יום ראשון חופש: אושר סוף שבוע ארוך בישראל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יום ראשון חופש: השרים אישרו סוף שבוע ארוך בישראל - 6 פעמים בשנה

לפי הצעת החוק של ח"כ אלי כהן שאושרה היום, כבר ב-2017 ייצאו העובדים לסוף שבוע ארוך 6 פעמים בשנה - ויחזרו לעבודה רק ביום שני

319תגובות
חוף הים בתל אביב
תומר אפלבאום

יום ראשון חופשי: הנהגת סוף שבוע ארוך בישראל יוצאת לדרך - ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום את הצעת החוק בעניין שהגיש יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן (כולנו). הוועדה אישרה גם הצעות חוק דומות אחרות. המשמעות היא שהכנסת תתמוך בהצעת החוק שתעלה להצבעה בקריאה טרומית ביום רביעי.

הצעת החוק קובעת הנהגת סוף שבוע ארוך, שיכלול גם את יום ראשון, 6 פעמים בשנה. לפי ההצעה, כבר ב-2017 ייצאו העובדים לסוף שבוע ארוך שש פעמים בשנה, כחלק ממהלך לקיצור שבוע העבודה בדומה להיקף השעות במדינות ה-OECD, במקביל לנקיטת צעדים להגברת הפריון במשק. שישה סופי השבוע הארוכים מקצרים את שבוע העבודה בשעה אחת, שכן מדובר בהפחתה של 8.5 שעות על פני כחודשיים.

מספר ימי הלימודים של התלמידים ייוותר ללא שינוי, כאשר מתוך שישה ימי הראשון החופשיים, יומיים יהיו בחופשת הקיץ וארבעת הימים הנוספים יירדו מחופשת הפסח או החנוכה. פורום "הורים נלחמים למען חופש מתואם עם הילדים" הביע תמיכתו במהלך וטען כי זהו צעד ראשון אל עבר סנכרון ימי החופשה של ההורים והתלמידים בישראל.

בהצעת החוק תומכים גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון שביקש ממנכ"ל משרדו שי באב"ד לרכז את העבודה המקצועית בעניין. עוד תומכים בהצעה: שר התיירות יריב לוין, נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ואלי גונן מהתאחדות בתי המלון.

עוד כתבות בנושא

ההצעה לסוף שבוע ארוך בשנה הועלתה לראשונה על ידי סילבן שלום בעת שכיהן כשר ב-2009. שלום קידם את הנושא והשיג הסכמות ובהן של לשכות המסחר, המלונאים ועוד ואף קיים מו"מ עם ההסתדרות. ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להקים ועדה בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, אז יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. נתניהו לא שש לתת אז את הקרדיט בעניין לסילבן שלום. ההצעה שהתקבלה בסופו של דבר אינה ההצעה של שלום, שהציע לחזור לעבודה בימי שישי תמורת חופשה בימי ראשון.

ח"כ אלי כהן אמר היום כי "המעבר לסופ"ש ארוך ישנה דרמטית את מאפייני העבודה וטומן בחובו תועלות רבות ביניהן, צמצום שחיקת העובד, הגברת האיזון בין חיי המשפחה לחיי העבודה, שיפור איכות החיים של הפרט, תרומה לענפים כלכליים כדוגמת המסחר והתיירות וסנכרון ימי החופשה של התלמידים מול ימי העבודה של ההורים. המהלך כולל בתוכו צעדים להגברת הפריון במשק ולמעבר להיקף שעות עבודה דומה ל-OECD".

כיתה
מוטי מילרוד

ההצעה להחלת סוף שבוע ארוך באה על רקע מספר השעות הגבוה במיוחד שעובד העובד הישראלי ביחס לעמיתיו בעולם: כ-43 שעות שבועיות לעומת 40 ואף פחות במדינות ה-OECD. מלבד הפגיעה ברווחת העובדים וביכולתם לאזן בין העבודה לבין המשפחה והחיים פרטיים, יש לכך גם השפעה שלילית על פריון העבודה בישראל, שנחשב לאחד מן הנמוכים במדינות ה-OECD. בארה"ב וגרמניה, שבהן שעות העבודה הן 40-38 בשבוע, רמת הפריון גבוהה משמעותית.

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן אמר בתגובה לאישור הצעת החוק כי "לאחר תחילת ההידברות בין הצדדים, בהם גם שר האוצר ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, לכולם ברור כי הדרך האחראית והנכונה לקצר את שבוע העבודה בישראל, אינה יכולה להיות הטלת הנטל על העובדים.

"פעילותו של ח"כ כהן היא פעילות מבורכת וחשובה ומסמנת את תחילת התהליך אבל חשוב לזכור כי קיצור שבוע העבודה חייב להתבצע, בין היתר, באמצעות הפחתת שעות העבודה השבועיות בישראל ל-40 שעות. העובדים בישראל עובדים היום 43 שעות שבועיות על פי החוק, וזה יותר ממה שעובדים ברוב מדינות ה-OECD. מציאות זו נושאת השלכות שליליות גם על יכולתם של העובדים בישראל לאזן בין עבודה לבין המשפחה, וגם על פריון העבודה במשק".

בנוסף לקיצור שעות העבודה השבועיות, ניסנקורן דורש לקבוע שישה סופי שבוע ארוכים בשנה, באופן שתואם את זמני החופשות של תלמידי מוסדות החינוך.  

ח''כ אלי כהן
אוליבייה פיטוסי

ניסנקורן הוסיף כי "השיחות בנושא יימשכו באופן אינטנסיבי וכולי תקווה כי שר האוצר משה כחלון ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש, שהוכיחו בעבר כי הוא יודעים להיות שותפים לקידום השינוי החברתי לצד פעילות להעלאת הפריון, ימלאו תפקיד מהותי גם הפעם. זהו מאבק למען המשק כולו ואין סיבה שהעובדים בישראל ימשיכו לעבוד יותר שעות מהעובדים במדינות מפותחות אחרות".

קידומה של הצעת החוק מותנה בהסכמת התאחדות התעשיינים, ולפיכך יש סיכוי שהיא תתעכב. "ההצעה כפי שאושרה בוועדת השרים נושאת איתה עלויות כבדות אשר, על פי תחשיבים של בנק ישראל, משרד האוצר והתאחדות התעשיינים, עלולות להגיע כמעט לאחוז מהתוצר, שהם כ-8 מיליארד שקלים", אמר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש.

לדברי ברוש, "התוצאה של תוספת ימי החופשה תהיה ייקור המוצרים, פגיעה בתנאי העובדים ובפעילות העסקית. לפיכך סיכמנו עם ח"כ אלי כהן, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הממשלה, כי ההצעה לא תקודם בטרם תגובש הסכמה מלאה עם התעשיינים על מודל היישום של החוק ועל הדרכים להגדלה משמעותית של הפריון, רמת החיים והצמיחה בישראל".

מסקר שערכה נשיאות הארגונים העסקיים בתחילת חודש יוני בקרב 210 חברות ממגזרים שונים במשק, עלה כי הדרך המרכזית שעמה מתכננים העסקים להתמודד עם ההצעה תהיה העמסת העלות על מחירי המוצרים והשירותים. דהיינו, חופשה בימי ראשון עתידה להוביל לעליית יוקר המחיה בישראל.

55% מקרב החברות בסקר דיווחו כי המהלך יביא לצמצום הפעילות העסקית במשק. כמו כן כ-30% מקרב החברות דיווחו כי המהלך יעודד אותן להעתיק פעילויות מחוק לישראל וכן לצמצם במספר המועסקים.

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה המייצגת כאלף מפעלים ובתי מלאכה קטנים, אמר בתגובה כי "זו החלטה שגויה שיהיו לה השלכות קשות על יכולת ההישרדות של התעשייה הקטנה. שוב משיתים עלינו עלויות של מליוני שקלים מבלי לבדוק יכולת ותועלת. הממשלה יורה מהמותן ואנחנו משלמים את המחיר. במקום לסייע לנו להגדיל פריון על ידי השקעה בציוד והכשרת עובדים, מקצצים לנו משמרות. זו תהיה בכיה לדורות".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם