תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו יצטרך להחליט: האם הוא 
ראש ממשלת הביטחון או האזרחים

המאבק על תקציב הביטחון ב-2015 יהיה חריף מבשנים קודמות

32תגובות

תקציבי המדינה של השנים האחרונות התאפיינו במאבק קשה מאוד על גודל תקציב הביטחון. מבצע צוק איתן צפוי להחריף את המאבק הזה. תקציב 2015 יעמוד בסימן הניסיון הנואש של ראשי משרד האוצר לשמור על תקציבי המשרדים האזרחיים, ובראש ובראשונה הבריאות, הרווחה, החינוך וההשכלה הגבוהה והתשתיות - מול דרישות מערכת הביטחון, צה"ל והשב"כ לתוספות תקציב חסרות תקדים.

באוצר מקווים כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יתפנה בקרוב מהעיסוקים הביטחוניים כדי לקיים דיון ראשון על תקציב המדינה ל–2015 - שבו גם ייקבעו הגבולות והמסגרות לתקציב הביטחון השנה ובשנה הבאה. בשנה רגילה, דיון כזה היה מתקיים כבר ביוני. השנה, נתניהו לא התפנה לקיים דיון תקציבי ביוני וגם לא בתחילת יולי, ואז החלה הלחימה בדרום.

הממשלה, שבמצב רגיל מקיימת את דיוני התקציב ביולי, תתחיל אותם לכל המוקדם ב–11 בספטמבר ולא ניתן לדעת מתי יסתיימו. לפי החוק, תקציב המדינה לשנה הבאה צריך להיות מונח על שולחן הכנסת לכל המאוחר בסוף אוקטובר. ובאמצע עוד יש את חגי תשרי.

נכון לרגע זה, כשאיש אינו יודע מתי תסתיים הלחימה, דורשת מערכת הביטחון תוספת תקציב של 20 מיליארד שקל: 9 מיליארד שקל לכיסוי עלויות צוק איתן עד כה, ועוד 11 מיליארד שקל תוספת לתקציב הביטחון ב–2015 - ללא קשר לכיסוי הוצאות המבצע ועוד לפני שניתן להסיק ממנו את מלוא המסקנות.

בנימין נתניהו משה יעלון
חיים צח / לע"מ

בניגוד לאמירות שעליהן חזרו בכירי האוצר במהלך הלחימה, כי ניתן לספוג את עלות צוק איתן בתקציב 2014 - לאוצר ולמערכת הביטחון אין רזרבות לכיסוי עלות המלחמה. כל תוספת לתקציב הביטחון השנה ובשנה הבאה תבוא על חשבון תקציבי המדינה האזרחיים. כיסוי עלויות המבצע צפוי לפגוע בתקציבי המשרדים שאושרו בממשלה ובכנסת, וסביר להניח שיפגע גם ביישום מסקנות ועדות דגל של הממשלה.

באוצר ישתדלו למזער את הפגיעה, אך ברור שקיצוץ של 2%–5% בתקציבי המשרדים האזרחיים עוד השנה, שמתווסף לקיצוצים שנעשו בהם בשנים קודמות, יותיר את ישראל בתחתית כל ההשוואות הבינלאומיות שארגון OECD מפרסם מדי כמה חודשים.

הבעיה הגדולה עוד יותר של האוצר היא כיצד מכסים את דרישות מערכת הביטחון לתוספת תקציב של 11 מיליארד שקל ב–2015. זאת, גם על רקע ההאטה בקצב צמיחת המשק והירידה בגביית המסים בחודשים האחרונים. באוצר מגלים עצבנות רבה בכל פעם שעולה המספר הזה. "אין לנו", חוזרים אנשי המשרד ואומרים.

באוצר מחכים לנתניהו

התוספת של 11 מיליארד שקל שמערכת הביטחון דורשת, נכון לעכשיו, ב–2015 היא הסיבה שבאוצר מצפים כל כך לפגישה עם ראש הממשלה. כמו בכירי הצבא, שזקוקים להנחיה מנתניהו - גם באוצר זקוקים לו שייקבע ויסמן עבורם את גבולות הגזרה. האם כל דרישות מערכת הביטחון יתקבלו, או שראש הממשלה יחייב אותה לספוג חלק ניכר מעלויות המבצע ויצמצם משמעותית את התוספת הנדרשת לתקציב השנה הבאה?

לנתניהו, יותר מאשר לכל שר אחר בממשלה, צריכה להיות ראיית תקציב רחבה. הוא צריך לראות לנגד עיניו את כל צורכי המשק - לא רק את צורכי הביטחון, חשובים ככל שיהיו. הוא צריך לדעת - ויודע - מהם צורכי החינוך, הרווחה, הבריאות, הכבישים, הרכבות, תשתיות המים והביוב של מדינת ישראל ועוד.

אינפו בסוק

נתניהו יודע מהם צורכי הביטחון של המדינה ומהי רמת הסיכונים הקיימת, וגם אילו מקדמי סיכון יש והיכן ניתן לקחת אותם. אין פתרון מוחלט והרמטי לכל צורכי הביטחון של ישראל, גם אם תקציב הביטחון יגדל ב–20 מיליארד שקל. ראש הממשלה יצטרך לקבל כעת את ההחלטה הקשה מאוד בכמה להגדיל את תקציב הביטחון השנה, בשנה הבאה וגם ב–2016 - מכיוון שקרוב לוודאי שיוחלט להעביר את חלק מצורכי הביטחון מ–2015 ל–2016.

ועדות אלאלוף וגרמן 
יירדו לטמיון?

ועדות טרכטנברג, אלאלוף וגרמן חשפו בשנים האחרונות רק טפח מהבעיות הכלכליות־חברתיות של ישראל: עוני שגדל והולך, פערים בלתי נסבלים בחברה, בעיות במערכות החינוך והבריאות, נסיגה בתחומי הרווחה, מערכות תעבורה רחוקות מהמקובל בעולם ועוד.

מסקנות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי־כלכלי, שאושרו בממשלה בדצמבר 2011, ירדו ברובן לטמיון. האם זה יהיה גם גורלן של מסקנות ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית ו־ועדת אלאלוף למלחמה בעוני? נתניהו יצטרך להחליט כבר בזמן הקרוב האם בתקציב 2015 יתבצע ניסיון לפעול גם בתחומים אזרחיים, או שכל הכסף יילך לביטחון.

אינפו בסוק

נתניהו יצטרך להחליט אם מערכת הביטחון צריכה תקציב שנתי של יותר מ–60 מיליארד שקל, כפי שהיה בכל השנים האחרונות, או שיש לקבל את דעתה שהמציאות השתנתה לרעה ולכן יש להגדיל את תקציבה ב–2014, 2015 ו–2016 לכ–70 מיליארד שקל - תוספת של 16%.

נתניהו יודע גם שבקרוב תגיע דרישה נוספת של מערכת הביטחון לתוספת תקציב להפקת לקחים מצוק איתן, ואחרי כן יגיעו מסקנות ועדת לוקר (בסוף דצמבר השנה) לתקציב מערכת הביטחון ל–2016–2025. כל הדרישות הללו יהיו נכונות ולגיטימיות מנקודת ההשקפה של מערכת הביטחון. אבל נתניהו הוא לא רק ראש הממשלה של צה"ל. הוא גם ראש הממשלה של התלמידים - מהגנים ועד לאוניברסיטאות, של מערכת הבריאות, של מערכת הרווחה ושל התשתיות בישראל.

שמונה שנים רוויות באירועים ביטחוניים

בדיונים על תקציב הביטחון ל–2015, יעלה קרוב לוודאי גם היבט חדש של המציאות הביטחונית שבה אנו חיים והשלכותיה על התקציב. צוק איתן הוא המבצע הרביעי של ישראל ב–8 השנים האחרונות, והמערכה הממושכת ביותר - 47 יום עד אתמול בחצות. לפניו, היו מלחמת לבנון השנייה (12 ביולי-14 באוגוסט 2006), עופרת יצוקה (27 בדצמבר 2008–18 בינואר 2009) ועמוד ענן (14–21 בנובמבר 2012).

צפיפות כזו של אירועים ביטחונים גדולים לא נראתה מאז קום המדינה. כלומר, אירוע ביטחוני מקרו־כלכלי נהפך למציאות קבועה של אחת לשנתיים־שלוש. בדיוני התקציב מעתה יש להתייחס ולהיערך תקציבית למציאות החדשה הזאת, שכן אחרת ישראל עלולה להיהפך למדינת ספרטה - המקדשת את תקציב הביטחון.

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם