רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עולים לברלין? שיעור ההגירה מישראל ב–2012 - הנמוך מאז קום המדינה

ההגירה מישראל נמצאת כיום ברמה נמוכה במיוחד, אך פרופיל המהגרים - צעירים, אקדמאים ובעלי כישורים גבוהים - מגלם פגיעה גדולה יותר ממספרם בפועל ■ 
פרופ' דלה־פרגולה, מומחה לדמוגרפיה והגירה: "התופעה קיימת, אבל יש פער גדול בין הביטוי שלה בשיח הציבורי למציאות"

144תגובות

הישראלים לא ממהרים לברלין. על אף הדאגה מגל הגירה חדש לנוכח מחאת "עולים לברלין", נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מצביעים על כך שתופעת ההגירה מישראל הצטמצמה בשנים האחרונות באופן דרמטי - ורמתה ב–2012 היתה מהנמוכות מאז קום המדינה.

בלמ"ס ציינו כי ממדי ההגירה מישראל דומים לרמה הנמוכה שנרשמה בתחילת שנות ה–70, לפני מלחמת יום הכיפורים. שיעור ההגירה מישראל הוא גם נמוך במיוחד בהשוואה למדינות OECD. לפי נתוני הבנק העולמי, מרבית המהגרים הישראלים נמצאים בארה"ב ובקנדה. גרמניה היא יעד פופולרי לישראלים, אבל מספר הישראלים בה נמוך משמעותית ממספרם בצפון אמריקה.

לפי נתונים שפירסמה הלמ"ס באחרונה, ב–2012 - שנה לאחר פרוץ המחאה החברתית - מספר המהגרים השנתי מישראל (אנשים שיצאו מהמדינה ושהו בחו"ל יותר משנה) ירד לכ–15.9 אלף תושבים. לפי נתוני ביקורת הגבולות מאפריל 2014, כרבע ממי שהיגרו ב–2012 חזרו או שדיווחו לרשויות על תאריך חזרה. פרט לכך, מהגרים רבים אינם ילידי ישראל, וחלקם הגדול הם אנשים שעלו לישראל ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנות ה–90. רק כ–5,700 ממי שהיגרו לחו"ל ב–2012 הם יהודים שנולדו בישראל.

על אף המגמה החד־משמעית של צמצום ניכר בממדי ההגירה מישראל, יש לציין כי אופן הבדיקה של הלמ"ס את שיעורי ההגירה עלול להטות את הנתונים. הלמ"ס מתייחסים לישראלים ששהו בחו"ל יותר משנה, מתוך הנחה שזהו משך הזמן שמצביע על הגירה למדינה אחרת. כך, נתוני הלמ"ס לא יכללו בסטטיסטיקות ההגירה ישראלים שמתגוררים בחו"ל אך מבקרים בישראל במהלך השנה. פרופ' סרג'ו דלה־פרגולה, מומחה לדמוגרפיה והגירה מהמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, אומר כי כיום קיימות צורות מורכבות יותר של הגירה, המתאפיינות במעבר רב יותר בין מדינת המקור ליעד ההגירה.

מנגד, בנתונים נכללים גם ישראלים שיצאו לחו"ל לתקופה מוגדרת מראש למטרות עבודה (רילוקיישן) או לימודים ולא להגירה. בנוסף, לפי ההגדרות האנשים הללו צריכים לשהות בישראל לפחות 90 יום לפני המעבר לחו"ל, כך שהנתונים לא יכללו תיירים. הלמ"ס מגדירה ישראלי ששב לחיות בישראל רק ככזה ששהה בחו"ל יותר משנה וחזר וגר כאן יותר מ–90 יום.

אמנם לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני ההגירה הכלליים בישראל במגמת ירידה, אך פרופיל המהגרים הוא משמעותי, ומהווה נזק גדול יותר ממספרם בפועל. לפי הערכות, מרבית המהגרים מישראל הם צעירים אקדמאים בעלי כישורים גבוהים, שמאפשרים להם להתפרנס בחו"ל. אף שבמדינות רבות, גם באירופה, קיימת "בריחת מוחות" מסוג זה, ההשלכות בישראל עלולות להיות הרות גורל, בשל גודלו של המשק הישראלי והסתמכותו על כוח אדם משכיל ומקצועי.

"הקרב על המילקי 
לא מגובה בעובדות"

כמה ישראלים היגרו בשנים האחרונות לברלין? לדברי דלה־פרגולה, "אומרים שיש עשרות אלפי ישראלים בברלין, אז בדקתי בלשכה לסטטיסטיקה שם, וראיתי שנכון לסוף 2012, חיו בברלין 3,065 אזרחים ישראלים. זה נתון נמוך לעומת עשרות אלפי הישראלים שמספרים לנו שמסתובבים בברלין ואוכלים מילקי".

לדבריו, "התופעה קיימת, אבל יש פער גדול בין הביטוי שלה בשיח הציבורי למציאות. יש ירידה מדהימה בשיעור ההגירה מישראל. מאז שנות ה–70 לא היה שיעור כל כך נמוך של הגירה. ה'קרב על המילקי' מצביע על מצב רוח, אבל לא ממש מגובה בעובדות, אף שעדיין צריך להמתין ולראות את הנתונים הנכונים ל–2014".

דלה־פרגולה קובע כי על סמך הנתונים הקיימים, אם המגמה לא תשתנה באופן ניכר, "אנחנו מתקרבים לשפל היסטורי מבחינת רמת ההגירה. כיום שיעור ההגירה מישראל נמוך יותר מאשר שיעור ההגירה משווייץ". לדבריו, ההגירה מישראל אמנם אינה הנמוכה ביותר במדינות OECD, אבל היא נמוכה גם בהשוואה לממוצע במדינות הארגון.

לדברי דלה־פרגולה, 
"ב–2013, מאזן ההגירה (הישראלים שיצאו לשהות ארוכה בחו"ל בניכוי אלה שחזרו משהות ארוכה בחו"ל) הצביע על כך ש–2,200 ישראלים עזבו את המדינה. ב–2012 דובר על 2,400 מהגרים מישראל. בין 1986 ל–2008 דובר על מאזן של כ–10,000 מהגרים בשנה, ובין 1983–1995 מאזן ההגירה היה כ–15 אלף מהגרים בשנה.

"בתקופה הזאת, אוכלוסיית ישראל הכפילה את עצמה מכ–4 מיליון ליותר מ–8 מיליון תושבים. הצמצום ביחס בין המהגרים לגדול האוכלוסייה הוא מדהים. נתונים דומים היו בישראל בשנות ה–60 וה–50, אבל אז אוכלוסיית ישראל היתה הרבה יותר קטנה ושיעור ההגירה ביחס לאוכלוסייה היה גבוה יותר 
מאשר כיום".

"השפעת המצב הביטחוני נמוכה"

דלה־פרגולה מציין שלצד נתוני ההגירה הנמוכים, "מספר העולים לישראל מאירופה המערבית נמצא בשיא מבחינה היסטורית". לדבריו, ב–1968 נקבע שיא של 5,800 עולים בשנה מצרפת, והוא מניח שעד סוף 2014 השיא הזה יישבר.

בלמ"ס אומרים כי "סביר להניח שהירידה הנוכחית במאזן ההגירה מהווה, בין השאר, תגובה להאטה הכלכלית שמאפיינת מדינות שונות שבעבר היו מוקדי הגירה מבוקשים".

לדברי דלה־פרגולה, "אין לי ספק שההסבר הדומיננטי לירידה במספר המהגרים מישראל הוא כלכלי. המדדים הכלכליים של ישראל הם המשפיעים העיקריים על הנטייה להגירה ממנה. ככל ששיעור התעסוקה גבוה יותר, כך שיעור ההגירה יותר נמוך".

עוד אומר דלה־פרגולה כי "גם למדד המחירים יכולה להיות השפעה - ככל שהאינפלציה גבוהה יותר, כך תהיה הגירה גבוהה יותר. הנתון הכלכלי הבא בסדר ההשפעה הוא רמת ההכנסה. למרות הגידול בפערי ההכנסה בישראל, בסך הכל רמת ההכנסה עלתה. על כל אלה צריך להוסיף את היקף ההשקעות מחו"ל בכלכלה הישראלית.

"המצב הכלכלי מנבא באופן טוב מאוד את היקף ההגירה מהמדינה. למעשה, מפני שהמצב הכלכלי בישראל השתפר באופן יחסי, אז מספר המהגרים ממנה יורד. בתקופות של משבר כלכלי, אין ספק שמספר המהגרים יעלה. אך הנתונים הידועים לנו מתייחסים ל–2012 ו–2013, ולכן צריך להיזהר".

אמיל סלמן

האם נראה יותר מהגרים מישראל בגלל המצב הביטחוני ומבצע צוק איתן?

"אני נוטה יותר לקבל את ההסבר הכלכלי. יכול להיות שהמצב הביטחוני משפיע, אבל באופן נמוך מאוד".

ומה דעתך על הביקורת שנמתחת על המהגרים, שמוצגים 
כלא ציונים?

"אני מניח שאם אדם מוכן לוותר בגלל יוקר המחיה על זהותו ועל המדינה, אז זה סימן שהקשר שלו לסמלים הלאומיים והתרבותיים ולשפה העברית הוא נמוך יותר לעומת המוטיבציה הכלכלית שלו. ייתכן שבישראל החשיבות של הסמלים והאלמנטים הערכיים חזקה יותר, אבל הייתי מדרג את ההשפעה שלהם כגורם האחרון ובעל משקל שולי כשבוחנים את נתוני ההגירה".

יכול להיות שמספר המהגרים הכללי יורד, אבל שיעור המשכילים בתוך המהגרים גדל?

"אין ספק שלבעלי הכשרה טכנית ומקצועית גבוהה יש שוק גלובלי, ולכן מבחינת איכות המהגרים, בקרב היוצאים מישראל יש שיעור גבוה מאוד 
של אקדמאים.

"יש לתופעה הזאת אפקט מצטבר כבד מאוד. אבל צריך לציין שתופעה דומה מתרחשת גם במדינות מערביות כמו צרפת, איטליה ובלגיה. גם בעלי השכלה שמגיעים למדינות זרות יכולים להיתקל בבעיות אחרות שלא ציפו להן, כי מדינות האיחוד האירופי עדיין סובלות מהמשבר הכלכלי, ויחד עם תופעת האנטישמיות הגוברת נוצר בהם גל חסר תקדים של מהגרים מאירופה לישראל".

רוב המהגרים ב-2012 - ישראלים שנולדו בחו"ל

כ–36% מהמהגרים ב–2012 הם יהודים ילידי ישראל. כ–7,800 איש - המהווים כ–52% מהמהגרים ב–2012 הם ישראלים שנולדו בחו"ל. 5,800 מהם עלו לישראל בשנות ה–90, וחזרו למדינות המקור שלהם או היגרו למדינה אחרת. כ–3,800 מהמהגרים ב–2012 (25%) אינם יהודים.

הגיל החציוני של הישראלים שעזבו לתקופה ממושכת לחו"ל הוא 28.1, וכ–19% מהישראלים ששוהים בחו"ל במשך תקופה ממושכת הם בני יותר מ–45. מבחינה היסטורית, נתון המהגרים הוא נמוך מאוד -  ב–2011 יצאו מישראל לתקופה ממושכת בחו"ל 27.2 אלף תושבים – ירידה של כ–41% במספר המהגרים לעומת עשור קודם לכן.

ב–2011 יצאו מישראל ושהו בחו"ל במשך תקופה ארוכה כ–16.2 אלף ישראלים. זה היה בתקופת השיא של המחאה החברתית, שבה חל גידול שנתי של כ–3.8% במספר המהגרים מישראל. נתוני 2012 מצביעים על ירידה לרמות הגירה דומות לאלה שנרשמו ב–2010, אז עזבו את ישראל כ–15.6 אלף תושבים לשהות ממושכת בחו"ל. ב–2009 היגרו מישראל 15.9 אלף איש, בדומה לנתון ב–2012. מאזן ההגירה בישראל (המהגרים לחו"ל בניכוי החוזרים) הוא בשנים האחרונות 0.9 מהגרים ל–1,000 תושבים, ונחשב לנמוך במיוחד בהשוואה לממוצע מדינות OECD.

ב–2012 חזרו כ–8,000 ישראלים לאחר שהייה ממושכת בחו"ל (לא כולל ישראלים שהגיעו לביקור וחזרו לגור בחו"ל). כלומר, כמחצית ממספר המהגרים ב-2012 שהיגרו בשנים קודמות, שבו לגור בישראל. עם זאת, לפי נתוני הלמ"ס, אף שבשנים האחרונות נרשמת ירידה במספר המהגרים, במקביל מאז 2009 נרשמת ירידה מתונה במספר הישראלים החוזרים - מכ–11 אלף ישראלים שחזרו ב–2009 לכ–8,800 חוזרים ב–2012.

משה גלעד

לאן מהגרים הישראלים

ליאור דטל וישראל פישר

מאז קום המדינה ועד 2013 עברו לחו"ל כ–698 אלף ישראלים, שלא חזרו לאחר שהייה ממושכת. בלשכה מעריכים כי 116–149 אלף מהם מתו בחו"ל, ולכן כיום חיים בחו"ל בין 549 ל–582 אלף ישראלים לשעבר.

גרמניה נמצאת בעדיפות גבוהה יחסית כיעד הגירה לישראלים, אך בפער ניכר לעומת היעדים הפופולריים ביותר - ארה"ב וקנדה. לפי נתוני הבנק העולמי, ב–2010 חיו בארה"ב כ–149 אלף ישראלים, ובקנדה כ–24.8 אלף. בגרמניה היו רשומים באותה שנה כ–14 אלף ישראלים (מהם כ–3,000 בברלין).

מספר הישראלים בגרמניה דומה לזה שבבריטניה, שבה חיו כ–13.5 אלף ישראלים ב–2010. באוסטרליה חיו כ–10.1 אלף ישראלים ובהולנד כ–5,200. כ–2,100 ישראלים חיים בשוודיה, ומספר דומה של ישראלים מתגורר בשווייץ, ספרד ואוסטריה. בצרפת חיים כ–8,700 ישראלים ובספרד כ–3,000. בנוסף, כ–1,800 ישראלים גרו בברזיל, 896 בצ'ילה, כ–400 בקולומביה, 700 באקוודור וכ–1,200 במקסיקו. לפי נתוני הבנק, 18 ישראלים היגרו לאיי קיימן, שנחשבים מקלט מס.

לדברי פרופ' סרג'ו דלה־פרגולה מהאוניברסיטה העברית, "הריכוז של האוכלוסייה הישראלית בגרמניה נמוך מאוד בהשוואה לארה"ב, אבל נכון שמדובר ביעד פופולרי, מסיבות שונות. אם אתה שואל אנשים על השואה אז כן, יש ממד רגשי שיכול להשפיע. אבל באופן פרדוקסלי, האנטישמיות בגרמניה לא מורגשת ביחס למדינות אחרות באירופה כמו הונגריה, בלגיה, צרפת, שוודיה ואיטליה".

בנוסף, לדבריו, "גרמניה היא מדינה חזקה ומפותחת ובעלת הכלכלה הטובה ביותר באירופה, שיעור התעסוקה הגבוה ביותר ותחזית כלכלית יציבה. גרמניה מודאגת מריכוזים אתניים ודואגת לפזר אותם באוכלוסייה, ולכן יש פחות גורמים שעלולים להפריע לחיי היהודים, לעומת למשל קבוצות אתניות חזקות בצרפת".

נתוני הבנק העולמי מבוססים על מאגר נתוני הגירה של אוניברסיטת סאסקס הבריטית, שכוללים מידע ממאגרים שונים, ובהם סקרי אוכלוסין מקומיים, OECD, ארגון העבודה העולמי, האו"ם ועוד.

תומר אפלבאום
הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם