נתניהו יאשר העסקת 20 אלף פועלי בניין סינים; משרד המשפטים: מעמדה של ישראל יידרדר - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו יאשר העסקת 20 אלף פועלי בניין סינים; משרד המשפטים: מעמדה של ישראל יידרדר

בחוות דעת שהגיש היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נכתב כי ההצעה לחדש את הבאת העובדים מסין "מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים - ועלולה לדרדר את ישראל חזרה למעמד של מדינה הסוחרת בבני אדם"

23תגובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יעביר מחר בממשלה הצעת החלטה לאשר העסקת 20 אלף פועלי בניין מסין בעבודות בניין רטובות. על פי ראש הממשלה, מטרת הבאת העובדים החדשים היא האצת הבנייה, כעוד גורם להורדת מחירי הדיור. הקצאת העובדים הסינים החדשים שיגיעו לארץ בעקבות החלטה זו, תיעשה כך שלכל הפחות מחצית מהם יועסקו בפרויקטים של מחיר למשתכן.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אישר את הצעת ההחלטה לחדש את יבוא העובדים הסינים לענף הבניין - שלא במסגרת הסכם הדדי (הסכם בילטראלי) עם ממשלת סין. עם זאת, האישור ניתן תוך הסתייגוית קשה של משרד המשפטים, שפירט מדוע מדובר בהצעה לא טובה, ומדוע עדיף להימנע ממנה.

עבודה זרים סינים הלנת שכר
תומר אפלבאום

וינשטיין מציין פעם אחר פעם בחוות הדעת המשפטית כי ההצעה "מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים", וכי "יהיה קושי בהגנה על עמדת המדינה" בפני בג"ץ. חמור מכך, במשרד המשפטים גם מזהירים שההצעה עלולה לדרדר את ישראל חזרה למעמד של מדינה הסוחרת בבני אדם. "מבחינת מעמדה הבינלאומי של ישראל, כמדינה הנלחמת בסחר בבני אדם ומדורגת במקום גבוה בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בעניין מאז 2012, הבאת עובדים זרים לישראל שלא במסגרת הסכמים בילטראליים, כפי שנעשה בשנים האחרונות, עלולה להיתפש כנסיגה מהמאמצים להיאבק בסחר בבני אדם".

עוד מזהירים במשרד המשפטים כי ההחלטה מהווה "סטייה מהותית ממדיניותה ארוכת השנים של הממשלה", וכי קיים חשש "ששינוי זה בעמדת הממשלה ישפיע לרעה גם על ההסכמים הבילטראליים שנכרתו וגם על הנכונות לכרות עם ישראל הסכמים בילטראליים נוספים - מה שעלול להביא לחזרה של שנים אחורה בכל הנוגע להתמודדות של ישראל בתופעת דמי התיווך הלא־חוקיים והשלכותיה".

וינשטיין מזכיר את ההיסטוריה הבעייתית של יבוא עובדים זרים לישראל, בעיקר סינים, שנאלצו לשלם דמי תיווך גבוהים ולא־חוקיים לחברות פרטיות - זרות וישראליות - כדי להבטיח קבלת אשרת עבודה בישראל. "במשך שנים רבות, עובדים זרים שהגיעו לישראל לעבוד בענפי הבנייה, החקלאות והסיעוד נדרשו לשלם דמי תיווך גבוהים ללשכות פרטיות זרות, שמצאו את דרכם לרוב גם ללשכות פרטיות ישראליות. ככל שמדובר בעובדי בניין סינים, דווח על דמי תיווך שהגיעו ל–30 אלף דולר לאשרת עבודה. תופעת דמי התיווך גרמה לניצול חמור של העובד... ואף מחזקת את הסכנות לסחר בבני אדם בישראל".

וינשטיין מציין את העתירה לבג"ץ, שהוגשה נגד המדינה בעניין זה, ואת ההתעקשות של בג"ץ שלא למחוק את העתירה - למרות השנים הרבות שחלפו, וחרף העובדה שמאז 2011 חדלה ישראל לייבא עובדים זרים באמצעות חברות תיווך פרטיות, בגלל החשיבות הרבה שמייחס בג"ץ לכך. "אין חולק כי הנושא שהעלו העתירות חשוב", כתבו השופטים בהחלטתם האחרונה מלפני שנה. "לטעמנו, יש מקום להותרת העתירות תלויות ועומדות, תוך הבעת עמדה מצדנו כי הנושא ראוי להסדרה ולסיום, וכי ראוי להחיש את הקצב". לדברי וינשטיין, יהיה קושי לנמק בפני בג"ץ מדוע המדינה משנה לפתע את דעתה, ומבטלת את מדיניותה מ–2011, שלפיה יבוא עובדים זרים ייעשה רק בהסכמים בילטראליים.

היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין בכנס הרצליה
תומר אפלבאום

וינשטיין מוסיף כי הצעה חלופית שהעלה משרד האוצר - הבאת עובדים זרים לענף הבנייה באמצעות חברות קבלניות זרות - נראית עדיפה. לדבריו, שיטה זו מבטלת את החשש מתשלום עמלות תיווך לא־חוקיות, וראוי היה "להשלים את הבדיקה ולבחון אם תתאפשר הבאת עובדים במתכונת זו".

חרף ההסתייגויות מאישור ההצעה בלי הסכם עם סין, ואף שמשרד המשפטים סבור שהיה עדיף לבחון לעומק חלופה, וינשטיין מאשר את ההצעה. האישור ניתן לאחר שהצעה המועלית לאישור דומה למתכונת שעליה הסכימה המדינה במו"מ, שלא צלח, עם ממשלת סין על הסכם בילטראלי - בצד הסיני יטפלו חברות סיניות ממשלתיות (יגבו מהעובד 6,000 דולר), ובצד הישראלי תטפל רשות ההגירה.

אף שפרטי ההצעה דומים לטיוטת ההסכם הבילטראלי, משרד המשפטים מדגיש שאין מדובר בהסכם חתום. "אחת המטרות המרכזיות של הסכמים בילטראליים היא מניעת מעורבותם של גופים פרטיים בגיוס עובדים זרים והעברת אחריות הפיקוח לידי מדינות, באופן שיש בו להבטיח את יישומם בשל מעורבות מדינת המוצא באכיפת ההסכם. ההסדר המוצע מעלה חשש שהיעדר מחויבות מדיניתית יגדיל את הסיכון להפרת ההסכם ולגביית דמי תיווך לא־חוקיים".

במלים פשוטות, משרד המשפטים מזהיר כי הסיכוי שייגבו מהעובדים הסינים עמלות לא־חוקיות, משום שממשלת סין אינה מחויבת למנוע זאת, הוא גבוה. יש לציין כי ב–2011 עמדת משרד החוץ היתה שאין לנסות להגיע להסדר בילטראלי עם סין, משום שהנוהג הפסול של גביית עמלות לא־חוקיות מושרש במדיניות הממשלה הסינית.

"נוכח האמור", מסכם וינשטיין, "אני סבור שאין מניעה משפטית לקדם את הצעת ההחלטה, במיוחד נוכח אימוצם של ההסדרים הנכללים בטיוטת ההסכם הבילטראלי, ובראשם היעדר מעורבות של חברות תיווך ישראליות. ראוי לציין גם את היעדר מעורבותן של חברות תיווך סיניות פרטיות. עם זאת, הצעת ההחלטה מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם