עלות צוק איתן לאחר 41 ימי לחימה: יותר מ-9 מיליארד שקל - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עלות צוק איתן לאחר 41 ימי לחימה: יותר מ-9 מיליארד שקל

באוצר מעריכים כי עלות הלחימה נמוכה יותר - 7 מיליארד שקל - ואומרים שכל העלות תיספג בתקציב 2014 ■ עוד חוששים באוצר כי תקציב המדינה ל–2014–2016 ישועבד לדרישות מערכת הביטחון ■ יעד הגירעון עשוי לעלות מ–2.5% ל–3.5% ב–2015

11תגובות

העלות הצבאית של צוק איתן, נכון לאתמול (ג') בחצות, לאחר 41 ימי לחימה, עברה את מחסום ה–9 מיליארד שקל - כך מעריכים בכירים במערכת הביטחון. העלות גבוהה יותר מזו של מלחמת לבנון השנייה, שנמשכה 34 ימים בקיץ 2006, ועלתה 8.2 מיליארד שקל.

במשרד האוצר סבורים כי עלות המלחמה נמוכה יותר, 7 מיליארד שקל "בלבד". במערכת הביטחון אומרים כי יהיו מוכנים לקבל מהאוצר את סכום עלות המלחמה להחזרת צה"ל לכשירות מלאה לאחר סיום צוק איתן, בפרישה ל–2014 ו–2015. במשרד האוצר אומרים כי אף שהסכום נהפך לאחרונה למשמעותי יותר, והוא עשוי עוד לגדול, העלות תיספג כולה בתקציב המדינה ל–2014. גורמי כספים במערכת הביטחון ובמשרד אוצר ציינו בימים האחרונים כי עתה, בהיעדר לחימה קרקעית, קצב הגידול של עלות המלחמה נמוך יותר מכפי שהיה במשך מרבית ימי המבצע.

מילואים יקרים

מה שהמשיך להגדיל את עלויות מבצע צוק איתן גם בימים האחרונים, עד שלשום - שבהם שררה הפסקת האש - היה הוצאות לוגיסטיות, וכן עלות הגיוס הרחב של אנשי מילואים. גיוס של איש מילואים עולה לקופת המדינה 500 שקל ליום בממוצע, לא כולל העלויות הצבאיות שלו. אם כיום 60 אלף אנשי מילואים מגויסים בצו 8, כל יום מילואים משמעו 30 מיליון שקל לקופת המדינה, וכל שבוע מילואים עולה יותר מ–200 מיליון שקל. גיוס בהיקף מורחב לחודש מילואים עולה לקופת המדינה כמעט מיליארד שקל.

שר האוצר יאיר לפיד
מוטי מילרוד

במערכת הביטחון אמרו ל–TheMarker כי הפערים בין עלות מבצע צוק איתן לפי מערכת הביטחון לבין עלותו לפי משרד נובעים כנראה מכך שמערכת הביטחון מכניסה לחישוביה את עלות החזרת כל מערכות המלחמה לכשירות מבצעית לפני אחסונן ביחידות מחסני החירום (ימ"חים), מה שצפוי לעלות יותר ממיליארד שקל; את עלות תיקון מערכות מלחמה שנפגעו בעת המבצע; וכן את עלות הטיפול במשפחות השכולות ובפצועים. להערכת אנשי משרד הביטחון, במשרד האוצר לא חישבו סעיפים אלה.

שלושת כאבי הראש של האוצר

אף שמשרד האוצר בטוח ביכולותו לכסות את עלויות המבצע במסגרת תקציב 2014, אנשיו מתמודדים כעת עם שלוש בעיות קשות מרכזיות: דרישת מערכת הביטחון לתוספת תקציב של 10–11 מיליארד שקל ב–2015, החשש כי תקציב המדינה ל–2014–2016 ישועבד לצרכים הצבאיים על חשבון קיצוץ בתקציבים האזרחיים של המדינה, והחשש מנפילה בגביית המסים. החשש האחרון מתגבר נוכח הערכות כי ישראל עלולה לעבור בשבועות הקרובים למצב של מעין מלחמת התשה.

מערכת הביטחון דרשה מהאוצר עוד לפני תחילת המבצע תוספת של 10 מיליארד שקל לתקציבה ב–2015, כלומר הגדלת תקציבה מתקציב נטו של 52 מיליארד שקל לתקציב נטו של 62 מיליארד שקל. תוספת זו תגדיל את תקציב הביטחון ברוטו ליותר מ–70 מיליארד שקל. התקציב ברוטו כולל מדי שנה סכומים שמוגדרים "הוצאה מותנית בהכנסה" - התמורה ממכירת מערכות נשק ומהכנסות אחרות - ומוערכים ביותר מ–8 מיליארד שקל ב–2015.

באוצר טוענים כי לא יוכלו לתת למערכת הביטחון תוספת כה גדולה, וכי מערכת הביטחון תיאלץ להתייעל, לעבור שינויים מבניים ולממן ממקורותיה את מרבית הסכום הנוסף הדרוש לה. במערכת הביטחון אומרים שבסופו של דבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יכריע במחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון.

באוצר אומרים כי אם אכן מערכת הביטחון תקבל תוספת משמעותית לתקציבה בשנה הבאה, במצב הנוכחי של קופת המדינה, בלי כל רזרבות, המקור העיקרי לכיסוי דרישות מערכת הביטחון יהיה קיצוץ חד וכואב בבשר של תקציבי המשרדים האזרחיים - תקציבי החינוך, ההשכלה הגבוהה, הבריאות, הרווחה ותשתיות - מה שישעבד את תקציב המדינה לצורכי הביטחון. ייתכן כי הפגיעה בתקציבים האזרחיים לא תיגמר רק בתקציבי 2014 ו–2015, אלא תזלוג גם לתקציב 2016.

באוצר שוקלים להשיב את כלל ההוצאה הישן

באוצר שוקדים בימים האחרונים על סגירת תקציב המדינה ל–2015, לקראת הצגתו לראש הממשלה בשבוע הבא. בתחילת ספטמבר אמורה להתקיים ישיבת הממשלה הראשונה על תקציב 2015, לאחר דחייה של חודשיים. בכירים במשרד שוקלים את החזרת כלל ההוצאה הישן, שהופעל בתקציבים של 2013 ו–2014, לתקציב 2015, במקום כלל ההוצאה שאמור להיות מופעל לראשונה ב-2015.

כלל ההוצאה קובע את הגידול המותר בגודלו של התקציב (סך הוצאות הממשלה) בכל שנה לעומת קודמתה. לפי כלל ההוצאה הישן, תקציב 2015 אמור לגדול ב–3.5% בהשוואה ל–2014. לפי כלל ההוצאה החדש, תקציב 2015 אמור לגדול ב–2.6% בלבד בהשוואה לתקציב 2014. הפער בין שני הכללים קרוב ל–10 מיליארד שקל - סכום שהיה פותר הרבה מאוד בעיות לאנשי האוצר בסגירת תקציב השנה הבאה. לא ברור אם שר האוצר, יאיר לפיד, הנמצא עתה בגרמניה, יאשר את השימוש בכלל ההוצאה הישן, שכן לפיד, כידוע, אינו אוהב להשתמש בכללים שהיו נהוגים בזמן קודמו בתפקיד, יובל שטייניץ.

מפולת מסים

הרמטכ"ל במסיבת עיתונאים בדרום
אליהו הרשקוביץ

בעיה גדולה אחרת של האוצר היא החשש ממפולת בגביית המסים, אם יתברר כי ישראל נכנסה למלחמת התשה ממושכת בדרום. הכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נוה, כבר דאג להוריד את יעד גביית המסים לשנה הבאה מ–273–276 מיליארד שקל ל–268 מיליארד שקל, וההערכה היא כי באחרונה היעד שוב ירד.

שר האוצר לפיד מתנגד, בניגוד לעמדת כל כלכלני האוצר ובנק ישראל, לביטול תוכניתו להנהגת פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה - שצפויה לגרוע מהכנסות המדינה ממסים כ–3 מיליארד שקל ב–2015. במשרד האוצר הועלו באחרונה תוכניות, שעשויות דווקא להתקבל על דעתו של שר האוצר, להגדלת הכנסות המדינה ממסים בשנה הבאה, ובראש ובראשונה העלאת יעד הגירעון בשנה הבאה מ–2.5% - אך לא ל–2.95% או 3%, כפי ששר האוצר תיכנן תחילה - אלא ל–3.5%. מה שייתן לאוצר מרווח נשימה של 10 מיליארד שקל נוספים לעומת יעד גירעון של 2.5%. למרבה ההפתעה, בבנק ישראל לא יתנגדו למהלך כזה, ובתנאי שהניתוח שלהם יקבע שהגירעון בתקציב המדינה הוא מחזורי ולא מבני.

מקור נוסף לכספים בתקציב המדינה הוא ביטול או הקטנה של הטבות מס. סך הטבות המס ל–2014 מגיע ל–44.3 מיליארד שקל, כ–19% מהכנסות המדינה הצפויות השנה, וכ–4.5% מתוצר המשק. ההערכה היא כי במהלך פוליטי אמיץ, עם גיבוי של כל הקואליציה, ניתן לבטל או להקטין פטורים בסכום של יותר מ–10 מיליארד שקל.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם