תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדיל הגדול של השריפה

מדוע מיהרה המדינה להתחייב לפצות את נפגעי השריפות, גם בלי שהוכח כי הן נגרמו מהצתות על רקע לאומני ■ ומדוע חברות הביטוח התנדבו לשלם כספים למבוטחים גם במקרה של הצתות, שאינן מכוסות בפוליסה? ■ מפני שזה משתלם לכל הצדדים

10תגובות
משה כחלון בסיור בנטף לאחר השריפה במקום
יוסי אלוני

1. הדיל התקציבי

קרן מס רכוש היא קרן ייעודית, חוץ תקציבית, שנועדה לממן נזקים לרכוש פרטי כתוצאה מפעילות איבה. בכוונת מכוון הקרן מנותקת מתקציב המדינה, מעין קופה צדדית, שגם מקבלת תזרים ייעודי — 25% מהכנסות המדינה ממס רכישה על נדל"ן מוזרמים לקרן. המשמעות היא שהמדינה זוקפת לעצמה מדי שנה רק 75% מהכנסות ממס רכישה. 25% הנוספים אינם נכנסים לתקציב, אלא זורמים לקרן מס רכוש.

כיום יש בקרן 8.3 מיליארד שקל — הגאות בנדל"ן עושה לקרן טוב — וזה אחרי הזרמה מיוחדת של כמיליארד שקל ב–2015. בקרוב עומדת להתבצע הזרמה מיוחדת נוספת, של 1.7 מיליארד שקל, שתקרב את הסכום בקרן ל–10 מיליארד שקל.

היתרון והחיסרון של קרן מס רכוש הוא שהיא חוץ תקציבית. זה מסביר חלק מהיחס המיוחד לקרן זו במשרד אוצר. למשל, ב–2015, שנה לאחר שקרן מס רכוש שילמה סכומים נכבדים כפיצויים בעקבות צוק איתן, נעשתה הזרמה גדולה במיוחד מתקציב המדינה, כדי למלא מחדש את הקרן. ההזרמה, של כמיליארד שקל, הוסברה כהקדמת תשלומים על חשבון 2016 — כלומר היתה אמורה לשחרר את תקציב המדינה לזקוף לעצמו את מלוא ההכנסות ממס רכישה ב–2016, מפני שהקרן כבר קיבלה את חלקה מראש. והנה, חלפה שנה, וגם ב–2016 חוזרים על אותה החלטה: הפעם מזרימים 1.7 מיליארד שקל מראש, על חשבון הקדמת מלוא התשלומים לקרן ב–2017–2018.

כלומר, במקום למנוע תשלום לקרן מס רכוש ב–2016, עשו את ההפך המוחלט — שילמו ב–2016 על חשבון השנתיים הבאות. זה מחזק את ההערכה שצוק איתן היה רק תירוץ. לאוצר היו עודפי גבייה במסים ב–2015, ורגע לפני שהעודפים יתבזבזו על כל מיני גחמות פוליטיות מיותרות, הוחלט להסב את הכסף לקרן מס רכוש — גם כדי למלא מחדש את הקרן, גם מפני שבמדינה שבה כל שלוש שנים יש מתקפת טילים, צריך קרן מס רכוש גדולה, וגם מפני שזו דרך להסיט גירעון תקציבי בין השנים. הקדמת התשלומים יוצרת עודף להקטנת הגירעון ב–2016. רק שאז התברר כי גם ב–2016 יש עודפי גבייה גדולים, ולכן חזרו על התרגיל, כדי להקטין את הגירעון בשנתיים הבאות.

לא פסול להקדים תשלומים כדי לחסוך גירעון לשנים הבאות, אבל צריך להבחין בכך שהקרן משמשת כר נוח למשחקים חשבונאיים של משרד האוצר. חייבים להדגיש כי ההחלטה על הקדמת התשלום ל–2016 התקבלה כבר באוגוסט, כלומר ללא כל קשר לאירוע השריפות האחרון (הגם שבדיעבד הוא מקנה להחלטה נופך חיובי).

מעמדה המיוחד של הקרן היה בעל משקל גם בשריפות האחרונות. בהיותה קרן חוץ תקציבית, כמו שההכנסות שלה אינן נרשמות בתקציב — כך גם ההוצאות לא נרשמות. המשמעות היא שהשריפות, שלפי הערכות עלותן למדינה תגיע לכמיליארד שקל (רק על שיקום דירות שנפגעו; התביעות של הרשויות המקומיות בגין נזקי רכוש שלהן עדיין לא נאמדו), לא יעלו לתקציב המדינה דבר. הכל ייצא מהקרן, ומבחינה תקציבית זה אירוע שכלל לא היה.

יש מי שתוהים אם העובדה שהתקציב יוצא נקי מאירוע השריפה עמדה לנגד עיני האוצר כשמיהר להכריז על אירוע השריפה כאירוע איבה. ההכרזה הזאת הפכה את כל ההוצאות בגין השריפה להוצאות שצריכות להיות משולמות על ידי הקרן, ולא מתקציב המדינה. זאת בניגוד למצב ששרר אחרי השריפה בכרמל ב–2010, שלא היתה פעולת איבה, ולכן הפיצויים ששולמו בגינה מומנו מתקציב המדינה.

2. הדיל הפוליטי

ראש רשות המסים, משה אשר, פירסם שלשום את רשימת היישובים שבהם השריפה נבעה ממעשה איבה (הצתה על רקע לאומני). ביישובים אלה קרן מס רכוש היא שתפצה בגין בתים שנשרפו, ולא חברות הביטוח. ההכרזה הזאת היא לב האירוע: היא קובעת מי יישא בנטל הפיצוי - המדינה או חברות הביטוח. היא קובעת מי יקבל פיצוי - רק מי שיש לו ביטוח או כולם. היא גם קובעת את גודל הפיצוי — כשחלק גדול מהרכוש שנפגע היה רכוש יקר (שכונות יוקרה בחיפה ובזכרון יעקב), ושבוטח בביטוחים פרטיים יקרים, אבל הפיצוי שמשלמת המדינה נמוך משמעותית מהפיצוי שמשלמות חברות הביטוח.

בדיעבד, הורמו לא מעט גבות בנוגע להכרזה של אשר. לפי החוק, זו סמכותו הבלבדית, לפי שיקול דעתו, לקבוע אם אירוע הוא אירוע איבה. עם זאת, במשטרה אומרים כי החקירה בנוגע למקור השריפות לא הסתיימה, וכנראה גם לא תסתיים זמן רב. מכאן יש שתי פרשנויות.

האחת: פיקוד המשטרה הבכיר העריך כי מרבית הסיכויים שחלק מהשריפות נבעו מהצתות על רקע לאומני, וגם אם ייקח זמן להוכיח זאת, סביר שזו תהיה תוצאת החקירה. לפיכך, לא היה טעם להמשיך להמתין עד שגלגלי הצדק יסיימו לטחון, במיוחד כשמאות משפחות איבדו את בתיהן והן מייחלות למענה מצד המדינה או מצד חברות הביטוח. הקדמת ההכרזה חוסכת עוגמת נפש רבה לכולם.

הפרשנות השנייה היא ששר האוצר, משה כחלון, רצה לחזק את תדמיתו כשר רחום והגון, ולכן לחץ להקדים את קבלת ההחלטה על אירוע איבה — אף שאין עדיין ראיות חותכות לכך — כדי שהמדינה תוכל לקחת אחריות ולשלם את הפיצויים. אלמלא ההכרזה על אירוע איבה, רבים היו נשארים בלי פיצוי כלשהו על ביתם שחרב.

נטף
עופר וקנין

3. הדיל האנושי

באסון השריפה בכרמל ב–2010 נקבע התקדים: המדינה פיצתה, אף שהיא לא היתה חייבת, מאחר שהשריפה לא נבעה מפעולת איבה. במקרה ההוא נשרפו 74 בתים, ובהם פחות מעשרה לא היו מבוטחים כלל. למרות המספר הקטן של בתים, המדינה היססה לפני שהגישה את הסיוע, מחשש לפגיעה ברכישת ביטוחי דירה: אם המדינה מעניקה ביטוח חינם בדיעבד, למה לטרוח ולקנות ביטוח פרטי כל החיים?

כדי למנוע את הפגיעה, המדינה קבעה אז מדרגות סיוע, שהותירו את מצבם של חסרי הביטוח במצב נחות לעומת מי שרכשו ביטוח — בכוונה. הסיוע של המדינה לבעלי בתים חסרי ביטוח היה קטן מהסיוע לבעלי ביטוח חלקי (המדינה כמובן לא נדרשה לסייע למי שהיה לו ביטוח מלא), ובכל מקרה הסיוע של המדינה לא כיסה את מלוא העלויות של שיקום הבית. נוסף על כך נשקל גם שיקול סוציו־אקונומי — מי שהיו לו מספיק משאבים, המדינה לא סייעה לו כלל.

התקדים של אסון הכרמל נוהל מתוך מחשבה של מתן תמריץ להמשיך לרכוש ביטוח דירה. רק שהתמריץ הזה נמצא בסכנת מסמוס עתה, כשהמדינה הכריזה כי 90% מהשריפות הן הצתות, ומשלמת אותו פיצוי בדיוק לכולם — בעלי ביטוח וחסרי ביטוח. זה אמנם אנושי מאוד מצדה, במיוחד כשמרבית הדירות שנפגעו ככל הנראה לא היו מבוטחות, אבל לא בטוח שזה חכם מאוד.

דורית סלינגר
אוליבייה פיטוסי

4. הדיל עם חברות הביטוח

ראש רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, ירדה על ברכיה לפני כשנה, והתחננה בפני חברות הביטוח שייקחו אחריות, ויסכימו לתת פיצוי כלשהו למבוטחים שלהם לשעבר במסגרת ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים. החלטת הפיקוח על הביטוח לבטל את ביטוח הסיעוד הקבוצתי הותירה מיליון מבוטחים בלי מענה ביטוחי, והמפקחת חשבה שחברות הביטוח צריכות לתת מענה למבוטחים שלהן לשעבר — לפחות ל–200 אלף מבוגרים בני 60 ויותר, שההצעה החלופית שהעמידה להם המדינה היתה נחותה משמעותית לעומת הביטוח הקבוצתי ששילמו עליו כל השנים. חברות הביטוח, בקצרה, סירבו.

סגן שר האוצר, יצחק כהן, ירד על ברכיו שלשום, וביקש מחברות הביטוח שייקחו אחריות, ויסכימו לשלם למבוטחים שלהם את הפרש הפיצוי על הבית שנשרף. הכוונה היא לאותם בעלי ביטוח פרטי, שההכרזה על אירוע איבה עמדה לפגוע בהם, מאחר שהפיצוי של קרן מס רכוש נמוך מסכום הביטוח שהם רכשו בחברת הביטוח. באופן הפוך לאסון הכרמל, המצב שעתיד היה להתרחש הוא שמי שרכשו ביטוח ייצאו ניזוקים — הם יקבלו את אותו הפיצוי שיקבלו מי שלא רכשו ביטוח כלל, גם אם הפיצוי אינו מכסה את מלוא הנזק שבגינו שילמו פרמיית ביטוח פרטי כל החיים. הפעם, להבדיל, חברות הביטוח נעתרו לבקשה, והסכימו לשלם את ההפרש.

מה קרה שלפתע הסכימו חברות הביטוח לגלות אחריות ציבורית? יש כמה הסברים אפשריים. אחד מהם הוא שחברות הביטוח הבינו את פוטנציאל הנזק השיווקי שייגרם להן אם יסרבו לשלם למי שהחזיקו ביטוח אצלן, באירוע שזוכה לתהודה תקשורתית אדירה. אפילו רק ברמת יחסי הציבור זה עלול היה להיות אסון תדמיתי עבורן, מה עוד שהמסר שהיה עולה מכך — מי שקנה ביטוח יצא ניזוק — היה עלול לגרום לכך שבמקום שהשריפה תשמש מקדם מכירות לביטוח דירה, היא היתה גורמת את ההפך המוחלט מכך (פראייר מי שקנה ביטוח — חברות הביטוח התנערו ממנו והשאירו אותו עם הפיצוי הנחות ששילמה המדינה).

הסבר אפשרי שני הוא שפוטנציאל הנזק כאן היה קטן מאוד עבור חברות הביטוח, ולא היה טעם להתחמק. גם כך רק מיעוט הבתים שנשרפו היו מבוטחים, ובכל מקרה המדינה ביקשה מהן לשלם רק את ההפרש שנותר בין הפיצוי של המדינה לפיצוי המגיע לפי הביטוח הפרטי. זה כסף קטן, ולא היה טעם להתעקש עליו.

ההסבר השלישי הוא שנרקם דיל בין המדינה לחברות הביטוח. המדינה "תיקח אחריות" ותכריז על מרבית השריפות כעל אירוע איבה, גם אם אין לכך הוכחות חותכות ולא ידוע אם ומתי יהיו כאלה. בכך היא תחסוך לחברות כמעט את כל הנזק שאמור היה להיגרם להן לו היו צריכות לשלם על השריפה באופן מלא. בתמורה, חברות הביטוח יסכימו לעשות מחווה, ולשלם את הפרש הפיצוי לאותם בעלי בתים שרכשו ביטוח פרטי. כך החברות חוסכות לעצמן את מרבית ההוצאה, וגם יוצאות עם תדמית ציבורית נקייה מכל רבב. שווה, לא?

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם