רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההפקרות, מכתב החיסול - ומי צוחק על חשבוננו

המדינה מעבירה 1.6 מיליארד שקל בשנה לתקצוב רשתות החינוך החרדיות - אך חוסכת בפיקוח עליהן ובלימודי הליבה ■ השיקולים הפוליטיים והריבים בין בנט לגפני הם שמנתבים דורות של צעירים חרדים לחיי בערות ועוני

57תגובות
ילד חרדי
גיל כהן מגן

"אנחנו בסכנה של דור אבוד, שירצה להשתלב בשוק העבודה, אבל לא יהיו לו הכלים לכך", הזהיר אתמול ב–TheMarker איתן רגב, החוקר מטעם מרכז טאוב את החברה החרדית. רגב מזהיר מפני הקריסה הצפויה בחברה החרדית: הדור השני של חברת הלומדים שקוע בחובות, אין לו עוד דרך להתקיים, ובסופו של דבר החרדים ייאלצו לנטוש את הישיבות ולצאת לעבוד. אלא שאז הם יגלו שאין מי שמוכן להעסיק אותם, בגלל היעדר השכלה.

"60% מהמגזר החרדי הם מתחת לגיל 20, ומרביתם לא לומדים דבר בתיכון", מסביר רגב. "השכלתם הפורמלית של 68% מהגברים החרדים בגילי ה–20 מסתכמת ברמה של בית ספר יסודי או נמוך מכך. רק ל–5% מהם יש תעודת בגרות, או תעודה גבוהה יותר. 90% מהם לומדים בישיבה". המשמעות של הנתונים האלה היא שמרבית הגברים החרדים יוצאים לשוק העבודה עם השכלה השקולה למי שלמדו 0–4 שנים. הביקוש בשוק העבודה לעובדים בעלי רמת השכלה כזאת נמוך ביותר.

המודל של חברת הלומדים נולד ב–1979, בעקבות סיכום פוליטי בין ראש הממשלה דאז מנחם בגין והסיעות החרדיות. עד אז 84% מהגברים החרדים עבדו - אך מאז אותו הסכם הגברים החרדים יצאו משוק העבודה, ועברו ללמוד בישיבות לכל החיים.

למרות הפיקוח - אין שינוי
בשנת הלימודים תשע"ד - הופחתו 13 מיליון שקל וכ-9% מהמוסדות החרדיים לא קיימו לימודי ליבה. בתשע"ו - 11 מיליון הופחתו וכ-11% מהמוסדות לא קימו לימודי ליבה מלאים

כתוצאה מכך, צנחו שיעורי התעסוקה שלהם לשפל של פחות מ–40%. רק באחרונה, ככל הנראה בשל המצוקה הפיננסית הגוברת בחברה החרדית, התאושש מעט שיעור התעסוקה של הגברים החרדים אל מעל ל–50% - עדיין הרבה מתחת לשיעורי התעסוקה ההיסטוריים שלהם, או שיעורי התעסוקה של כל קבוצת גברים אחרת בחברה הישראלית, לרבות הגברים הערבים. חלק גדול מהמשרות של הגברים החרדים הן גם משרות ירודות בשכר נמוך. הענף העיקרי שבו הם מועסקים הוא מערכת החינוך החרדית, שכמובן משלמת מעט מאוד.

החברה החרדית נמצאת במלכודת עוני - הגברים שבה לומדים ואינם עובדים מבחירה, אבל גם אם הם ינסו לשנות את הבחירה שלהם ולצאת לעבוד, הם כמעט לא יהיו מסוגלים לעשות כן בשל היעדר השכלה רלוונטית. "המודל של חברת הלומדים קורס", טוען רגב. "השאלה היא רק עד כמה כואבת הקריסה הולכת להיות, לחרדים ולחברה הישראלית".

מיליארד שקל בשנה - בלי פיקוח

והכאב, כפי שזה נראה, עומד להיות גדול - בעיקר בגלל שישראל אינה עושה דבר כדי להקל עליו. הבעיה העיקרית של החרדים - היעדר השכלה בשל היעדר לימודי ליבה - נולדה במקח וממכר פוליטי עם הרוב החילוני, והתכתיבים הפוליטיים מונעים בינתיים כל סיכוי לשיפור המצב.

מודעה בעיתון חרדי ובה כתוב: "אין לשתף פעולה בשוום פנים ואופן עם מפקחי משרד החינוך"
בהמשך המודעה אוסרת לשתף פעולה עם מסגרות השתלמות של המשרד בהוראת ראש הישיבה

כדאי להזכיר: מערכת החינוך החרדית הנבדלת ממומנת בידי משלם המסים הישראלי. משרד החינוך מתקצב את בתי הספר החרדיים, ורמת התקצוב אמורה לשקף את היקף לימודי הליבה. כך נקבעו שתי רמות של חובת עמידה בלימודי ליבה: 50% לימודי ליבה מזכים ב–50% תקציב, ו–75% לימודי ליבה מזכים ב–75% תקציב.

אלא שלחוק הזה ישנם שני סייגים בולטים. האחד, התיכונים החרדיים לבנים (הישיבות הקטנות) קיבלו פטור מלימודי ליבה, אף שהם נהנים מתקצוב של 60%. הסייג השני הוא שתי רשתות החינוך החרדיות הגדולות - מעיין החינוך התורני של ש"ס והחינוך העצמאי של יהדות התורה - שמקבלות תקצוב של 100% ממשרד החינוך, כמו כל בית ספר ממלכתי, ומחויבות ללמד לימודי ליבה מלאים. ואולם בהיעדר פיקוח אפקטיבי וסנקציות ממשיות מצד המדינה, ההערכה הרווחת היא שהן אינן עומדות בחובת הליבה המלאה, ועדיין מקבלות תקצוב כמו בתי ספר ממלכתיים.

בנט נואם
עופר וקנין
גפני בכנסת
אוליבייה פיטוסי

המדינה מעבירה לשתי הרשתות תקציב של כ–1.6 מיליארד שקל מדי שנה, אך רמת הפיקוח עליהן בעייתית ביותר. בשתי הרשתות יש חשב של המדינה, המשמש נציג של החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו - אבל הבקרה שלו אינה אפקטיבית. ראיה לכך היא ביקורת עומק שנעשתה ברשת מעיין החינוך של ש"ס בשנה שעברה, שחשפה ליקויים קשים - העסקת עובדים פיקטיבית; העסקת קרובי משפחה; עשרות בתי ספר ללא רישיון ועוד. כל אלה נעשו תחת אפו של החשב.

בקשה של החשבת הכללית לבצע ביקורת עומק דומה גם ברשת החינוך העצמאית - המקבלת מדי שנה כמיליארד שקל מהמדינה - נדחתה בבוז על ידי ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת - אף שלדברי דוברות משרד האוצר, החשבת הכללית עורכת בימים אלה ביקורת ברשת זו. ממצאים כלשהם מהביקורת הזאת עדיין לא פורסמו, וההערכה היא כי הביקורת תהיה רכה מהצפוי.

ההינגפות בפני החרדים בתחום החינוך היא עניין של מדיניות, המוכתבת מלמעלה - מההסכמים הקואלציוניים וממחויבות של ראשי הממשלה לדורותיהם, לברית ההיסטורית עם הסיעות החרדיות. עתירה לבג"ץ של תנועת נאמני התורה חשפה את העובדה כי עשרות בתי ספר חרדיים מקבלים תקציב ממשרד החינוך, אף שהם פועלים ללא רישיון.

המדינה, כך התברר, התקשתה לסגור בתי ספר חרדיים לא חוקיים, בטענות אבסורדיות של היעדר חלופה (לאן ילכו התלמידים לאחר סגירת בית הספר?), ובמקרה של שתי רשתות החינוך החרדי הגדולות, גם בטענה של אחריות של חשב האוצר לתשלומי שכר העובדים. בסוג של "הפוך על הפוך", העובדה שלמדינה יש חשבים בשתי הרשתות כבלה את ידיה מלפעול נגדן, ובמקביל לא עוררה את המדינה לבצע פיקוח אפקטיבי בהן.

תחת האיום של בג"ץ, נאלצה המדינה להתנער, ולאחר סדרת דיונים מרתוניים במשרד המשפטים, אישר המשרד לסגור בתי ספר לא חוקיים של שתי הרשתות. לפי ההליך שנקבע — החשב אמור להודיע 30 יום מראש, לערוך שימוע, ולאחר מכן להפסיק לשלם את שכר המורים ולהפסיק להעביר תקציב לבית הספר.

ההוראה התקדימית הזאת, שלפיה המדינה רשאית להפסיק לתקצב בתי ספר שפועלים ללא רישיון, פורסמה על ידי החשבת הכללית לפני חודשיים. בבדיקת TheMarker נמצא כי מאז הופסקה העברת תקציב לבית ספר אחד בלבד — בית הספר קארו בירושלים, של רשת החינוך העצמאי, שרישיונו נשלל מכיוון שהוא יושב במבנה לא בטיחותי. בית ספר נוסף נמצא בהליכים לקראת הפסקת תקצוב.

הקנסות פוחתים 
עם השנים

אם מישהו קיבל את הרושם כי המדינה נגררת בחוסר חשק לאכיפת החוק על בתי הספר החרדיים של שתי הרשתות הגדולות, יש לו כנראה סיבה לכך. שימו לב לנתון הבא: ההוראה של החשבת הכללית מאפשרת להפסיק לתקצב בתי ספר של שתי הרשתות החרדיות בגין כל עבירה על החוק.

"במוסדות שבהם יימצאו ממצאים המעידים על חריגות של המוסדות מהוראות הדין או מנוהלי המשרד, לרבות דיווח כוזב או שגוי של מספר התלמידים, או לימוד של תוכנית היסוד בהיקף קטן מ–100% או בהיקף נמוך מזה שהוצג לפיקוח, יערוך משרד החינוך שימוע בכתב, שבו יתריע על כוונתו לבצע קיזוז מתקציב הרשת", נכתב בהוראת החשבת הכללית.

בהוראה מצוינת באופן מפורש חריגה מלימודי ליבה (תוכנית היסוד) כסיבה לקיזוז תקציבים, אך בדיקה שלנו מגלה כי חשב משרד החינוך כלל אינו מיישם את ההוראה בנוגע ללימודי ליבה, מאחר שמשרד החינוך אינו מעביר לו דרישה לקזז תקציבים לבתי ספר של הרשתות החרדיות בשל חריגה מתוכנית הליבה.

ממשרד החינוך לא הצלחנו לקבל תשובה ברורה באשר לסיבה לכך. למעשה, רשימת שאלות ששלחנו למשרד החינוך בנוגע לפיקוח על בתי הספר החרדיים בכלל, ושתי הרשתות הגדולות בפרט, והפיקוח על לימודי הליבה בהם במיוחד, נענו באיחור של חודש ובאופן חלקי במיוחד.

בתגובתו אישר משרד החינוך כי נוהל קיזוז התקציבים התקדימי של החשבת הכללית אינו מוחל על חריגה מלימודי ליבה, אף שהנוהל מציין זאת במפורש. המשרד ציין כי ידוע לו על 30 מוסדות חינוך של שתי הרשתות הגדולות הפועלים ללא רישיון. רק לעשרה מהם הוצאו צווי סגירה (ולא נמסר כמה מהם נסגרו בפועל). בסך הכל יש 31 מפקחים על החינוך החרדי, ושאלתנו - מהו היחס בין מספר המפקחים למספר התלמידים בהשוואה לחינוך הממלכתי - לא נענתה.

בנוגע לפיקוח על לימודי הליבה, הגיב המשרד כי "בדיקת יישום הליבה מתבצעת כחלק מהפיקוח השגרתי על בתי הספר". עם זאת, במשרד הוסיפו פרט חשוב מאוד — לטענתם הם מבצעים קיזוז תקציבים בגין חריגה מלימודי ליבה באופן שוטף, וללא קשר לנוהל הקיזוז החדש של החשבת הכללית. בשש השנים האחרונות קוזזו סכומים של 11–23 מיליון שקל בשנה לשתי הרשתות, עקב ממצאים על עשרות בתי ספר (בין 34–58 שנתפסו מדי שנה) החורגים מהוראת הליבה שלהם. מדובר על נתח של 9%–16% מבתי הספר של הרשתות.

מהדיווח של משרד החינוך בולט כי הקנס המוטל על הרשתות פוחת והולך, ובתשע"ו הוטל הקנס הנמוך ביותר, בסך 11 מיליון שקל. לטענת משרד החינוך, הדבר נובע מהצלחת הפיקוח שלו, שמביאה לכך שמספר בתי הספר החרדיים של שתי הרשתות הנתפסים באי־לימוד ליבה הולך ופוחת. אלא שהקביעה הזאת אינה עולה בקנה אחד עם הדיווחים של משרד החינוך עצמו (היו שנים שבהן פחות בתי ספר נתפסו בעבירה על חובת לימודי ליבה, אבל הקנס היה גדול יותר), וגם אינה עונה על השאלה עד כמה הפיקוח על הרשתות אפקטיבי, כלומר עד כמה בדיקת קיומם של לימודי ליבה רצינית.

העובדה שרק 11% מבתי הספר של הרשתות החרדיות נתפסו כמי שאינם עומדים בחובת לימודי הליבה בתשע"ו אמורה ללמד כי 89% מבתי הספר מלמדים ליבה מלאה. כל מי שמבין דבר מה בנוגע לחינוך החרדי ודאי יצחק מהנתון הזה.

"חרדה לעתיד החינוך הטהור"

ההערכה הרווחת היא כי העובדה שרק 11% מבתי הספר של הרשתות החרדיות נתפסו באי־לימוד ליבה אינה מעידה על שיפור ברמת לימודי הליבה של בתי הספר החרדיים, אלא על חוסר האפקטיביות המוחלט של הפיקוח עליהם. ראיה לכך היא חוסר שיתוף הפעולה של רשת החינוך העצמאית עם הפיקוח של משרד החינוך.

בעיתונות החרדית מתפרסמות כתבות בשם הרב שטיינמן, האוסר על שיתוף פעולה כלשהו עם הפיקוח של משרד החינוך. "מתוך חרדה לעתיד החינוך הטהור, וחשש של ממש לפגיעה בנפש הזכה של צעירי הצאן, ביקש מאתנו מרן שליטייא, בנוכחות שליח דרבנן הרב משה גפני, להורות בשמו לכל מנהלי המוסדות, המלמדים והגננות בלא יוצא מן הכלל, שלא לשתף פעולה עם מפקחי משרד החינוך, בכל נושא חינוכי שהוא", נכתב בעיתונות החרדית בשמו של שטיינמן.

שליח דרבנן, ח"כ גפני, אכן מילא את מצוות המרן. לפני חודש שיגר גפני מכתב זועם לשר החינוך, נפתלי בנט, ובו מחה בתוקף על המהלך הראשון והיחיד עד כה של הוראת החשבת הכללית לקיזוז תקציבים לבתי ספר חרדיים העוברים על החוק — סגירת בית הספר קארו. "במשרד החינוך שמו לעצמם למטרה לבוא בחשבון עם החינוך העצמאי ולחסלו", כתב גפני. "כך למשל לפתע החלה המחלקה של אכיפה ופיקוח בפעילות מואצת ביחס לחינוך החרדי. מחלקה זו נוהגת בדורסנות, ונדמה שהיא מחפשת כל דרך להתנכל לבתי הספר החרדיים. הדבר נוגד את הוראות החקיקה, כמו גם את הוראות ההסכם הקואליציוני".

נזכיר כי בית הספר קארו פועל באופן לא חוקי. אין לו רישיון ממשרד החינוך, מאחר והמבנה שבו הוא יושב אינו בטיחותי. למרות זאת גפני מאיים על בנט בהפרת ההסכם הקואליציוני והחוק, בשל ניסיון ראשון של משרד החינוך ומשרד האוצר לאכוף את החוק ולסגור בתי ספר חרדיים הפועלים ללא רישיון. זאת בשעה שהאכיפה מתמקדת רק בתחומי הבטיחות, ואינה נוגעת לציות לכללי הליבה.

הוראת הקיזוז של החשבת הכללית לגבי בתי ספר חרדיים של הרשתות המפירים את החוק היא אכן הוראה תקדימית חשובה, והראיה היא שהחרדים מאבדים את עשתונותיהם לגביה. רק שמדובר בהוראה ראשונית, המיושמת באופן מהוסס וחלקי, ואינה נוגעת כלל לבעיה העיקרית - היעדר לימודי ליבה בבתי הספר החרדיים. שם אכיפה של ממש עדיין אין. יודעי דבר מעריכים שלו היתה אכיפה ממשית, היה שיעור בתי הספר החרדיים הנתפס בהפרת הוראת הליבה עולה על 50%, והקיזוז צריך היה להגיע למאות מיליוני שקלים.

רק שזה לא קורה, ובאווירה הפוליטית הנוכחית גם אין סיכוי שיקרה. ישראל ממשיכה להפקיר את חובתה לוודא שילדי החרדים מקבלים השכלה שתאפשר להם להתפרנס בכבוד. את מחיר המשבר שייווצר כתוצאה מכך ישלמו החילונים והחרדים גם יחד.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם