ועדת אנדורן: חוק עידוד השקעות הון יתן עדיפות ל"איכות המועסקים" - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת אנדורן: חוק עידוד השקעות הון יתן עדיפות ל"איכות המועסקים"

לקראת פרסום המסקנות נציגי טבע יופיעו ביום חמישי בוועדת אנדורן שעשויה להעניק עדיפות, בחוק החדש לנושא התעסוקה, ובעיקר לאיכות המועסקים ■ מנתוני האוצר שהונחו לפני הוועדה עולה כי רוב הטבות המס הוענקו לאורך השנים למספר מצומצם של חברות גדולות

2תגובות

ועדת אנדורן לבדיקת החוק לעידוד השקעות הון צפויה לפרסם את מסקנותיה בעוד מספר שבועות. ביום חמישי הקרוב יופיעו בפני הוועדה נציגי חברת טבע, מהנהנים היותר גדולים בכל השנים האחרונות, מהטבות החוק הקיים, כדי להציג את עמדתם. מרוח הדיונים בוועדה עד כה עולה כי בניגוד לחוק הקיים, הנותן עדיפות רבה בכול הקשור למתן הטבות לנושא היצוא, הוועדה עשויה לתת עדיפות במקביל לנושא היצוא, לתעסוקה ובעיקר לאיכות המועסקים.

בועדת אנדורן חברים מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן (יו"ר), מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, מנהל רשות המיסים משה אשר, ראש אגף כלכלה והכנסות המדינה באוצר מיכאל שראל, הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי, ומנהל מרכז השקעות במשרד הכלכלה נחום איצקוביץ'.

מנתוני האוצר שהונחו לפני הוועדה עולה כי רוב הטבות המס הוענקו לאורך השנים למספר מצומצם של חברות גדולות.

יעל אנדורן
עופר וקנין

הוועדה פירסמה עם הקמתה קול קורא לציבור להעביר לה ניירות עמדה, בנושא שעל סדר יומה, ולבוא ולהעיד בפניה. עד כה הופיעו בפנייה גורמי ממשלה, גורמים מקצועיים (כולל מומחי מס), נציגי חברות גדולות וקטנות ונציגי גופים חברתיים. הוועדה קיבלה כ-20 ניירות עמדה ארוכים ומנומקים. בקרוב תתחיל הוועדה בשלב הסיכומים.

ל-TheMarker הגיעו שישה ניירות עמדה שהוגשו לאחרונה לוועדה. להלן עיקרם:

לבטל את החוק לעידוד השקעות הון

אורי זקהם, אדם פרטי, מתכנת מחשבים, מציע לוועדה, במסמך שהעביר אליה, "לבטל את חוק עידוד השקעות הון. החוק מעודד את בעלי ההון על ידי מתן כסף, אך אינו יוצר אצלם תמריץ להשקעה נוספת ואינו יוצר עוד תעסוקה בפריפריה. אין מה לנסות לרפא חוק עקום. יש להשליכו לפח. עכשיו".

אמנון קלצ'י, מפתח תוכנות מחקר פיננסיות, כתב לוועדה, על בסיס מחקר שעשה, שיש לבטל את כל ההנחות במס חברות בשווי 7 מיליארד שקל ב-2014 כפי שח"כ מירב מיכאלי (עבודה) מציעה בהצעת חוק שיזמה. לדבריו, מס חברות בישראל, 26.5%, נמוך מהמס בגרמניה 30% ובארה"ב 35% ואין כול סיבה שכך יהיה. מתן הטבות במס חברות בגובה 7 מיליארד שקל לחברות מסוימות זו אפליה שהושגה תודות לקשרי הון ושלטון, בניגוד לכל תוכנת מחקר פיננסית.

ארז ויגודמן
אייל טואג

מס החברות מדכא השקעות הון

ניר יעקבי, בעל תואר דוקטור בכלכלה, יועץ כלכלי עצמאי ומרצה לכלכלה, שתחום ההתמחות שלו מימון ציבורי ומדיניות, מגדיר את עצמו, "אזרח מודאג, הרוצה לתרום להגברת היעילות והרווחה הכלכלית".

טענתו המרכזית היא כי "מס החברות בצורתו הנוכחית מדכא את השקעות ההון ומעוות את ההקצאה של המקורות שמושקעות בהון. אמנם החוק לעידוד השקעות הון מקזז חלק מהעיוותים ויוצר אחרים אך במחיר של בירוקרטיה, שרירותיות, וחוסר יעילות, תוך מתן פתח לאפליה במקרה הטוב ושחיתות במקרה הפחות טוב. על מנת לעודד את השקעות ההון, יש פשוט לבטל את העיוותים, אי היעילות והאפליה הקיימות במס החברות על-ידי ביצוע שני שינויים עיקריים במס החברות, מעבר למסוי על בסיס מזומן ומעבר למסוי על בסיס היעד. שינויים אלו יהפכו את מס החברות למס שכמעט לא ניתן לעשות בו תכנוני מס, מס פשוט שמנהל/ת חשבונות לבד/ה יכול/ה לסגור שומה סופית בכל חודש, מס חסין אינפלציה שממסה את הרווח הכלכלי האמיתי, מס שמבחינת התחרות הבין לאומית הוא אפס אך מניב הכנסות רבות, מס שמיטיב עם כל פירמה מייצאת קטנה כגדולה באופן זהה ואוטומטי, ללא מרכז השקעות ומאכרים ומס שמעוות הרבה פחות את הקצאת המקורות".

לדבריו, כתוצאה משינוים אלו לא יהיה צורך כלל בחוק לעידוד השקעות הון. השיטה המוצעת על ידו, תמשוך השקעות זרות ישירות, תעוות פחות את הקצאת המקורות, תקטין משמעותית את האפשרות לתכנוני מס, ותעודד צמיחה.

יעקבי מציע כי, "במקום מס החברות הקיים יוטל על החברות מס פשוט מאד. מס על התזרים".

"בכל חודש: א. החברה תחשב את כל הכנסותיה לפי חשבוניות או לפי קבלות (עדיף). ב. תנכה את כל הוצאותיה לפי חשבוניות (או קבלות) מפירמות אחרות ואת הוצאות השכר. ג. על התזרים ( א' פחות ב') היא תשלם (או תקבל החזר אם הוא שלילי) מס בשיעור אחיד. השכר ימשיך להיות ממוסה במס הפרוגרסיבי הנוכחי. שיעור מס החברות יוכל להיות בגובה המדרגה הגבוהה של המס על השכר (עדיף). לחליפין יישאר לתושבי ישראל מס על דיווידנד בגובה ההפרש שבין מס החברות למדרגה הגבוהה של מס השכר למניעת תכנוני מס. (כמו היום)".

בארה"ב מתעניינים בהשקעות בישראל

רו"ח אירית משה, ממשרד רואי חשבון אבידור אבני, משה ושות', כתבה לוועדה כי לאחרונה קיבל משרדה פניות מחברות בינ"ל שמקום מושבן בארה"ב, המתעניינות בפעילות בישראל. המתעניינות ביקשו לבדוק את חוקי והטבות המס הנהוגות בארץ. בהנהלות של חלק מהחברות יושבים בתפקידים בכירים ישראלים לשעבר. לדבריה, בחברות הבינלאומיות מיחסים חשיבות רבה ליציבות הטבות המס, שכן הן מכינות תחזיות ארוכות טווח. לדבריה, יתרונה של ישראל בכוח אדם איכותי וביכולתה לייצר ולפתח טכנולוגיה עילית. ישראל אינה יכולה להתחרות עם מדינות אחרות בכוח אדם של צווארון כחול. לפיכך מן הראוי לשנות את ההגדרה של מפעל תעשייתי כך שמפעל המייצר טכנולוגיה חדשנית יהיה זכאי להטבות מבלי שיהיה צריך לקבל אישורים מיוחדים. כדי לעודד יצירת קניין רוחני על ידי חברות זרות בישראל יש לאפשר להן להוציא את הקניין, אומנם עם הטלת קנס מתאים".

להוריד את מס החברות ל-18%

ד"ר עו"ד אבי נוב, מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינ"ל טען כי, "החוסן הלאומי של ישראל תלוי בין היתר ביכולתה למשוך ולשמר השקעות של עסקים ויזמים. במידה והמשק הישראלי לא יהיה תחרותי ביחס למדינות אחרות ההון לא יגיע לישראל והיזמות לא תתפתח". טענתו העיקרית, "החוק לעידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית לא מתמרץ השקעות ומפעלים אותם המדינה הייתה מעוניינת לקדם. יש לבחון דרכים אחרות למשוך השקעות הון זרות ולקדם את הצמיחה. המשמעות של נדידת חברות מחוץ לישראל היא פגיעה ביעילות הכלכלית ובפוטנציאל הפיתוח של המשק. אין ספק כי בעידן של גלובליזציה, בו קיימת נידות גבוהה של הון, סחורות, שירותים ועובדים ותחרות עזה על משאבים אלה, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. הפתרון הטוב ביותר, שיעודד משקיעים מקומיים וזרים להקים חברות בישראל ולקיים בה פעילות עסקית, הוא הפחתת מס החברות לשיעור של 18%, שזה היעד שקבעה הממשלה ב-2009".

יהונתן בשיא, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית ובעבר מנכ"ל משרד החקלאות ויו"ר מנהלת ההתנתקות למפוני חבל עזה וצפון השומרון, סבור כי יש לכלול במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית טרייה, ובעיקר בתי אריזה מתקדמים האורזים ליצוא תוצרת חקלאית ישראלית. לדבריו, בתי האריזה האלו עומדים בתקנים בינ"ל מחמירים המתעדכנים לעיתים קרובות, למרות זאת הם לא מקבלים סיוע לא ממשרד החקלאות ולא ממשרד הכלכלה. זאת כאשר מפעלים אחרים שממוקמים לידם בפריפריה, מגלגלים מחזורי כספיים דומים, ומעסיקים מספר דומה של עובדים, כן מקבלים סיוע. בשיא הזמין את ועדת אנדורן לבוא ולבקר במפעלי אריזה.

בכנס שוק ההון של TheMarker, שנערך לפני כשבוע הבהירה אנדורן, כי כיוון ההמלצות המסתמן הוא התניית הטבות מס ביצירת תעסוקה בעלת פריון (תפוקה לעובד) גבוהה. הדברים נאמרו על רקע מימצאי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות עבור משרד הכלכלה, לפיהם הפריון של התעשיה בארץ נמוך בכ-45% מהפריון בתעשיה האמריקאית. הבעיה העיקרית בפריון היא בתעשיה המסורתית, בה הוא נמוך בכ-60% מהפריון בתעשיה המקבילה האמריקאית, אך גם בהיי טק הפריון נמצא נמוך בכ-20% ממקבילו האמריקאי.

עד כה ניתנו הטבות מס בצורה אוטומטית לחברות, ללא התניות. לעומת זאת, מענקי השקעות מותנים בשורת תנאים, בהם מרחק המפעל המוקם מהמרכז, מספר העובדים הנקלטים, משך התעסוקה שלהם ושכרם.

אנדורן הבהירה, כי גם הטבות המס יותנו מעתה בתעסוקה הולמת. המשמעות היא, שהטבות המס עשויות לגדול ככל שהשכר ומספר העובדים הנקלטים בחברה יעלה.
"לצד הגדלת שיעורי ההשתתפות, והכנסת עובדים חדשים לשוק, יש לוודא שהשכר של העובדים בשוק העבודה הוא ראוי, מתפתח ושקיימת זיקה בינו לבין צמיחת המשק", אמרה אנדורן.

"יש לדאוג שכמשק, אנו מבטיחים תמורה הולמת לעבודה. אחד הכלים שעומדים לרשותנו, כממשלה, הוא החוק לעידוד השקעות הון, שמטרתו לגרום להשקעות של גופים ישראלים ובינלאומיים המספקים מקומות עבודה ברמת פריון גבוהה, מה שמאפשר לתת שכר ראוי לעובד. מטרת הוועדה היא לוודא שהחוק משרת בצורה אופטימלית את המטרות שאנו רוצים לקדם. אין ספק, שסיטואציה שבה הממשלה מעניקה הטבות מס משמעותיות מבלי שהן מותנות בהעסקת עובדים, אינה מיצוי היתרונות הגלומים בכלי של הטבות המס ומענקים. בכוונתנו, אפוא, בין היתר, להביא לכך שכלי זה יסייע בהגדלת הפריון והתעסוקה במשק, ולפעול לכך שההטבות שניתנות על ידי המדינה, יגדילו את הצמיחה ויבטיחו תעסוקה, בשכר ראוי", הוסיפה.
 

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם