רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החרם פוגע בתוכניות הממשלה: חברות זרות פרשו ממכרז הנמלים הפרטיים

שלוש קבוצות בלבד ניגשו אתמול למכרז הבינלאומי להקמת הנמלים בחיפה ובאשדוד ■ חברות מהולנד ומאיטליה פרשו באחרונה מההליך המכרזי מנימוקים פוליטיים ■ לפיד: "הלחץ הבינלאומי מתחיל לתת את אותותיו"

67תגובות

מעמדה הבינלאומי המתערער של ישראל נותן בראשונה אות מהותי בפרויקט לאומי אסטרטגי. ל-TheMarker נודע כי לפחות שתי חברות תשתית זרות מובילות נסוגו מהמכרז הבינלאומי שפירסמה ישראל להקמת הנמלים הפרטיים בחיפה ובאשדוד, על רקע חשש מהשלכות פוליטיות שליליות עקב פעילותן העסקית בישראל.

החלטת החברות לסגת מהמכרז התקבלה לאחר שכבר ניגשו לשלב המיון המוקדם (PQ) שפירסמה המדינה באפריל 2013. החברות הודיעו לגורמים בישראל על החלטתן בחודשים האחרונים. זאת, כשברקע החלטתן מתהווה לחץ בינלאומי מתרחב על ישראל מנימוקים מדיניים.

ראשונה נסוגה ענקית תשתיות הנמלים ההולנדית Boskalis, אשר ניגשה למכרז תחת השם החלופי Holland Terminal. והודיעה על פרישתה כבר בשלב המיון המוקדם שניהלה המדינה בשנה שעברה. אחריה פרשה חברת התשתית Condote de Agua מאיטליה, שצלחה את שלב המיון המוקדם.

חברת זרה שלישית, ענקית העבודות הימיות הבלגית Jan De Nul, אמנם הגישה אתמול הצעה להקמת הנמלים הפרטיים - אך רק לאחר שהותר לה לגשת למכרז תחת שם של חברה בת הרשומה בלוקסמבורג, Ludreco, מחשש לחרם על פעילותה בעולם הערבי.

REUTERS

מהליך המכרז פרשו בחודשים האחרונים שלוש חברות זרות נוספות: FCC ו–Cyes הספרדיות וכן Möbius Bau הגרמנית. לפי הערכות, נבעה פרישתן של השלוש מקשיי מימון בארצות המקור או מאי־הסכמה עם השותפות הישראליות הפוטנציאליות על תנאי ההשתתפות במכרז.

בשנה האחרונה נמנעה באדיקות חברת נמלי ישראל הממשלתית (חנ"י), המנהלת את מכרזי הנמלים הפרטיים, מלתת ביטוי פומבי לזהות החברות שהתעניינו במכרזים או שניגשו אליהם - נוכח הרגישות הפוליטית של כמה מהמתמודדות לאזכור של כוונות פעילות מצדן בישראל. בחנ"י הסכימו לציין אתמול כי לשלב המכרזי הסופי להקמת הנמלים - שממילא נסגר אתמול - ניגשו חברות מסין ומאירופה, ללא ציון השמות של החברות וללא אזכור שמות המדינות.

רגישות זו אינה חדשה - בוודאי שלא בפרויקטים בינלאומיים שבהם נדרשת ישראל בניסיון זר ובמעורבות של שחקנים שפעילים במדינות ערב. אמנם, גורמים בענף התחבורה טענו אתמול כי הרקע לפרישה נובע מפעילות החברות הפורשות בפרויקטים בערב הסעודית או בנסיכויות המפרץ, וכי אלה עשויות עוד להשתלב בפרויקטים כקבלניות משנה. עם זאת, חלק מחברות שנסוגו אינן פעילות במדינות ערב, והנסיגה שלהן מהמכרז נעשתה בשלב מאוחר יחסית - לאחר שהנהלותיהן כבר קיבלו החלטה אסטרטגית להתמודד על הקמת הנמלים החדשים בישראל. זאת, כשהחברות נסוגות לבסוף מהמכרז רק בשלבים מאוחרים, ברקע הלחץ המדיני הגובר על ישראל.

שר האוצר, יאיר לפיד, התייחס אתמול לסוגיית הלחץ הבינלאומי. בוועידת הנשיאים אמר לפיד כי הקיפאון המדיני "מסכן אותנו מפני שהוא גורם נזק גובר והולך - כלכלי ופוליטי - ליחסינו עם ארה"ב ועם העולם". לפיד הוסיף כי "הלחץ הבינלאומי כבר מתחיל לתת את אותותיו". לדבריו, מחלקת המחקר של האוצר בחנה תסריטים שונים של ההשלכות מכישלון שיחות השלום מול הפלסטינים על מצבה הכלכלי של ישראל. "לא אפרט פה את סוג הסנקציות שלמולן עלולה ישראל לעמוד", סיכם לפיד, "אבל התוצאות עלולות להיות שום דבר פחות מהרסניות לרווחתו הפרטית של כל אזרח ישראלי".

הגרמנים התנתקו מרכבת ישראל

סוגיית החרם הבינלאומי על הפעילות הכלכלית בישראל עלתה בשבועות האחרונים על סדר היום הציבורי בעיקר נוכח לחצים גוברים והולכים מצד האיחוד האירופי והממשל האמריקאי להנעת תהליך השלום באזור. צעדי חרם רשמיים ומתוקשרים ננקטו בעיקר כלפי גופים ישראליים שמעורבים בפעילות בשטחים.

לפני חודשיים החליט הבנק הגדול בדנמרק דאנסקה בנק, להחרים את בנק הפועלים על רקע מעורבות הבנק במימון בנייה בהתנחלויות. זאת, לאחר שהבנק הדני כבר משך את השקעותיו מקבוצת אפריקה ישראל אפריקה נתונים גרפים עבור אפריקה שער שינוי לאתר Finance  , בגלל מעורבותה בבנייה למגורים בהתנחלויות.

החלטה דומה קיבל גם משרד האוצר הנורווגי, שהורה לקרן הפנסיה הממשלתית הגדולה במדינה שלא להשקיע כספים בקבוצת אפריקה ישראל ובחברה הבת שלה, דניה סיבוס. שבוע לפני כן הודיעה קרן הפנסיה השנייה בגודלה בהולנד, PGGM, כי היא מושכת את השקעותיה מחמשת הבנקים הגדולים בישראל, בגלל מעורבותם במימון הבנייה בהתנחלויות.

ענף התשתיות בישראל ידע עד כה שתי החלטות חרם, אך מינוריות יחסית. ספקית המים הגדולה בהולנד, וויטנס, הודיעה בדצמבר האחרון כי תפסיק את שיתוף הפעולה שלה עם חברת המים הלאומית מקורות בגלל פעילותה בקידוחי מים בגדה המערבית. זאת, חודש בלבד לאחר ששתי החברות חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה טכנולוגי. בנוסף, חברת דויטשה באן הגרמנית נכנעה לפני שנתיים ללחץ של גופים פרו־פלסטיניים, ופרשה מחוזה ייעוץ שבו החזיקה מול רכבת ישראל בפרויקט הקו המהיר לירושלים (A1) - בטענה כי הקו חוצה שטח כבוש. לפי פרסומים בגרמניה, חברת הענק החליטה על כך למרות התערבות בסוגייה מצד שר התחבורה הגרמני.

לחצים נוספים הופעלו בשנים האחרונות גם על החברות הצרפתיות ואוליה ואלסטום - בעקבות מעורבותן בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים. לפי פרסומים בחו"ל, החברות איבדו פרויקטים בסקנדינביה בעקבות לחצים מגופים פרו־פלסטיניים - ומשכך פעלו לזרז את מכירת חלקן בפרויקט, אך הן מוסיפות לפעול בישראל.

שפיר ואריסון 
יתחרו בסינים

בעקבות פרישת מרבית החברות הזרות ממכרז ההקמה של הנמלים הפרטיים בישראל - נותרו בו כעת שלוש קבוצות: קבוצה ישראלית משותפת לשפיר הנדסה ולאשטרום, שממנה פרשה לפני שלושה חודשים Cyes הספרדית; Ludreco, שתחבור לחברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי (60%) - במקומה של FCC; וכן ענקית הנמלים הסינית צ'יינה הארבור.

שלוש הקבוצות הגישו אתמול לחנ"י את הצעותיהן הטכניות להקמת נמל הדרום באשדוד או נמל המפרץ בחיפה, והפקידו ערבות בנקאית בסך 60 מיליון שקל. את ההצעות הכספיות יגישו הקבוצות במאי.

לפי תנאי המכרז, כל קבוצה רשאית לזכות בהקמה של נמל אחד בלבד. לכן כל קבוצה הגישה שתי הצעות, ובגלל מספרן הנמוך - תחזיק למעשה כל קבוצה בסיכויי זכייה של שני שלישים.

לפי הערכות, נתנו החברות עדיפות לנמל המפרץ בחיפה, שיהיה הראשון שייבנה, לפי השערות. בין משרדי התחבורה והאוצר עדיין לא הושגה הסכמה בנוגע לשאלה אם יוקם נמל פרטי אחד או שניים - ומה יהיה סדר ההקמה ולוח הזמנים.

המכרזים שפורסמו הם מכרזי קבלנות בלבד (ללא הפעלה). הם כוללים את הארכת שוברי הגלים הקיימים, הקמת רציפים וחפירה ימית שתאפשר גישה לאוניות גדולות.

נמל המפרץ מתוכנן להיבנות צפונית לנמל חיפה הקיים, עם אורך רציף של 1,100 מטר. שובר הגלים הראשי של מפרץ חיפה צפוי להיות מוארך ב–3,100 מטר. נמל הדרום יוקם צפונית לנמל אשדוד, עם רציף ראשי באורך 1,050 מטר, שיביא להארכת שובר הגלים באשדוד ל–2,800 מטר.

הקיבולת המתוכננת בכל נמל תהיה 1.4 מיליון TEU בשנה. עלות ההקמה של כל נמל נאמדת ב–1–1.1 מיליארד דולר, והיא צפויה להימשך 5.5–7.5 שנים. משך ההקמה באשדוד צפוי להיות ארוך יותר, בגלל הצורך בהקמת נמל עבודה. בנוסף תידרש סביב כל נמל השקעה של 700 מיליון שקל בתשתיות תחבורה נלוות.

במקביל, סיימה חנ"י את שלב המיון המוקדם במכרז להפעלת הנמלים העתידיים, שאליו ניגשו ארבע חברות: החברה ההולנדית TIL, שהיא חברה בת של ענקית הספנות השווייצית MSC; החברה הגרמנית Eurogate - מפעילת הטרמינלים הגדולה באירופה; קבוצת Bollore מצרפת; ו–ICTSI מהפיליפינים. תנאי הסף שבהם נדרשו המתמודדים לעמוד כוללים בין היתר ניסיון של הפעלה של לפחות שלושה מסופי מכולות בשנתיים האחרונות ומחזור הכנסות שנתי ממוצע מינימלי של 400 מיליון דולר בשנתיים האחרונות. בשלב זה לא נקבע המועד להגשת הצעות מחייבות למכרז ההפעלה.

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, אמר אתמול כי "הרפורמה בנמלים מתקדמת במלוא התנופה. אני מברך על כלל החברות שמתחרות. נמלי הים החדשים יביאו לתחרות, והמרוויח העיקרי יהיה הציבור".

מנכ"ל חנ"י, שלמה ברימן, הוסיף כי "מדובר בפרויקטים הנדסיים ימיים גדולים ומורכבים, החיוניים למשק, והם יוקמו בסטנדרטים גבוהים, הדורשים ביצוע על ידי חברות קבלניות מהשורה הראשונה בישראל ובעולם, בעלות יכולת מוכחת וניסיון".

מחברת נמלי ישראל נמסר היום בתגובה כי "ככל שידוע לנו, לפרסום אודות פרישת חברות זרות 'בשל חרם על ישראל' אין שחר. למיטב ידיעתנו, אין קבוצה או חברה בינלאומית שפרשה מהמכרז להקמת הנמלים מסיבות פוליטיות, והמכרז נמשך בהתאם לתוכניות וללוחות הזמנים שנקבעו.

"החברה ההולנדית BOSKALIS לא עברה את שלב המיון המוקדם (וסביר להניח שהיתה שמחה להשתתף בפרויקט). השתתפות החברה הבלגית באמצעות חברת בת (LUDRECO ) נהוגה במכרזים בינלאומיים מסוג זה. חברת נמלי ישראל תמשיך לקדם את המכרז להקמת הנמלים החדשים במלוא התנופה ובהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו כדי לתת מענה על צרכי המשק ולחולל תחרות שתביא לשינוי מהותי בענף, לטובת המשק הישראלי".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם