לפיד ממשיך להפלות את הערבים - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפיד ממשיך להפלות את הערבים

הצעד האחרון של שר האוצר בנושא המע"מ רק מגביר את האפליה הממוסדת נגד ערבים

198תגובות

"אנחנו לא מוכנים להתנצל על זה שאנחנו ציונים", אמר השבוע שר האוצר, יאיר לפיד, כשביקש להסביר את תוכניתו לחלק את הפטור המלא ממע"מ ברכישת דירה ראשונה רק מי ששירת בצבא או בשירות לאומי. "אנחנו אומרים באופן הברור ביותר", הסביר לפיד בלהט: "מי שתורם יותר - יקבל יותר. שירות צבאי, או אזרחי או לאומי, זה ערך. צעיר שתורם שלוש שנים מחייו, צעיר שבמקרים רבים מסכן את חייו, הוא אזרח טוב יותר וראוי יותר. מגיעה לו העדפה בולטת וברורה".

המסר של לפיד, ללא ספק, הוא בולט וברור - רק שזה לא הופך אותו לאמת. למעשה, האמירה של לפיד כי "מי שתורמים יותר יקבלו יותר" היא שקר. לא שקר של לפיד, דווקא, אלא שקר לאומי - הרוב היהודי אוהב לספר לעצמו את השקר הזה, כדי שיוכל להצדיק כך את האפליה הנמשכת של המיעוט הערבי בישראל.

בפועל, אין כל צורך לתת לרוב היהודי, המשרת בצבא ותורם שלוש שנים מחייו למדינה, "העדפה בולטת וברורה" - מכיוון שההעדפה הזאת כבר קיימת. על כל צעד ושעל היהודים מקבלים יותר מהערבים, ולכן הם נהנים כבר עתה מהעדפה בולטת וברורה. הצעד האחרון של לפיד רק מוסיף עוד העדפה קלה אחת על ההעדפה הענקית הקיימת בלאו הכי לרוב היהודי. ספק אם יש בכך כדי לשנות בהרבה את התמונה של האפליה החריפה והממוסדת הנהוגה במדינת ישראל נגד הערבים.

אום אל פחם
רמי שלוש

לא נבנה אף 
יישוב ערבי חדש

רוצים דוגמאות? בבקשה. אפשר וכדאי להתחיל בשנות ה–40, ה–50 וה–60, שבהן הפקיעה מדינת ישראל מידי היישובים הערבים חלק ניכר מהקרקעות שלהם. המהלך של "ייהוד הגליל" - המדינה אפילו לא הסתירה את כוונותיה כאן - הביא להעברת קרקעות מאסיבית מהערבים ליהודים. חלק מההפקעות נעשה בלהט מלחמת העצמאות, וחלק נמשך בצורה משפטית ומסודרת גם שנים ארוכות לאחר מכן.

ועדת חקירה ממלכתית אחת, ועדת אור, כבר התייחסה לנישול הערבים מאדמותיהם, וכתבה כי "פעולות ההפקעה היו רתומות בבירור לאינטרס של הרוב היהודי. על האדמות המופקעות הוקמו מאות יישובים יהודים, כולל ערים חדשות כנצרת עילית וכרמיאל".

כדוגמה מביאה ועדת אור את העיר סח'נין, שבשנות המנדט הבריטי שטח השיפוט שלה השתרע על 70 אלף דונם. מתוכם נשארו בידי העיר רק 9,700 דונם, כאשר 4,500 דונים בלבד מוגדרים כחלק משטח השיפוט העירוני. כתוצאה מכך, תושב סח'נין נאלץ להסתפק ב–191 מ"ר לנפש, לעומת 524 מ"ר לתושב בכרמיאל.

אינפו ערבים

לאחר יום האדמה, באמצע שנות ה–70, חדלה ישראל ממדיניות הפקעת קרקעות הערבים בישראל, אבל בפועל "ייהוד הגליל" נמשך ביתר שאת. הראיות מונחות לפניכם. אף שהאוכלוסייה הערבית גדלה בקצב דומה לזה של האוכלוסייה היהודית, מקום המדינה ועד ימינו הוקמו יותר מ–700 יישובים חדשים עבור יהודים - ואף לא יישוב ערבי חדש אחד (פרט לעיירות קבע לבדואים שפונו מאדמותיהם בנגב). קראתם נכון: אף לא יישוב ערבי חדש אחד מאז קום המדינה. אם כבר, הרי שיש עשרות כפרים ערביים שנהרסו בשנים הראשונות לקום המדינה, ותושביהם - שנותרו אזרחים ישראלים - איבדו את אדמותיהם, את בתיהם ואת הזכות לשוב ולגור בכפרים של אבותיהם. ועדת אור מזכירה 60 יישובי עקורים כאלה. איקרית ובירעם הם רק השניים המפורסמים ביותר.

גם את היישובים הערביים שלא נהרסו דואגת המדינה לגמד. הכלי לקידום מונציפלי הוא זה של ועדות התכנון והבנייה. בישראל יש 123 ועדות תכנון מקומיות. ארבע מהן בלבד שייכות לרשויות ערביות (רהט, טירה, טייבה ונצרת). שאר 82 הרשויות הערביות מצטופפות בתוך 21 ועדות תכנון מרחביות, שרק בחמש מהן יש יו"ר ערבי. זה כנראה אחד ההסברים לכך שהצפיפות ברשויות הערביות גבוהה בהרבה מברשויות היהודיות, ובעיקר לכך שהרשויות הערביות נחנקות כלכלית, בהיעדר הקצאה של שטחים לבניית אזורי תעסוקה.

מחקר שפירסמו באחרונה העמותות סיכוי ואינגאז' הצביע על כך שהרשויות הערביות מחזיקות רק ב–3.8% משטחי התעסוקה - אף שחלקן באוכלוסייה הוא 13%. מחקר של הכנסת מ–2009 שבדק כיצד נחלקת הארנונה המשולמת בידי הממשלה (על מתקני חברת חשמל, בסיסי צה"ל, משרדי הממשלה וכן הלאה) מצא כי מתוך תשלומי ארנונה של 1.1 מיליארד שקל שנה - רק 2.2 מיליון שקל מגיעים לידי רשויות ערביות. כך, בשעה שהממשלה שולטת לחלוטין בבחירה למי היא משלמת - 0.2% בלבד מסך הארנונה המשולמת בידי מוסדות ממשלתיים מגיעה לרשויות ערביות.

אינפו ערבים

בפועל, אם כן, לרשויות הערביות אין כל הכנסות מארנונה ממשלתית, וחלקן הפוטנציאלי של הרשויות בארנונה עסקית אחרת נמוך ב–70% מחלקן באוכלוסייה. התוצאה הבלתי־נמנעת היא שלרשויות הערביות יש פשוט מעט מאוד הכנסות, מה שגוזר עליהן מצב כלכלי מדורדר, גירעון, וכמובן שירות ירוד לתושבים שלהן.

רמת החיים 
נמוכה ב–60%

תושב ערבי מקבל מהרשות שלו שירותים בהיקף שנמוך ב–60% מזה של התושבים היהודים. במונחים ישירים יותר - רמת החיים שמציעות הרשויות הערביות לתושביהן נמוכה ב–60% מזאת של התושבים היהודים. כך, האזרחים הערבים מקבלים תקציבי רווחה נמוכים ב–50% מאלה של היהודים, אף שהערבים הם האוכלוסייה הענייה ביותר בישראל, ולכן זקוקים לתקציבי רווחה יותר מאחרים. בדיקות שערכה עמותת סיכוי העלו כי בתקציבי ההתמכרות לסמים, הערבים מקבלים נתח של 4% בלבד. בטיפול בנוער במצוקה, הנתח שלהם הוא 8%. בשירות לזקן, רק 5% מהתקציבים מופנים לערבים.

תקציבי החינוך מפגרים ב–35%

תקציבי החינוך שמקבלות הרשויות הערביות מידי משרד החינוך הם במקרה הטוב זהים לאלה של הרשויות היהודיות, ובמקרה הרע מפגרים אחרי התקציב היהודי בכ–20%. מאחר שהרשויות הערביות הן העניות ביותר בישראל, ואין להן אמצעים להוסיף תקציבים משלהן בחינוך, הרי שבסופו של דבר תקציב החינוך שמקבל ילד ערבי נמוך בכ–35% מזה של ילד יהודי.

אינפו ערבים

זאת, כמובן, בניגוד גמור לצרכים. מערכת החינוך הממלכתית הערבית היא מערכת חינוך כושלת, ששיעורי הנשירה בה מגיעים ל–32% (8% אצל היהודים), ושציוני תלמידיה בבחינות הבינלאומיות נמוכים ב–20% מאלה של התלמידים היהודים.

נבהיר מיד, כי בניגוד גמור לעוד שקר יהודי רווח, אי־גביית ארנונה ביישובים הערביים אינה הסיבה המהותית לפיגור העצום של היישובים האלה. לפי בדיקות שנערכו, שיפור בגביית הארנונה היה מגדיל את ההכנסות של היישובים הערביים ב–20%. לעומת זאת, לו הרשויות הערביות היו מקבלות נתח שווה בהכנסות מארנונה עסקית, ההכנסות שלהן היו גדלות ב–130%. האפליה בקרקעות נגד היישובים הערביים, שהמדינה הותירה אותם כמעט בלי שטחים מניבים, היא המשקולת הכבדה ביותר על היישובים הערביים - היא ולא הציות לגביית מס.

מובן שההעדפה הבולטת והברורה כלפי היהודים אינה נעצרת רק ברמת השלטון המקומי. בממשלה רק 8% מהעובדים הם ערבים, אף שחלקם של הערבים באוכלוסייה הוא כ–20%. גם בין 8% אלה, רובם המוחלט מועסקים במשרות נמוכות דרג.

בתחבורה הציבורית סובלים הערבים מקיפוח מתמשך - אום אל־פאחם, על 48 אלף תושביה, מקבלת רק 140 נסיעות בין־עירוניות ביום, לעומת 277 שמקבלת פרדס חנה הסמוכה, שבה 33 אלף תושבים.

אינפו ערבים

הפער בחינוך מקצר 
את תוחלת החיים

ארגון מוסווא, בעתירה שהגיש לבג"ץ, הוכיח כי רק 3% מתקציב התרבות של משרד התרבות מוצע למוסדות תרבות ערביים. ועדת אור ציינה עתירה שהוגשה לבג"ץ בסוף השנות ה–90, על כך שתקציב משרד הדתות המופנה לבתי עלמין מוסלמיים שקול ל–2% מהתקציב שמקבלים בתי העלמין היהודיים. אם חל מאז שינוי בנתונים קשה לדעת, כי ליתר ביטחון המדינה דאגה לפצל את הטיפול בשני סוגי בתי העלמין לשני משרדי ממשלה נפרדים.

עניין בתי העלמין מביא אותנו לנקודה הסופית והאחרונה - תוחלת החיים של ערביי ישראל, שהיא נמוכה משמעותית מזאת של היהודים. גברים ערבים חיים כשלוש שנים פחות מגברים יהודים, ונשים ערביות - כארבע שנים פחות מנשים יהודיות. מי שרוצה לפטור זאת בטענה שעניים בכל העולם סובלים מתוחלת חיים קצרה יותר, כדאי לו לדעת שהחרדים בישראל דווקא חיים יותר.

לא העוני הוא הסיבה לתוחלת החיים הקצרה של הערבים, אלא כנראה נגישות נמוכה יותר לשירותי בריאות, ובעיקר השכלה נמוכה יותר של אם המשפחה, המביא לאורח חיים בריא פחות של המשפחה כולה (לפי מחקרים מכל העולם, האֵם היא המשפיעה ביותר על אורח החיים). רק שכדי לשנות את תוחלת החיים הערבית צריך להשכיל את הנשים הערביות - דבר שכנראה לא יקרה במדינה שדואגת שתקציבי החינוך הערביים ישארו תמיד נמוכים מתקציבי החינוך היהודיים.

אינפו ערבים
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם