תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי מקבל בחצי חינם נדל"ן מהמדינה ואיך הוא עושה זאת?

150 מבנים השייכים למדינה מצויים בשימוש של גופים חיצוניים ואנשים פרטיים ■ חלקם משלמים דמי שכירות זניחים - או אינם משלמים כלל ■ הנכסים מניבים למדינה 21 מיליון שקל בשנה ■ מינהל הדיור הממשלתי פתח בהליך לאיתור המבנים ולהסדרת השימוש בהם

9תגובות

לראשונה נחשפת רשימת המבנים השייכים למדינה - אבל משרתים גם גופים אחרים, שמשלמים מעט עבור השימוש בנכסים, ולעתים אף מקבלים את הנכס בחינם. בין הגופים שאינם משלמים כלל שכר דירה או משלמים סכום מגוחך - בנק, חברה המחזיקה קניון, מכללה טכנולוגית, עמותות ללא אישור ניהול תקין ואנשים פרטיים. TheMarker פנה כבר לפני חודשים ארוכים למינהל הדיור הממשלתי באגף החשבת הכללית במשרד האוצר בבקשה לקבל את רשימת המבנים של המדינה שנמסרו לגורמים חיצוניים, אך רק כעת הרשימה נמסרה.

מבנים השייכים למדינה ושנבנו בכספיה אמורים לשרת אותה לצורכי הכלל. הם אינם מחולקים בקלות לגורמים חיצוניים, ובצדק. אלא שהרשימה שהתקבלה חושפת לא מעט גופים שנהנים מישיבה בתוך נכסי מדינה, לעתים ללא תמורה, ולעתים עבור תמורה שאינה עולה בקנה אחד עם מחירי השוק.

מדובר בעמותות, עיריות וגופים מסחריים לחלוטין כמו בנק יהב או החברה שבבעלותה קניון דיזיין סנטר בבני ברק. ההסבר פשוט: עשרות שנים נוהלו נכסים השייכים למדינה על ידי משרדי הממשלה, ולא על ידי גוף מרכזי כמו מינהל הדיור הממשלתי, שנמצא בפיקוח החשבת הכללית באוצר, ושאחראי על כל נכסי המקרקעין של המדינה. כך קרה שהמשרדים השונים נתנו אישורי שימוש במבנים על דעת עצמם, וללא דיווח לגוף המרכזי. המבנים ניתנו לשימוש, הדורות במשרדים התחלפו, והנושא נשכח מלב. חלק מהדיירים אף הפכו למוגנים עם הזמן.

עפולה תחנת רכבת העמק
אסף צ.

60 שנה ללא שכר דירה

בשנים האחרונות עסוקים במינהל באיתור אינטנסיבי של אותם מבנים, וכן בהסדרת השימוש בהם. בחלקם עדיין משתמשים ללא תמורה, ואילו באחרים משלמים שכר דירה כלשהו. חלקם אף בתהליכי פינוי משפטיים. 150 חוזי השכירות השונים (אף שלא ברור אם מדובר בכלל המבנים שניתנו בפועל לשימוש) מכניסים למדינה 21 מיליון שקל בשנה. ב–16 מתוכם נעשה שימוש ללא תמורה, או לא במחירי השוק. שישה מהמבנים עומדים ריקים מעל לחצי שנה. הניסיון להסדיר את החזרת הנכס לידי המדינה, או לפחות לגבות עבור השימוש בו תשלום הוגן, אינו פשוט. לא מעט מהגופים אינם מוכנים לוותר על ההטבה שקיבלו במשך כל כך הרבה שנים - והמדינה מנהלת לא מעט מאבקים משפטיים ארוכים.

בדיקת רשימת הנכסים מעלה כמה שמות מעניינים. למשל, בעוד שישראל זרועה מכללות ומוסדות אקדמיים, שמשלמים מיליוני שקלים בשנה עבור בניית או שכירת מבנים, הרי שדווקא המכללה הטכנולוגית בבאר שבע, ברחוב בזל 71, לא משלמת דבר. מדובר בנכס ענקי, המשתרע על קרוב ל–16 אלף מ"ר שהמכללה, המלמדת 2,000 סטודנטים בשנה בסך הכל, אינה משלמת עליו דמי שכירות כבר קרוב ל–60 שנה. על פי המינהל, המקום נמצא בתהליך להסדרת השימוש בנכס בחוזה טרם נקיטת הליכים משפטיים.

דב תמיר, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע, טען כי המקום הוקם ב–1954 על ידי גולדה מאיר, שרת העבודה, כמרכז ראשון להכשרה מקצועית בישראל. "כיום אנחנו עמותה רשומה", הוא אמר, "ומעולם לא שילמנו שכר דירה כיוון שיש בידינו מסמכים שמוכיחים כבר מ–1977, ושנחתמו בין מנהל מקרקעי ישראל למשרד העבודה, כי כל זמן שפועלת במקום מכללה טכנולוגית לא נשלם שכר דירה. למיטב ידיעתי, קיים הסדר בין האוצר ומשרד הכלכלה התומך בנו. לא ידוע לי על כל הליך משפטי. חשוב להדגיש שאנחנו מקבלים מהמדינה 7,000 שקל לסטודנט, לעומת מקומות אחרים שמקבלים 30–40 אלף שקל. אם גם ייקחו מאתנו שכר דירה, לא נוכל להתקיים".

בית שערים
משה גלעד

מחלוקת משפטית עזה מתקיימת היום גם בין משרד האוצר והמשפטים וחברת יצחקי השקעות, בעלת הקניון המוכר כדיזיין סנטר שבבני ברק. בעבר הרחוק קיבלה חברת יצחקי מחסנים בע"מ אישור מטעם רכבת ישראל לבנות מחסנים עבורה בשטח שהוקצה לה. כיום, טוענת המדינה, בידי החברה שטח אחד ברחוב לח"י 28 בן 15 דונם, ועליו מבנה מסחרי בן 3 קומות בשטח כ–25 אלף מ"ר, עליו היא משלמת כ–610 אלף שקל בשנה בלבד; וברחוב לח"י 2, המוכר היטב לכל מי שמקשיב לפרסומות או חובב קניות, נמצא שטח נוסף בן 13 דונם קרקע - ועליו קניון דן דיזיין, המשתרע על שטח בן 28,658 מ"ר בנוי ועוד 8,917 מ"ר חניונים. עבור כל אלה משלמת החברה כ–1.2 מיליון שקל בשנה בסך הכל. שני השטחים כמו גם המבנים נמצאים במרכזו של דיון משפטי קשה, כשאף צד לא מוכן לוותר מה על מה שהוא תופס כשלו.

מחברת יצחקי השקעות בע"מ נמסר: "הטענות שהועלו בפנינו אינן נכונות. אין כל הליך משפטי בין חברת יצחקי מחסנים בע"מ לבין מינהל נכסי הדיור הממשלתי לעניין המגרשים המצויים ברחוב הלח"י 2 ו–28, בני ברק. לגבי המגרשים הנ"ל קיימים הסכמי חכירה עם ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל מזה קרוב ל–30 שנה, המסדירים את השימוש במגרשים (תחילה שימוש כמסוף מכולות ומטענים ולאחר חתימת ההסכמים - הגדרת שימוש מורחבת הכוללת, בין היתר, שימושים מסחריים). תשלומי החברה למינהל נכסי דיור הממשלתי הינם בהתאם להסכמים הנ"ל, ולדרישות התשלום הרבעוניות, אשר מתקבלות ממינהל נכסי הדיור הממשלתי והמלוות 
בשוברי תשלום".

גם אחד מסניפיו של בנק יהב, שהיה בעבר הבנק של עובדי המדינה, וקיבל זאת ללא מכרז, נאבק על מקום טוב במחיר נמוך מאוד. במשך שנים ארוכות ישב סניף שלו במבנה משרד הפנים ברחוב קפלן שבירושלים. הרעיון היה להפוך את הסניף לנגיש עבור העובדים הזקוקים לשירותיו. במשך שנים רבות הבנק גם לא שילם עבור 65 המ"ר בהם ישב כל שכר דירה. בשנים האחרונות החלו לשלם סכום לא ריאלי בן כ–97 אלף שקל בשנה בלבד. לפני כשנה, זכה בנק דיסקונט במכרז החשכ"ל עבור השירותים לעובדי המדינה, ובנק יהב התבקש לעזוב את המקום. על פי מנהל הדיור הציבורי, הצדדים נמצאים בהליכים משפטיים לפינוי הנכס.

מבנק יהב נמסר: "בנק יהב הוא בנק הבית של עובדי המדינה, ומשרת אותם בנאמנות כבר 61 שנה. הבנק שוקד כל העת לשפר את השירות לציבור עובדי המדינה, וכמובן שגם את הפריסה הסניפית שלו למטרה זו. עם זכייתו לפני כחודש במכרז עובדי המדינה, שהוצא על ידי החשב הכללי, הבנק ידון מולו גם באפשרויות נוספות לפתיחת סניפים בריכוזי עובדי מדינה אחרים, לרווחתם של כלל עובדי המדינה".

מי רוצה

העמותות, העיריות והמועצה הדתית

בישראל יש 40 אלף עמותות, מתוכן כ–12 אלף פעילות, אך רק מספר קטן מאוד הן המאושרות שזכו לשבת, ללא תמורה או בתמורה צנועה מאוד, במבנה השייך למדינה.

העמותה למען הזקן בבני ברק היא עמותה שהוקמה על ידי הג'וינט, אך כבר שנים מתופעלת על ידי הרשות המקומית עבור קשישיה. אין ספק שמדובר בשירות חשוב בעיר החרדית, אך איך ייתכן שדווקא העמותה הזו יושבת על נכס בן 275 מטרים ברחוב אחיה השילוני 2, ללא כל תמורה?

על פי הודעת החשכ"ל, העמותה בתהליך הסדרת שימוש במסגרת חוזה - אך בשלב זה, וכמובן שנים רבות קודם - לא שולמה אגורה למדינה. ככל הנראה, מדובר בהקצאה שניתנה בעבר על ידי משרד הרווחה, ונעלמה מן העין. גם הכפר השוודי, בשמו הרשמי אלווין ישראל, ושעוסק בטיפול בבעלי מוגבלויות, יושב על נכס מדינה (שלא ברור מה גודלו) ללא תמורה, ובהרשאת משרד הרווחה. ב–1 בינואר 2014 נחתם חוזה עם המינהל, על פי הודעת החשכ"ל - אך לא ברור מהו אותו הסכם, ומדוע נחתם רק אז.

בית ספר תדמור
עזרא לוי

עמותה אחרת, שנהנית זה שנים רבות מנכס של המדינה, היא עמותת חסד תורנית בשם הוד ישראל. מדובר בעמותה שהוקמה ברחובות כבר ב–1997, ומטרתה בעיקר חלוקת מזון. היא אינה מחלקת שכר, וכל פעילותה מסתכמת בפחות ממיליון שקלים בשנה. דווקא העמותה הזו, הקטנה והבלתי מוכרת, יושבת על מיבנה ששטחו 300 מטרים ברחוב גולדנברג 2 ברחובות, ומשלמת בעבורו 16,534 שקלים בשנה בלבד. על פי החשכ"ל, "הנכס אותר ונחתם הסכם על מנת להגיע למחיר שוק, ולשמור את זכויות המדינה". 1,500 שקל עבור 300 מטרים אינם מחיר שוק , וכאמור, לא ברור מי נתן לעמותה, ולמה דווקא לה, את הנכס הנחשק הזה.

נכס תמורת סכום סמלי של שקל בשנה

מלר"ז, המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום בישראל, יושבת בדירה בת 49 מטרים בלב תל אביב (רחוב טשרניחובסקי 30), שקיבלה מממשלת ישראל דאז, כבר קרוב לחמישים שנה. מלר"ז מעולם לא שילמה שכר דירה על המקום. מים רבים זרמו מאז בקישון והעמותה החלשה, שיושבת בלב תל אביב, לא קיבלה בשנים האחרונות אישור ניהול תקין מרשם העמותות. בנוסף, התפרסמו כמה תחקירים קשים על אופן ניהולה, ובכל זאת היא יושבת בדירה שעולה מיליונים, וששייכת למדינה. מזה מספר שנים טוען מנהל הדיור הציבורי כי הוא פועל להוצאתה מן הדירה, כולל תהליך משפטי, אך העמותה עדיין שם.

הכפר השוודי
רפי קוץ

האגודה למען החייל מחזיקה גם היא מבנה של המדינה על אף היותה עמותה עצמאית, במרכז עפולה. מדובר במבנה אבן ישן חד־קומתי בשטח 131 מטרים, ועוד גלריה בשטח 32 מטרים, שעבורם היא משלמת 24 אלף שקל בשנה, או 2,000 שקל בחודש. מדובר בעמותה שעבור המנכ"ל שלה, אביגדור קהלני, שילמה עלות שכר בת כחצי מיליון שקלים בשנה. גם המבנה הזה מיועד לפינוי, הפעם לצורך פיתוח האזור לצורכי תיירות.

גם עיריית עפולה מחזיקה מבנה של המדינה בהיקף 306 מטרים - תחנת רכבת גן הבנים. היא משלמת עליו 36 אלף שקל בלבד בשנה, וגם הוא "מיועד לפינוי לצורך פיתוח האזור לצורכי תיירות". מבנה נוסף הוא תחנת רכבת העמק בכפר יהושע. שם, על שטח פתוח של 1,500 מטרים, ועוד כ–350 מטרים בנויים, תמורת שקל בשנה, יושבת המועצה לשימור אתרים. גם נכס זה אמור להתפנות 
לצורכי תיירות.

המועצה הדתית של אבן יהודה יושבת שנים רבות בנכס השייך למדינה, ומשלמת עליו שכירות צנועה בת 49 אלף שקל בשנה, עבור מיבנה בן 156 מטרים. אבן יהודה היא ישוב יוקרתי, ורבים היו שמחים לקבל את המבנה תמורת סכום זה. "עם איתור הנכס החלה התנהלות מול המועצה הדתית", אמר לנו המינהל, "וכיום מתנהל 
הליך משפטי".

מי בעל הקיוסק 
מכפר סבא?

אם עד כאן היו אלה בעיקר מוסדות וחברות שנהנים ממבני מדינה, הרי ששני שמות תמוהים במיוחד עולים מתוך הרשימה. הראשון הוא בעל הקיוסק מרדכי זרד מכפר סבא, שעל פי המינהל הקים קיוסק בגודל 61 מטרים במבנה השייך למדינה. בעבר, הוא ככל הנראה קיבל את הקיוסק באישור, אך מעולם לא שילם שכר דירה.

אביגיל ויסוצקי מחיפה היא בעלת סככה בת 27 מטרים, שבה הוקמה סדנה ליצור לוחיות רישוי באישור משרד התחבורה. הסדנה, בת 27 המטרים, נותרה ברשות הבעלים, שלא משלמת עבורה דבר. שני המבנים הללו בתהליכי פינוי ארוכים.

מול המבנים המאוכלסים עומדים למעלה מחצי שנה ללא דיירים גם שישה נכסים גדולים השייכים למדינה. זאת, בדרך כלל בשל בעיות משפטיות שונות או קושי במכירת הנכס. כך למשל, עומד ברחוב סלסלה 15 ביפו מאז 2007 מבנה ריק בן 200 מטרים. "פורסמו 2 מכרזים למכירת הנכס. לאור תביעות משפטיות בגינו, לא ניתן להמשיך את הליכי המכר עד לקבלת הכרעה משפטית בנושא", 
כתבו במינהל.

בחיפה, ברחוב חורי 20, עומד ריק מבנה בן 2,400 מטר מאז בספטמבר 2013. "פורסמו 2 מכרזים פומביים שלא הניבו תוצאות, כיום נמצא בהליך מכר", אמר מנהל הדיור.

בטבריה, רחוב השלום 763 , עומד ריק מבנה בן 96 מטרים מאז יוני 2011. הסטטוס שלו הוא: "הנכס נמצא בהליך מכר, פורסם מכרז פומבי למכירת הנכס". נכס נוסף נמצא ביבנה, ועוד שניים במתחם התחנה המרכזית בירושלים.

ממינהל הדיור הממשלתי נמסר: "מינהל הדיור הממשלתי באגף החשב הכללי שבמשרד האוצר פועל להסדרת השימוש בנדל"ן שבבעלות המדינה. עד לפני כ–15 שנה נוהלו נכסי המדינה על ידי משרדי הממשלה השונים. כדי לנהל את נכסי המדינה באופן מיטבי, תוך אבטחה ושמירת זכויות המדינה בנכסיה, ננקטו פעולות רבות שמנעו נזק כלכלי רב, וסייעו בהעלאת ההכנסות מהשכרה ומימוש נכסים. הדיור הממשלתי ממשיך לפעול להסדרת הסוגיה ולהבטחת זכויות 
המדינה בנכסיה".

דיזיין סנטר
ניר קידר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם