רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יהודים עשירים מחו"ל והשיטה שלא תיאמן: כך מתבצעת הלבנת הון בגמ"חים חרדיים

על פי מחקר שנערך במכון טאוב, מאחורי הגמ"ח יש מנגנון: כסף שחור של חרדים עשירים מגיע מחו"ל במסווה של תרומה, ולאחר גביית ההלוואה חוזר לחו"ל כתרומה

130תגובות

הדיון בוועדת החוקה של הכנסת בראשות ניסן סלומינסקי, גלש בשבוע שעבר לפסים אישיים. זה קרה כשלדיון עלתה הצעת החוק של רשות המסים, שנועדה לאפשר לה לאתר מעלימי מס ומלביני הון באמצעות חדירה לכל חשבונות הבנק הפרטיים בישראל. הרשות מבקשת להפעיל סמכות לבדיקת מצבים חריגים — נניח, קטינים שקיבלו סכומים גדולים ממקלטי מס כמו איי קיימן — בחשבונות הבנק בהנחה שמרבית העלמות המס נעשות בחשבונות בנק פרטיים, ובדרך כלל בחשבונות של הסבתא או של הילד.

ההצעה מעוררת התנגדות עזה, בטענות לפגיעה בפרטיות של אזרחי ישראל — אף שמדובר יהיה בבדיקה של מצבים חריגים ביותר בלבד, שתאושר מראש בידי משרד המשפטים, ואף שבחלק גדול מהמדינות המתוקנות בדיקות כאלה כבר מקובלות.

שני גברים חרדים רוקדים בחתונה
גיל כהן מגן

מי שהקימו את הצעקה לגבי העוולה שבהצעת החוק הם חברי הכנסת החרדים, יעקב ליצמן ומשה גפני. "לשונאים שלי לא הייתי עושה את זה", הטיח גפני בסלומינסקי. כאשר סלומינסקי אמר לו בתגובה, "יום אחד תצטרך לנמק לאומה מדוע החוק הזה פוגע בך אישית", השיב לו גפני: "ביום שאני אסביר, כדאי שתיסע לאיי קיימן".

אנחנו לא בטוחים שהבנו את כוונת דבריו של גפני — האם הוא רומז כי לו או לסלומינסקי יש חשבונות בנק באיי קיימן? לא ברור. אבל אין ספק כי קול הצעקה שהרימו חברי הכנסת החרדים דווקא — שכידוע הרוב הגדול של בוחריהם נמצא מתחת לסף המס ולכן לא אמורים להיות מוטרדים ממהלכים שמבצעת רשות המסים נגד מעלימי מס — מעורר תהייה.

בתהייה הזאת עסק באופן אקדמי הוא איתן רגב, חוקר במרכז טאוב המתמחה בכלכלה חרדית. ב–2014 ניסה רגב להשיב על השאלה כיצד מצליחים החרדים — שהם האוכלוסיה הענייה ביותר בישראל — לממן לעצמם רכישת דירות, בשעה שהמשפחות החרדיות הגדולות זקוקות לדירות גדולות מאוד ובמיקומים ספציפיים בתוך הקהילות החרדיות. במהלך המחקר שלו גילה רגב תופעה מעניינת, שלפיה החוב החרדי הולך וגדל, כנראה בשל הצורך לממן את עלויות הדיור המאמירות, עד שהוא מגיע לרמות בלתי סבירות.

רגב גילה כי בכל המגזרים בחברה הישראלית ההוצאות עולות על ההכנסות. כלומר, הישראלים כולם שקועים במינוס, כאשר ההסבר העיקרי לכך הוא מימון רכישת דירות. עם זאת, המקרה החרדי חריג — משום שהמינוס של החרדים עצום. הפער בין ההכנסות המדווחות להוצאות המדווחות אצל החרדים מגיע ל–3,209 שקל בחודש, שליש מסך ההכנסה המדווחת של החרדים, וסכום הגבוה פי ארבעה מזה של היהודים שאינם חרדים, וב–50% מזה של המוסלמים. "פער גבוה כל כך בין ההוצאות המדווחות להכנסות המדווחות", כותב רגב במחקר שלו, "עשוי להעיד על דיווח חסר לגבי ההכנסות, והיקף נרחב של עבודה בשחור".

נתונים על כלכלת הגמ"חים ומצבם הכלכלי של החרדים - כפי שמפורטים בכתבה

>> להגדלת התרשים לחצו כאן

רגב מזכיר כי גם אצל הערבים קיים חשד לעבודה "בשחור" בהיקף נרחב, ועדיין המינוס של המוסלמים הוא פחות מ–2,000 שקל בחודש. "לפיכך, סביר כי למשקי הבית החרדיים יש מקורות הכנסה בלתי מדווחים נוספים", הוא כותב, ומפנה את הזרקור למוסד הגמ"ח.

10%–20% מהחובות לגמ"חים - אבודים

הגמ"ח (גמילות חסדים) הוא מוסד ההלוואות ללא ריבית שמפעילה החברה החרדית כדי לעזור לחלשים שבה. מדובר במוסדות הניזונים מכספי תרומות, ואף שהם עמותות ללא מטרת רווח, הפעילות שלהם אינה פעילות של מתן תרומה בסתר. אלמנט התרומה בגמ"ח מתבטא בהיעדר ריבית, אבל מעבר לכך זהו בנק עם מערכי גבייה וערבים להלוואות, וכאשר הלווה אינו עומד בתשלום — הכסף נגבה מהערבים. מכיוון שאין בטוחות להלוואה פרט לערבים, שיעורי הגבייה בעייתיים — רגב מעריך כי שיעור החובות האבודים בגמ"ח הוא 10%–20%, שיעור עצום לכל הדעות.

השימוש בגמ"חים בחברה החרדית נפוץ מאוד, והוא כנראה גבר בשנים האחרונות בשל המצוקה הכלכלית ועליית מחירי הדיור. החרדים מגייסים מהגמ"ח את ההון העצמי הדרוש להם כדי לקבל הלוואת משכנתא מהבנק. בסך הכל, כ–9% מהחרדים קיבלו הלוואות מהגמ"ח, וכשמדובר בחרדים עניים מאוד השיעור עולה ל–15%. זאת לעומת אחוזים ספורים מהאוכלוסייה הענייה שאינה חרדית, ערבים למשל.

התרבות החרדית מקדשת את גמילות החסדים, ולכן שיעורי התרומה לגמ"חים הם גדולים. 90% מהחרדים תרמו לגמ"חים, ו–42% מהם תרמו סכומים של יותר מ–1,000 שקל (לעומת 10% מהיהודים שאינם חרדים שתרמו סכומים דומים לעמותות). סכומי התרומות קטנו בשנים האחרונות, עדות נוספת למצוקה הכלכלית הגוברת בחברה החרדית.

יעקב ליצמן
טלי מאייר

ועדיין, תעלומת המינוס החודשי הגדול של החרדים נותרה בעינה. "גם אם כל הכספים הנתרמים לגמ"חים החרדיים חוזרים אל משקי הבית החרדיים ומהווים הכנסה שאינה מדווחת בסקרי ההוצאות עדיין נותר פער עצום בין ההכנסות להוצאות" כותב רגב. "כל הראיונות והנתונים מצביעים על הגמ"חים כמוקד ההכנסה הלא מדווח העיקרי שמאפשר למשקי בית חרדיים לגמור את החודש. מכאן ניתן להסיק שחלק הארי של כספי הגמ"ח מגיעים מחו"ל".

למפקח החדש 
צפויה עבודת ניקוי

מרבית כספי הגמ"ח, לפי המחקר של רגב, מגיעים מתרומות של חרדים עשירים בחו"ל. רק שלא תמיד מדובר בתרומות. "מרבית המרואיינים מסכימים כי עיקר הכסף מקורו בהלוואות שמתקבלות במסווה של תרומות, וכי הגמ"חים הם עסק לכל דבר", טוען רגב. "יש בהם פעילות ענפה של הלבנת כספים, ומרבית הכסף שמוזרם אליהם (שהוא כסף שחור) מגיע כהלוואות מיהודים בחו"ל או מחרדים החיים בארץ אך נחשבים לתושבי חוץ. אלה מעבירים את הכספים לגמ"חים מחשבונות זרים, וקשה מאוד לעקוב אחר תנועת הכספים".

רגב מזכיר כמה חקירות פליליות שנוהלו בשנים האחרונות, אשר הגמ"חים מילאו בהן תפקיד מרכזי בכל הנוגע להלבנת הון. כך למשל, חקירה של ה–FBI ב–2009, לגבי הלבנת הון בקרב בכירי העדה החאלבית בניו ג'רזי. ה–FBI שקל באותה חקירה להעמיד לדין ראשי מוסדות וראשי ישיבות בישראל, שהוגדרו על ידו כחלק מהמעגל השני של הלבנת ההון.
תפקיד מרכזי בפעילות היה לבלדרים חרדים, שגזרו עמלות שמנות בעסקות הלבנת הון. "חברי הרשת החרדים ניצלו את יכולתם להזיז את הכסף באמצעות בלדרים חרדים שטסים ברחבי העולם", כותב רגב.

מגנון הלבנות ההון של הגמ"חים, מתברר, מורכב להפליא. הוא כולל תרומות של יהודים עשירים המפוצלות בין גמ"חים רבים בישראל כדי להסתיר את הסכום הכולל. בפועל, התרומה היא הלוואה שהגמ"ח מעמיד. גם בהתחשב בשיעור מחיקות גדול, של 10%–20%, עבור מלבין ההון מדובר בשיעור הפסד מזערי בעבור שירות הלבנת ההון שהוא מקבל.

לאחר גביית ההלוואה, הסכום מוחזר לארה"ב, שוב בפיצול לסכומים קטנים וכתרומה לארגוני צדקה אמריקאיים. ארגוני הצדקה מחזירים את הכסף למלבין ההון המקורי, למשל באמצעות הזמנת שירותים ממנו במחיר מנופח. המנגנון עובר דרך עשרות גופים, ולעתים מאות מתווכים, ולטענת רגב, "השיטה פועלת היטב בזכות שיתוף פעולה ואמון ההדדי".

בימים אלה דנה ועדת הרפורמות בכנסת, בראשות ח"כ אלי כהן, בהצעת החוק להקמת מפקח חדש על השירותים הפיננסיים החוץ־בנקאיים. תפקידו יהיה לפקח על הנעשה בשוק האפור ובגמ"חים בין היתר בהיבטים של העלמות מסים והלבנות הון. לאור טענותיו של רגב — למפקח החדש צפויה עבודה רבה בניקוי עולם הגמ"חים מעבירות המסים והלבנות הכספים המאפיינות אותו.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם