מאבק נשות הכותל: הקטר שיוביל לשוויון - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאבק נשות הכותל: הקטר שיוביל לשוויון

נשות הכותל נתונות כבר עשרות שנים לזלזול, פגיעה והדרה ■ אם היה קורטוב של רצון טוב מצד הממסד הרבני, היה אפשר להכיל את קבוצת נשות הכותל במרקם החיים המגוון שבו

17תגובות
נשות הכותל בתפילה בכותל, בשנה שעברה
דניאל שטרית

ביום הכיפורים הקרוב יימנעו מרצון מיליוני ישראלים מלנסוע במכונית. לא כולם, אבל מרביתם לא ייסעו ברחובות הערים. יום כיפור הוא היום עם הכי פחות זיהום אוויר בכל השנה. זהו יום נקי גם מבחינת יחסי דת ומדינה. שום חוק או תקנה עירונית אינה אוסרת על נסיעה ביום כיפור ובכל זאת, המכוניות מושבתות.

ביום הזה אפשר לחוות כיצד ישראלים מתחשבים ברגשותיהם של אחרים, לא מפני שייענשו, אלא מכיוון שיש להם רצון טוב. בין אם אנו מתחשבים בילדים על אופניים, ובין אם אנו מתחשבים בהולכים לבית הכנסת, פעם בשנה אנו מגלים רגישות גדולה לאחרים. יום הכיפורים הוא יום שבו הכי כדאי לנשום בשנה, ואולי גם לנשום לרווחה, מפני שהוא המועד האולטימטיבי של רצון טוב. לרצון טוב יש כוח עצום.

רבי עקיבא פינת רוטשילד: כך מצטרפים החרדים לאחד המקצועות הנחשקים במשק | ברוך השם, תודה לאל: למה חזרנו להיות דתיים? | לגאול את הסטטוס קוו: על חילונים ודתיים - ומה שביניהם | מונופול מתחת לחופה: היום המאושר בחיינו יכול להיראות אחרת | גאדג'ט של שבת: כשהמאה העשרים ואחת מחלחלת למאה שערים | מי שלא טרח לקדם תחבורה ציבורית בשבת - יעמוד בפקק כל השבוע | למה אף מדינה לא מצליחה להפריד את הדת? | עוצמים עין: באיזו מידה נאכף איסור פתיחת העסקים בשבת? | קרב לא לו: צה"ל נקלע לקו האש בין השקפות העולם השונות בציבור  | "במקום שיעורי החברה מגיע נציג של עמותה דתית ומסביר לתלמידים על חשיבות האמונה באל"

אני משוכנעת שאילו היתה חקיקה ראשית נגד נסיעה ביום הכיפורים, מלווה בקנס של 1,500 שקל לכל מי שעולה על ההגה, מספר הישראלים שהיו בוחרים לנהוג במכונית היה עולה.

למה? בגלל הכפייה. אם נשכיל להשתמש במאגרי הרצון הטוב של ישראלים - נרוויח מהם יותר משנרוויח ממאגרי הגז הטבעי.

קבוצת נשות הכותל נאבקת כמעט 30 שנה לשוויון מגדרי בכותל המערבי. אין ולא היה מעולם ויכוח תיאולוגי או הלכתי בין נשות הכותל לרשויות הממסד הרבני שנאבק בהן. אין בינינו בעיה דתית אחת שלא ניתן למצוא לה פתרון מיידי, הלכתי, שיתקבל על דעת מרבית היהודיות והיהודים בעולם.

ענת הופמן, יושבת ראש נשות הכותל
דניאל בר און

המאבק הוא מאבק על שליטה. מי קובע מה ומי בכותל. מי מקבל משכורות, תקציבים, חשיפה והכרה כמלך הבלתי־מעורער של המקום הקדוש, ומי נחשבות פרובוקטיביות, נודניקיות, גויות, שרק עושות דווקא.

אם היה קורטוב של רצון טוב מצד הממסד הרבני, היה אפשר להכיל את קבוצת נשות הכותל במרקם החיים המגוון שבו. אפשר היה להקצות זמני תפילה מיוחדים לנשות הכותל.

ניתן היה ליישם את המתווה שבעדו הצביעה ממשלת ישראל ברוב גדול, ולאפשר תפילות ברחבת תפילה חדשה מכבדת ושוויונית. אך הממסד הרבני נקט שיטות אחרות.

נשות הכותל נתונות כבר עשרות שנים לזלזול, פגיעה והדרה. רב הכותל תבע מהמשטרה לעצור ולעכב את המשתתפות בתפילה. נשות הכותל נאלצו לסבול מעשרות המעצרים והעיכובים, אך בעקבות זאת גדל מספר המשתתפות בקבוצה ומספר היהודים והיהודיות שתומכים במאבק. תומכים בנו כיום יותר מ–3 מיליון גברים ונשים.

למה? בגלל הכפייה, הכוחנות האדנות, ההתנשאות והשימוש לרעה בסמכות. האתגר שמציבות נשות הכותל בפני רשויות המדינה ניתן לפתרון. ניהלנו משא ומתן עם הממשלה במשך יותר משנתיים. באנו לשולחן המשא ומתן בתום לב. נענינו לקריאה לחפש פתרונות של פשרה, והפתרונות נמצאו: מתווה הכותל הוסכם על דעת כל הצדדים - רב הכותל, רבנים ופוליטיקאים חרדים - והממשלה הצביעה על יישומו המיידי. עכשיו על הממשלה למשול. על ראש הממשלה ליישם את הפתרון שנמצא.

המאבק לשחרור הכותל הוא קטר חזק ואמין שיכול לסחוב מאחוריו את שאר קרונות רכבת השוויון והפלורליזם בישראל. הדלק שמניע אותו הוא תערובת רבת־עוצמה מתוצרת ישראל ומתוצרת חוץ.

פריצת המונופול האורתודוקסי בכותל יכולה להמחיש לחברה הישראלית שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי או יהודייה.

יש יותר מדרך אחת להתחתן ולהתגרש, יותר מדרך אחת לשמור כשרות ויותר מדרך אחת להתגייר, לטבול במקווה, להיות גבר, להיות אשה, להיות משפחה - אבל בשביל זה צריך דבר אחד - שעת רצון.

הכותבת היא יו"ר ארגון נשות הכותל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם