תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפצצה של מערכת הביטחון: נדרשת תוספת של 
11 מיליארד שקל לתקציב 2015

הדרישה הזו מצטרפת ל-7 מיליארד שקל שמבקש משרד הביטחון לכיסוי עלויות מבצע צוק איתן, שאמורים להגיע מתקציב 2014 ■ באוצר טוענים כי תוספת בסדר גודל כזה היא חסרת פרופורציה - ודורשים ממערכת הביטחון להתייעל

122תגובות

בישיבת ועדת לוקר לקביעת תקציב רב־שנתי למערכת הביטחון שנערכה ביום חמישי, אמר מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, כי ידרוש תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב המשרד ב–2015. זוהי ההתבטאות הפומבית הראשונה של מקור מוסמך במערכת הביטחון בנושא עלות מבצע צוק איתן. תוספת כזאת תביא את תקציב הביטחון בשנה הבאה לסכום שיא של קרוב ל–70 מיליארד שקל - כ–17% מסך תקציב המדינה השנה.

כתבות נוספות ב-TheMarker

"זליגת ידע מצה"ל? אי אפשר לסנדל את הבחור הצעיר שיוצא מ-8200"

ערוץ 2 מתקרב לסופו: ההודעה הדרמטית של קשת

גנץ ויעלון
מוטי מילרוד

לפי מקורות בירושלים, תוספת הענק נועדה בין השאר להחזקת רצועת ביטחון מורחבת סביב רצועת עזה אחרי סיום הלחימה, וכן למשימות הנדרשות בעקבות הפקת הלקחים מהמלחמה. התוספת של 11 מיליארד שקל מצטרפת לדרישות משרד הביטחון לתוספת תקציב של כ–7 מיליארד שקל לכיסוי עלויות צוק איתן עד אתמול בחצות, לאחר 30 ימי לחימה. במהלך ישיבת הוועדה ביום חמישי, ההערכה הרווחת היתה כי המלחמה עתידה להסתיים ביום שישי.

התוספת שדורשת מערכת הביטחון השנה אמורה להיות ממומנת כולה ממקורות בתקציב 2014. לפי התכנון המקורי של האוצר לפני צוק איתן, תקציב הביטחון ב–2015 היה אמור לגדול ב–2–3 מיליארד שקל. מערכת הביטחון דרשה תוספת של 5 מיליארד שקל. לאחר מלחמת לבנון השנייה ב–2006, קיבל הצבא תקציב של יותר מ–8 מיליארד שקל לכיסוי ההוצאות.

ועדת ברודט לקביעת תקציב הביטחון, שהוקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה, המליצה על תוספת של 100 מיליארד שקל לתקציב המערכת בין 2008 ל–2017. לפני כשנתיים החליטו ראש הממשלה וראשי משרדי הביטחון והאוצר כי מסקנות ועדת ברודט אינן ישימות יותר. באוקטובר 2013 החליט הקבינט להקים את ועדת לוקר, שתקבע תקציב רב־שנתי למערכת הביטחון ל–2016–2025. ישיבתה הראשונה של הוועדה התקיימה רק ביוני 2014.

באוצר אומרים כי יקבלו כל החלטה של הדרג המדיני, אך תוספת של 11 מיליארד שקל היא חסרת פרופורציה, ומי שיתמוך בתוספת בסדר גודל הזה חייב לומר מאילו מקורות יגיע הכסף.

"נדרשות רפורמות בתקציב הביטחון"

מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, אמרה אתמול 
ל–TheMarker כי "אנחנו יושבים עם מערכת הביטחון, שומעים את הדרישות שלהם, בודקים מה משמעות המושג 'כיסוי עלות המלחמה' לפי תפישתם, ובוחנים בכמה מסתכמות הדרישות שלהם. אנחנו בוחנים גם אילו הוצאות היו לצבא אלמלא היתה מלחמה (למשל, גיוס מילואים). הבדיקה תסתיים בעוד כשבועיים, אם המלחמה תסיים בימים הקרובים".

אינפו מרקר

לדברי אנדורן, "לפי תפישתנו, יש לבצע רפורמות של ממש בתקציב הביטחון. זו היתה הכוונה הראשונית שלנו בתקציב המדינה ל–2015, ואנחנו לא מוכנים לוותר בנושא. יש להם תקציב ענק, של יותר מ–60 מיליארד שקל בשנה, המהווה כ–40% מתקציב המדינה לא כולל הוצאות ריבית והחזר חוב. אין ספק שלמרות הדיון הנוכחי על תוספת הוצאה חד־פעמית ב–2014, לא יהיה מנוס מביצוע רפורמות יסודיות ועמוקות במערכת הביטחון ובתקציבה, כדי לאפשר את המשך קיומו של סדר יום כלכלי־אזרחי".

ועדת לוקר אמורה לסיים את עבודתה ולהגיש את המלצותיה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, ולשר האוצר, יאיר לפיד, עד 31 בדצמבר 2014. תקציב הביטחון ב–2015 אמור להיקבע קודם לכן, במסגרת משא ומתן ממושך שינווטו נתניהו, יעלון ולפיד. עם זאת, שלושת האישים צפויים לבקש לשמוע את המלצות חברי ועדת לוקר.

יו"ר הוועדה הוא אלוף (מיל.) יוחנן לוקר, לשעבר המזכיר הצבאי של ראש הממשלה נתניהו. חבריה הם הכלכלן פרופ' בן ציון זילברפרב; נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי; אלוף (במיל.) עמי שפרן; מנכ"לית מגדל אחזקות הפורשת, ענת לוין; סגן ראש אגף תקציבים באוצר לשעבר, דוד ברוך; נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות לשעבר, יוסי אקרמן; וראש אגף משאבי אנוש במשטרה ומנכ"לית הביטוח הלאומי לשעבר, אסתר דומינסיני.

ראש הממשלה אמר לחברי ועדת לוקר עם הקמתה כי "תפקידה של הוועדה לבחון ולגבש המלצות ביחס לגודלו והרכבו הרצוי של תקציב הביטחון. על הוועדה להתחשב בחוות דעתה בהשלכות ארוכות הטווח של חלופות תקציב הביטחון השונות על תקציב המדינה ועל חוסנו של המשק הישראלי והחברה הישראלית".

בישיבת ועדת לוקר ביום חמישי השתתפו גם נציגי האוצר. החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, המנהלת את הקשר היומיומי עם מנכ"ל משרד משרד הביטחון ואנשיו על עלות המלחמה, ציינה לטובה את יחסי העבודה בין הצדדים. עבאדי־בויאנג'ו הדגישה כי חשוב שהאמון בין הצדדים יהיה מערכתי ולא אישי.

"אסור שצוק איתן יערפל את עינינו"

בכירים באוצר מעריכים כי "עלויות המערכה בצוק איתן נמוכות מדרישות מערכת הביטחון. אנחנו מקווים להכיל את כל דרישות מערכת הביטחון שעליהן יוסכם בתקציב 2014".

בהתייחסם לדרישות מערכת הביטחון לתוספת של 11 מיליארד שקל לתקציבה בשנה הבאה אומרים הבכירים כי "אין לאוצר מקורות לתוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ב–2015. זוהי דרישה גבוהה במיוחד. מבחינה מאקרו־כלכלית ותוך שמירה על מדיניות פיסקלית אחראית, הממשלה תתקשה לאשר תוספת כזו לבסיס תקציב הביטחון בשנה הבאה".

לדברי הבכירים, "אנחנו קשובים ומודעים לצורכי הביטחון. זה לא מייתר את הצורך של מערכת הביטחון לבצע שינוי עמוק בסדרי העדיפויות שלה, כך שסך ההוצאות של המערכת לא יגדלו ב–2015. מערכת הביטחון חיבת להתחשב בגודל ובמקורות התקציבים שיהיו למדינה בשנה הבאה. תקציב הביטחון צריך לשמור על גודל סביר, באחוזים, יחסית לכל מקורות התקציב, כדי שיישארו מקורות גם לסעיפים האזרחים. גם ב–2015 נמשיך בסדר היום האזרחי.

"ההחלטה על גובה תקציב הביטחון היא אחד האתגרים של ועדת לוקר. ההחלטה על גובה תקציב הביטחון ב–2015 היא של הדרג המדיני - והאוצר יבצע אותה. מי שיחליט על תוספת של 11 מיליארד שקל יצטרך להצביע על המקורות. זה הדיון המרכזי, איזה נתח מהעוגה הלאומית יוקדש לביטחון. אסור שצוק איתן יערפל את עינינו עד שלא נראה את הצרכים האזרחים של המשק. מערכת הביטחון תהיה חייבת לעבור שינויים, להתייעל, בתקציב 2015".

שר האוצר, יאיר לפיד, ובכירי משרדו: החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו (מימין), מנכ"לית המשרד, יעל אנד
תומר אפלבאום

מקורות בכירים באוצר הביעו בימים האחרונים חשש כי תקציב המדינה במחצית השנייה של 2014, בכל 2015 ואולי גם ב–2016, ישועבד לתוספות תקציב למערכת הביטחון. המשמעות עשויה להיות העלאת יעד הגירעון בתקציב, כלומר הגדלת חובות המדינה, קיצוץ בכל תקציבי משרדי הממשלה האזרחיים (תשתיות, חינוך, בריאות, רווחה, השכלה גבוהה וכדומה) וייתכן שגם העלאת מסים.

לדעת בכירים באוצר, אם המלחמה תסתיים בימים הקרובים, המטרה תהיה לאושש את המשק במהירות. הסיפור יהיה שונה אם תתפתח מלחמת התשה בין ישראל לחמאס. לדברי הבכירים, אישוש מהיר של המשק לא יכול לכלול העלאת מסים, ובוודאי שלא העלאת מע"מ נוספת, שכן מי שישלם מסים יהיו החלשים במשק, ולא חברות כמו טבע ואינטל - ואסור להוריד בשעה כזו את כוח הקנייה של הציבור.

לדברי הבכירים, זה לא יהיה אסון להגדיל מעט את הגירעון בתקציב, לבצע התייעלות בפעילות הממשלה ולקצץ בסעיפים פחות חשובים בתקציב - אבל לא בסעיפי הליבה כמו חינוך, תשתיות, רווחה ובריאות. לדבריהם, "אגף התקציבים יצטרך לעבור ביסודיות על כל סעיפי התקציב ולמצוא היכן ניתן לקצץ בלי לפגוע במשק ובציבור. אי־אפשר לפעול כגזברים. צריך להיות יצירתיים".

המצב מאפשר גמישות תקציבית

לפי חישובים שביצעו מקורות שנחשבים מהימנים, העלות הצבאית של צוק איתן עד כה היא 5.6 מיליארד שקל והעלות האזרחית היא יותר מ–2 מיליארד שקל (בשל ירידה בייצור והיעדרות מעבודה). לפי האוצר, העלות הצבאית של המלחמה עד כה היא 3–4 מיליארד שקל. מערכת הביטחון טוענת כי העלות היא 7 מיליארד שקל במלאים, תחמושות, מערכות נשק שיצאו מכלל פעולה, מזון, דלקים ועוד. על המספר המדויק מתקיימים ועוד יתקיימו הרבה עימותים לקראת סוף המלחמה ואחריו.

את המשא ומתן היום־יומי על עלות המלחמה, כולל הפקת הדו"חות והביקורת עליהם, מנהלים אנשי מנכ"ל משרד הביטחון ואגף התקציבים במשרד מצד אחד, והחשבת הכללית עבאדי־בויאנג'ו ואנשיה מצד שני. אגף התקציבים באוצר נמצא במידה רבה מחוץ לתמונה.

מי שהיה צריך לנווט את המגעים עם האוצר מטעם מערכת הביטחון, היה ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכלכלי לרמטכ"ל, תת אלוף ראם עמינח — אך הוא מרבה להיעדר לאחרונה מהמשרד, על רקע פרישתו הצפויה וחזרתו לחיים אזרחיים כשותף במשרד רואי חשבון בעוד כשבועיים וחצי (על תפקידו מתנהל קרב קשה, שיוכרע בקרוב על ידי יעלון והרמטכ"ל, בני גנץ). עמינח נכח ביום חמישי במפגש עם ועדת לוקר.

חשב משרד הביטחון, צחי מלאך, שעומד להתמנות בקרוב למנכ"ל אשרא (החברה הממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ), וסגן החשבת הכללית לנושאי תקציב הביטחון באוצר, עמוס שקדי, נמצאים בחו"ל. כך, עול המשא ומתן על עלות המלחמה מוטל על עבאדי־בויאנג'ו, שמצאה את עצמה בימים האחרונים מנהלת אותו עם סגניתו של מלאך מול אנשי חיל האוויר וחיל הים, ועם סגנית אחרת של מלאך מול אנשי כוחות היבשה ואחרים.

באגף החשבת הכללית נבדקים יום־יום ביסודיות כל דו"חות מערכת הביטחון על התחמושת, ימי המילואים, הדלקים, המזון והוצאות אחרות שהיו לצה"ל במהלך הלחימה. כך מוצאת את עצמה עבאדי־בויאנג'ו מבררת פרטים או אי־התאמות כאלה ואחרות עם חשב חיל האוויר, רו"ח בהשכלתו, על שעות הטיסה של מטוסים כאלה ואחרים, או סוג הפצצות שבהן השתמשו. שיחות דומות מתקיימות עם חשבים של כוחות אחרים.

האוצר רוצה כי כל העלות הישירה של המלחמה תכוסה באמצעות תקציב 2014. זאת, לאחר שעלות המלחמה תסוכם ותהיה מקובלת על שני הצדדים. ראשי האוצר אומרים כי ישראל נכנסה לצוק איתן במצב כלכלי טוב - הגירעון בתקציב 2014 נמוך יחסית לאחר שבעה חודשים, 2.6% במונחים שנתיים (בהשוואה ליעד של 3%), יחס החוב־תוצר גם הוא נמוך יחסית, השווקים מתפקדים היטב וגיוסי ההון של הממשלה אינם נתקלים בקשיים - מה שיאפשר לאוצר גמישות תקציבית.

גם העובדה שצוק איתן נערך באמצע שנת תקציב תאפשר למדינה לספוג את עלויות המלחמה - ביטחונית ואזרחית - בתקציב 2014, בלי לגרור שאריות ל–2015, למשל על ידי הורדת רמת הביצוע השנתית של תקציבי כל משרדי הממשלה, להוציא ביטחון, מעבר למתוכנן. תקציב המדינה ב–2014 הוא 402 מיליארד שקל. יש הבדל אם הוא יבוצע ברמה של 98%–100%, כפי שתוכנן תחילה, או ברמה נמוכה יותר, כדי לכסות את עלות צוק איתן. כל אחוז ביצוע נמוך יותר משחרר לאוצר כ–4 מיליארד שקל.

אך מה פירוש הדבר, ביצוע נמוך יותר של תקציב 2014? פגיעה בכל תקציבי המדינה החברתיים, בשירותים שהמדינה נותנת, וגם פחות השקעה בתשתיות תחבורה, מים, ביוב ועוד.

מערכת הביטחון: התעלמו מהאזהרות שלנו

MIDEAST-GAZA
REUTERS

במערכת הביטחון טוענים כי בחודשים שלפני מבצע צוק איתן, איש מחוץ למערכת לא הקשיב לטענותיהם כי האיומים על ישראל רבים, גדולים ולא תמיד צפויים — וכי הם עלולים להתפרץ כל רגע.

אחד הלקחים הראשונים שיונחו על שולחן הקבינט המדיני־ביטחוני אחרי המלחמה יהיה כי יש לחמש את הצבא ולחזק את כוחות השריון והחי"ר בטכנולוגיות ובמערכות הנשק המתקדמות ביותר, לספק לחיל הנדסה כלים כבדים מתקדמים, וייתכן גם שיהיה צורך להקים חטיבות חדשות. הצבא צפוי לדרוש בתקציב 2015, בין השאר, כספים ייעודים למלחמה במנהרות, כולל מחקר ופיתוח ומערכות השמדה, וכספים למערכות הגנה אקטיביות לשריון (מעילי רוח) ולכוחות החי"ר (מעילי רוח ל"נמרים").  

במערכת הביטחון מדגישים גם כי כל המערכות הצבאיות המתקדמות, ובראש ובראשונה כיפת ברזל, עבדו בצוק איתן היטב — ולראייה, המשק הישראלי המשיך לתפקד כמעט כרגיל בכל המדינה, פרט לדרום. כך, מבחינה כלכלית גרידא, ההשקעה במערכת המתקדמות הניבה תוצאות מצוינות למשק. כל טיל מיירט של כיפת ברזל, למשל, עולה 80–100 אלף דולר, והרקטה שהוא מיירט עולה רק כ–1,000 דולר — אך הנזק שהוא מונע, שהיה נגרם אם הרקטה היתה נופלת באזור מיושב, מוערך בכ–13 מיליון שקל.  
ההערכה בקרב מקבלי ההחלטות היא כי לקראת גיבוש תקציב המדינה ל–2015 ובעיקר לקראת סגירת תקציב הביטחון, יתקיימו דיונים בקבינט המדיני־ביטחוני ובמערכת הביטחון על שינויים אפשריים בתפישת הביטחון של ישראל — כולל מוכנות צבאית קבועה לכיבושי קרקע.

בניגוד למלחמות ומבצעים קודמים, בצוק איתן דווקא קיימת מערכת יחסים טובה בין מערכת הביטחון ואגף החשבת הכללית באוצר, כאשר המערכת מעבירה לאוצר כל יום דיווח מפורט על הוצאותיה, כולל מספר שעות טיסה של כל סוג מטוסים והתחמושת שבה השתמשו המטוסים, וכך גם לגבי כוחות הקרקע, שריון וחי"ר. מההידברות עולה כבר כיום כי המלחמה תוביל לשורת מסקנות עם תג מחיר לא מבוטל.

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם