מעגלים פינות: המדינה עושה עסקות בהיקף של מיליארדי שקלים בפטור ממכרז - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעגלים פינות: המדינה עושה עסקות בהיקף של מיליארדי שקלים בפטור ממכרז

משרדי הממשלה ביצעו כ-21 אלף התקשרויות ללא מכרז עם ספקים ונותני שירותים ב-2008-2012 ■ משרד האוצר: 
"הפטור נועד לייעל ביורוקרטיה, לקצר תהליכים, לפתור בעיות אד־הוק דחופות ולאפשר למשרדים לתפקד"

25תגובות

79% מסך ההתקשרויות של הממשלה ב–2010–2012 עם ספקים ונותני שירותים היו בפטור ממכרז, לעומת 69% מההתקשרויות ב–2008–2009. בסך הכל, בין 2008 ל–2012 ביצעו משרדי הממשלה כ–21 אלף התקשרויות ללא מכרז, בהיקף כולל של 73 מיליארד שקל.

נתונים רשמיים בנושא נמסרו לפני כחודשיים על ידי משרד האוצר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מהנתונים עולה כי 78% מההתקשרויות שאינן במכרז הן על סכום של עד 500 אלף שקל. 45% מההתקשרויות הן הארכה או המשך של התקשרות או התקשרויות קודמות - למשל, הממשלה שכרה בניין ל–25 שנה, ורוצה להמשיך את ההתקשרות ל–5 שנים נוספות. 26% מההתקשרויות ניתנו בטענה של ספק יחיד.

ב–2009 בוצעה רפורמה בכל תחום המכרזים בשירות המדינה, לאור דרישת משרדי הממשלה, שביקשו לקבל יותר סמכויות ניהול עצמי. עם הרפורמה, חלק ניכר מניהול מכרזי הממשלה ומתן הפטורים ממכרזים הועבר מהחשב הכללי במשרד האוצר למשרדי הממשלה. עם זאת, האחריות העליונה נותרה בידי אגף החשב הכללי באוצר.

כשעולה שאלת הפטורים ממכרז לדיון, שומרי החומות מדברים על מכת מדינה ועל העברת רוב המכרזים - כ–80% - ממכרז פתוח לפטורים. מכך עולה חשש לשחיתות, לקשרי הון־שלטון־מרכזי מפלגות־פוליטיקה, ולדיבורים על חברות ענק המקושרות לחוגי השלטון ולמקבלי ההחלטות, תוך סירוס מכוון של חוק חובת המכרזים.

אינפו מכרזים

ייתכן שיש בכך ממש. בכל מקרה, גם הנראות חשובה, והיקף של 73 מיליארד שקל בפטור במכרז נראה לכאורה בעייתי. אם המדינה חוקקה את חוק חובת המכרזים - מדוע בפועל היקף הפטורים נמצא במגמת עלייה?

האוצר: הכל 
נעשה כחוק

במשרד האוצר טוענים בתוקף כי "הכל נעשה כחוק וברוח החוק, בוועדות הפטור של משרדי הממשלה או בוועדת הפטור העליונה של החשב הכללי באוצר. כמובן, גם במקרים המיוחדים שמגיעים להכרעת החשבת הכללית ואף להכרעת שר האוצר. הפטור נועד לייעל את הביורוקרטיה, לקצר תהליכים, לפתור בעיות אד־הוק דחופות ולאפשר למשרדים לתפקד. פטור לביצוע עסקה לרכישת טובין, שירותים, עבודות או מקרקעין ניתן בהתאם לתקנות החשב הכללי באוצר".

קיימים שני סוגים של ועדות למתן הפטור ממכרז. האחד הוא ועדות של משרדי הממשלה. הסוג השני הוא ועדת הפטור העליונה בחשב הכללי באוצר. בוועדת הפטור של כל משרד ממשלתי יושבים שלושה אישים: מנכ"ל (אינו יכול להעביר סמכויות לאדם אחר), חשב והיועץ המשפטי של המשרד. לשני האחרונים סמכות וטו. ככל הידוע, מעולם לא נעשה שימוש בסמכות זו.

בוועדת הפטור העליונה יושב יועץ משפטי בכיר בחשב הכללי וסגן בכיר לחשב הכללי. הוועדה מתכנסת מדי שבוע ודנה בכל בקשה שמונחת לפניה. כל בקשה שמגיעה לוועדה העליונה מוועדות המשרדים, או ישירות אליה, מנומקת ומלווה במסמכים. במקרים שמגיעים לוועדה העליונה מוועדות הפטורים של המשרדים השונים, הדיון מתקיים בנוכחות המנכ"ל והיועץ המשפטי של המשרד. אחרי כל ישיבה של הוועדה מתפרסם פרוטוקול מלא וחתום. בשל ההליכים הללו, טוענים באוצר כי הסיכוי להטיה בפטורים ממכרז נמוך.

בהוראות החשב הכללי נאמר כי המשרד יעדיף לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל, גם במקום שמותר לבצע התקשרויות בדרך אחרת. בפועל, מנתוני החשב הכללי עצמו ניתן ללמוד שהמציאות הפוכה, וכי רוב ההתקשרויות נעשות בפטור ממכרז. בהוראות נכתב כי מקרים של פטור ממכרז יתקיימו ככל הניתן באופן שוויוני, הוגן ושקוף. ועדת המכרזים של משרדי הממשלה צריכה לנמק מדוע מוצדק וסביר בנסיבות העניין שלא לבצע מכרז פומבי רגיל, או לבצע מכרז פומבי מוגבל.

סוגי התקשרויות ללא מכרז

ועדת המכרזים של כל אחד ממשרדי הממשלה יכולה לאשר עסקות פטורות ממכרז בסכומים של עד 150 אלף שקל. ועדות הפטור המשרדיות יכולות לאשר עסקות בסכומים של 150 אלף עד 2.5 מיליון שקל. עבור סכומים של יותר מ–2.5 מיליון שקל, יינתן פטור באישור החשב הכללי או מי שהוסמך לכך (ועדת הפטורים העליונה). במקרים מיוחדים שלא מופיעים בתקנות, ניתן לפנות לקבלת פטור ממכרז לחשב הכללי.

בהתאם לתקנות חובת המכרזים, משרדי הממשלה רשאים לבצע התקשרויות רכישה בהליך מקוצר וללא מכרז, ברכישות חד־פעמיות בשווי של עד 50 אלף שקל - לרבות רכישות באמצעות הקופה הקטנה של המשרד. רכישות בסכום של עד 3,000 שקל יעשו על ידי פנייה בעל־פה לספק. רכישות ב–3,001–10,000 שקל יעשו על ידי פנייה בכתב לשני ספקים לפחות, ורכישות ב–10,001–50 אלף שקל יעשו על ידי פנייה בכתב בנוסח אחיד לשלושה ספקים לפחות.

האוצר ירחיב את סמכויות הוועדות

האוצר מתכוון להרחיב מאוד את סמכויות ועדות הפטור של משרדי הממשלה כבר בתקופה הקרובה, כך שיוכלו לתת פטורים ממכרז עד סכום של 300 אלף שקל - פי שניים מהמקובל כיום. הנושא נמצא בהליכי חקיקה בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

לפי תקנות החשב הכללי, פטורים יינתנו במקרה של מומחה יחיד לביצוע עבודה מסוימת; אם עבודה שנערכה במכרז לא הסתיימה ורוצים שמי שזכו במכרז יסיימו אותה; במקרה של המשך והרחבת הסכמים; במקרה של מכרז שנכשל או לא הסתיים ויש הכרח בתחילת הפרויקט; במקרה של התקשרות דחופה למניעת נזק של ממש (הכרח להתחיל בעבודה תוך עד 48 שעות); או כאשר מכרז פומבי עלול לפגוע פגיעה מהותית בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בביטחון הציבור, או בסוד מקצועי או מסחרי של המשרד.

מקורות באוצר אומרים כי בפועל, הנתונים המספריים של הפטור ממכרז נמוכים בהרבה מהמספרים שפורסמו - 79% או 69% - בשל שיטות הרישום בחשב הכללי. לדבריהם, מכרזים פומביים עם הליך תחרותי, כולל מודעות בעיתונות, נרשמים כפטורים ממכרז. למשל, אם האוצר מעביר כספים לעיריית ירושלים או לרשות אחרת, לסלילת כבישים או הנחת צינורות מים, הכסף נרשם בפטור ממכרז. זאת, אף שעיריית ירושלים, כגוף ציבורי, מחויבת ואף עורכת מכרז. רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות מקבלות כספים מהאוצר והרישום פטור ממכרז - אבל גם הרשויות וגם החברות מחויבות להוציא את הכסף בהליך מכרזי.

התקשרויות ללא מכרז

לדברי המקורות, במקרים רבים אין למדינה ברירה אלא לדבוק בפטור ממכרז במקרה של ספק יחיד. כך למשל בזמן ההתנתקות, היה הכרח בהנחת קווי חשמל, והספק היחיד האפשרי היה חברת החשמל. לדבריהם, ההיקפים הכספיים הגדולים ביותר בפטור למכרז הם להתקשרויות המשך, אך יש לזכור כי ההתקשרות המקורית נעשתה לפי מכרז פומבי פתוח.

משרד החינוך שילם מאות מיליונים פטורים ממכרז

משרד החינוך העביר בשנים האחרונות יותר מ–800 מיליון שקל לחברות חיצוניות ולעמותות תמורת שירותי מיקור חוץ, שניתנו ללא מכרז תוך קבלת פטור מאגף החש"כל באוצר. בכל המקרים ההתקשרויות נעשו על פי החוק, כדי להאריך התקשרויות נוכחיות של המשרד עם ספקי השירותים עד להשלמת מכרזים חדשים. ואולם, עולה תמונה שלפיה משרד החינוך מסתמך באופן נרחב על חברות בע"מ ועל עמותות חיצוניות לצורך העסקת מורים והספקת שירותים לתלמידים.

במשרד החינוך ציינו בפני החשכ"ל כי אחת מהסיבות לצורך בפטור היא הקושי לערוך מכרזים מורכבים במועד - זאת גם כשמדובר בתוכניות מרכזיות, שעלותן מסתכמת במאות מיליוני שקלים. בתגובה נמסר ממשרד החינוך: "המשרד פועל על פי חוק חובת המכרזים המאפשר פטור ממכרז, תוך עמידה בקריטריונים הקבועים בחוק וקבלת אישור מוועדת הפטור של החשב הכללי באוצר".

כך, פטור ממכרז ניתן להתקשרות עם העמותה לתפנית בחינוך של קרן רש"י לצורך המשך הפעלת מפעל ההזנה בבתי הספר ובצהרונים בעלות של 805.8 מיליון שקל. זו השנה החמישית שבה העמותה מפעילה את מפעל ההזנה בבתי הספר שבהם מתקיים יום חינוך ארוך, אך מאוגוסט 2013 עד אוגוסט 2014 היא תפעיל את התוכנית בלי שהתמודדה עליה במכרז. 422 מיליון שקל מהסכום שאושר באוצר הועברו למימון ארוחות צהריים חמות המוגשות בבית הספר שבהם מתקיים יום לימודים ארוך - אך כ–380 מיליון שקל הועברוו לפרויקט שונה: הזנת תלמידים בצהרונים שהוקמו ביישובים המוחלשים בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. בבקשה שהגיש להתקשר עם העמותה ללא קיום הליך לבחינת ספקים נוספים, טען משרד החינוך כי לא הספיק לפרסם מכרז חדש בזמן.

מהעמותה לתפנית בחינוך נמסר: "העמותה מפעילה זה כ–4 שנים את המנהלה ליישום תוכנית ההזנה מכוח מכרז, והמשיכה בהפעלה גם בשנת הלימודים הנוכחית, מתוקף אישור ועדת הפטור במשרד האוצר ולאור העובדה שהליכי המכרז לשנה זו טרם הסתיימו. העמותה הגישה הצעתה למכרז חדש שפורסם על ידי משרד החינוך".

באוצר הבהירו כי ההתקשרות המקורית של המשרד עם העמותה היתה במכרז פומבי, וכי ההארכה ניתנה מכיוון שבימים אלה מתקיים מכרז חדש. "עיקר העלות היא עבור שירותי ההזנה שניתנים על ידי ספקים שונים ולא לעמותה", ציינו במשרד. "ההתקשרות המקורית עם תפנית לחינוך בוצעה במכרז פומבי עבור שירותים אלה". המשרד הוסיף כי בעקבות החלטת הממשלה להרחיב את תוכנית מיל"ת (הארכת יום לימודים לתלמידים בסיכון,ל.ד) - "אישרה ועדת הפטור את הרחבת ההתקשרות עם העמותה לנוכח היקף התוכנית, הרגישות בביצוע פעילות זו ופרק הזמן הקצר בו נדרשה הממשלה לספק את השירותים".

איך מקבלים פטור ממכרז?

למרות ההצהרות של שר החינוך, שי פירון, על הצורך לבטל את תופעת מורי הקבלן, גם בשנת הלימודים הנוכחית מועסקים מורים ומדריכים באמצעות חברות מיקור חוץ המפעילות את הצהרונים במסגרת תוכנית ועדת טרכטנברג לילדים בני 3–8 ביישובים מוחלשים. המשרד המשיך התקשרות של חברות שזכו במכרז בשנה הקודמת על פי אפשרות שניתנה לו בחוק ולא בפטור ממכרז. כך למשל, העמותה לתפנית בחינוך מפעילה 327 מסגרות צהרונים ב–2014 בעלות של 21.8 מיליון שקל, חברת אקסיומה מפעילה כ–300 מסגרות בעלות של 171.7 מיליון שקל, חברת המתנ"סים מפעילה 310 מסגרות בעלות של 42.9 מיליון שקל ורשת עתיד מפעילה 310 מסגרות בעלות של 26.2 מיליון שקל. ממשרד האוצר נמסר כי מדובר בהתקשרות במסגרת מכרז פומבי.

משרד החינוך גם בחר להמשיך את ההתקשרות בשנת הלימודים הנוכחית עם חברות מיקור החוץ מרמנת וחברת כוח האדם מנפאואר לצורך הפעלת תוכניות הלימודים של קרן קרב - אחת מתוכניות הלימוד הנפוצות בישראל. על פי פרסום ב"הארץ", קרן קרב פועלת ב–2,400 מוסדות חינוך ולומדים בה כ–270 אלף תלמידים. בפרויקט מועסקים כ–3,870 מורי קבלן בתנאים נחותים מאלה של עובדי המדינה. בשנת הלימודים הנוכחית המשרד יעביר למרמנת ומנפאואר 204 מיליון שקל, ועל פי מסמכים שהגיש למשרד האוצר ההכנסות לחברות הסתכמו ב–3.77 מיליון שקל. בשנים 2009–2013 העביר המשרד כ–780 מיליון שקל לחברות האלה במסגרת תוכנית העשרה של קרן קרב. גם כאן לא מדובר בפטור ממכרז אלא במימוש האפשרות להמשיך את ההתקשרות לשנה נוספת במסגרת המכרז. ממשרד האוצר נמסר כי "מדובר באישור התקשרות במסגרת מכרז פומבי עד סוף תשע"ד. לקראת תשע"ה המשרד יערוך מכרז פומבי חדש".

בשנת הלימודים הנוכחית האריך המשרד את התקשרותו עם חברת פמי פרימיום, המספקת לו שירותי רפואה לילדים בעלי צרכים מיוחדים בעלות של 36.5 מיליון שקל. על פי משרד האוצר הפטור הוענק "באישור ועדת פטור מרכזית בנסיבות מיוחדות". זו השנה החמישית שבה מספקת החברה את השירות עבור משרד החינוך. ממשרד האוצר נמסר כי "הארכת ההתקשרות אושרה עד לסיום של הליך מכרז פומבי חדש".

בובות חיבוקי ב–500 אלף שקל

חינוך גן ילדים צהרון
תומר אפלבאום / באו

משרד החינוך רכש בובות חיבוקי לגני הילדים בעלות של מאות אלפי שקלים בשנה שעברה. בדצמבר האחרון דיווח משרד החינוך למשרד האוצר כי התקשר עם חברת ביגפטס בע"מ (לשעבר צ'רלס בוחבוט) ללא מכרז, בטענה שהיא הספקית היחידה המשווקת את הבובות הדרושות. חיבוקי היא בבובת פרווה בדמות כלב עצוב בעלת זרועות ורגליים ארוכות, המיוצרת בסין. בבובה נעשה שימוש בטיפול בילדים בגיל הרך שחוו טראומות. ב–2012 רכש המשרד בובות ב–71 אלף שקל בפטור ממכרז, מכיוון שמדובר בספק יחיד ומשום שבהודעה שפירסם באתר האינטרנט לא התקבלו השגות מספקים אחרים. במארס 2013 ביקש המשרד לרכוש בובות ב–500 אלף שקל.

המשרד גם ביקש אישור להארכת את ההתקשרות עם חניון לעובדיו. למשרד החינוך משרדים בתל אביב, הממוקמים באזור המסחרי שבשכונת יד אליהו. החל מינואר 2014 התקשר המשרד עם היכל נוקיה (חברת היכלי הספורט תל אביב) ב–946.7 אלף שקל, כדי לספק חניה לעובדים. ממשרד האוצר נמסר כי "ההתקשרות עם המשרד היא במסגרת מכרז פומבי. במסגרת זו נמצא כי היכל נוקיה הגיש את ההצעה הנמוכה ביותר".

מיליוני שקלים ללא מכרז לאוניברסיטת אריאל

משרד החינוך העביר בשנים האחרונות מיליוני שקלים לאוניברסיטת אריאל – חלק מהסכומים ללא מכרז, ותוך קבלת פטור ממשרד האוצר. ביוזמתו של גדעון סער, בעת שכיהן כשר החינוך, קיבלה מכללת אריאל ב–2012 הכרה כאוניברסיטה. בשנים האחרונות, שבהן הושלם המהלך שיזם סער, התהדקו שיתופי הפעולה בין משרד החינוך למכללת אריאל. מנתוני משרד האוצר עולה כי בשנים אלה נבחרה המכללה לספק שירותים עבור משרד החינוך בפטור ממכרז או בהארכת מכרזים פומביים בסכומים הגבוהים ביותר בהשוואה לשאר המכללות הציבוריות בארץ.

על פי נתוני משרד האוצר, המכללה נבחרה על ידי משרד החינוך כדי לסייע בהטמעה והפעלה של תוכנית התקשוב שיזם סער. במסגרת התוכנית הותקנו מחשב נייד, מקרן, ורשת אלחוטית בבתי ספר. מנתוני האוצר עולה כי ב–2009–2013 קיבלה המכללה תקציבים בסך 25.1 מיליון שקל ממשרד החינוך כדי לסייע בהטמעת התוכנית - חלק מהם הועברו למכללה תוך הארכת התקשרות קיימת, באישור המשרד. בדצמבר אישר החשב הכללי במשרד האוצר למשרד החינוך התקשרות בסך 4 מיליון שקל נוספים פטורה ממכרז עם האוניברסיטה להמשך הטמעת התוכנית, כך שהתקציב שהועבר לאריאל בתוכנית הזאת בשנים האחרונות עלה לכ–29 מיליון שקל.

עם זאת, ההארכה ניתנה לחצי שנה בלבד עד ליוני 2014, עד אז יפורסם מכרז חדש בנושא. בפרוטוקול נטען כי "המכרז לא לפרסום באינטרנט" ולא נומקה הסיבה לכך. על פי הפרוטוקול למתן הפטור, משרד החינוך לא הצליח לפרסם את המכרז בנושא בזמן וביקש להאריך את ההתקשרות עם האוניברסיטה בחצי שנה נוספת.

ממשרד האוצר נמסר כי "ההתקשרות עם אריאל בין 2009 ל–2013 התבצעה במסגרת מכרז פומבי, מלבד הארכת התקשרות לתקופה של חצי שנה שאושר על ידי ועדת המכרזים המשרדית עד להשלמת הליך המכרז עבור התקשרות זו. שאר ההתקשרויות היו במסגרת מכרזים פומביים קיימים".

משרד התקשורת מעדיף להאריך חוזים לספקים קיימים

משרד התקשורת משתמש בחברת הדברה בשם א.א.א אבירם, ומשלם לה 400 אלף שקל בשנה. על פי אתר מנהל הרכש הממשלתי, אבירם נבחרה למשימה ללא מכרז, במה שמכונה "מימוש זכות ברירה" - כלומר אופציה, הארכת חוזה ישן. למרות ניסיונותינו, לא הצלחנו להתחקות אחר מועד ההתקשורת המקורי של משרד התקשורת עם המדביר.

נראה כי אם הצלחת לשים רגל בדלת במכרז ממשלתי, ייתכן שתמשיך לשרת את המדינה לנצח. החוזה של רואה החשבון ימין ג'ורג'י מול משרד התקשורת, למשל, הוארך בתחילת ינואר 2014 לשנה, בהיקף כספי של 200 אלף שקל ל–2014. מהפרוטוקול עולה שההתקשרות הראשונה עמו היתה ב–2007, לצורך ביקורת של התמלוגים שמשולמים למדינה על ידי חברות בעלות רישיון תקשורת.

שריפה
מוטי קמחי

מאז, נוצלה האופציה להארכת החוזה ארבע פעמים, בכל פעם לתקופה של שנה, ומשם ג'ורג'י כבר "רוכב" על פטור ממכרז. הטיעון לפטור: "גורם חדש יידרש לתקופת לימוד של כחצי שנה" ו"חשב המשרד הביע שביעות רצון רבה מהעבודה שבוצעה".

אם מדפדפים באתר מנהל הרכש הממשלתי, מגלים שמשרד התקשורת מצטיין בהארכת חוזים עם ספקים קיימים גם בענפים שבהם יש מתחרים רבים. המשרד מימש, למשל, את האופציה הזו כדי להאריך את החוזה עם חברת מי עדן לאספקת מים מינרליים לעובדי המשרד בהיקף כספי של 50 אלף שקל בשנה. בנוסף, האריך המשרד את החוזה עם ספקית האינטרנט בזק בינלאומי, מבלי לצאת למכרז חדש.

משרד התקשורת נוהג בנדיבות גם בהליך של "פטור ממכרז". ב–31 בדצמבר פירסם המשרד הודעת פטור על התקשורת עם משרד עורכי הדין יהודה רוה, "למתן שירותי ייעוץ משפטי חיצוני למועצה לשידורי כבלים ולוויין", תמורת 250 אלף שקל בחצי השנה הקרובה. בהודעה באתר בפטור נכתב "מצורף פרוטוקול", אך לא נמצא לו זכר - לא באתר מנהל הרכש ולא באתר משרד התקשורת. גם לגבי התקשרות אחרת, עם עומר דקל לטובת ייעוץ משפטי, לא נמצא פרוטוקול רלוונטי.

בתחילת דצמבר 2013 משרד התקשורת התקשר למשך שנה עם חברה בשם ענבל חברה לביטוח, בהיקף כספי של 826 אלף שקל לצורך התקנת מתזים לכיבוי אש בקומה התשיעית של מגדל שלום. מדוע דווקא ענבל? "בעקבות שריפה שפרצה במגדל שלום במשרדי משרד התקשורת, התקבלה דרישה ממחלקת כיבוי אש בעיריית תל אביב להתקנת מערכת כיבוי אוטומטית בכל קומות הבניין. חברת ענבל טיפלה בנזק שנגרם בשריפה, ועל כן החברה מכירה את הדרישות הייחודיות של מכבי האש במבנה זה", נמסר. השריפה אירעה ב–2010.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "מבדיקת הנתונים נמצא שהתקשרות של משרד ממשלתי עם חברה ממשלתית כחברת ענבל מתבצעת בפטור ממכרז, בהתאם להסכם מסגרת של הממשלה עם חברות ממשלתיות.

"באשר לרו"ח ימין ג'ורג'י, משרד התקשורת ביצע התקשרות עם משרד רו"ח במכרז פומבי לתקופה של שנה, עם זכות להאריך את תקופת ההתקשרות בארבע תקופות נוספות בנות שנה כל אחת. ב–9 בנובמבר 2011 אישרה ועדת הפטור את המשך ההתקשרות עד 31 בדצמבר 2013, בשל שביעות רצון מהעבודה שבוצעה ולצורך ביקורת תמלוגים ל–2011–2012.

"ב–2012 ו–2013 משרד רו"ח כמה מספר ביקורות (למשל חדשות מקומיות, בדיקת הפרש בפועל ברשות השנייה) שלא נלקחו בחשבון בתוכנית העבודה ל–2013, ולכן לא הסתיימה ביקורת התמלוגים. מטעמי חיסכון ויעילות, ומכיוון שכל משרד חדש יידרש ללמוד מגוון רחב של תחומי פעילות שונים, מבקש משרד התקשורת להאריך את ההתקשרות בתנאים זהים להתקשרות המקורית בהיקף של 1,200 שעות בעלות של 140 שקל לשעה. שתי ההתקשרויות מופיעות באתר מנהל הרכש. בהתקשרות עם רו"ח ימין ג'ורגי מופיע פרוטוקול ועדת הפטור המרכזית באתר".

פטור ממכרז לחברת בדיקות לנהגים

לפני כמה שנים, בעקבות ביקורת קשה של מבקר המדינה על עיכובים משמעותיים בבקשות לקבלת רישיון, הופרט תחום הבדיקות הרפואיות והפסיכולוגיות לנהגים, ועבר מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות לחברה הפרטית מדיטון אדם.

החברה מספקת למשרד הבריאות שירות של בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות לנהגים מקצועיים: נהגים של כלי רכב ציבוריים, נהגי משאיות ונהגים המשנעים מטענים מסוכנים, וכן לנהגים עם בעיות רפואיות שעלולות להגביל את כושר הנהיגה ונהגים שהשתחררו מהצבא בשל בעיות רפואיות ופסיכולוגיות. באחרונה אושר לחברה פטור ממכרז בסך 3 מיליון שקל, למשך שנה "או עד מכרז חדש - 
המוקדם מביניהם".

בבקשה לפטור ממכרז נכתב כי בימים אלה עובר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שינויים מבניים ולוגיסטים, שישפיעו על היקף השירותים שיבקש לרכוש מגורמים חיצוניים. בין השאר, נבחנת האפשרות להלאים בחזרה את השירות, כלומר לא לצאת למכרז נוסף, אלא "להשתמש בעובדי המשרד לביצוע הבדיקות".

הבקשה לפטור ממכרז נומקה בכך שעד לקבלת החלטה בנושא, המשרד מבקש להאריך את השירות של חברת מדיטון אדם בלי מכרז חדש, "כדי לשמור על רצף השירותים ולמנוע פגיעה בציבור". המשרד התחייב לקבל החלטה ב–2014, ואם ההחלטה תהיה לצאת למכרז חדש - הוא יתקיים במהלך השנה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "עקב השינויים המבניים והלוגיסטים שעובר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בימים אלה, אשר ישפיעו בין היתר על החלטת משרד הבריאות באשר לאופן ביצוע הבדיקות, אישרה ועדת הפטור המרכזית את החלטת ועדת המכרזים של משרד הבריאות לפטור ממכרז את ההתקשרות עם חברת מדיטון, וזאת לתקופה קצובה בלבד. יחד עם זאת, הורה אגף החשב הכללי למשרד הבריאות שהחלטה בנושא תתקבל עד תום שנת התקציב הנוכחית".

מיליוני שקלים מועברים ממשרד המשפטים למומחים חיצוניים בפטור ממכרז

שלמה כהן פורטרט
מוטי קמחי

משרד המשפטים אמון על הליכי החקיקה בישראל, ואמור לבצע את מלאכתו באמצעים העומדים לרשותו. ואולם בפועל, המשרד מפריט הליכי חקיקה ונאלץ לפנות למומחים חיצוניים, וכן מעביר תביעות ייחודיות לעורכי דין פרטיים או למומחים מהאקדמיה. במקרים כאלה משולם שכר המגיע למיליוני שקלים - בפטור ממכרז.

כך למשל, בין 2011 ל–2014 אושרו לפרופ' מיגל דויטש, אחד המומחים הבולטים במשפט אזרחי, עבודות בפטור ממכרז בסך 1.23 מיליון שקל. דויטש הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מייעץ למשרד עוה"ד מיתר, והיה החוקר הראשי של הוועדה שניסחה את הצעת חוק דיני ממונות, המכונה גם הקודקס האזרחי.

הקודקס הוא יוזמה של משרד המשפטים שהתגבשה ב–2004 כתזכיר חוק, במטרה לאחד את החוקים העיקריים במשפט האזרחי לקודקס אחד. הצעת החוק עצמה הושלמה ב–2011. הפטור נומק "בבקיאותו של פרופ' דויטש בתחום דיני המשפט האזרחי והיכרותו את פרקי הצעת החוק שעזר בגיבושם וניסוחם, והוא מכיר את ההצעה לפרטי פרטים, הן ברמה התיאורטית והן את פרטי הסעיפים ברמה הנדרשת לצורך הדיונים". פרופסורים נוספים שקיבלו שכר בפטור ממכרז כיועצים לקודקס היו אייל זמיר, שקיבל 290 אלף שקל, וישראל גלעד מהאוניברסיטה העברית, כ–388 אלף שקל.

משרד המשפטים נעזר במומחים חיצוניים לא רק בהליכי חקיקה, אלא גם בתביעות. ב–2009–2014 אושרו למשרדו של עו"ד ד"ר שלמה כהן סך של 3.7 מיליון שקל בפטור ממכרז עבור ייעוץ לטיפול בתיק בתחום הקניין הרוחני. בנימוקים לבקשת הפטור ממכרז נכתב כי התיק מורכב, תקדימי ובעל היקף חומר עצום הדורש עבודה רבה.

ב–2009 החליט משרד המשפטים להגיש תביעה נגד חברת התרופות אומריקס. נציגי המשרד פנו במסגרת מכרז לארבעה משרדים המתמחים בתחום הקניין הרוחני לקבלת הצעת מחיר, ולבסוף הוחלט לבחור בהצעה של כהן. תחילה אישר החשב הכללי תשלום בסך 264 אלף שקל לבדיקת התיק. אלא שבהמשך אישר החשב הכללי את הרחבת ההתקשרות בעלות של מיליון שקל נוספים לצורך הגשת כתב תביעה, ומאז כבר אושרו למשרדו של כהן עוד מיליוני שקלים בפטור.

פרופסור מיגל דוייטש
אייל טואג

דובר משרד המשפטים מסר בתגובה: "כל ההתקשרויות המוזכרות בפנייה קיבלו את כלל האישורים הנדרשים על פי הפרוצדורות המקובלות. ההתקשרות עם דויטש, זמיר וגלעד נעשתה במסגרת קידום הצעת חוק דיני ממונות (הקודקס האזרחי), שהיא הצעת חוק חריגה בכל קנה מידה, הכוללת כ–1,000 סעיפים, מה שהצריך גיוס של טובי המומחים בתחום. דויטש שימש חוקר ראשי של ועדת הקודיפיקציה וסייע בניסוח וגיבוש ההצעה. ההתקשרות עם זמיר וגלעד לא יצאה לפועל, בשל עיכוב בדיונים. יובהר כי הסכום שצוין שולם לדויטש עבור פועלו מאז 2004, ולא רק בשנים שצוינו בפנייתכם.

"ההתקשרות עם כהן נעשתה לאחר פנייה לקבלת הצעות לצורך הגשת תביעה כספית בכחצי מיליארד שקל בשם המדינה נגד אומריקס ומייסדה. מדובר בתביעה עקרונית בעלת השלכות כספיות ואחרות לא מבוטלות, שלשם הגשתה וניהולה נדרשים ידע ומומחיות מיוחדים בתחום הקניין הרוחני".

ממשרד האוצר נמסר: "ההתקשרויות לא נדונו בוועדת הפטור המרכזית באגף החשב הכללי, אלא על ידי ועדת המכרזים של משרד המשפטים, על פי סמכותה. במקרה של שלמה כהן, בהיערכות המשפטית התבצעה התקשרות לאחר קבלת הצעות מארבעת המשרדים המובילים בתחום. המשך ניהול התיק נגזר כמובן מההתפתחויות המשפטיות, ולכן הוחלט להרחיב את ההתקשרות בהתאם".

ממשרד ד"ר שלמה כהן נמסר: "בתיק אומריקס המדינה מקבלת מהמשרד שירות מקצועי ברמה גבוהה ביותר בתעריפים הנמוכים באופן משמעותי מתעריפיו הרגילים. בזמן שהיה פעיל בלשכת עורכי הדין, נמנע כהן מלטפל בתיקים של המדינה".

מפעיל הבובה מתושלח יקבל 100 אלף שקל ללא מכרז

עתידה של הטלוויזיה החינוכית נמצא כיום בסימן שאלה, והוא נידון בוועדת משנה העוסקת בעתידו של השידור הציבורי. בינתיים, המנכ"ל החדש יחסית של החינוכית, אלדד קובלנץ, ממשיך לשדר עסקים כרגיל והעלה באחרונה לוח שידורים חדש.

בחצר של פופיק
הטלוויזיה החינוכית

לוח השידורים הזה והשינויים בחינוכית עלו לא מעט כסף - שחלקו זרם לגורמים בענף ללא מכרז. כך, ז'יל בן דוד, מפעיל הבובה מתושלח בסדרה "בחצר של פופיק", ואילן סביר, האיש שמאחורי "פופיק", יקבלו 100 אלף שקל כל אחד. מפעילי הבובות טישה וליבי ומגלם הדמות פנחס, יקבלו 95 אלף שקל כל אחד לארבעה ימי הקלטה ו–62 חזרות.

פטורים נוספים ממכרז התקבלו בחוזה עם שילה דה בר, עורך "ידיעות אחרונות" לשעבר, שיקבל 177 אלף שקל לייעוץ לחינוכית. קובי מידן יקבל 120 אלף שקל להנחיית עד 30 תוכניות של "חוצה ישראל".

ד"ר אבשלום קור ייאלץ להסתפק ב–13 אלף שקל עבור הנחיית חידון התנ"ך למבוגרים. דן מרגלית, מגיש "ערב חדש", יזכה להארכת החוזה עמו (שנחתם לאחר מכרז), ויקבל 67 אלף שקל ל–26 תוכניות. ניב רסקין יקבל 170 אלף שקל ל–45 תוכניות של "תיק תקשורת". לוח השידורים החדש של החינוכית, שזכה לשבחים ולביקורות חיוביות, עלה כולו לראשונה ליוטיוב עוד לפני השידור בטלוויזיה - זאת, לפי קובלנץ, כדי להגיע לרמת החשיפה הגבוהה ביותר של התכנים.

מהחינוכית נמסר בתגובה כי "בשנתיים האחרונות נעשו קיצוצים של עד 40% בשכר הטאלנטים, והם נמוכים בהרבה מאלה המקובלים בשוק. מאז עליית הלוח החדש חלה עלייה דרמטית ברייטינג בכל רצועות השידור של החינוכית, ועלייה של 50% בחשיפה לתוכני החינוכית ביוטיוב".

לגבי עלויות התוכנית "החצר של פופיק" נמסר מהחינוכית כי "זו תוכנית מרכזית, והעלות סבירה ביחס למקובל בשוק". לגבי שאר החוזים נמסר כי הסכומים סבירים, ובחלק מהמקרים סכום המסגרת לא ינוצל כולו.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי מבדיקת המכרזים נמצא שכל ההתקשרויות המפורטות לא נדונו בוועדת הפטור המרכזית באגף החשב הכללי שבאוצר. "חלקם של נותני השירותים נבחרו במסגרת הליך של מכרז פומבי או תמחור ולא במסגרת פטור מחובת מכרז", נמסר.

אלדד קובלנץ
דניאל בר און

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם