לאגדה על החרדים שלומדים בישיבה איך ללמוד - אין אחיזה במציאות - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאגדה על החרדים שלומדים בישיבה איך ללמוד - אין אחיזה במציאות

החרדים מבטלים את חשיבות לימודי הליבה בטענה ש"כל מה שאתם לומדים ב–12 שנים, אנחנו משלימים בחצי שנה של מכינה" ■ רק שהנתונים מצביעים על נשירה של עד 65% מהמכינות, ועל כישורים נמוכים משמעותית לעומת הלא חרדים - בעיקר בדור הצעיר

105תגובות
כיתת חרדים במכינה בטכניןן

המורה נכנס לכיתה. "כמה זה שתיים ועוד שלוש?", הוא שואל. התלמידים משיבים בן רגע "חמש". המורה ממשיך: "כמה זה שתיים כפול שלוש?", והכיתה מזנקת עם "שש". בפעם השלישית המורה שואל "כמה זה חצי ועוד שליש?". דממת קודש.

התיאור הזה אינו של שיעור בכיתה ג'. זהו תיאור של שיעור בקדם־מכינה בטכניון לגברים חרדים. מרבית התלמידים בכיתה הם בני 25–27, ורמת הידע שלהם במתמטיקה, כפי שניתן להיווכח, נעצרת בשברים - פחות או יותר רמה של כיתה ד' בבית הספר יסודי. רמת הידע שלהם במדעים או בפיזיקה היא אפסית, ולמעשה אינה קיימת - אבל נקודת התורפה הקשה ביותר שלהם היא בשפה האנגלית. רבים מהם כלל אינם מזהים את האותיות הלטיניות.

בגלל הפיגור העצום שלהם בכל תחומי הידע, הטכניון אינו משלב אותם במכינות שלו - שמיועדות למי שאין להם בגרות ורוצים בכל זאת להתקבל לטכניון - פשוט משום שהם אינם מגיעים לרמת הידע המינימלית שדרושה במכינה. במקום זאת, הם משולבים בשלב ראשון בקדם־מכינה, הכנה לקראת המכינה, שנמשכת ארבעה חודשים. יחד עם המכינה עצמה, הם יידרשו לתשעה חודשים של לימודים אינטנסיביים כדי להגיע לרמה המאפשרת להם להתקבל לטכניון.

אוריינות מתמטית של גברים חרדים ולא חרשים - ברמה הנמוכה מאד: אחוזים דומים. ברמה הגבוהה מאד - 9.7% מהחרדים ואילו 17.5% מהלא חרדים

התפישה העצמית של החברה החרדית חיובית מאוד. החרדים משוכנעים ומשכנעים כי הלימודים בישיבות ובכולל הם לימודים לוגיים ברמה גבוהה, וכי הכולל "מלמד את התלמידים ללמוד". בהתבסס על העמדה הזאת, יש רבים בחברה החרדית שטוענים כי אין צורך לכפות לימודי ליבה על מערכת החינוך החרדית, כי "את כל מה שאתם לומדים ב–12 שנות לימוד, אנחנו משלימים בחצי שנה של מכינה", אומר אברהם קדוש, חרדי שהצליח להשלים בעצמו רישיון רואה חשבון, עורך דין, יועץ מס ויועץ פיננסי. "האופן שבו החרדים לומדים מאפשר להם להצליח בחיים, כי אותנו מלמדים איך ללמוד", הוא מסביר.

קדוש הוא לא החרדי היחיד שהצליח להשלים בגיל מבוגר השכלה ולהשתלב בשוק העבודה, לא מעט בזכות מאמצים אדירים שמשקיעה המדינה בהכשרה בגיל מאוחר לחרדים. המכינה החרדית של הטכניון, למשל, ממומנת בידי המדינה, וכולל דמי קיום ללומדים בה. לצד הטכניון בולטים מוסדות כמו הקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי לב ומכללת סלע — שכולם מכשירים חרדים וחרדיות מבוגרים לרכוש מקצוע, ואפילו להשלים השכלה אקדמית. התפישה השלטת בקרב האליטה החרדית היא שההכשרה למבוגרים שמעניקה להם המדינה היא הצלחה רבתי, והיא מייתרת את המאבק על לימודי הליבה — הרי החרדים מצליחים להשלים בחצי שנה את כל מה שהחילונים לומדים ב–12 שנות לימוד.

התפישה העצמית הזאת מסייעת לדימוי העצמי הגבוה של החרדים, ואפילו מאפשרת להם להתנשא מעל החילונים — רק שהיא כנראה אינה מגובה בעובדות סטטיסטיות. לפני חודש פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוצאות של סקר ענקי, שנעשה בשיתוף OECD, ובדק את מיומנויות הבוגרים בישראל ב–2014–2015. הסקר, שתוצאותיו מפורטות ב–200 עמודים, מרתק בהרבה מובנים, אבל מרתקים במיוחד הנתונים המתייחסים להשוואת המיומנויות של בוגרים חרדים ולא חרדים בישראל.

התפלגות הציונים במתמטיקה של יהודים לא חרדים וחרדים

בנק ישראל הציג השבוע בפני הכנסת את העיבוד הראשוני שלו לממצאי הלמ"ס, תחת הכותרת המפתיעה "אין פער בין חרדים לבין לא חרדים ביכולות המתמטיות וביכולות הקריאה, אבל קיים פער ניכר ביכולת פתרון בסביבה מתוקשבת". מהכותרת ניתן ללמוד כי החרדים צודקים — המיומנויות שלהם במתמטיקה ובקריאה אינן נופלות מאלה של לא חרדים. הם אכן מוכשרים כל כך, שאין להם צורך לבזבז זמן על לימודי ליבה.

רק שהכותרת מטעה. עיון בלוחות של הלמ"ס מגלה מיד את שורש הבעיה: הלמ"ס חילק את המיומנויות לארבע קבוצות, מהנמוכה ביותר ועד הגבוהה ביותר. הנתונים מלמדים כי בקבוצה הנמוכה ביותר, החרדים זהים לשאר האוכלוסייה היהודית — כלומר החרדים לא חלשים יותר. אבל כשבוחנים את הייצוג של החרדים בקבוצות החזקות יותר, נפתח פער ניכר לעומת שאר החברה היהודית. למעשה, בקבוצה הרביעית, החזקה ביותר, שיעור הגברים החרדים במיומנויות במתמטיקה הוא 9.7% בלבד — לעומת 17.5% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים. במיומנויות הקריאה, הפיגור של החרדים גדול עוד יותר: שיעור הגברים החרדים בקבוצה החזקה ביותר הוא כל כך נמוך, שהוא נמצא בתחום השגיאה הסטטיסטית, והלמ"ס אינה מפרסמת את הנתון — לעומת 12% מהגברים היהודים שאינם חרדים הנמצאים בקבוצה החזקה ביותר. כלומר, הנתונים הגולמיים של הלמ"ס מספרים שבקצה החלש החרדים לא חלשים מהחילונים, אבל בקצה החזק הם חלשים יותר לאין ערוך.

יתרה מזאת, הכותרת של בנק ישראל לגבי המיומנויות הדומות של החרדים והחילונים התבססה על חישוב ממוצע — בממוצע החרדים אכן לא פחות מיומנים מהחילונים. אבל כשבנק ישראל בדק את היכולות של החילונים לפי קבוצות גיל, הוא גילה מדוע הממוצע משקר: החרדים הם אוכלוסייה צעירה בהרבה, ובממוצע הצעירים הם בעלי מיומנויות טובות יותר. לכן, התפלגות הגילים מעלה את הממוצע של החברה החרדית כולה כלפי מעלה. כשבנק ישראל השווה את המיומנויות לפי קבוצות גיל התגלה עד כמה מצבה של החברה החרדית מידרדר דרמטית: המבוגרים החרדים כמעט זהים במיומנויות שלהם למבוגרים החילונים (פער של 0.6%) — אבל הצעירים החרדים מתחת לגיל 40 מפגרים במידה ניכרת במיומנויות שלהם אחרי הצעירים החילונים, בפער של כמעט 13%. משמע, הפיגור במיומנות של החברה החרדית מתרחב והולך במהירות, משום שהצעירים החרדים כיום כבר אינם לומדים ליבה כלל (חלק מהמבוגרים עוד למדו ליבה).

איך מתיישבים הנתונים הללו עם סיפורי ההצלחה הרבים של חרדים שהשלימו השכלה בגיל מבוגר? התשובה היא שוב הפער בין הממוצע לבין הקצוות. "אין ספק שהאליטה החרדית, זאת שלומדת בישיבות העילית של מיר, חברון או פוניבז', היא מבריקה; מדובר בתלמידי החכמים של החברה החרדית, והם אכן עוסקים בלימודים ברמה גבוהה — אבל זהו מיעוט אליטיסטי בלבד", אומר ד"ר נרי הורוביץ, החוקר את החברה החרדית.

רק שלהבדיל מהאליטה המבריקה, החרדי הממוצע מצליח הרבה פחות. מחקר שביצע איתן רגב ממכון טאוב עבור המועצה להשכלה גבוהה הראה כי רק 50% מהחרדים שמתחילים תואר ראשון מסיימים אותו — שיעור נשירה עצום. בקרב הנשים החרדיות, שלומדות בסמינרים לימודים כלליים וחלקן אף נבחנות לבגרות, המצב טוב בהרבה, עם שיעור נשירה של 30%. פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב, שמתמחה בהכשרת חרדים, מדווח גם הוא על נשירה של 50%. " פשוט כואב הלב", אומר סוקניק. "מדובר בגברים חרדים שהחליטו לעשות את המאמץ להתקבל לאקדמיה, והם חדורי מוטיבציה — ובכל זאת, כשניגשים לאקדמיה עם ידע של ארבע פעולות חשבון ובלי להכיר את ה–ABC, קשה להם לשרוד".

"פוטנציאל רב, אבל הפער נשאר גדול"

הנתון הזה, של 50% נשירה בתואר הראשון, מדאיג במיוחד, כי מדובר בנתון לאחר סלקציה — הוא מתייחס למי שכבר עברו את המכינות האקדמיות שמיועדות לחרדים. כמה מהגברים החרדים מצליחים לשרוד במכינות? פרופ' דני זילברשטיין, האחראי על המכינות בטכניון, חושף את האמת המרה. במכינה הרגילה של הטכניון, שמשותפת לערבים ויהודים שלא השלימו בגרות, שיעורי ההצלחה מגיעים לכ–70%. לעומת זאת, במסלול של הקדם־מכינה והמכינה החרדית, שיעורי ההצלחה הם כ–35% בלבד. וזה, אגב, אחרי שהטכניון עושה להם סינון מוקדם.

"בדקנו", אומר הורוביץ. "יש 200 אלף חרדים עובדים, מהם 772 גברים חרדים עובדים במקצועות ההיי־טק. אפס קצהו. בקרב הנשים, המספר הוא 4,300, אבל מרביתן משתכרות עד 5,500 שקל, כלומר גם הנשים עוסקות במקצועות לואו־טק. אז נכון שלחרדים יש מוטיבציה גבוהה, והלימודים בישיבות מציידים אותם ביכולת ללמוד, ובכל זאת אין להם סיכוי להתחרות מול החילונים, בטח לא על משרות גבוהות. לכל היותר, הם יצליחו להשתלב בעבודות בדרגי ביניים, בעיקר עבודות בתוך הקהילה החרדית. הפוטנציאל הגבוה שלהם מאפשר לחלקם לסגור חלק מהפער, אבל הפער נשאר, והוא גדול".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם