"את כל 12 שנות הלימוד שלכם - אנחנו משלימים בחצי שנה מכינה" - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"את כל 12 שנות הלימוד שלכם - אנחנו משלימים בחצי שנה מכינה"

דור חדש של חרדים מופיע כיום בישראל: עובדים, משכילים - ומתנגדים בתוקף לכפייה של לימודי הליבה 
בבתי הספר החרדיים ■ "לא נוותר על לימודי הקודש, זה סדין אדום"

265תגובות
הקמפוס החרדי במכללה האקדמית אונו
דודו בכר

איתן אחיטוב הוא יועץ פיננסי חרדי שקורא את TheMarker ומעורה היטב בשוק ההון הישראלי. אחיטוב ביקש להאיר את עינינו לגבי סוג אחר של חרדים שחיים בישראל: חרדים משכילים ועובדים שמתנגדים בתוקף לכפיית לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית.

נפגשנו עם אחיטוב ועם כעשרה מחבריו, חרדים מהזרם של חב"ד שמתגוררים בלוד. כל העשרה מאתגרים את תפישת העולם החילונית בנוגע למרכזיות של לימודי הליבה במערכת החינוך כתנאי להשתלבות מאוחרת יותר בשוק העבודה. זאת, מאחר שכל העשרה הם בוגרי מערכת החינוך החרדית לבנים במירעה: זה אומר שהם למדו מתמטיקה עד כיתה ד', לא למדו אנגלית כלל, וכמובן שלא טרחו לעסוק בלימודי חול כלליים יותר. כל שנות הלימודים שלהם בתלמוד התורה (בית ספר יסודי לבנים) או בישיבה הקטנה (תיכון לבנים) הוקדשו אך ורק ללימודי קודש. חלקם מעידים על עצמם שהגיעו לגיל 20, בלי שידעו כלל לזהות את האלף־בית הלועזי.

על אף זאת, כולם עובדים כיום, ובמקצועות טובים יחסית. חלקם רואי חשבון, חלקם בעלי רישיון ייעוץ פיננסי, מרביתם עוסקים בבדיקות תוכנה או פיתוח תוכנה. אחד מהם הוא אפילו בוגר הנדסה בטכניון.

"לא ידעתי לקרוא אנגלית עד גיל 20", מספר שלומי מעטוף. "למדתי לבד לדבר אנגלית במסגרת השליחות של חב"ד בחו"ל, ואז התחתנתי והחלטתי לנסות להשלים בגרויות. הצלחתי להשלים את הבגרות במתמטיקה, אבל החלטתי לוותר על ההמשך ובמקום זאת לקחתי קורס מקצועי של טכנאי מחשבים ובהמשך התגייסתי לצבא, שם עסקתי ברשתות מחשב. עיסוק זה כבר פתח לי את הדלת לעבודה במל"מ מערכות. כיום אני משלים תואר במדעי המחשב, אחרי שהשלמתי שנה של מכינה במכון לב (מכון אקדמי המכוון לאוכלוסייה החרדית)".

"50% מצעירי חב"ד מתגייסים לצבא"

מעטוף אינו חריג. אוריה קדוש, למשל, השלים את בחינות הבגרות בפיסיקה, מתמטיקה ואנגלית ברמת 5 יחידות לימוד דרך מכון לב, שם השלים גם פסיכומטרי, וכיום הוא מסיים תואר בראיית חשבון במכללה האקדמית אונו, שגם לה יש מסלול אקדמי שמותאם לחרדים.

חיילים חרדים בצה"ל
דובר צה"ל

מנחם פלג השלים הסמכה לרבנות ויצא לשליחות מטעם חב"ד בחו"ל, שלאחריה התקבל למכינה של הטכניון — מכינה שמשולבת בדמי קיום. הוא סיים הנדסת תעשייה וניהול בטכניון.

אריה קדוש, המבוגר שבחבורה, הוא בעל שני משרדים לראיית חשבון בלוד ובירושלים. את כל הידע שלו הוא רכש לבד, לרבות לימודי ראיית חשבון שלא במסלול אקדמי. הוא ניגש לבחינות של לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין, ולשכת יועצי המס בעצמו, ועבר את כל הבחינות בהצלחה.

החבורה מתפלגת לפי גיל באופן מובהק. כל המבוגרים עשו את המסלול המתבקש בחב"ד של תלמוד תורה, ישיבה קטנה, הסמכה לרבנות, שליחות בחו"ל — ולאחר מכן פנו לשוק העבודה. המסלול של הצעירים יותר משלב כבר באופן טבעי גם גיוס לצבא. "50% מהצעירים בחב"ד כבר מתגייסים לצבא", הם אומרים, ומדגישים את החשיבות של השירות בצבא כשלב בהכשרה של גברים חרדים, וכרקע להשתלבות שלהם 
בשוק העבודה.

"אם לא תקלקלו", הם אומרים, ומכוונים את דבריהם לקהל החילוני, "מרבית הגברים החרדים ישתלבו בקרוב בשוק העבודה ואף ישרתו בצבא. זה המצב כיום בחב"ד, ומבחינה היסטורית, חב"ד היא הנחשון שלפני המחנה החרדי. באופן מסורתי אנחנו מקדימים את שאר החברה החרדית בעשור או שניים, כך שזה צפוי לקרות".

האזהרה "אל תקלקלו" מכוונת כמובן למסר העיקרי בפגישה עמנו: המסר שלפיו אסור לכפות לימודי ליבה על מערכת החינוך החרדית, וכי כפייה כזו תהיה טעות היסטורית. במלים פשוטות, הטיעון העיקרי של החבורה הוא "עזבו אתכם משטויות של לימודי ליבה. את כל מה שאתם לומדים ב–12 שנות לימוד, אנחנו מצליחים להשלים בחצי שנה של מכינה".

"שהילדים ימשיכו במסלול תלמוד תורה"

אכן, כל המשתתפים בפגישה נזקקו לגישור של מכינה כזו או אחרת. רובם למדו במוסדות שהוקמו במימון של המדינה, ונועדו לסייע לחרדים להשלים בגיל מבוגר את ההשכלה שהחסירו בגיל צעיר. מוסדות כמו מכון לב, מכללת סלע (לימודי מחשבים והיי־טק) או המכינה האקדמית של קרית אונו, מכשירים מדי שנה אלפי גברים חרדים, ומאפשרים להם לרכוש מקצוע ללא תואר אקדמי, או אפילו להשלים את החסר כדי להתקבל ללימודים אקדמיים. המסר של העשרה הוא שהשלמת סוג זה של השכלה בגיל מבוגר היא מהלך מושכל ומוצלח של המדינה, והיא מאפשרת לגברים חרדים להשלים את שחסר להם כדי להשתלב היטב בשוק העבודה. כל העשרה רואים בעצמם המחשה חיה להצלחה הזו.

"בעיקרון לא צריך ללמוד דבר פרט לקצת חשבון ואנגלית", הם אומרים. "זה מיותר להקדיש 12 שנה ללימודי ליבה, שאותם אנחנו יכולים להשלים במכינה תוך שלושה חודשים עד שנה. נכון שיש קושי מסוים בהשלמת השכלה, אבל זה בר השגה — כולנו עשינו את זה".

ללא יוצא מן הכלל כל העשרה מדגישים את החשיבות העקרונית של לימודי הקודש, ומבהירים כי אין סיכוי שיסכימו לוותר על המרכזיות של לימודי הקודש במערכת החינוך של ילדיהם. "הרצון שלנו הוא קודם כל שהילדים שלנו ימשיכו את המסלול של תלמוד תורה", הם אומרים, ועל אף שהם מודעים לכך שזה אומר שגם הילדים שלהם — בדומה להם — יצאו ממערכת החינוך בגיל 20 בלי ידיעת מתמטיקה או אנגלית, הם לא רואים בכך מכשלה. "הדבר החשוב ביותר הוא האופן שבו החרדים לומדים ללמוד. תהליך זה מאפשר לבוגרים של מערכת החינוך החרדית להצליח בחיים גם בלי לימודים פורמליים", הם אומרים, ומלינים על חוסר הגמישות המחשבתית החילונית שלא מכירה בכך.

"למה בוגר אמנות יכול להתקבל לעבודה בממשלה, ואילו בוגר ישיבה לא?", הם מתריסים. לטענתם, הקושי להשתלבות שלהם בשוק העבודה אינו חסך בלימודי ליבה, כי אם קשיים שמעמידים בדרכם החילונים, כמו דרישות סף לקבלה לתפקידים בדמות תעודת בגרות מלאה או תואר אקדמי.

"אל תתערבו לנו", הם אומרים, "כפיית לימודי ליבה זה סדין אדום ומיותר. אם תיתנו לכוחות השוק לעשות את שלהם, תגלו שתוך שני עשורים מרבית הגברים החרדים עובדים ומשרתים בצבא".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם