28% יותר מתושבי הגליל ו-100% יותר מתושבי המרכז: תקציבי ההתנחלויות מזנקים - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

28% יותר מתושבי הגליל ו-100% יותר מתושבי המרכז: תקציבי ההתנחלויות מזנקים

ממחקר של מרכז מאקרו עולה כי ההוצאה הציבורית לנפש ביישובי יהודה ושומרון גבוהה באחוזים ניכרים משאר חלקי הארץ ■ גם היקף הבנייה הממשלתית בשטחים גדול פי שניים ויותר מאשר באזורים אחרים

25תגובות
בלומברג

ממשלת ישראל מתעדפת את ההתנחלויות ביהודה ושומרון יותר מאשר את יישובי הפריפריה בנגב והגליל - כך עולה מדו"ח מקיף של מרכז המחקר מאקרו לכלכלה מדינית, שבחן את העלויות הישירות של ההתנחלויות לקופת המדינה.

מהמחקר עולה כי התקציב הנוסף שהממשלה מעבירה לתושבים ולרשויות המקומיות בהתנחלויות גדל ב–2015 ב–28.4% בהשוואה ל–2014 - ל-1.41 מיליארד שקל. ההוצאה לנפש ביישובי יהודה ושומרון הסתכמה ב–3,815 שקל - 14% יותר מההוצאה הציבורית לנפש בנגב, 28% יותר מהגליל ו–100% יותר מההוצאה הציבורית לתושבי המרכז.

התקציב שנבדק כלל את השתתפות המדינה בתקציבי הרשויות המקומיות - ובהם תקציבי החינוך, מענקים ופילוח של תקציבי משרד הבינוי והחטיבה להתיישבות וכן את עלותן של הטבות המס שהיא מקבלת. מהמחקר עלה כי ב–2015 קיבלו תושבי ההתנחלויות בגדה המערבית 570.1 מיליון שקל - המבטאים תקצוב ממוצע גבוה יותר לכל תושב ביישובי יהודה ושומרון, לעומת הממוצע ביתר היישובים במדינה.

"מבצע ההתנחלות המתמשך בגדה המערבית כרוך בעלויות גבוהות ובנטל כבד על המשק והחברה בישראל, ואין זה משנה אם הסיבה לכך היא הוצאות הביטחון או הוצאות אזרחיות בגדה המערבית, האטה בהשקעות או איומי חרם", נכתב בדו"ח, שנערך על ידי מנכ"ל המרכז, ד"ר רובי נתנזון, ומנהל המחקר במכון, איתמר גזלה, שעיבדו את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתוני תקציב המדינה.

"הנתונים מבוססים אך ורק על חישובים מדויקים של מידע שאינו מסווג. לא נעשה כל שימוש בהשערות או ספקולציות או הערכות שאינן מבוססות דיין", הוסיפו הכותבים. "זהו אומדן מינימום הכולל רק סעיפי תקצוב בלתי מסווגים ורק חלק קטן מעלויות הביטחון".

טבלה המציגה מאיפה מגיע הכסף להתנחלויות
652 מיליון שקל מהתקציב מועבר להתנחלויות מתקציב החינוך
81 מיליון מתקציב החטיבה להתיישבות ביו"ש
הטבות מס - 44 מיליון
הטבות לעסקים - 29 מיליון

בנגב ובגליל נהנים פחות מהטבות המס

בסוף 2015 החליטה הממשלה להגדיל באופן משמעותי את רשימת היישובים שתושביהם זכאים להטבות במס הכנסה ל–407 יישובים. בעקבות כך, ועדת הכספים של הכנסת ביצעה שינוי בשיעור גובה הטבות המס בכל יישוב.

בדיקה שביצעו במרכז מאקרו מגלה כי עלות הכללת 30 התנחלויות חדשות ברשימת היישובים הזכאים להטבות מס הכנסה היתה לקופת המדינה כ–42 מיליון שקל - כאשר סכום זה מתחלק בקרב כ–17 אלף תושבים בלבד.

היישובים האלה כוללים, בין היתר, את קרית ארבע, המרוחקת 82 ק"מ ממחוז תל אביב, שתקבל השנה הטבת מס של 7%; במועצה האזורית מגילות ים המלח, המרוחק 87 ק"מ ממחוז תל אביב, נקבעה הטבת מס של 10%; ובמועצת הר חברון, הכוללת יישובים כמו נגוהות, סוסיה, שמעה, תלם ואדורה - נקבעה הטבת מס של 7%.

לעומת זאת, ביישובים מרוחקים יותר, כמו עכו והמועצה האזורית מטה אשר, שנכללים גם הם ברשימת היישובים שזכאים להטבת מס - ירד שיעור ההטבות מ–11% ב–2015 ל–7% ב–2016. "נוצר מצב אבסורדי שבו יישובי בקעת הירדן והר חברון, שמרוחקים 75–100 ק"מ מהמרכז, מקבלים הטבות דומות לאלה שמקבלים תושבי יישובים המרוחקים יותר מ–100 ק"מ מהמרכז", אמר נתנזון. "הטבת המס בקליה (קיבוץ והתנחלות בצפון ים המלח), שנמצאת כחצי שעה מירושלים, דומה לזו שבנהריה - המרוחקת כשעה וחצי מתל אביב".

נדל"ן בשווי 121 מיליארד שקל

המחקר שערכו במרכז מאקרו מגלה עוד, כי שווי הנדל"ן בהתנחלויות ביהודה ושומרון הסתכם ב–2015 ב–121.2 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, שווי הדיור ביהודה ושומרון הסתכם ב–109.4 מיליארד שקל, והיתרה היא עלות הבנייה המוערכת של מבנים שאינם משמשים למגורים, כמו עסקים, מלונות ומבני תעשייה.

הישוב קדומים בשומרון
אי־אף־פי

כמו כן, בתוך 17 שנים גדל שטח מבני המגורים ביהודה ושומרון ב–105% - מ-4.85 מיליון מ"ר ב–1998 ל–9.97 מיליון מ"ר ב–2015. במרכז קבעו את שווי הנדל"ן על סמך הנתונים של כל עסקות הנדל"ן למגורים שבוצעו בגדה המערבית בשנים אלה וחישוב המחיר הממוצע למ"ר ב–23 רשויות מקומיות בגדה המערבית בכל שנה. שווי המבנים שאינם משמשים למגורים חושב על פי עלות הבנייה למ"ר, במחירי 2015.

כותבי המחקר מגלים כי בכל שנה משקיעה המדינה יותר כספים בבינוי ביהודה ושומרון, כי ערך הנדל"ן ביישובים אלה ממשיך לצמוח וכי אם בפינוי חלקי או מלא של ההתנחלויות יינתן לכל משפחה פיצוי של כ–400 אלף דולר, עלות הנסיגה מהשטחים תסתכם ב-10-4 מיליארד דולר - בהתאם לגודל הפינוי/נסיגה. עם זאת, עורכי המחקר מציינים כי שימור המצב הקיים יביא לעלייה בעלות ההתנחלויות כתוצאה מהתרחבותם וגידול בצורכי האבטחה, ולפיכך עלות הפינוי בעתיד רק תגדל.

נתנזון וגזלה בחנו גם את שיעור יצוא המוצרים לאירופה ושיעור ההשקעות הזרות בישראל וקבעו כי בשלב זה, ניסיונות החרם הבינלאומי כמעט שלא גרמו נזק לכלכלת ישראל. עם זאת, עורכי המחקר ציינו כי "על המדיניות בשטחים אנו משלמים באובדן אפשרויות להידוק קשרים והשקעות נוספות - יותר מאשר על אובדן הטבות כלכליות קיימות".

מענקים גבוהים פי 3 משאר תושבי המדינה

אחד התקציבים המשמעותיים ביותר עבור רוב הרשויות המקומיות בישראל הם מענקי האיזון, המועברים אליהן על ידי משרד הפנים בכל שנה, במטרה לסייע להן לספק שירות לתושבים.

ב–2015 העביר משרד הפנים לכל הרשויות המקומיות 2.7 מיליארד שקל. בנוסף לסכום זה העביר המשרד מענקי פיתוח בסך 250 מיליון שקל, שנועדו לסייע בבינוי מבני ציבור ושיקום ופיתוח תשתיות.

מתוך סכום זה, 361 מיליון שקל הועברו ליהודה ושומרון - כלומר, הסיוע שהממשלה העבירה לתושבי הגדה הסתכם בכ–1,000 שקל בשנה לתושב, יותר מפי שלושה מהסיוע הממוצע שניתן לתושבי המדינה שמחוץ ליהודה ושומרון, שהסתכם ב–335 שקל.

מעלה אפרים
מוטי מילרוד

שתי הרשויות המקומיות שקיבלו את מענקי האיזון והפיתוח הגבוהים ביותר לתושב מבין כל הרשויות המקומיות בארץ הן ההתנחלויות מועצה אזורית ערבות הירדן והמועצה האזורית מעלה אפרים. בנוסף אליהן, ב–50 הרשויות שקיבלו את מענקי האיזון הגבוהים ביותר לתושב ניתן למנות 11 התנחלויות מיהודה ושומרון.

גם כאן בולטת ההעדפה של התנחלויות ביהודה ושומרון על פני יישובי הפריפריה בנגב ובגליל. כך למשל, הסיוע הממשלתי לתושב בדמות מענקי פיתוח ואיזון להתנחלות מעלה אפרים גבוה פי שלושה מהסיוע שניתן לקרית מלאכי.

כמו כן, ההתנחלויות בהר חברון זוכות למענק הגבוה בממוצע פי 3.5 מהמענקים שבהם זוכים יישובי חוף אשקלון - 769 שקל בלבד. ההתנחלות קדומים קיבלה מענקים בגובה של 2,053 שקל לתושב, ואילו בנתיבות התקבלו מענקים בגובה של 1,081 שקל לתושב ובשער הנגב - 912 שקל לתושב.

"הממשלה משקיעה יותר בדיור ביו"ש כדי למשוך עוד תושבים"

הממשלה משקיעה בבנייה חדשה ביהודה ושומרון ומזניחה את הנגב והגליל - כך עולה מבדיקת היקפי הבנייה למגורים ביוזמה ציבורית, ביחס למספר התושבים באזורים שונים בישראל ב–20 השנים האחרונות.

מדו"ח המחקר של מרכז מאקרו לכלכלה מדינית עולה כי סעיפי תקציב הבנייה החדשה בגדה המערבית (בעיקר במעלה אדומים) בתקציב משרד השיכון והבינוי ל–2016 עלו ב–95% בהשוואה ל–2015, והסתכמו ב–93.8 מיליון שקל. בנוסף, עלות ההטבה לרוכשי הדירות ביישובי ההתנחלויות (סובסדיות בנייה), הסתכמה ב–22.9 מיליון שקל ב–2015.

כמו כן, בשנים אלה ממוצע הבנייה הציבורית (על קרקע המשווקת על ידי משרד הבינוי והשיכון) ביהודה ושומרון היה 61 מ"ר לנפש - גבוה פי שניים מאשר בדרום (0.30 מ"ר לנפש) ופי שלושה מאשר במרכז (0.22 מ"ר לנפש) ובצפון (0.17 מ"ר לנפש). "יש מעורבות גבוהה של המדינה בשוק הדיור ביהודה ושומרון לעומת אזורים אחרים. מה שמעיד על ניסיון למשוך ליהודה ושומרון אוכלוסיות נוספות. הדבר בולט בעיקר בהשוואה לאזורי הנגב והגליל, שדווקא לגביהם הצהירה המדינה כי היא מנסה לפתח ולמשוך אליהם אוכלוסייה", נכתב בדו"ח.

עורכי המחקר מציינים כי ב–20 השנים האחרונות הבנייה הציבורית ביהודה ושומרון - ביוזמת משרד השיכון והבינוי - היתה גבוהה משמעותית בהשוואה לשאר חלקי המדינה, במיוחד ביחס לגודל האוכלוסייה בכל אזור. זאת, פרט ל–2010–2012, שבהן הבנייה ביהודה ושומרון הוקפאה באופן חלקי.

שיעור הבנייה ביוזמה ציבורית ביחס לכלל הבנייה בכל המדינה היה גם הוא גבוה יחסית ביהודה ושומרון: ב–20 השנים האחרונות היו 36.3% מהבנייה למגורים ביהודה ושומרון ביוזמה של הממשלה, לעומת 27.7% בדרום, למשל, ו–15.6% בממוצע בכל המדינה.

ממזרח לגדר: תקציבים גדולים ב-160% בממוצע בשנה

התקציבים לנפש שקיבלו מהמדינה תושבי כלל ההתנחלויות ב–2015 היו גבוהים בכ–66% בממוצע מהתקציבים שהוענקו ליתר תושבי המדינה. יתרה מכך, התושבים היהודים המתגוררים ממזרח לגדר ההפרדה מקבלים מהמדינה סכומים הגבוהים ב–160% לתושב מאשר תושבי שאר היישובים במדינה.

גדר ההפרדה בירושלים בשנה שעברה
אוליבייה פיטוסי

התקציבים הממשלתיים שנכללו בבדיקה שערכו במרכז מאקרו כוללים מענקים לרשויות המקומיות ותקציבי ממשלה, שנחלקו לפי מספר התושבים בכל יישוב (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ועודכנו בהתאם להצעת תקציב המדינה ל–2015. מהבדיקה עולה כי תושב בהתנחלויות מקבל מהמדינה 3,904 שקל בממוצע בשנה - גבוה ב–1,540 שקל מהתקציב הממוצע שמקבלים אזרחים ביתר חלק המדינה (2,364 שקל).

כמו כן, התקציב הממשלתי לתושב בהתנחלות שממזרח לגדר ההפרדה היה גבוה באופן משמעותי והסתכם ב–6,165 שקל בממוצע בשנה - 3,800 שקל יותר ממה שמקבלים אזרחי ישראל בשאר היישובים, ובהם תושבי אזור הנגב (3,431), הגליל (3,031 שקל), המרכז (1,958) וירושלים (1,936).

התקציב הממוצע של המדינה לתושבי הרשויות המקומיות בגדה המערבית גבוה באופן משמעותי מהסיוע שניתן לרשויות מקומיות אחרות - גם כאשר משווים את הנתונים לסיוע הממשלתי הממוצע שמוענק לרשויות המקומיות בנגב ובגליל, שמוגדרים כאזורי עדיפות לאומית.

כך, התקציב הממוצע לתושב ביהודה ושומרון גבוה ב–500 שקל יותר בשנה בהשוואה לתושב הנגב (3,431 שקל בשנה בממוצע), וב–900 שקל יותר מאשר ההשקעה הממוצעת של המדינה בתושבי הצפון (3,031 שקל בממוצע) וגבוה ב–1,400 שקל מההשקעה בתושבי הדרום (לא כולל הנגב) המסתכמת ב–2,500 שקל בממוצע בשנה. כמו כן, ההשקעה של המדינה בתושבי ההתנחלויות גבוהה משמעותית מאשר ההשקעה בתושבי תל אביב (1,832 שקל) והמרכז (1,958 שקל).

לפי מרכז מאקרו, כאשר מכפילים את התוספת שמעניקה הממשלה להתנחלויות במספר התושבים בכל יישוב עולה כי המדינה משקיעה בתושבי ההתנחלויות 570 מיליון שקל נוספים בשנה - תוספת שפוסחת על יתר האזרחים במדינה.

בנוסף, לפי הדו"ח, בעוד שביישובים שמחוץ להתנחלויות הסיוע הממשלתי הממוצע מסתכם ב–29% מתקציב הרשויות, שמגיעים בעיקר בצורת מענקים ותקציבי חינוך, ביישובי הגדה המערבית שיעור הסיוע הממשלתי הוא 46.8% בממוצע מתקציב הרשויות - פער של 61%.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם