תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדיל בין האוצר לחברות הביטוח לכיסוי נזקי השריפות: מי מרוויח ומי מפסיד

חברות הביטוח שמחו לשמוע את בכירי הממשלה מכריזים על מרבית השריפות כאירועי טרור - ומסירים מהן את האחריות לפיצויים ■ ייתכן שהן שמחו כל כך, עד שאף הסכימו לבקשת האוצר להשתתף בכיסוי הנזק מעבר לתשלום המוגבל שמעניק מס רכוש

26תגובות
שר האוצר משה כחלון בביקורו בחיפה ביום ראשון
רמי שלוש

מלחמת הקרדיטים של ראש הממשלה ושריו הבכירים - שהתחרו ביניהם מי יקבע ראשון כי גל השריפות האחרון הוא טרור הצתות, עוד לפני שחוקרי המשטרה והכבאות היו מסוגלים לקבוע זאת בעצמם - שירתה היטב את חברות הביטוח. ככל שהפוליטיקאים התאמצו לקבוע כי השריפות הן הצתות על רקע לאומני, דבר שכמובן שירת את האינטרס הפוליטי האישי שלהם, כך חברות הביטוח חיככו ידיים בהנאה גוברת.

הסיבה היא חלוקת האחריות הברורה בחוק: חברות הביטוח אחראיות לכל נזק שנגרם לבית המבוטח, אלא אם מקור הנזק הוא מלחמה או מעשה איבה. במקרה כזה, המדינה אחראית לשלם את הנזק דרך הקרן של מס רכוש. לפיכך, אם בטרור הצתות אנחנו עוסקים, חברות הביטוח פטורות מלשלם בעבור הרכוש שנשרף. כל מלה של ראש הממשלה היתה שווה לחברות הביטוח זהב.

כך למשל, בהערכת מצב שקיים בנימין נתניהו בחיפה ביום חמישי, הוא אמר כי "אנחנו עומדים בפני טרור מציתים", והוסיף כי "כל דליקה שנגרמת כתוצאה מהצתה או מהסתה להצתה היא טרור לכל דבר ועניין, ונתייחס לכך בהתאם. זו ההנחיה שלי לכוחות הביטחון, לשב"כ ולצה"ל. כל מי שמנסה לשרוף חלקים מישראל ייענש על כך בכל החומרה". אתמול כבר נכתב בחשבון הפייסבוק של נתניהו: "חלק מהשריפות, זה אנחנו יודעים עכשיו בוודאות, מקורן בהצתה מכוונת ונפשעת. זוהי פעולת טרור לכל דבר ועניין, ואנחנו מתייחסים לטרור הזה במלוא החומרה ונפעל מולו בכל העוצמה".

אלא שבניגוד לחברות הביטוח, מי שפחות נהנה ממלחמת הקרדיטים במהלך השבוע האחרון הוא ציבור בעלי הבתים האומלל, שגם איבד את ביתו בשריפה וגם מצא עצמו נאנק תחת מכבש הביורוקרטיה בשאלה מי הכתובת המבטחת שאליה הוא צריך לפנות - חברת הביטוח או שמא המדינה (קרן מס רכוש).

הניסיון של משרד האוצר להסיר את האי־ודאות רק סיבך את המצב עוד יותר. מן הצד האחד, שר האוצר, משה כחלון, הודיע שהמדינה "לוקחת אחריות" על השריפות, ולכן המדינה היא זו שתפצה את בעלי הבתים; ואם צריך תתבע מאוחר יותר את עלות הביטוח מחברות הביטוח. בכך התכוון כחלון, כפוליטיקאי קשוב, לחסוך למי שאיבדו את ביתם בשריפה את ההתרוצצות הביורוקרטית בין חברת הביטוח לבין המדינה בשאלה מי אחראית ומי צריכה לפצות.

הבעיה עם הקשב הזה של כחלון היא שלא בטוח שהוא עולה בקנה אחד עם נוסח החוק, ולכן ראש רשות הביטוח החדשה, דורית סלינגר, הוציאה עם ראש רשות המסים, משה אשר, הודעה סותרת, הקובעת כי לחברת הביטוח יש חובה חוקית, לפי חוזה הביטוח שנכרת בינה לבין המבוטח, לטפל במבוטחיה ולפצות אותם. אם יתברר שמקור הנזק בפעולת איבה - המדינה תפצה את חברות הביטוח. וכך, הרצון לחסוך לבעלי הדירות שנשרפו את ההתרוצצות הביורוקרטית בין חברות הביטוח לבין המדינה לא נמנעה.

נזקי השריפה בחיפה
רמי שלוש

והתסבוכת נמשכה גם אתמול: רשות המסים אמנם הכריזה לראשונה אילו מהשריפות מקורן בהצתה על רקע לאומני ואילו נבעו ממחדל בלבד, לטענתה על בסיס חקירות המשטרה ומערך הכבאות. לכאורה, ההודעה של הרשות העבירה לאחריות המדינה קרוב ל-90% מהנזק שנגרם. אלא שמאוחר יותר מקור במשטרה טען שלא נקבע באופן סופי הרקע לשריפות, וזעם על האוצר שמיהר לייחס להצתות רקע לאומני.

כך שבעלי הבתים שוב נותרו במצב שבו החוק מעורפל: לא נקבע מה עושים במקרים שיש אי־ודאות ולא ברור אם מקור הנזק הוא טבעי או ביטחוני, ומי נוטל אחריות בתקופת הדמדומים עד שמתברר סופית מקור הנזק.

ההכרזה שהצילה את הלא מבוטחים

זה לא הדבר היחיד שלא נקבע בחוק. לקונה נוספת נוגעת לפערים בין הפיצוי שמשלם מס רכוש לבין הפיצוי שמשלמות חברות הביטוח. בעבור מרבית בעלי הבתים בישראל מס רכוש הוא הצלה, מהסיבה הפרוזאית של תת ביטוח. כ-40% מהדירות בישראל אינן מבוטחות כלל, ומתוך 60% הדירות המבוטחות (רובן אגב לקיחת הלוואת משכנתא), רק כמחצית מבוטחות גם לנזקי תכולה ולא רק לנזק למבנה (לקירות).

כלומר, רק ל-60% מהדירות בישראל יש ביטוח דירה כלשהו, ורק ל-30% יש ביטוח מלא (דירה ותכולה גם יחד). תת הביטוח הזה מביא לכך שבמקרה של שריפה, רעידת אדמה או הצפה - כשהדירה ניזוקה באופן כבד או אפילו כליל - בעלי דירה יכולים להישאר בחוסר כל. פרט לבעלותם על הקרקע, לא יהיה מי שיפצה אותם וייתן להם את המשאבים הנדרשים לשם בניית הדירה מחדש, או שיפוץ מקיף לדירה ורכישת הריהוט והציוד מחדש. המצב העצוב הזה הוא שפגע בכמה עשרות בעלי בתים בעקבות השריפה בכרמל ב-2010, שנגרמה אז מרשלנות ולא מאיבה, ולכן מס רכוש לא פיצה את הניזוקים.

ההכרזה ש-90% מהדירות שניזוקו מבוטחות על ידי המדינה הצילה את הרוב הגדול של בעלי הבתים, שכך לא היו מקבלים פיצוי כלל, או שהיו מקבלים פיצוי על נזקים לקירות בלבד - בלי פיצוי על התכולה. לרוב זהו הנזק הכספי הכבד יותר. קרן מס רכוש ניזונה מכספי מס רכישה (25% מהכנסות המדינה ממס רכישה - ככל ששוק הדיור גואה כך הקרן הזאת מתמלאת בקצב מהיר יותר), ויש בה כיום 8.3 מיליארד שקל. האוצר מתכוון להעביר לה עוד 1.7 מיליארד בתקציב הקרוב. כלומר, בפועל יש בקרן כ-10 מיליארד שקל, וזה הרבה יותר מהנזקים מהשריפה, שנאמדים בסכום של עד מיליארד שקל (לא כולל נזקים שצפויות הרשויות המקומיות לתבוע מהקרן, שעדיין לא נאמדו). בעלי הבתים משוללי הביטוח יכולים לישון בשקט: המדינה עומדת לשלם להם, ויש לה די והותר כסף לשם כך.

שריפה בשכונת רוממה בחיפה
גיל אליהו

איך דווקא המחושבים יוצאים מופסדים?

אבל, הפתרון הזה אינו נטול מגרעות, בעיקר בעבור אותם 30% ממושמעים שרכשו ביטוח מלא (מבנה ותכולה) על הדירה שלהם. אלה יכולים בהחלט למצוא עצמם ניזוקים, ודווקא משום שנהגו באחריות מרבית. אפשר לדמיין חלק מהבתים היקרים בזכרון יעקב או בשכונת דניה בחיפה, שתכולת הבית בהם יקרה, ושבעלי הבתים בהם רכשו ביטוח מלא על התכולה, וגם שילמו פרמיה גבוהה מאוד לאורך השנים כדי להבטיח זאת. למשל אספן אמנות, שביטח את אוסף האמנות שלו בשווי של מאות אלפי שקלים, ימצא את עצמו עתה מפסיד, משום שקרן מס רכוש משלמת ביטוח תכולה של עד 100–150 אלף שקל.

התוצאה האבסורדית היא שדווקא מי שקנו ביטוח מלא כל השנים עלולים למצוא עצמם עתה ניזוקים - הם לא יכולים לתבוע את חברת הביטוח, כי המדינה קבעה שזה אירוע איבה - ומאותו רגע הביטוח הפרטי חדל מלפעול. האבסורד הזה מסביר מדוע השמאים של מס רכוש התקבלו בימים האחרונים בסבר פנים לא יפות, ובמלים בוטות יותר - הם גורשו בידי בעלי בתים בכמה מהשכונות היקרות בזכרון יעקב. שם הבינו כי ההכרזה של המדינה על מצב איבה עומדת לעלות להם ביוקר. כך אכן קרה.

מה אפשר לעשות? מתברר שקרן מס רכוש מאפשרת לרכוש ביטוח פרטי דרכה. בעלי בתים יכולים לרכוש ביטוח תכולה פרטי, בעלות של 0.3% משווי הרכוש מעבר ל-100 אלף שקל שהקרן מבטחת, וכך להבטיח לעצמם ביטוח מורחב גם במקרים של נזק שנגרם מאירוע איבה. אפשרות אחרת, שאותה ניסה סגן שר האוצר איציק כהן לבדוק כעת היא לפנות לטוב לבן של חברות הביטוח, ולבקש מהן שבאותם מקרים מועטים שבהם הביטוח הפרטי עולה בסכומו על הביטוח הממשלתי (זה רלוונטי רק לתכולה, המבנה מבוטח באופן זהה בשני המקומות) - ישלימו החברות את ההפרש למבוטחים. מתוך חשש סביר שחברות הביטוח יסרבו, בגלל החשש מתקדים, המדינה גם רמזה לחברות הביטוח שהיא עשויה לשקול לצאת בחקיקה זריזה שתקבע חובה לחברות הביטוח להשלים את סכום הביטוח החסר במקרים דומים (למשל מתקפת טילים כוללת על ישראל שבה יינזקו אלפי דירות).

החשש הזה, עם זאת, הוסר לאחר שמרבית חברות הביטוח נענו לבקשה של האוצר והסכימו להשלים את הביטוח החסר. לא ברור האם ההסכמה של חברות הביטוח נבעה מאחריות ציבורית, בגלל איום החקיקה מצד המדינה, או שמא עסקה כלשהי - למשל שמס רכוש יעלה את התקרה המבוטחת על ידו ל–200 אלף שקל לתכולת דירה, וכך העודף שיוותר לחברות הביטוח לשלם לא יהיה גדול.

אפשרות נוספת היא שהכרזת המדינה על מרבית השריפות כהצתות טרור, תפתור למעשה את חברות הביטוח מרוב התשלום ותותיר להן רק חלק קטן. בכל מקרה, ייתכן שרוכשי הביטוח יוכלים הפעם לנשום לרווחה, הם יקבלו את מלוא הפיצוי המגיע להם. לא ברור עדיין האם בכך ייקבע תקדים גם לפעמים הבאות.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם