ואז הילדים למדו שלא כדאי להיות חבר של מי שלא מאמין באלוהים - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ואז הילדים למדו שלא כדאי להיות חבר של מי שלא מאמין באלוהים

התקציב שמופנה למטרות דת במערכת החינוך בישראל הוא 4 מיליארד שקל בשנה והוא מממן, בין השאר, יותר מ-1,200 ארגונים שמחנכים לחיזוק הזהות היהודית בבתי ספר ממלכתיים

126תגובות
תלמוד תורה בשכונת מאה שערים בירושלים
גיל כהן מגן

בשנה שעברה גילתה אמו של אורי (שם בדוי) כי את שיעורי החברה בחטיבת הביניים הממלכתית שבה הוא לומד החליפו לפתע שיעורי יהדות. "נודע לי שבמקום שיעורי החברה שמעביר המחנך, מגיע לכיתה נציג של עמותה דתית ומסביר לתלמידים על חשיבות האמונה באלוהים ושמירת השבת", היא מספרת.

אף ששאר ההורים קיבלו את השינוי בהבנה, אמו של אורי התקוממה על ההחלטה. "הם כבר למדו שיעורי תנ"ך ומורשת. אני חושבת שזה מספיק. חבל שמעט הזמן שנותר למפגש עם המחנך מופנה לעוד לימודי דת. המנהל אמר לי שבית הספר מקבל את הפרויקט הזה בחינם, אז קשה להתנגד", אמרה.

.

רבי עקיבא פינת רוטשילד: כך מצטרפים החרדים לאחד המקצועות הנחשקים במשק | ברוך השם, תודה לאל: למה חזרנו להיות דתיים? | לגאול את הסטטוס קוו: על חילונים ודתיים - ומה שביניהם | מונופול מתחת לחופה: היום המאושר בחיינו יכול להיראות אחרת | גאדג'ט של שבת: כשהמאה העשרים ואחת מחלחלת למאה שערים | מי שלא טרח לקדם תחבורה ציבורית בשבת - יעמוד בפקק כל השבוע | למה אף מדינה לא מצליחה להפריד את הדת? | מאבק נשות הכותל: הקטר שיוביל לשוויון | עוצמים עין: באיזו מידה נאכף איסור פתיחת העסקים בשבת? | קרב לא לו: צה"ל נקלע לקו האש בין השקפות העולם השונות בציבור 

השיעורים בכתה של אורי התקיימו במשך כשלושה חודשים על ידי עמותת אל עצמי - אחת ממאות העמותות הדתיות הפועלות במערכת החינוך, ומעבירות שיעורים בנושא "חיזוק הזהות היהודית" בבתי הספר החילונים והדתיים. העמותות פועלות באישור משרד החינוך ומתוקצבות על ידו בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה. אל עצמי, למשל, תוקצבה ב-1.5 מיליון שקל ב-2015.

החומרים שחולקו על ידי העמותה לתלמידים מלמדים כי לא כדאי להיות חברים של אדם שלא מאמין באלוהים ("שחושב שאין כוח עליון, צודק ומוסרי, והדבר היחיד שמעניין אותו זה הוא עצמו"), שאסור להם להאמין בגורל ("משום שזו אמונה באלוהים אחרים") ועל החשיבות שבשמירת השבת.

איפה הפלונטר?

המקרה של אמא של אורי אינו היחיד. בשנים האחרונות משרד החינוך השקיע מאמצים רבים בתגבור לימודי היהדות בבתי הספר, כשהזרקור מופנה בעיקר לחינוך הממלכתי. העצמת הזהות היהודית של התלמידים מופיעה כיעד אסטרטגי של המשרד לשנים הקרובות.

בעוד שלימודי הדת והיהדות ממומנים באופן מלא על ידי משרד החינוך, ועל כן מוצעים בחינם, תכני העשרה אחרים דורשים השתתפות תקציבית של בתי הספר או של ההורים, ולכן הם יקרים יותר - כך שבתי הספר בישראל מוצפים בשנים האחרונות בלימודי דת. המורים בבתי הספר הממלכתיים מרגישים שאינם בקיאים מספיק בנושא כדי ללמד אותו, ולכן פעמים רבות בית הספר מזמין עמותה חיצונית. ברוב המקרים, העמותה החיצונית הזאת היא דתית אורתודוקסית, והיא זו שמנחילה את ערכיה גם בבתי ספר ממלכתיים.

למשל, שר החינוך הנוכחי, נפתלי בנט, הצהיר על כך בפומבי רק באחרונה: "לימוד היהדות וההצטיינות בה חשובים בעיני יותר מלימודי מתמטיקה ומדעים", אמר. "גם כמעצמת היי־טק, עלינו להיות מעצמה רוחנית - ולייצא ידע רוחני לכל העולם".

מי שיקרא את לשון החוק לא בטוח שיזהה את האג'דה הנוכחית של משרד החינוך. חוק חינוך ממלכתי, שנחקק ב-1953, אכן קובע שכל תלמידי ישראל צריכים ללמוד על תורת ישראל ועל המורשת והמסורת היהודית, ונראה שמשרד החינוך משקיע מאמצים גדולים כדי ליישם את הסעיף הזה בחוק. אבל החוק קובע גם שיש להנחיל לתלמידים ערכי כבוד לזכויות אדם, חירויות יסוד, חתירה לשלום וסבלנות, פיתוח חשיבה ביקורתית, סקרנות ואינטלקטואליות, שוויון הזדמנויות, חתירה לצדק חברתי וגם את הכרת ההיסטוריה, התרבות והשפה הערבית. אבל בכל אלה מערכת החינוך משקיעה הרבה פחות. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי המקצוע היחיד שנלמד בכל בתי הספר בישראל הוא תנ"ך.

.

מטרת החוק מ–1953 היתה לבטל את הזרמים הפוליטיים שהיו אחראים על מערכת החינוך לפני קום המדינה, ולחלץ את התלמידים משליטת המפלגות. החוק קבע כי החינוך הממלכתי והממלכתי־דתי "ניתן, לפי המדינה, ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה", כשתלמידי החינוך הממלכתי־דתי ילמדו לפי תוכנית הלימודים הממלכתית בתוספת לימודי יהדות. אלא ש–63 שנה לאחר חקיקתו, נראה שהפוליטיקאים עדיין שולטים במערכת החינוך לא פחות מבעבר.

לפי בדיקת TheMarker, התקציב שמופנה למטרות דת במערכת החינוך מסתכם בכ–4 מיליארד שקל בשנה. זהו תקציב שכולו נגזר ממעורבות פוליטית ודתית.

החינוך החרדי זכה להכרה עצמאית כבר עם חקיקת החוק, אך מאז הוא גדל והלך, ולרשת החינוך העצמאי של יהדות התורה הצטרפה רשת חינוך נוספת של ש"ס — מעיין החינוך התורני. מלבד זאת, מדי שנה הממשלה מעבירה כמיליארד שקל לישיבות מתקציב משרד החינוך. השנה, בעקבות ההסכמים הקואליציוניים, תקציב הישיבות עלה, והוא מסתכם בכ–1.2 מיליארד שקל.

תקציבה של רשת החינוך העצמאי הוא 1.1 מיליארד שקל, ואילו התקציב של הרשת המתחרה של ש"ס הוא 558 מיליון שקל. כתוצאה מההסכם שנרקם בין הסיעות החרדיות למפד"ל בשנות ה–90, כל תלמיד ברשתות החינוך החרדיות מתוקצב באופן מלא על ידי משרד החינוך, על אף ששתי הרשתות לא מלמדות לימודי ליבה באופן מלא. ב–2008, כתוצאה מחוק שעבר במחטף, גם הישיבות הקטנות המיועדות לתלמידים בגיל תיכון מקבלות תקציב, ולא מחויבות כלל בלימודי ליבה. התקציב של שאר בתי הספר החרדיים הוא כ–400 מיליון שקל. בסך הכל, מדובר ב–3.2 מיליארד שקל שמופנים לגופים פרטיים מחוץ לחינוך הממלכתי.

לפני כשלוש שנים הוקם במשרד החינוך המחוז החרדי, שהיה אמור להגביר את הפיקוח בבתי הספר החרדיים, וקיבל לשם כך תקציב של 135 מיליון שקל. המחוז לא מצליח לעמוד ביעדיו, ובאחרונה פורסם כי חודש לאחר פתיחת הלימודים — המחוז החדש עדיין לא הצליח לאכוף את האיסור על אפליה עדתית, ולמצוא פתרון עבור עשרות בנות חרדיות ממוצא מזרחי שנותרו ללא מסגרת חינוכית.

שיעור מחשבים בבית ספר חרדי
אוליבייה פיטוסי

הפער בין התקציבים - חצי מיליארד שקל

תלמידי הזרם המרכזי מופלים לרעה ביחס לזרם הממלכתי־דתי. תלמידים בחינוך הממלכתי מקבלים תקציבים נמוכים יותר מבחינוך הממלכתי־דתי — בין היתר משום שבחינוך הדתי מספר התלמידים בכיתות קטן יותר, תופעת ההפרדה המגדרית מתרחבת, ובשל תוספת לימודי היהדות. מצד שני, ברוב המקרים ההעשרה היחידה שניתנת לתלמידים החילונים ללא תשלום היא, כאמור, לימודי יהדות.

לפי עיבוד של TheMarker לנתוני חלוקת התקציב של משרד החינוך, התקצוב העודף לתלמידים דתיים במערכת החינוך הסתכם ב–2015 בכ–500 מיליון שקל — כך שהפער בין התקציב של התלמידים הדתיים לתקציב של החילונים מסתכם בחצי מיליארד שקל, וזאת אף שהיקף החינוך הדתי בישראל הוא פחות מ–20% מהחינוך הממלכתי. כיום, תלמידים דתיים בבתי הספר היסודיים מתוקצבים בכ–2,700 שקל יותר לשנה מאשר תלמידים יהודים בזרם הממלכתי. בתיכונים, תלמידים דתיים מקבלים תקציב גבוה בכ–5,000 שקל לשנה מתלמידים יהודים חילונים.

מנתוני משרד החינוך עולה כי ברשימת עשרת בתי הספר היסודיים עם התקציב הגבוה ביותר ביחס למספר התלמידים, מופיע בית ספר חילוני אחד בלבד, וגם הוא ממוקם בקרית ארבע. ברשימת עשרת התיכונים עם התקציב הגבוה ביותר ניתן למצוא רק בתי ספר דתיים, לצד ישיבה חרדית אחת.

לימודי העשרה ורוח יקרים יותר להורים

משרד החינוך מתקצב השנה לימודי תרבות יהודית ב–100 מיליון שקל. בנוסף, המשרד תיקצב מדרשות ליהדות בכ–14.5 מיליון שקל ב–2016, ומשקיע 60 מיליון שקל בשיעורי תורה שניתנים לאחר שעות הלימודים (בחינוך הלא פורמלי). כך שבסך הכל, התוספת התקציבית לתלמידים דתיים וללימודי הדת בבתי הספר החילוניים מסתכמת השנה בכ–670 מיליון שקל. בסך הכל, המשרד תיקצב 1,290 ארגוני דת ב–2016, והשנה עדיין לא הסתיימה.

ילדות לומדות תורה בביה''ס המסורתי ע''ש פרנקל ירושלים
דניאל בר און / באו�

כך למשל, ב–2015 תיקצב משרד החינוך את עמותת אלע"ד (אל עיר דוד) — הפועלת בהתיישבות יהודים במזרח ירושלים ובניהול אתרי תיירות לצורך הפעלת בית מדרש לתלמידים יהודים — בכ–450 אלף שקל. בסוף 2015 הבטיח בנט להגדיל את תקציבה של עמותת מבראשית, שהוקמה על ידי הרב מוטי אלון שהורשע במעשים מגונים. אלון המשיך לקבל שכר מהעמותה בעודה מתוקצבת על ידי כספי ציבור, גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. ואכן, מנתוני משרד האוצר עולה כי תקציב העמותה — שנוהלה בעבר על ידי אבי וורצמן, ששימש סגן שר החינוך מטעם הבית היהודי — יסתכם ב–2016 בכ–22 מיליון שקל, וזאת כשב–2005 משרד החינוך העביר לה 1.1 מיליון שקל בלבד.

באחרונה פורסם ב"הארץ" כי כ–90% מהתקציב שהמשרד מעביר לפעילות בנושאי זהות יהודית בחינוך הממלכתי מועברים לארגונים אורתודוקסיים, שחלק מהם מזוהים עם מפלגת הבית היהודי. רק כ–10% מועברים לארגונים פלורליסטיים. המשרד צפוי להכריז בקרוב על תוכנית לימודים חדשה, שתרחיב את לימודי היהדות בבתי הספר הממלכתיים לכיתות א'–ט'.

בשנים האחרונות נראה כי גם התכנים הנלמדים במערכת החינוך מתיישרים עם ההשפעה הדתית והפוליטית עליה. כך למשל, לפני כשלוש שנים הוחלט כי פרקים העוסקים ברבייה של בני אדם ובאמצעי מניעה ומחלות מין יוסרו מספרי לימוד לחטיבת הביניים בזרם הממלכתי-דתי. זאת אולי הדוגמה הקיצונית ביותר, אך דוגמאות על תכנים דתיים בספרי לימוד מתרבות והולכות.

כך למשל, מורה למדעים הופתעה לגלות במדריך למורה לכיתות ה' של ספר הלימוד "במבט חדש" את ההמלצה "לשלב בתהליכי ההוראה של השיעור את הקטעים הבאים מן המדרש". הקטעים כללו לדוגמה את "ההבחנה בין מעשה ידיו של הקב"ה לבין מעשה ידי האדם" מתוך מדרש תנחומא.

בהוצאת רמות, המוציאה לאור את הספר, הסבירו כי מדובר היה בבקשה שהגיעה מהמנהל לחינוך דתי הפועל במשרד החינוך, ואנשיו בוחנים את ספרי הלימוד לפני הדפסתם. יש לציין כי ספרי הלימוד עוברים תהליכים כאלה כבר זמן רב, אולם נראה כי בשנים האחרונות גובר הלחץ מצד מנהל החמ"ד להכניס שינויים בספרים.

במקרה אחר, נתקל מו"ל של ספרי לימוד במקצוע אחר הנלמד במערכת הממלכתית והממלכתית־דתית בבקשות לשינויים בטיוטת ספר לימוד, שהגיעו גם הן ממנהל החמ"ד. במשרד החינוך הסבירו למו"ל כי "בשנים האחרונות הגיעו הרבה תלונות לגבי תמונות ותכנים בספרי לימוד שאינם הולמים בתי ספר ממלכתיים־דתיים. את רובן אנחנו מצליחים להדוף. לפעמים מבקשים שלא יהיו בנים ובנות באותה תמונה או להאריך את השרוולים של הבנות בתמונה או בציור". למעשה, ספרי לימוד לקריאה וכתיבה כבר מודפסים בשנים האחרונות בשתי גירסאות — כשבגירסה המותאמת לחינוך הממלכתי־דתי מופיעות הנשים בכיסוי ראש, חצאיות ארוכות ושרוולים המכסים את המרפק.

ילדים בישיבה במאה שערים לומדים תורה
גיל כהן מגן

רם פרומן — ממייסדי הפורום החילוני, ארגון שעוקב ומנטר תופעות של הדתה בחינוך הממלכתי — אומר כי "אנחנו כל הזמן מקבלים דיווחים על ספרי לימוד שהולכים ומקצינים, ואנחנו רואים יותר ויותר השפעות של הדת. גם לחוברות במקצועות בלי קשר לדת מתחילים להיכנס טקסטים אמוניים. כל מיני טקסטים לילדים קטנים במסווה של למידת שפה. פתאום מקבלים טקסטים על כמה נפלא ללמוד תורה וכמה חשוב לשמור שבת״.

איך אפשר לפתור את הפלונטר?

מערכת החינוך הישראלית אינה יציבה. היא משנה כיוון בכל מערכת בחירות לפי עמדות השר הנבחר - שמקצה לכך כספי ציבור רבים - ושרי החינוך בישראל מתחלפים לעתים קרובות. כך, התלמידים שלומדים במערכת החינוך הפכו לשבויים של המערכת הפוליטית. בנוסף, חוסר היציבות פוגע במערכת, והפתרון היחיד שעשוי לעזור לה, בנוסף לרפורמה מקיפה, הוא ניתוקה מהפוליטיקה.

בתקופת כהונתו של שי פירון בתפקיד שר החינוך הוא הוביל הקמה של מועצה מייעצת לחינוך, שהיתה אמורה לכלול שורה של אנשי ציבור, ולהתוות מדיניות ארוכת טווח - אך הוא לא פעל מספיק כדי לקדמה, עד שלבסוף התפטר מתפקידו. מועצה כזאת, לצד הגבלת מינויים פוליטיים במערכת, תוכל לספק לה אורח נשימה, לקבל החלטות רציניות ולהסדיר את פעילותה - ללא קשר להתחשבנות פוליטית והתחנפות למצביעים.

גם אחרי הקמת מועצה כזאת, יהיה צורך לקבל החלטות קשות לגבי זרמי החינוך הפועלים במערכת. החינוך החרדי לא יכול להמשיך להתקיים בנפרד מהמערכת, כמערכת פרטית שמתקיימת מכספי ציבור ללא פיקוח רציני. פירון הציע פתרון של חינוך ממלכתי־חרדי שיינתן על ידי המדינה, אך מנהיגי הציבור החרדים מתנגדים. בחינוך הממלכתי־דתי יש לבחון את ההקצאה העודפת הניתנת לתלמידים שלומדים בו, ולבחון את השוואת התנאים שהם מקבלים לאלה שניתנים בחינוך הממלכתי. בנוסף, צריך להוציא את כל אלפי העמותות הפרטיות הפועלות בתקצוב המערכת, ולהסדיר שיעורי העשרה בחינם שיסופקו על ידי המדינה לתלמידים בחינוך הממלכתי - במגוון נושאים, ולא רק בנושאי דת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם