רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוף לחגיגה בחתונות, בבריתות ובחלוקת הקמעות: המהלך החדש של רשות המסים

באחרונה הוחלט כי ייגבו מס הכנסה ומע"מ על מגוון של שירותי דת ■ המיסוי יחול גם על מתנות ותרומות

57תגובות

רשות המסים החליטה, לאחר שנים רבות של היסוסים וכניעה ללחצים, למסות את נותני שירותי הדת — כולל רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים, בד"צים (בתי דין צדק) ועוד. בחוזר המקצועי הראשון שהוציאה הרשות לעובדיה השנה, שפורסם ב-19 בינואר, מפורטים עקרונות גביית מס הכנסה ומע"מ מנותני שירותי הדת. באוצר מעריכים כי סך גביית המסים מנותני שירותי הדת יגיע למאות מיליוני שקלים בשנה.

בכלל שירותי הדת, לפי החוזר, נמצאים עריכת חתונות, בריתות, תפילות, הילולות, תיקונים, מתן ברכות, מתן ייעוץ, חלוקה או מכירה של קמעות, חלוקה או מכירה של מים קדושים, שירותי כשרות ועוד.

 חגיגות הילולה בקבר הרשב"י במרון
ירון קמינסקי

רשות המסים איפשרה למקובלים, לרבנים ולבד"צים להימנע מתשלום מסים במשך שנים רבות. באוקטובר 2014 פירסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דו"ח חריף שמתח ביקורת קשה על ההימנעות השיטתית של רשות המסים ממיסוי הרבנים, המקובלים ונותני שירותי הדת. שפירא קבע כי ברשות מידע שלא טופל על 11 רבנים מקובלים ו–6 בד"צים, המצביע על חשש להלבנת הון. לדבריו, רוב ההון שצברו כמה עשרות מקובלים לא מוסה.

בדו"ח המבקר נטען כי אף שנושא מיסוי המקובלים עלה כבר לפני 15 שנה (ב–1999), רשות המסים לא קבעה מדיניות ברורה, לא הוציאה הנחיות למיסוי הענף ולא יזמה הבהרות של המצב המשפטי בנושא. בנוסף, קבע המבקר כי לא נעשה די להכללת הבד"צים ברשת המס, וכתוצאה מכך הם מוסו חלקית או שלא מוסו כללית.

בעקבות הדו"ח, העבירה רשות המסים ביוני 2015 טיוטת חוזר לקראת מיסוי נותני שירותי דת ללשכות המקצועיות, שהגדיר בין השאר את האופן שבו תיבחן החבות במס הכנסה ובמע"מ של התקבולים שמקבלים נותני השירותים.

הטיוטה קבעה כי סיווג הכנסתם החייבת במס של נותני שירותי הדת תיקבע על סמך מבחנים שונים, ובהם בין היתר אם השירותים נובעים ממקור קבוע, אם הם מוענקים בתדירות גבוהה, אם הפעילות נמשכת לאורך זמן, מה היקפה הכספי ומה מידת ההיעזרות במנגנון ארגוני ושיווקי רחב. רבים פיקפקו אז אם המהלך ייצא בסופו של דבר אל הפועל.

האם הבד"צים ייהפכו מעמותות לחברות?

לפי החוזר שפורסם בינואר, המהלך אכן יצא לדרך, ויוטל מיסוי על כל נותני שירותי הדת, לרבות רבנים, מקובלים ובד"צים לכשרות. הוא יחול כאמור על ברכות, קמעות ומים קדושים, וכן על ייעוץ רוחני ותשמישי קדושה. בנוסף, יחול המיסוי על כסף או שווה ערך לכסף, כמו נסיעות לחו"ל והטבות למשפחת נותן השירות. הוא יחול גם על מתנות ותרומות, אם ניתנו בתמורה לשירות.

מודיעין עלית שמחת תורה
גיל כהן-מגן

בסעיף ההיקף הכספי בחוזר נקבע כי "מחזור הפעילות של נותן שירותי הדת יכול ויהיה בעל היקף כספי ניכר". בנושא הארגון והניהול נקבע כי "לעתים נותני שירותי הדת נעזרים במנגנון ארגוני רחב, הכולל צוות עובדים ועוזרים, ומתן שירותי הדת נעשה באופן מסודר ושיטתי, כעסק של ממש". החוזר קובע כי שאלת חיוב נותני שירותי הדת במס היא שאלה שאמורה להיבחן בכל תיק ותיק, "בהתאם לנסיבות העובדתיות".

עוד נקבע כי עמותה שתספק שירותי דת תהיה פטורה ממסים, אלא אם כן יתברר שהיא מתפקדת כעסק. אם העמותה תעמיד, למשל, נכסים לרשות המקובל ומשפחתו — הם יידרשו לשלם עליהם מס כשכר.

מהחוזר לא ברור אם בד"צים שרשומים כיום כעמותות יחויבו לעבור לעבוד כחברות. הכנסתו של מוסד ציבורי הפועל למטרה ציבורית, כולל שירותי דת, תהיה פטורה ממס, אך הפטור ניתן אך ורק במקום שבו הנכסים וההכנסות משמשים להשגת המטרה הציבורית. לעומת זאת, במקום שבו פעילותם של המקובלים ונותני שירותי דת אחרים נעשית שלא באמצעות מוסד ציבורי, והתקבולים מועברים ישירות לידי נותן שירותי הדת, או לידי גוף אחר שאינו בגדר מוסד ציבורי — לא יהיה פטור ממס. במקום שבו ניתן שירות דת על ידי נותן שירותי דת, תיחשב התמורה בשל השירות כהכנסה מעסק או ממשלח יד החייבת במס.

לפי החוזר, עסק יוגדר כמקום בעל הכנסה קבועה, פעילות בתדירות גבוהה, היקף כספי ניכר, מנגנון ארגוני ושיווקי, מומחיות ובקיאות. ביחס למומחיות ובקיאות קובע החוזר כי "לחלק מנותני שירותי הדת יש מוניטין של מומחיות ובקיאות בתחום השירותים הניתנים על ידם, ולעתים יש בסגולות המיוחסות להם כדי למשוך ציבור רב לפנות אליהם ולקבל את שירותיהם". החוזר קובע כי קיום המבחנים האמורים או חלקם תתמוך בכך שהפעילות נושאת אופי עסקי — ועל כן ראוי למסות אותה כהכנסה מעסק.

לפי החוזר, אינדיקציה לקשר שבין מתן השירות למתן התמורה יכולה להיות סמיכות הזמנים ביניהם, דרישת תשלום או קיומה של נורמה חברתית לשלם בעבור השירות. עוד קובע החוזר כי יש למסות תקבולים שניתנו בתמורה לשירות, גם אם אין חובה משפטית לתשלום וגם בלי שהיתה ציפייה לקבלת התשלום.

מודגש כי הענקת כספים הנעשית מתוך הבעת תודה גרידא במישור הרגשי, אמונה (או חובה) דתית (מטעמי צדקה או מעשר כספים), גם אם לא ‏ניתן ‏כל‏ שירות, היא מתנה שאינה חייבת במס.

החוזר מציין כי כשם שאוניברסיטה אינה חייבת במס על הכנסתה הנובעת מהכספים שהיא מקבלת כשכר לימוד ותרומות, כך גם שירותי הדת ניתנים במסגרת מוסד ציבורי שיעמוד בתנאים הקבועים בחוק אינם חייבים במס.

"קמעות ומים קדושים הם מוצר ככל מוצר"

בעניין החבות במע"מ, נקבע בחוזר כי גורמים המעניקים שירותי דת לאחרים, כשלשירותים יש אופי עסקי, יחויבו להירשם במע"מ כעוסק, והעסקות שיבצעו יהיו חייבות במע"מ. בנוסף, יהיו חייבים במע"מ מכירת טובין כמו מים קדושים, קמעות, סגולות וכדומה. סכומים שהתקבלו כתמיכה, תרומה או סיוע אחר יהיו חייבים במע"מ כמקובל לגבי תרומה לעסק.

עוד נקבע כי מלכ"ר העוסק בפעילות עסקית רגילה בדומה לכל גוף מסחרי אחר, סיווגו ישונה ממלכ"ר לעוסק, וכל העסקות שהוא מבצע יהיו חייבות במע"מ בשיעור מס מלא. נכסים שישמשו לצורכי נותן שירותי דת, עובד אחר בעמותה שהיא מלכ"ר, אדם אחר הקשור לעמותה או בני משפחותיהם, ייחשבו כשכר ששולם על ידי העמותה — והיא תחויב במס שכר בגין שווי שימוש בנכסים אלה בהתאם למחיר שוק.

החוזר קובע עוד כי במסגרת בחינת הדו"ח של נותן שירותי הדת והליך השומה, פקיד השומה יהיה רשאי לדרוש מנותן שירותי הדת ומצד שלישי מידע על חשבונות הבנק ועל נכסים בארץ ובחו"ל, ומידע על נסיעות לחו"ל של נותן שירותי הדת ובני משפחתו. כמו כן, רשאי פקיד השומה לדרוש הצהרות הון מנותן שירותי הדת, אם הדבר דרוש לו כדי להגיע לידיעה מלאה על הכנסותיו.

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה כי "מדובר בצעד חשוב בדרך להחלת שלטון החוק וריבונות המדינה על כלכלת הבאבות והמקובלים. במשך עשרות שנים רווחי המקובלים היו חור שחור שמאות מיליוני שקלים נשפכו אליו — אבל מעט מאוד כספים יצאו ממנו חזרה כמסים. הדבר הצמיח ידיעות על קשרים בעייתיים עם גורמי פשע מאורגן והלבנת כספים, יצר רושם של קהיליית בכירי דת החסינים מחוקי המדינה, וקופת המדינה הפסידה סכומי עתק".

רגב ציין גם כי "חבל שלקח כל כך הרבה זמן לרשויות החוק להכיר בכך שברכות, מים קדושים או קמעות הם מוצר ככל מוצר ושירות ככל שירות, שקבלת כסף בעבורם, גם אם הדבר נעשה תחת כותרת של 'תרומה', מחייב תשלום מס הכנסה ומע"מ ככל הכנסה אחרת. העובדה שאנשים מציגים עצמם כקדושים ובעלי כוחות מיסטיים אינה מעמידה אותם מעל לחובת תשלום המסים. חשוב מכך, ברגע שיהיה פיקוח של רשות המסים על חצרות המקובלים, הוא ייצור הרתעה שתקשה על מפגש אפשרי של הון, שלטון ופשע מאורגן. לכן חשוב לוודא שהחוזר ייאכף כלפי כל מקובל ובד"ץ, מקושר וחזק ככל שיהיה, ולא ייהפך לאות מתה בספר הנהלים של מס הכנסה".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם