשלים להן את החסר באמצעות מענק האיזון - ולכן היא קבעה סכום שרירותי של הכנסה לתושב שכל רשות צריכה להגיע אליו. רשות שלא הגיעה לסכום הנדרש, הפסידה את חלקה היחסי במענק האיזון שמחושב כאילו זו ההכנסה של הרשות.

הבעיה היא שהסכום השרירותי שוועדת גדיש קבעה מנותק מהמציאות. בדיקה שערך המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, בראשות השר לשעבר אופיר פז־פינס, מצא כי מדובר ברף גבוה ב-40% ממה שרשויות חלשות צריכות להכניס, וכי גם אם הרשויות החלשות יטרחו ויגבו את מלוא מכסת הארנונה שלהן, הן עדיין יפגרו ב-27% אחרי הרף הנדרש.

הנפגעות העיקריות מהרף הלא ריאלי שנקבע בנוסחה היו הרשויות החלשות ביותר, כלומר הרשויות הערביות. ב-13 השנים שחלפו מאז פורסמה נוסחת גדיש, הרשויות הערביות שיפרו את הניהול שלהן באופן ניכר והגדילו מאוד את היקפי גביית הארנונה שלהן. למרות זאת, 47% מהן לא מצליחות להגיע למינימום הנדרש.

בחלוף 13 שנה משרדי הפנים והאוצר לא יכלו עוד לעצום עיניים לנוכח העוול המתמשך כלפי הרשויות החלשות ביותר בישראל. שר הפנים, אריה דרעי, הקים ועדה לבדיקת נוסחת מענק האיזון, בראשות מנכ"ל המשרד מרדכי כהן. יחד עם משרד האוצר, הוועדה פירסמה אתמול מסקנות חלקיות. דרעי וראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי הסכימו כי מעתה רף ההכנסה המינימלי יהיה דיפרנציאלי, כך שרשויות חלשות יידרשו לעמוד ברף הכנסה לתושב נמוך מזה של רשויות חזקות. תיקון נוסף מתייחס להוצאות הכבדות של חלק מהרשויות על תשלומי פנסיה של עובדים שפרשו מהן - פרדוקסלית דווקא רשויות חלשות, שנאלצו להפריש עובדים רבים לפרישה מוקדמת במסגרת תוכניות הבראה, סובלות מתשלומי פנסיה כבדים יותר.

חורה
אייל טואג

מענק האיזון יגדל ל-3.6 מיליארד שקל

תיקון שני הסעיפים הללו בנוסחת מענק האיזון מחייב את הגדלת היקף המענק - וכך לראשונה מאז 2004 יתווספו ב–2017–2018 400 מיליון שקל למענק האיזון. במספרים: המענק יוגדל ל–3.6 מיליארד שקל כל שנה, מתוכו ישולמו 3.4 מיליארד שקל בפועל, שיעור תשלום של 94%, כנראה הגבוה ביותר מאז גל הקיצוצים של 2003. לא זו בלבד, אלא שההסכמה החשובה בין האוצר למשרד הפנים מביאה את מענק האיזון לסכומו הריאלי הגבוה ביותר מאז 2003. מרבית התוספת תופנה לרשויות החלשות ביותר, קרי הרשויות הערביות.

עבודתה של ועדת כהן לא הסתיימה בכך. יש עוד עיוותים לטפל בהם, למשל לעדכן את הנתונים שלא עודכנו מאז 2002, דבר שיחייב כנראה הגדלה נוספת של מענק האיזון בתקציב 2019 - ונשאר להתווכח עם משרד האוצר על תשלום מלוא המענק במקום מענק חלקי.

וכמובן, נשאר לטפל בבעיות היסוד של הרשויות החלשות בישראל, בעיקר הרשויות הערביות, שמביאות לכך שההכנסות שלהן כל כך נמוכות, ולכן הן נסמכות על שולחן הממשלה ועל קצבת מענק האיזון. בכל מקרה, התיקון, ולו החלקי בלבד, של מענק האיזון הוא כבר התחלה טובה בדרך לצמצום האי־שוויון החברתי בישראל.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם