גם עם 550 בפסיכומטרי - אתם יכולים להיות מהנדסי מחשבים ולהרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם עם 550 בפסיכומטרי - אתם יכולים להיות מהנדסי מחשבים ולהרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש

פערי השכר בין מי שלמדו רפואה או מחשבים למי שלמדו אדריכלות או פסיכולוגיה הם עצומים ■ בחירת מקצוע הלימוד היא המפתח להצלחה בחיים, וזה נכון גם לבעלי ציון פסיכומטרי נמוך שיכולים ללמוד מקצוע רווחי במכללות

120תגובות
סטודנט למחשבים
בלומברג

המהלך של אוניברסיטת תל אביב, שהכריזה על כוונתה לאפשר קבלה ללימודים אקדמיים באמצעות היבחנות בקורסים אקדמיים מקוונים, בלי צורך בבחינה פסיכומטרית, עורר מחדש את הוויכוח על הבחינה הפסיכומטרית כאמצעי סינון בקבלה לאוניברסיטאות.

העובדה שהבחינה ניתנת להטיה באמצעות קורסי הכנה יקרים, הנגישים בעיקר לחזקים, והעובדה שאוכלוסיות חלשות — ערבים, ומועמדים בעלי רקע סוציו־אקונומי נמוך — אינן מצליחות לחצות את רף הפסיכומטרי, העלו טענות קשות כי הבחינה הפסיכומטרית היא אחד החסמים הגדולים ביותר למוביליות ולשוויון הזדמנויות בחברה הישראלית.

מחקר עדכני של איתן רגב, בעבור מכון טאוב, מחזק את החשש הזה. אחד הממצאים המעניינים של רגב הוא שרקע סוציו־אקונומי אינו משפיע על הסיכוי לסיים תואר (סיכוי הנשירה). התברר שלהשכלת ההורים, הכנסת ההורים, מספר האחים במשפחה ומעמדו החברתי־כלכלי של היישוב שממנו מגיע הסטודנט — לכל אלה יש השפעה קלה בלבד על סיכויי הנשירה מהתואר האקדמי. רגב כותב כי "העובדה שלרקע הכלכלי יש רק השפעה קטנה על סיכויי ההצלחה בתואר מעודדת, שכן היא מראה שבהינתן שהצעיר הצליח להתקבל ללימודים אקדמיים, הרקע הכלכלי אינו מהווה תקרת זכוכית".

הממצא של רגב, עם זאת, אינו באמת מעודד, מאחר שרקע חברתי־כלכלי משפיע מאוד על הסיכוי להתקבל בכלל לאוניברסיטה, בעיקר בגלל מחסום הפסיכומטרי. מהממצא של רגב עולה כי בני עניים שהצליחו לחצות את מחסום הפסיכומטרי, כבר יסתדרו היטב באקדמיה — אלא שהם מתקשים לצלוח את המחסום הזה.

ואולם, זה אינו סוף פסוק. יש, מתברר, דרך להתגבר על מחסום הפסיכומטרי, וליהנות משוויון הזדמנויות באקדמיה הישראלית. על כך אנחנו חייבים תודה לא לאוניברסיטאות — שמגביהות את חומות הקבלה אליהן — אלא למהפכת המכללות, שהנגישה את ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות רחבות יותר בישראל.

יש מכללות שמקבלות סטודנטים ללימודים גם בלי דרישת פסיכומטרי, וגם המכללות שדורשות ציון פסיכומטרי לעתים קרובות מסתפקות בציון נמוך יותר יחסית. המחקר של רגב מלמד כי יש למדיניות הזאת מחיר כבד — שיעורי הנשירה מהמכללות גבוהים יותר, כנראה כי הן מאפשרות למועמדים חלשים יותר, חלקם חלשים מדי, לנסות להשלים תואר אקדמי. לא כל אחד מתאים ללימודים אקדמיים, ומהבחינה הזאת הדרישה לתנאי סף כאמצעי סינון בקבלה לאקדמיה (פסיכומטרי, בגרות או ציונים בכמה קורסים מקוונים) היא במקומה.

מחשבים, רפואה והנדסה - המקצועות הרווחיים ביותר

עם זאת, לפתיחת השורות והקלת תנאי הקבלה יש גם יתרון חברתי עצום — מי שיכול לעמוד בדרישות הסף האקדמיות יכול להפיק מהמדיניות הליברלית של המכללות את שוויון ההזדמנויות שהאוניברסיטאות מנעו ממנו. הוא רק צריך להיות נבון בבחירת תחום הלימוד שלו.

הקשר בין תחום הלימוד להצלחה

מחקר חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מכמת את ההזדמנות הזאת במספרים. את המחקר, שכותרתו "לא כל התארים נולדו שווים", ערכו זאב קריל, אסף גבע וצליל אלוני, והוא מנסה לבחון אם קיים קשר בין המקצוע שנלמד באקדמיה ובין ההצלחה אחר כך בחיים — הצלחה במונחי שכר בלבד (החוקרים מדגישים כי סיפוק או תחושת שליחות הם מדדי הצלחה לא פחות חשובים, אך אין הם עוסקים בהם). אפשר להגיע מיד לשורה התחתונה: יש קשר מובהק בין תחום הלימוד ובין השכר אחר כך בחיים — קשר שהוערך על ידי החוקרים ב–20%.

כדי להגיע למסקנה הזאת החוקרים היו צריכים לנסות לנכות גורמים אחרים שתורמים לשכר גבוה. כך למשל, אחד מהמקצועות הרווחיים ביותר הוא רפואה, אבל רף הקבלה לרפואה הוא גם הגבוה ביותר בישראל — כלומר, יש מקום להעריך שמי שלומד רפואה הוא כנראה אדם מוכשר, שגם במקצועות אחרים היה מצליח להשתכר היטב. המחקר מנסה אפוא לנכות את הגורמים האחרים המשפיעים על ההצלחה להרוויח שכר גבוה, ובסוף מגיע כאמור למסקנה ש–20% מההצלחה מיוחסת אך ורק למקצוע הנלמד.

התוצאות של המחקר לא צריכות להפתיע את מי שמכיר את מפת שוק העבודה הישראלי. המחקר מלמד שהכי כדאי ללמוד רפואה (פרמיית שכר של 66% בהשוואה לשכר של מורה, לאחר שכל המשתנים המבחינים בין רופא למורה נוכו), מדעי המחשב והנדסה. כדאי מאוד ללמוד גם כלכלה, חשבונאות, מינהל עסקים ומשפטים. אין עדיפות, לעומת זאת, ללימודי מתמטיקה, פיזיקה, סוציולוגיה, אדריכלות וחקלאות בהשוואה ללימודי חינוך; ואילו בוגרי מדעי הרוח, אמנות, פסיכולוגיה וביולוגיה משתכרים פחות (פרמיה שלילית, בהתחשב ביכולות שלהם) מאשר בוגרי חינוך.

המחקר גם מפנה זרקור אל לא מעט הטיות בבחירת מקצוע שקיימות בשוק הישראלי. כך למשל, העובדה שרף הקבלה ללימודי אדריכלות גבוה מאוד, והסטודנטים הם בנים למשפחות אמידות מאוד, וזה אף שפרמיית השכר באדריכלות שלילית. תמונה דומה קיימת בלימודי פסיכולוגיה. בשני המקרים מדובר במקצועות נחשקים, מרתקים וחשובים, אבל בגלל הצפה של השוק הישראלי לא ניתן להשתכר בהם היטב. ממצא מעורר מחשבה יש גם לגבי בוגרי מתמטיקה ופיזיקה — שני תחומים שרף הקבלה אליהם גבוה, והלימודים קשים, אבל ההזדמנויות בשוק התעסוקה הישראלי בעבורם בינוניות בלבד.

הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
תומר אפלבאום

מוסד הלימוד חשוב פחות מתחום הלימוד

הממצא המעניין ביותר במחקר הוא שהחשיבות של בחירת מקצוע הלימוד גבוהה בהרבה מהחשיבות של המוסד שבו לומדים. הבחירה בין אוניברסיטה למכללה משפיעה הרבה פחות על השכר בהמשך החיים מאשר המקצוע הנלמד. הממצא הזה בולט במיוחד בנוגע למקצוע מדעי המחשב, שניתן ללמוד אותו גם במכללות (לימודי רפואה הם עדיין מונופול של האוניברסיטאות). כך, יש חוגים למדעי המחשב בחלק מהמכללות שהשכר הממוצע של בוגריהם הוא 21 אלף שקל בחודש, וזה אף שסף הקבלה אליהם נמוך — ציון פסיכומטרי של 550 בלבד.

מועמד בעל ציון פסיכומטרי בינוני, 550, היה נידון ללימודים בחוגים לא משתלמים כמו מדעי הרוח, חינוך או אמנות אילו היה מתעקש ללמוד באוניברסיטאות. לעומת זאת, עם אותם נתוני קבלה יכול המועמד להתקבל ללימודי מדעי המחשב בחלק מהמכללות, ולפתוח לעצמו צוהר לשכר פוטנציאלי של 21 אלף שקל, ומשם לזנק במעמד הכלכלי־חברתי. לא צריך להיות גאון כדי ללמוד הנדסה או מדעי המחשב: אפשר גם עם ציון פסיכומטרי בינוני בלבד להתקבל ללמוד את המקצועות הללו במכללות, ומי שיעשה כן יפתח לעצמו פתח לשוויון הזדמנויות ולמוביליות חברתית. כל שצריך זה לדעת לבחור את מקצוע הלימודים הנכון.

המחקר מלמד כי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מספקת סיכוי לשוויון הזדמנויות, אבל מי שעושות זאת הן בעיקר המכללות ולא האוניברסיטאות. מהבחינה הזאת תנאי הקבלה לאוניברסיטאות מחייבים המשך בדיקה, והמשך מתן הזדמנות לקבלה ללימודים גם בדרכים חלופיות לאלה של הבחינה הפסיכומטרית או תעודת הבגרות.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם