תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עודפי הענק שגורמים לשר האוצר לחייך - ומי רוצה "לשפוך כספים"

באוצר סבורים כי יש שלוש סיבות מרכזיות לעודפים הגדולים ממסים: הגידול בשיווק הדירות, במספר המכוניות החדשות הנמכרות ובשכר הממוצע במשק

79תגובות
שר האוצר, משה כחלון
אמיל סלמן

במשרד האוצר מרוצים מאוד בתקופה האחרונה. הסיבה: כמה נתונים מצוינים, שוודאי משפרים את מצב רוחו של שר האוצר משה כחלון, על רקע מה שנראה כחוסר הצלחה עד כה להוריד את מחירי הדיור. 

אחד הנתונים המעניינים, שפורסם לפני כשבוע, הוא גביית המסים - שרשמה שיא של כל הזמנים: כ-216 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני החשבת הכללית באוצר. זו עלייה ריאלית של 5.2% לעומת 2015, וההערכות הן כי ישראל תסיים את 2016 עם עודף של 6 מיליארד שקל - גבייה של 282.5 מיליארד שקל.

שלוש סיבות לעלייה במסים

לפני כחודשיים, כשהלמ"ס פירסמה נתונים ראשונים על הצמיחה במשק ברבעון הראשון של השנה, צמיחה של 0.8% בלבד, נתקפו כלכלני האוצר ובנק ישראל בכמעט מרה שחורה. חלק מהם חזה כי כשהנתונים יעודכנו התמונה תראה טוב יותר. הם צדקו. באותה תקופה תמהו כלכלנים רבים, כיצד יתכן שנתוני גביית המסים כל כך טובים, והצמיחה במשק היא רק 0.8%. כיום, לאחר שלמ"ס עידכנה כלפי מעלה כמעט את כל נתוני המשק, יש קורלציה כמעט מלאה בין החשבונות הלאומיים ונתוני גביית המסים.

גביית המסים השנה שמה ללעג את כל תחזיות האוצר המוקדמות. באמצע יולי עודכנה התחזית ל-2016, ע"י הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, כלפי מעלה ב-4.6 מיליארד שקל, ל-282.5 מיליארד שקל. לפי האוצר, בחודשים ינואר-ספטמבר הסתכם עודף הגבייה לעומת תחזית התקציב המקורי של האוצר, ב-5.8 מיליארד שקל. נתוני המגמה מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים בקצב שנתי ממוצע מדהים של כ-6% עד 7%.

מדובר בהחלט בבשורה לקברניטי האוצר, לאחר שבספטמבר גביית המסים דישדשה משהו. משמעות העודף בגבייה גדולה גם מכיוון שהאוצר שמר, לפחות עד כה, על משמעת תקציבית בצד ההוצאה. לפי שעה לא ברור לאן שר האוצר מתכוון לתעל את העודפים.

באוצר סבורים כי שלוש סיבות מרכזיות לעודפים הגדולים ממסים: הגידול בשיווק הדירות, הגידול חסר התקדים במספר המכוניות החדשות הנמכרות מדי יום, והגידול בשכר הממוצע במשק.

על רקע נתונים אלו תמוה מאוד יעד גביית מסים הנמוך שנקבע ל-2017, 290.1 מיליארד שקל, ול-2018, 305.2 מיליארד שקל, אלא אם במהלך ראש השנה ויום הכיפורים עשו באוצר חושבים ועידכנו את שני היעדים כלפי מעלה.

מכוניות בנמל אילת
מורי חן

גם הצמיחה במגמת שיפור

המשק הישראלי צמח במחצית הראשונה של השנה ב–3.2% במונחים שנתיים, וברבעון השני ב–4.3% - כך עולה מנתונים מעודכנים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בסוף השבוע. לפי הנתונים עולה גם כי במחצית הראשונה עלתה רמת החיים בישראל עלתה ב–5.1%, וברבעון השני התוצר לאדם היה 36,925 דולר — שיא במונחים היסטוריים, שמציב את ישראל בשורה השנייה של המדינות המפותחות בעולם בהקשר זה.

לנתונים מצוינים אלו אפשר להוסיף את העובדה כי בנק ישראל עידכן כלפי מעלה בסוף ספטמבר את תחזית הצמיחה שלו למשק ל-2016 מ-2.4% ל-2.8% ואת התחזית שלו ל-2017 מ-2.9% ל-3.1%. דומה מאוד לתחזיות קרן המטבע, 2.8% ו-3.1% בהתאמה. המשק צמח ברבעון השני של 2016 ב-4.3% לאחר עלייה של 2.3% ברבעון הראשון של השנה ועלייה של 3.7% ברבעון האחרון של 2015. צמיחת המשק במחצית הראשונה של השנה ב-3.2% באה לאחר עלייה נמוכה יותר של 2.0% בלבד במחצית השנייה של 2015 ועלייה של 2.7% במחצית הראשונה של השנה שעברה.

הלמ"ס הסבירה כי הצמיחה בתוצר משקפת עלייה בהוצאה לצריכה פרטית (9.9% ברבעון השני) והציבורית (8.6%), עלייה בהשקעות בנכסים קבועים (5.4%) וביצוא הסחורות והשירותים (13.7%). הנתונים הטובים כוללים גם את רמת האבטלה הנמוכה במשק, שצפויה להיות 4.9% השנה לפי תחזית בנק ישראל.

מדובר בנתונים טובים לכלכלת ישראל, בהשוואה למגמה של השנים האחרונות ולמצבן של הכלכלות המפותחות בעולם — אך ישראל כבר ראתה בעבר נתונים טובים משמעותית מכך. במחצית הראשונה של 2011 צמח המשק ב-5.0%, לאחר צמיחה של 5.7% במחצית השנייה של 2010. נתוני המשק שהצטברו עד כה לרבעון השלישי, כולל התמתנות בצריכה הפרטית, רומזים כי הוא יהיה פחות טוב מהרבעון השני, עם צמיחה של כ-2.5% בלבד.

תקציב עם יותר מדי פשרות

האם נוכח נתונים עדכניים אלו ניתן לומר כי ישראל נמצאת עתה בתקופה של פריחה כלכלית יוצאת דופן? בהחלט לא. האם מצבה של כלכלת ישראל טוב מההערכות המוקדמות של רוב הכלכלנים, כולל של האוצר, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה? בהחלט כן. האם זה מבטיח לנו שנתיים כלכליות טובות עם תקציב המדינה החדש ל-2017 ו-2018 ? לא בהכרח.

למה? מכיוון שבתקציב יש יותר מדי פשרות פוליטיות וגם משום שבתקציב אין מנועי צמיחה מקרו-כלכליים חדשים, כאלה שהיו יכולים להקפיץ את כלכלת ישראל עוד רמה אחת כלפי מעלה.  

הישגי הכלכלה נרשמים למרות ששני שרי האוצר האחרונים, יאיר לפיד ומשה כחלון, מקדישים רק חלק מזמנם לכלכלת ישראל. לפיד וכחלון הינם ראשי מפלגות בקואליציה שמקדישים חלק מרכזי מזמנם לקידום האינטרסים של מפלגותיהם. שניהם הגיעו לאוצר בלי כול רקע מוקדם במקרו-כלכלה. ואחרי כול זה כחלון עוסק לפחות 80% מזמנו הנותר, לפי אנשים העובדים אתו, לנושאי דיור/נדל"ן. בעבר היו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשכתו מעורבים הרבה יותר בקידום נושאים מרכזיים בכלכלת ישראל. גם נגידי בנק ישראל בעבר היו מעורבים הרבה יותר בקידום כלכלת ישראל.

מתחילת השנה רשמה הממשלה גירעון נמוך בפעילותה התקציבית, 6.1 מיליארד שקל בלבד. זאת כשאר על פי תקציב המדינה המאושר מותר לממשלה להגיע ב-2016 לגירעון של 35.0 מיליארד שקל (2.9% תוצר).

הגירעון, שהוא 17.4% מהמותר, לאחר ש-75% מהשנה כבר מאחורינו, מביא להערכה כי הממשלה תסיים את השנה עם גירעון נמוך מהיעד השנה, 2.9% תוצר, גם אם תשפוך כספים בחודשים הקרובים, למשל לתקציב הביטחון. הגירעון המצטבר של הממשלה ב-12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2015 – ספטמבר 2016) הוא  2.2% תוצר בלבד. מצב כזה צפוי להוביל לשפיכת כספים בחודשים האחרונים של השנה - וראוי שההנהגה הכלכלית של המדינה תוודא שהיא תהיה מצומצמת.

הקטר החדש של המשק

הנתונים המעודכנים של הלמ"ס מראים כי התוצר העסקי עלה במחצית הראשונה של 2016 ב-2.5%, לאחר עלייה של 1.9% במחצית הקודמת ועלייה של 2.9% במחצית הראשונה של  2015. התפתחות התוצר העסקי במחצית הראשונה של 2016 מבטאת עליות בתוצר ענף התעשייה, כרייה וחציבה, 6.3%, בתוצר ענף המסחר ושירותי אירוח ואוכל, 1.0%, ובתוצר ענף השירותים הפיננסים, ביטוח, נדל"ן ואחרים, 3.8%. מאידך נרשמו ירידות בתוצר ענף הבינוי, 2.8%.

המקורות שעמדו לרשות המשק (מתוצר מקומי ומיבוא) גדלו במחצית הראשונה בצורה בהחלט נאה, 5.0%, לאחר עלייה של 2.5% במחצית השנייה של 2015 ועלייה של 1.6% במחצית הראשונה של אותה שנה. פירוט השימושים במקורות מראה שההוצאה לצריכה פרטית עלתה במחצית הראשונה של 2016 ב-7.2% בהמשך לעלייה של 4.7% במחצית הקודמת, ועלייה של 3.7% במחצית המקבילה ב-2015.

ההוצאה לצריכה פרטית משמשת בשנים האחרונות קטר מוביל בצמיחת המשק. היא החליפה קטרים קודמים שנחלשו, כמו ייצור תעשייתי ויצוא. הצפי הוא כי תגדל גם ב-2017, אם כי הרבה פחות, בכ-3.5%.

ההוצאה לצריכה פרטית לנפש, המוגדרת כרמת חיים, עלתה במחצית הראשונה של 2016 בצורה בולטת, ב-5.1%, לאחר עליות נמוכות בהרבה, 2.6% ו-1.7%, בשתי המחציות הקודמות בהתאמה. העלייה בצריכה לנפש במחצית הראשונה השנה מבטאת עלייה של 2.8% לנפש בהוצאה לצריכה שוטפת (מזון , דיור, דלק ושירותים), כאשר ההוצאות למזון, משקאות וטבק עלו ב-5.3%. הוצאות משקי הבית למוצרים בני קיימה, ריהוט, ציוד למשקי הבית (מקררים, מכונות כביסה, מזגנים וכ"ד) וכלי רכב אישיים עלו ב- 21.4% לנפש. ההוצאות להלבשה והנעלה עלו ב- 8.4%.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם