הקרב על פתיחת עסקים בשבת בתל אביב: נתניהו לכוד בין בג"ץ לסיעות החרדיות - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקרב על פתיחת עסקים בשבת בתל אביב: נתניהו לכוד בין בג"ץ לסיעות החרדיות

הבעיה של נתניהו: אם הממשלה תסכים לפתיחת מכסה מסוימת של בתי עסק בשבת, הסיעות החרדיות מאיימות במשבר קואליציוני; אם תסרב - בג"ץ עשוי להפוך את ההחלטה ■ המשנה ליועמ"ש הזהיר כי לא יוכל להגן על החלטה שתאסור לחלוטין על פתיחת עסקים בשבת

22תגובות
סניף AM:PM בתל אביב. הסיעות החרדיות מאיימות להפיל את הממשלה
תומר אפלבאום

הממשלה צפויה לקיים הבוקר דיון על מדיניותה לגבי פתיחת בתי עסק בשבתות ובחגים — וזאת על רקע המשבר סביב פתיחת מרכולים ופיצוציות בתל אביב־יפו. הדיון יתמקד במצב בתל אביב, לקראת דיון בעניין זה בבג"ץ בעוד כשבועיים, אבל יש לו השלכות גם לגבי ערים אחרות ובהן ירושלים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצוי במעין מלכוד. מצד אחד, הסיעות החרדיות וסיעת הבית היהודי מתנגדות לשינוי בסטטוס־קוו, שבמסגרתו, במשך עשרות שנים אמנם נפתחו בערים הגדולות (בשכונות היהודיות) "בתי עינוגים" בשבת — אך לא מרכולים ובתי עסק אחרים. מצד שני, בג"ץ דרש מהממשלה לקבוע את עמדתה בעניין פתיחת בתי עסקים בשבת עד 23 בינואר 2017. ייתכן כי אם הממשלה תגיש לבג"ץ התנגדות מוחלטת לפתיחת בתי עסק בשבת, בג"ץ יכפה עליה לרכך את עמדתה. בסוף השבוע נערכו מגעים בעניין זה בין משרד ראש הממשלה לבין הסיעות החרדיות.

הנושא מתגלגל כבר כארבע שנים בעקבות עתירה לבג"ץ של בעלי מכולות בתל אביב, שראו עצמם נפגעים מכך שרשתות כמו טיב טעם ו–AM:PM מפעילות סניפים בעיר בשבתות, בשעה שעסקים קטנים אינם מעוניינים, או מתקשים, לפעול שבעה ימים בשבוע.

חוק העזר העירוני בתל אביב אמנם אוסר על הפעלת בתי עסק בשבת, אך במקרים רבים העירייה לא אכפה אותו. גם כשהחוק נאכף, הקנסות שנקבעו לא היו גבוהים מספיק כדי להרתיע את בעלי העסקים מפתיחתם בשבת, מכיוון שההכנסות בשבת גבוהות בהרבה מההכנסות בימי השבוע.

על רקע פניות מצד בעלי עסקים לבתי המשפט, שינתה מועצת העיר תל אביב את חוק העזר העירוני בניסיון להסדיר את הנושא. ואולם השינויים דורשים את אישור שר הפנים — ושרי הפנים האחרונים נמנעו מאישור חוק העזר.

בדצמבר 2015 הוקמה ועדת מנכ"לים לבחינת סוגיית פתיחת עסקים בשבת, בראשות אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; ובהשתתפות מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג; מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור; ומנכ"ל משרד הדתות, עודד פלוס.

לפני כחמישה חודשים הועלו בוועדה שלוש אפשרויות: להתיר פתיחה בשבתות של 164 בתי עסק בל אביב; להתיר פתיחת 140 בתי עסק, בנוסף לבתי העסק בשלושה מתחמים בעיר — מתחם התחנה, נמל תל אביב ונמל יפו; או לאפשר לממשלה להחליט כי אין להתיר כלל פתיחה של בתי עסק בשבתות. בכל המקרים, מתחמי קניות מחוץ לערים וחנויות נוחות יורשו לפעול בשבת. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, התנגד בתוקף לאפשרות השלישית — איסור מלא על פתיחת עסקים — ואמר כי לא יוכל להגן על עמדה זאת בבג"ץ. שלוש החלופות יוצגו בפני הממשלה מבלי שגרונר ימליץ על אחת מהן.

עם זאת, המפלגות החרדיות לא הסכימו כי בין האפשרויות שהוועדה תגיש לממשלה לא תיכלל האפשרות להחליט על סגירת כל בתי העסק. כתוצאה מכך, לא הונח עד כה על שולחן הממשלה מסמך מסכם של הוועדה.

המאבק על השבת בתל אביב השתלשלות האירועים בשנים האחרונות

להגדלה לחצו כאן

לוין: החרדים משחקים לידיים של לפיד

במהלך הדיונים בקואליציה, שר התיירות, יריב לוין, שגם משמש כשר המקשר בין הממשלה לכנסת, הזהיר כי התנגדות החרדים לאפשר פתיחה של מספר כלשהו של עסקים בשבת משחקת לידיו של יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, שמזוהה עם סדר יום אזרחי־חילוני, וסקרים מראים כי כוחו האלקטורלי במגמת עלייה.

מקורות בקואליציה העריכו אמש כי לאור התסבוכת, ייתכן שהממשלה לא תקבל החלטה מעשית בנדון, וכך בעצם תשאיר לבג"ץ את ההחלטה. אם בג"ץ יחליט, למשל, לאפשר פתיחה מסוימת של עסקים בשבת — ההחלטה תחייב את הממשלה, אך הסיעות החרדיות יוכלו לומר שהיא לא התקבלה בתמיכתן. עם זאת, הפוליטיקאים אינם אוהבים לתת לבג"ץ דריסת רגל בקבלת החלטות.

בספטמבר האחרון הורה נתניהו על הפסקת עבודות תחזוקה של חברת רכבת ישראל בשבת. חודשיים לאחר מכן ספג ביקורת מבג"ץ, שקבע כי ראש הממשלה פעל בחוסר סמכות כשחילק הוראות ישירות לחברה ממשלתית.

דרעי הופך נצי יותר

במפלגות החרדיות כבר הבהירו לנתניהו שלא יוכלו לתת יד להחלטה כלשהי של הממשלה שמאפשרת פתיחת עסקים בשבת, ולכן החלטה בעד מכסה כלשהי של עסקים בשבת תגרום למשבר קואליציוני ולנפילת הממשלה.

ראשי המפלגות החרדיות — שר הפנים והפריפריה, אריה דרעי (ש"ס), שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) ויו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה) — שיגרו בשבוע שעבר מכתב לנתניהו, שבו דרשו לאסור על פתיחת בתי עסק בשבת.

על פי המכתב, "אין ביכולתנו ובכוונתו להיות שותפים לפגיעה בכבודה של השבת ולרמיסתה, כפי שעולה מחוק העזר בתל אביב. לפיכך, אנו דורשים כי ממשלת ישראל תקבל בישיבתה החלטה חד־משמעית בדבר אי־אישור של חוק העזר האמור, ומניעת פגיעה במצב החוק הנהוג במדינת ישראל (סטטוס קוו) האוסר על פעילות מסחר בשבת. החלטה זאת מתחייבת מתוך ההכרה בחשיבותה של השבת". עוד כתבו כי "מניעת הפגיעה חשובה אף במישור הסוציאלי, ובעיקרון היסוד שנקבע עם הקמת המדינה לגבי קיום יום מנוחה כללי לכל תושבי המדינה".

ראשי המפלגות החרדיות זועמים על יו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, מכיוון שהוא לא נענה לבקשתם לצרף את חתימתו למכתב. לעומתו, חבר סיעתו, ח"כ בצלאל סמוטריץ', חתם על המכתב. גם ח"כ נוסף של הבית היהודי, שר החקלאות אורי אריאל, הודיע על התנגדותו לפתיחת בתי עסק בשבת.

ממפלגת הבית היהודי נמסר בסוף השבוע כי "מעמדה של השבת בישראל בלתי ניתן לערעור. היא נכס לאומי שיש לשמרו כפי שהוא. כל שיח, עיסוק ועניין בדבר שינוי הסטטוס־קוו חייב להיעשות בהידברות ובהסכמה. אי לכך, שרי המפלגה יתנגדו לשינוי חוקתי כלשהו בצביון המדינה ובסטטוס־קוו".

עמדתו של דרעי במכתב האחרון לנתניהו נראית נצית יותר מהעמדה שהביע בספטמבר האחרון, כשקרא לפעול להרגעת הרוחות ולהשגת פתרון. דרעי אמר אז: "בסופו של דבר החילונים יחליטו איזו שבת הם רוצים. אנחנו לא נאכוף על אף אחד מה לעשות, ונצטרך לראות מה יכולים לעשות...אנו חיים בתוך מדינה חילונית, אמנם יהודית — אבל חילונית...אין לנו, ראשי הסיעות החרדיות, שום עניין לחולל משברים. אנו גם מבינים שאנו לא במדינת הלכה. עוד לא הגענו לימות המשיח ולא למצב אידיאלי שבו כל עם ישראל מבין מהי מהות השבת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם