תוכנית דרמטית באוצר: עשרות מיליארדי שקלים של הביטוח הלאומי ייבלעו בתוך תקציב המדינה - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנית דרמטית באוצר: עשרות מיליארדי שקלים של הביטוח הלאומי ייבלעו בתוך תקציב המדינה

ההצעה, שתוגש לשר הבא, נועדה לשקף את הגירעון הגדל של הביטוח הלאומי, ולחסוך במערכי גבייה ■ הנהלת המוסד תתנגד בשל חשש לפגיעה בעצמאותו ובמעמד הביטוחי שלו

65תגובות

משרד האוצר בוחן שינוי דרמטי במעמדו של הביטוח הלאומי - והכנסת חלק גדול מפעילויות הביטוח הלאומי לתוך תקציב המדינה. המטרה של המהלך: לשקף את ההוצאות הגדולות על הקצבאות, לעומת המצב הקיים כיום, שבו כ-40% מהקצבאות ממומנות על ידי תקציב המדינה.

הצעה ברוח זו נמצאת בשלבי בחינה, ואמורה להיות מוגשת להכרעתו של שר האוצר הנכנס. ההצעה צפויה לעורר התנגדות עזה של הביטוח לאומי, שיראה בכך פגיעה אפשרית בעצמאותו. לעומת זאת, בבנק ישראל נוטים לתמוך במהלך, בטענה שכבר כיום הביטוח הלאומי אינו עצמאי, מכיוון שיותר משליש מהמקורות שלו מגיעים מתקציב המדינה, ובכל מקרה המדינה משנה את הזכויות המובטחות על ידי הביטוח הלאומי בתדירות גבוהה - ולכן יש להפוך את הביטוח הלאומי לעצמאי באופן מוחלט או להכניס אותו לתקציב המדינה.

הביטוח הלאומי צפוי לשלם ב-2015 קצבאות בסכום של כ-74 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, 11 מיליארד שקל הן קצבאות המשולמות בידי הביטוח הלאומי אבל נעשות באופן מלא על חשבון תקציב המדינה (הביטוח הלאומי הוא רק גוף תפעולי). בנוסף יש קצבאות שתקציב המדינה משתתף בהן בסכום של כ-18 מיליארד שקל. ההבחנה בין קצבאות המשולמות בידי הביטוח הלאומי באופן מלא או באופן חלקי או משולמות בידי תקציב המדינה אינה ברורה. מדובר בהחלטות היסטוריות שרירותיות.

מעבר לחלקו של תקציב המדינה בקצבאות - יתרת מקורות הביטוח הלאומי הן הכנסותיו מדמי הביטוח הלאומי (כ-41 מיליארד שקל ב-2015), הנגבים מהציבור, וכן הכנסות מימון מקרן העודפים של הביטוח הלאומי. מדובר בקרן עודפים של כ-180 מיליארד שקל, ששייכת למבוטחי הביטוח הלאומי (הציבור), המופקדת גם היא באוצר.

משה כחלון ויהושע מור יוסף
מוטי מילרוד

מתמודדים עם הגירעון השוטף

עד כה, הפעילות העצומה של הביטוח הלאומי נעשית באופן עצמאי לכאורה, מחוץ לתקציב. כמו רשות מקרקעי ישראל, הביטוח הלאומי מוכר כמפעל עסקי - בהיותו גוף שיש לו הוצאות והכנסות עצמאיות. חוק הביטוח הלאומי קובע את היקף ההכנסות של הביטוח הלאומי, וכן את ההתחייבויות שלו - הזכויות של הציבור בנוגע לקצבאות. לכאורה, לפיכך, הביטוח הלאומי הוא גוף עסקי עצמאי, רק שבפועל זה אינו המצב לאשורו.

החלק של ההוצאה של הביטוח שלאומי שממומן מתקציב המדינה נרשם בספר התקציב, בעוד שיתרת ה-60% אינה נרשמת. אין לכך הסבר חשבונאי או כלכלי. מדובר במוסכמה היסטורית לגבי קצבאות שבהן נושא הביטוח הלאומי בעצמו לעומת קצבאות שבהן משתתף האוצר.

בנוסף, התקציב נושא בגירעון השוטף של הביטוח הלאומי. מאז 2011 הביטוח הלאומי נמצא בגירעון שוטף (תשלומי הקצבאות עולים על ההכנסות מדמי ביטוח), והגירעון הזה נכלל בגירעון התקציבי. הביטוח הלאומי לא צפוי להיכנס לגירעון ממשי עד ל-2042, בשל קרן העודפים המממנת בינתיים את הגירעון השוטף. והביטוח הלאומי אינו באמת עצמאי מאחר שהוא אינו מאוזן - וצפוי להכנס לגירעון אקטוארי בעוד כ-30 שנה.

מאז 2011 מנסה המדינה להתמודד עם הגירעון השוטף, והגירעון האקטוארי העתידי של הביטוח הלאומי. לשם כך הוקמה ועדה להבטחת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי, שהציעה לערוך שינוי בקרן העודפים של הביטוח הלאומי (להחזיר אותה בהדרגה ממשרד האוצר לידי הביטוח הלאומי), וכן לחייב את הכנסת והממשלה בקבלת החלטות מאוזנות בנוגע אליו - כל החלטה על הגדלת קצבה צריכה היתה להיות מאוזנת על ידי החלטה מקבילה של קיצוץ קצבה אחרת או הגדלת דמי הביטוח הלאומי.

הוועדה, שפירסמה דו"ח עב כרס, היתה בהשתתפות משרד האוצר - אבל בהמשך שינה האוצר את טעמו, והחליט שלא לאמץ את מסקנותיה. בין השאר נטען באוצר כי הדרישה שכל החלטה של הכנסת והממשלה תהיה מאוזנת אקטוארית, עם התחשבנות לעשרות שנים קדימה, אינה מעשית.

הגידול בקצבאות

לבטל את העצמאות בתהליך הדרגתי

במקום זאת שוקלים באוצר כעת לנסות ולבטל את העצמאות לכאורה של הביטוח הלאומי, באמצעות הכנסת תקציב הביטוח הלאומי אל תוך תקציב המדינה. מדובר בתהליך הדרגתי, כך שנתח ההשתתפות של תקציב המדינה בתקציב הביטוח הלאומי יגדל בהדרגה מ-40% כיום ל-100% בעתיד - תוך שתקרת ההוצאה תגדל במקביל.

המטרה של האוצר במהלך היא להגדיל את השקיפות של תקציב הביטוח הלאומי, ובעיקר לשקף לציבור ולמקבלי ההחלטות את המשמעות הכבדה של הגירעון הגדל והולך בתקציב הביטוח הלאומי. התקווה באוצר כי הכנסת הביטוח הלאומי אל תוך מסגרת התקציב, ואל מגבלת ההוצאה השנתית, תעזור למקבלי ההחלטות לשקול נכון יותר את ההחלטות שלהם לגבי קצבאות הביטוח הלאומי - אם נכון להגדיל קצבה מסוימת, ואם מוצדק להגדיל את הקצבה הזאת כשהדבר ייעשה במחיר של קיצוץ נדרש בסעיפי תקציב אחרים.

חשוב להדגיש כי המהלך לא נועד להביא לפגיעה בקצבאות הביטוח הלאומי. כמו כן, לא יחול כל שינוי במעמדן, הנקבע בחוק. כך, הכנסת הביטוח הלאומי לתוך מסגרת התקציב לא תמנע מנכים לקבל הכרה בנכותם, ממש כשם שתקציב מס בריאות לא מונע מקופות חולים להכיר בחולה סרטן, תקציב משרד החינוך לא מונע קבלה של יותר ילדים לכיתה א', או עלייה בריבית לא תביא את המדינה להתנער למחויבותה כלפי מחזיקי האג"ח. אין גם כיום מגבלה תקציבית על הביטוח הלאומי, ולא אמורה להיווצר מגבלה כזאת גם לאחר שהביטוח הלאומי יוכנס אל תוך תקרת התקציב - תקציב המדינה מנוהל תוך שהוא לוקח בחשבון את ההשפעות של שינויים דמוגרפיים על סעיפים בו.

עם זאת, ההכנסה לתוך התקציב אמורה לעורר את מקבלי ההחלטות לגבי הסיכון הדמוגרפי הגדול הגלום בתקציב הביטוח הלאומי - עיקר הסיכון נובע מקצבאות הזקנה והסיעוד. לכן מהלך כזה עשוי לעורר את מקבלי ההחלטות לקבל את החלטה מתבקשת על העלאת גיל הפרישה (בביטוח הלאומי מעריכים שדי בעדכון גיל הפרישה כדי לפתור את מרבית בעית הגירעון האקטוארי העתידי), ואולי גם לגבי ביטוח סיעודי ממלכתי.

תשלומי הביטוח הלאומי

באוצר דוחים גם את הטענה כי המהלך יפגע בעצמאות הביטוח הלאומי ובביטחון הקצבאות. על אף שקצבאות הביטוח הלאומי מובטחות בחוק גם כיום, בפועל מדובר בהבטחה לא איתנה - הקצבאות משתנות כל העת, ובמיוחד בולטים הקיצוצים והתוספות הגדולים בקצבאות הילדים. כבר כיום, המחוקק הוא שקובע את הזכויות של הציבור בביטוח הלאומי, והוא משנה את הזכויות האלה באופן תדיר, כך שהטענה על עצמאות של המוסד ועל הגנה על זכויות הציבור לא בטוח שיש לה על מה להתלות.

מהסיבה הזאת, בנק ישראל נוטה לתמוך בהצעת האוצר - בין השאר כי הדבר יחסוך גם את כפל מערכי הגבייה של דמי הביטוח הלאומי ומס הכנסה. בבנק ישראל סבורים כי כל זמן שהביטוח הלאומי אינו עצמאי באמת - מממן בעצמו את כל הקצבאות שלו, ונהנה מאיזון אקטוארי - הרי שהביטוח הלאומי נסמך בכל מקרה על שולחן התקציב, ואין זה משנה אם הוא רשום חלקית או באופן מלא בתוך תקרת התקציב. בבנק המרכזי מדגישים כי עצמאות הביטוח הלאומי תלויה בדבר עיקרי אחד: האיזון האקטוארי של המוסד, בין השאר באמצעות האפשרות להעלאת גיל הפרישה. כל זמן שזה אינו קורה, הרי שהביטוח הלאומי אינו יכול להחשב עצמאי.

בעולם מקובלים מודלים מגוונים של ביטוח לאומי, כולל ביטוח לאומי המתנהל כמוסד עצמאי לחלוטין בהכנסותיו והוצאותיו, וכן ביטוח לאומי שהוא חלק בלתי נפרד מתקציב המדינה (זהו המודל המקובל באוסטרליה וניו זילנד). קיימים גם מודלים מעורבים, כמו המודל הישראלי כיום.

ההצעה צפויה לעורר התנגדות עזה של הביטוח הלאומי, בטענה להרס של עצמאותו היחסית של המוסד. למרות כל ההסתייגויות, הביטוח הלאומי פועל כיום מכוח חוק נפרד, עם הנהלה נפרדת והתנהלות המנותקת משיקולי התקציב ומשרד האוצר. בביטוח הלאומי טוענים כי הכנסת הביטוח אל תוך התקציב תשנה מהותית את מעמדו מזה של ביטוח לזה של מס לכל דבר.

לדברי הנהלת המוסד, הביטוח הלאומי נהנה מעודפים גדולים כיום, בזכות קרן העודפים שצבר, ואינו צפוי להיקלע לבעיה משמעותית אלא בעוד עשרות שנים. בביטוח הלאומי סבורים כי ניתן לפתור את בעית הגירעון העתידי באמצעים פשוטים, יחסית, במיוחד העלאת גיל הפרישה. בכוונתם להגיש הצעה ברוח זו בקרוב, תוך שמירה על המעמד של הביטוח הלאומי כמוסד ביטוחי, שיש כדאיות כלכלית להתבטח דרכו למרבית האוכלוסייה.

בביטוח הלאומי דוחים את הטענה כי המוסד אינו עצמאי מאחר שהוא ממומן ב-40% בידי התקציב - ומבהירים כי התמיכה של התקציב היא חלק מהמדיניות של מדינת רווחה, שבה המדינה משלימה את פרמיית הביטוח של מי שאינם מסוגלים לשלם את הפרמיה.

המוסד לביטוח לאומי
דודו בכר

בנוסף, הביטוח הלאומי צפוי להזהיר מפגיעה אנושה באמון הציבור במוסד. כבר כיום הוא סובל מחוסר אמון, על אף שמדובר במוסד המנוהל באופן עצמאי, ושאין לו מגבלת תקציב. החשש הוא כי בליעת המוסד בתוך התקציב רק תחריף את חוסר האמון הציבורי, כאשר הציבור יהיה משוכנע כי משרד האוצר יעשה שימוש בתקרת מגבלת ההוצאה כדי לקצץ בקצבאות הביטוח הלאומי - או אפילו כדי להתחמק מתשלום קצבאות גם למי שהדבר מגיע להם בחוק.

הטענות של הביטוח הלאומי חושפות את הבעיה העיקרית בהצעת האוצר: לכאורה מדובר בהצעה טכנית בלבד, משום שגם כיום הביטוח הלאומי נסמך על התקציב וגם כיום זכויות הקצבאות מובטחות בחוק - אבל החוק משתנה כל הזמן. עם זאת, ההצעה אינה טכנית משום שהיא נמצאת בתוך התחום של כלכלה פוליטית — הרישום השונה של תקציב הביטוח הלאומי צפוי להשפיע על התפישה של הציבור את הביטוח הלאומי, וצפוי להשפיע גם על התפישה של מקבלי ההחלטות את תקציב הביטוח הלאומי וההגנה במידת האפשר על יציבות הקצבאות.

מהסיבות האלה, לא ברור מה תהיה המלצת הצוות המקצועי במשרד האוצר לשר החדש. ייתכן כי בשלב ראשון יעדיף הצוות המקצועי לבצע מהלכים מינוריים בלבד - משמע הגדלת נתח הקצבאות שהתקציב נושא על עצמו, אבל בסכומים לא גדולים. אחת הקצבאות שגם הביטוח הלאומי מבקש שהאוצר יקח ממנו, ולכן סביר להתחיל את התהליך עמה, הוא תשלום דמי לידה ליולדות בסכום של כ

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם