שיפור במערכת החינוך? לא בעשור הקרוב - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיפור במערכת החינוך? לא בעשור הקרוב

דרוש שינוי ברמתן של המכללות להוראה - שמצבן העגום ידוע כבר שנים ארוכות

29תגובות

פרופ' יעקב כץ עוסק כל חייו בהוראת חינוך. עד לפרישתו הוא היה חבר סגל בית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר־אילן, וגם מנהל בית הספר. מאז שפרש הוא משמש ממלא מקום נשיא מכללת בית וגן להוראה. זאת כנראה הסיבה לכך שכץ מתנסח בעדינות מרבית כשהוא מבקש להתריע על הבעיות בניהולן של המכללות להוראה.

"התפישה שהמכללות הן מוסדות אקדמיים אינה במקומה", אומר כץ. "הרבה דברים שנעשים במכללות להוראה אינם עולים בקנה אחד עם סטנדרט אקדמי. סטודנט שלומד הוראה באוניברסיטה, במשך שלוש שנים, נדרש לעשות עבודות מחקר ולהוכיח ידע אקדמי. אין שום סיכוי שסטודנטים במכללות יידרשו לעמוד בדרישות דומות, וגם סגל ההוראה במכללות אינו מצפה זאת מהם.

"לכן, המורים שמסיימים את המכללות כיום - רמת הידע, היכולת האקדמית, רוחב הראייה שלהם וההבנה לעומק של הדברים - בכל אלה הם נופלים מבוגרי האוניברסיטאות", הוא אומר. נזכיר שרק כ–15% מהמורים בישראל, בעיקר בבתי הספר התיכונים, הם בוגרי בתי הספר לחינוך של האוניברסיטאות.

ההתנסחות של כץ, שהמכללות להוראה קרובות מאוד ללבו, היא כאמור עדינה. בקרב סגל המכללות אפשר לשמוע גם ביקורת עדינה הרבה פחות.

בין השאר מדווחים חברי סגל במכללות על רמת הוראה ירודה במיוחד; על כך שכמעט כל סטודנט שמתחיל מכללה להוראה גם יסיים אותה - אף שלפי אמות מידה אקדמיות 30%–40% מהסטודנטים לא היו ראויים לתעודת גמר; על כך שבחלק מהמסלולים להוראה (הגיל הרך, למשל) ניתן להתקבל לכמה מהמכללות גם ללא ציון פסיכומטרי, דבר שמתבטא ברמה נמוכה של סטודנטים; ובעיקר על כך שכל ניסיון להעלות את רמת הלימודים נתקל בהתנגדות עיקשת של מנהלי המכללות, ביודעם שהשינוי יותיר אותם בלי מספיק תלמידים.

סמינר הקיבוצים
יעל אנגלהרט

גם כץ, בדרכו הזהירה, מודה בכך. "אני משקיע הרבה מאמץ בלשפר את רמת המכללה", הוא אומר. "אבל אני נתון במיטת סדום - התחרות בקרב המכללות להוראה היא רצחנית, ואני חייב להתחרות במכללות אחרות בעלות רמה אקדמית נמוכה משלי".

אתה רומז שאם תעלה את סף הקבלה או את רמת הלימודים, המכללה תתרוקן מתלמידים?

"אני במלחמה פנימית עם עצמי: מה אני עושה כדי לשפר את רמת הלימודים ובה בשעה מבטיח לשמור על מאסה קריטית של תלמידים, ביודעי שהמתחרים שלי מקלים ממני".

חברת הייעוץ האסטרטגי הבינלאומית מקינזי, בדו"ח מכונן שבו השוותה את הניהול של 25 מערכות החינוך המצליחות בעולם, ניסחה את כלל היסוד להצלחה בניהול מערכת חינוך: איכות מערכת החינוך היא כאיכות מוריה.

בהתאם לכלל הזה, אין טעם שאזרחי ישראל ישלו את עצמם. כל התקציבים שיושקעו בחינוך וכל הרפורמות האדירות שיבוצעו לא יועילו אם לא נצליח לשפר את האיכות של המורים בישראל. רק שתנאי מקדים לשיפור איכות המורים בישראל, כאשר 85% מהמורים הם בוגרי המכללות להוראה, הוא שיפור המכללות להוראה המכשירות את המורים. בלי שינוי קריטי ברמתן של המכללות להוראה, אבד הסיכוי לשיפור מערכת החינוך הישראלית.

מכללות גדולות, חזקות ובנות פיקוח

מצבן העגום של המכללות להוראה ידוע כבר שנים ארוכות. על אף זאת, רק השנה החלה מדינת ישראל להידרש לסוגיה. בהחלטה היסטורית, שהתקבלה לפני שלוש שנים ואמורה להתחיל לצאת אל הפועל השנה, נקבע כי האבסורד שלפיו המכללות להוראה נחשבות מוסדות אקדמיים - אבל הן אינן נתונות לפיקוח של המועצה להשכלה גבוהה, ובפועל אינן עומדות בסטנדרטים אקדמיים - חייב להיפסק.

לאחר החגים, עם תחילתה של שנת הלימודים האקדמית, אמורות שתי המכללות להוראה הגדולות בישראל (בית ברל וסמינר הקיבוצים) לעבור מפיקוח של משרד החינוך לפיקוח של המועצה להשכלה גבוהה (זרוע הפיקוח שלה היא הות"ת). התקווה היא כי המעבר של שתי המכללות הגדולות יהיה הסנונית שמבשרת את הצטרפותן של 20 המכללות הנותרות לפיקוח הות"ת, ובכך יתבצע תהליך של שדרוג מעמדן האקדמי של המכללות.

רק שקל יותר להגיד מלעשות. שלוש השנים שחלפו מאז התקבלה ההחלטה להעביר את המכללות להוראה לפיקוח הות"ת, ובכך ליישר קו עם כל המוסדות האקדמיים האחרים בישראל, חשפו את עומק הפערים בין המכללות להוראה לבין הדרישות המינימליות מהמוסדות האקדמיים. הרוב המוחלט של 21 המכללות להוראה הן קטנות מאוד, של כמה מאות סטודנטים בלבד - בעוד שרף המינימום למוסד אקדמי הוא 2,200 תלמידים.

כדי לעמוד ברף המינימלי יצטרכו המכללות להתמזג ביניהן - כך שישארו כמה מכללות גדולות, חזקות ובנות פיקוח, במקום 21 מכללות קטנות ועלובות. באופן טבעי, מאמצי המיזוג התחילו עם שתיים מהמכללות הבולטות בישראל - סמינר הקיבוצים ומכללת לוינסקי, שתיהן בתל אביב, במרחק של פחות מ–3 ק"מ זו מזו, ושתיהן נהנות מביקוש ער של תלמידים בשל המיקום המרכזי. בתום ארבע שנים של משא ומתן, המיזוג כשל.

מכללת לוינסקי בתל אביב
תומר אפלבאום

מדוע? תשובות יש רבות מספור. אולי בגלל הבעלויות השונות של שני המוסדות - התנועה הקיבוצית מול הסוכנות היהודית, שלא רצו לוותר על מוקדי כוח. אולי בגלל ויכוח כספי על שינוי המעמד המשפטי של הקרקעות שעליהן ממוקמים שני המוסדות - קרקעות יקרות מאוד, בצפונה של תל אביב. אולי בגלל אגו של נשיאי המוסדות, שהבינו שאחד מהם יצטרך לוותר על תפקידו. ואולי חשש של הסגל מקיצוצים ופיטורים בעקבות המהלך.

בכל מקרה, המיזוג כשל, והוא אינו יחיד. ההערכה היא שהליכי המיזוג של המכללות להוראה, שהם הכרח כדי להופכן למוסדות אקדמיים, יהיו ארוכים ומסובכים במיוחד.

מחצית מאנשי הסגל יצטרכו ללכת הביתה

על הבעיות המשפטיות־ארגוניות צריך להוסיף, כמובן, את הבעיות הקשות של רמת סגל המכללות. רק 55% מסגל המכללות להוראה הם בעלי תואר שלישי. 45% הם בעלי תואר שני בלבד - בניגוד גמור למקובל בקרב המוסדות האקדמיים האחרים בישראל.

אם לא די בכך, הרי שהמבנה המיושן של המכללות הביא לכך שהן עדיין מלמדות כפי שלימדו לפני 50 שנה, כאשר המכללות עוד נקראו סמינרים - בתי ספר להוראה, שבהן הלימוד נעשה בכיתות קטנות. כתוצאה מכך, היחס של מספר הסטודנטים לסגל במכללות להוראה הוא מחצית מזה של האוניברסיטאות, או במלים פשוטות יותר: יש כפול אנשי סגל במכללות, כך שלפחות 50% מהם יצטרכו ללכת הביתה.

לנוכח הקיבעון והנוקשות של הסכמי העבודה במדינת ישראל, קשה לראות כיצד יצליחו להקטין את סגל המכללות בשיעורים דרמטיים, בד בבד עם העלאת רמת הסגל ושיפור ניכר בשכרו.

למעשה, השינוי המבני המתבקש במכללות להוראה היה לאמץ את דגם הלימוד המקובל כיום בעולם: להפוך את המכללות למוסדות המעניקים תעודת הוראה לבעלי תואר ראשון אוניברסיטאי. כך, הסטודנטים היו לומדים את תחום ההתמחות שלהם (מתמטיקה, ספרות, מוזיקה, כימיה וכד') באוניברסיטה, ולאחר מכן ממשיכים לתואר שני בהוראה במכללות. זאת הדרך לבצע את קפיצת המדרגה המתבקשת באיכות המורים בישראל, רק שכיום אף אחד לא מעז אפילו לחשוב על אפשרות זו.

לכן, עם שתי מכללות ראשונות שאמורות לעבור לפיקוח הות"ת השנה, האופטימיות לגבי מהפך האיכות הצפוי במכללות להוראה, ובעקבותיו מהפך האיכות של המורים בישראל, אינה רבה. בות"ת מגלים אופטימיות ומעריכים שבתוך חמש שנים יעברו מרבית המכללות הגדולות לפיקוח שלהם. במשרד החינוך מגלים ריאליות, וטוענים שהתהליך יארך במקרה הטוב עשר שנים. מי שמצפה לשיפור באיכות החינוך בישראל, לכן, כדאי לו להתאזר בסבלנות: זה לא צפוי לקרות בכל מקרה בעשור הקרוב.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם