תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל משרד הרווחה: "נכון שיש בישראל ילדים רעבים - אבל אין אנשים עם בטן נפוחה מרעב"

יוסי סילמן, ראש מטה השטח של יאיר לפיד, מבטיח ליישם את התוכנית למלחמה בעוני, אך אומר: "המדינה תתמוטט אם לא נשקיע גם בצמיחה במשק"

215תגובות

"אתם יכולים לצטט אותי", אומר יוסי סילמן, המנכ"ל החדש של משרד הרווחה. "במדינת ישראל לא מתים מרעב. יש רעבים, יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב.

כשסילמן מתבקש להגדיר מיהו אדם רעב, הוא משיב כי "נכון שיש משפחות שאוכלות בשר רק פעם בשבוע, אבל אנשים עם בטן נפוחה, כמו במדינות אחרות בעולם, אין פה. ממש לא. למרות זאת, אני לא אומר שהמצב פה מושלם".

כתבות נוספות ב-TheMarker

האוצר מעביר שינויים במיליארדים - הח"כים מאשרים ללא דיון

ישנים מעט, אוכלים גרוע ומתקשים למצוא זוגיות: כך חיים מאות אלפי הישראלים שעובדים בלילה

אתה תהיה מנכ"ל משרד הרווחה בשנים שבהן העוני יהיה מהגבוהים שידענו, בין היתר בגלל מדיניות האוצר, שכוללת גזירות שיכאבו דווקא לשכבות החלשות, כמו העלאת המע"מ וקיצוץ בקצבאות הילדים.

עמ' 8-9 יוסי סילמן
אמיל סלמן

"בגלל זה קיבלנו תוספת של 690 מיליון שקל לתקציב המשרד, שמסתכם ב-5.33 מיליארד שקל, והתקציב לא קוצץ. אנחנו נתייעל ונשנה סדר עדיפויות. כבר עכשיו, עשינו קיצוץ במוסדות ציבור חרדיים לטובת מוסדות טיפוליים לבעלי מוגבלויות, למשל. יש לנו תוכניות גדולות לשינוי פני המשרד, ושירותי הרווחה יתוגברו".

אבל מספר הנזקקים יגדל בעקבות הקיצוצים.

"אני רוצה להגיד שהגיע הזמן שנלמד גם את אומנות התעסוקה, ולא רק שיחיו על קצבאות ילדים. יש אוכלוסיות, שלצערי, חיות מקצבאות ילדים".

אילו אוכלוסיות?

"זה נפוץ יותר במגזר החרדי. אני חושב שיש במגזרים כאלה ואחרים, גם במגזר הבדווי, אנשים שמתפרנסים גם מהעניין הזה".

משפחה עם שבעה ילדים מקבלת כיום כ–1,700 שקל בחודש. אפשר להתפרנס מזה?

"לא אמרתי שמתפרנסים רק מזה, אבל זה אחד מגורמי ההכנסה. זה לא הדבר המרכזי. ההבדל בין התחשיב החדש לישן הוא לרוב לא מהותי, ואיפה שהפערים יהיו מהותיים, אז משרד הרווחה יידע לתת את הפתרון באמצעות שירותים כאלה ואחרים. בכל מקרה, קצבאות ילדים אינן מדד למלחמה בעוני. אז אם יש הכנסה מעבודה, אפשר לקצץ בקצבאות".

העוני בישראל גדל - שיעור העניים, לפי קבוצת האוכלוסייה

איך אתה מסביר את העובדה שישראל מוגדרת כמדינה הענייה ביותר מבין מדינות OECD?

"הקריטריון של OECD מטעה. הם מודדים עוני באופן יחסי להכנסה הפנויה לנפש במשפחה. מספיק שאני אוריד או אעלה את קצבת הילדים, והנה, העברתי עשרות אחוזים מצד לצד. אם הממשלה תחליט להעלות את קצבאות הילדים פי שניים, אז לפי תפישת OECD, היא חיסלה את העוני - כי ההכנסות של משקי הבית עלו. אבל התפישה הזו למלחמה בעוני היא לא רצינית. אני יכול לומר שעד היום, ממשלות ישראל לא נלחמו בעוני באמת. מלחמה בעוני עושים באמצעות תעסוקה, חינוך וצמצום הטיפול בפריפריה. דרושה כאן מלחמה אמיתית, ולא באמצעות הטריק הזה של העלאת קצבאות ילדים".

זאת ההגדרה המקובלת למדידת העוני גם בישראל. כך מקובל למדוד את שיעורי העוני במדינות המערב - באופן יחסי.

"אני לא מתייחס לשאר המדינות, אני מתייחס למצב בישראל. לא מעניין אותי מה קורה בהשוואה למדינות אחרות. יש לנו מספיק צרות משלנו".

מאז שנות ה–70, העוני בישראל נמדד באופן יחסי למצב באוכלוסייה, על־פי הגישה המקובלת בעולם המערבי. קו עוני מוגדר כמחצית מההכנסה הפנויה החציונית של האוכלוסייה. ב–2011, קו העוני עמד על הכנסה של 2,501 שקל לאדם יחיד, 4,001 שקל למשפחה של שתי נפשות, 5,301 שקל למשפחה של שלוש נפשות, ו–8,500 שקל למשפחה בת שש נפשות. משקי בית שהכנסתם, אחרי קבלת הקצבאות ותשלומי המסים, נמוכה מקו העוני - מוגדרים כעניים.

בכמה להערכתך יגדל שיעור העוני בשנתיים הקרובות?

"בשנתיים הקרובות אנחנו צפויים לקבל יותר פונים לשירותי הרווחה. לא רק בגלל הקיצוצים, גם בגלל המצב במשק, שהיה מחמיר אם לא היינו פועלים".

ביטוח לאומי
אלון רון

מנתוני המוסד לביטוח לאומי עולה כי 24.8% מאזרחי ישראל עניים - השיעור הגבוה ביותר במדינות OECD. מבין הילדים 861 אלף נחשבים עניים - 35.6%, גם כן השיעור הגבוה ביותר ב–OECD, ועלייה של 60% מאז שנת 2000.

ב–2012 הודיע הביטוח הלאומי כי 18.7% מהמשפחות בישראל סובלות מאי־ביטחון תזונתי. 8% מהן סובלות מרעב, ו–2% מרעב חמור במיוחד. על־פי דו"ח העוני של ארגון לתת, כ–43% מקרב הפונים לעמותות הסיוע בישראל אינם אוכלים באופן סדיר במשך ימים שלמים בגלל מצוקה כלכלית.

סילמן נחוש להילחם בעוני בישראל, אך לפי כל התרחישים, פרט לזה של משרד האוצר, העוני במדינה יחריף בגלל הגזירות הכלכליות. לפי הביטוח הלאומי, כ–35 אלף ילדים יצטרפו למעגל העוני בגלל הקיצוץ בקצבאות הילדים לבדו.

למרות זאת, נדמה כי מעולם לא שררה הרמוניה כה מושלמת בין משרדי האוצר והרווחה. בעוד שבעבר היה כל ניסיון לקצץ ברווחה מקפיץ ממקומם את כל הממונים על התחום, הרי שסילמן, גם על רקע הקיצוץ החד בקצבאות הילדים, מצהיר כי הוא נותן לשר האוצר, יאיר לפיד, "רוח גבית חזקה".

"אין ספק שמדינת ישראל הגיעה לנקודה קריטית, שבה היא צריכה לשאול כמה היא משקיעה בצמיחה וכמה ברווחה. כולם רוצים שתהיה עוד רווחה, אבל המדינה יכולה להתמוטט אם לא נשקיע גם בצמיחה במשק. אני בהחלט תומך בהחלטות שקיבל שר האוצר, כולל בקיצוץ בקצבאות. הגענו למצב שיכול להיות שלא תהיה רווחה בעוד שנתיים־שלוש, אם המדינה היתה פושטת רגל".

אלה צלילים מוכרים, ולא בכדי. סילמן היה מהקבוצה המייסדת של תנועת יש עתיד . אחרי שגויס על ידי הלל קוברינסקי לתפקיד הישר מן המגזר הפרטי, שימש ראש מטה השטח, והיה אחד האנשים הקרובים ביותר לראש המפלגה, לפיד. "שמעתי את יאיר מדבר, והבנתי שהוא אומר בדיוק מה שאני חושב", הוא מספר ומתגאה בהישגיו. "כיום, אנחנו יודעים שהשטח ניצח".

זמן הפירעון לא איחר להגיע. כבר במהלך מערכת הבחירות נוצרה הערכה הדדית בין סילמן למאיר כהן, אז ראש העיר דימונה ומספר ארבע ברשימת יש עתיד, וכיום שר הרווחה. לפני חודש וחצי, מינה כהן את סילמן למנכ"ל המשרד, במקום נחום איצקוביץ', ששימש בתפקיד שמונה שנים, והיה אחד המנכ"לים המוערכים במשרדי הממשלה. איצקוביץ' מונה למנהל מרכז ההשקעות שתחת משרד הכלכלה.

העובדה ששני האנשים החזקים במשרד הרווחה חדשים לגמרי לא רק בתפקיד, אלא גם בזירה הפוליטית הארצית, לא ממש מטרידה את סילמן. "במשרד יש הרבה אנשי מקצוע", הוא אומר. "אנשים מצוינים, שאפשר להיעזר בהם בהבנת האתגרים ובדרך לקבל החלטות נבונות. דווקא אנשים שמגיעים מבחוץ יכולים לחשוב אחרת. אני הגעתי כדי ליצור שינויים באופן הניהול, ואנחנו ניצור את השינויים האלה".

תשלומים עבור קצבאות ילדים

נראה שלפיד נתן את משרד הרווחה לאנשיו כדי לקבל מהם רוח גבית בתקופה קשה. כמה יכולת יש לך לבקר אותו בכלל?

"אני לא מסכים לכל דבר, אבל תפקידי הוא לא לבקר אותו, עם כל הכבוד. כרגע, אופן ההסתכלות לא צריך להיות רק משרדי, אלא כולל. אם לא נטפל במצב הקשה שאליו נקלענו, בתוך שנתיים־שלוש לא יהיה במה לטפל".

"נעמוד לימינם של העובדים הסוציאליים"

בעבור סילמן, קבלת תפקיד מנכ"ל משרד הרווחה היא סגירת מעגל אישית. כשהיה בן שש, לאחר גירושי הוריו, הגיע עם אחיו למוסד חרדי בבני ברק, שבו גדל עד גיל 11. הוא חזר הביתה לשלוש שנים, רק כדי לעבור לפנימייה אחרת, מדרשיית נעם בפרדס חנה. סילמן התגייס לחיל השריון, ועזב את צה"ל רק 25 שנה לאחר מכן, בדרגת תת־אלוף, אחרי שמילא תפקידים בכירים, ובהם מפקד אוגדה וקצין אג"מ של פיקוד מרכז במהלך האינתיפאדה השנייה.

לאחר שהשתחרר מצה"ל 
ב–2003, ניהל סילמן חברות פרטיות לטיהור והתפלת מים וגם חברה בתחום הביטחון. סילמן שימש גם יו"ר מינהלת המגורים של צה"ל, במסגרת פרויקט הענק של מעבר צה"ל לנגב.

הוא יודע שבתפקיד החדש אין לו "100 ימי חסד". לראיון עמנו, אחרי חודש וחצי בתפקיד, הוא בא עם תוכניות בשלבי גיבוש מתקדמים לארגון מחדש יסודי במערכת הרווחה, שהוא מתכנן להוביל.

סילמן מוטרד מאוד ממצבם של העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה. "זהו תפקיד חשוב מאוד, שגם צריך להיות מתוגמל היטב", הוא אומר. "האנשים האלה עובדים בתנאים קשים, כי הם פוגשים מחזות קשים באופן קבוע. שכר המינימום של עובד סוציאלי צריך להיות השכר הממוצע במשק, שהוא כיום כ–9,000 שקל, ועל זה צריכות לבוא תוספות. על־פי הסכמי השכר שנחתמו עם הממשלה וההסתדרות, הם נדרשים לשקט תעשייתי עד תחילת 2015, אבל כשההסכם ייפתח, המשרד יעמוד לימינם בכל הכוח".

לסילמן אין קשר משפחתי למשה סילמן, שהצית את עצמו בהפגנה בתל אביב על רקע מצוקה כלכלית ומת לפני כשנה. כשהוא נשאל על התאבדותו של סילמן, שהאשים במצבו את הביטוח הלאומי ואת ממשלת ישראל, הוא מציין כי הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה מתכננים להוביל רפורמה בוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי, שתפקודן סופג ביקורת קשה מאזרחים שפונים למוסד.

"יש המון תלונות כיום על הוועדות הרפואיות", אומר סילמן, "שהן קשות, ושקשה להשיג שירות. אנחנו מתמודדים עם הבעיה. יש כבר כיוונים לפישוט כל ההליכים מול הביטוח הלאומי. בנוסף, אנחנו פועלים כדי ליידע יותר ויותר אנשים בזכויות שמגיעות להם".

בתקופה הקצרה שבילה במשרד הרווחה, סילמן התחיל בתכנון של שינוי משמעותי בתפישה הארגונית של שירותי הרווחה. לפי התוכנית המתגבשת, המחוזות במשרד - תל אביב והמרכז, חיפה והצפון, ירושלים ובאר שבע - שדרכם הוא אמור לבצע את פעילותו בשטח, יחוזקו ויקבלו יותר סמכויות, לצד חיזוק משמעותי של אגף הפיקוח והידוק הפיקוח על מוסדות הרווחה הציבוריים והפרטיים, ובהם מעונות, בתי אבות סיעודיים, מרכזי סיוע לנפגעי אלימות ופנימיות.

"יש כוונה לבזר סמכויות למנהלי המחוזות, כדי לתת להם כלים ולאפשר להם לתת פתרונות מיידיים וגמישים למחלקות הרווחה, שיוכלו לתרגם לתקציבים", אומר סילמן. "נפריד מהניהול את הגופים המקצועיים, שאמורים לטפח ידע לטובת הלשכות. במשך שנים הוזנחו המחוזות, שאמורים להיות בקשר עם לשכות הרווחה בערים, ואת מקומם תפסו בעיקר הגורמים המקצועיים. אפשר להגדיר את התהליך הזה כסירוס של גורם חשוב בפעילות המשרד. אני רוצה להשיב למחוזות את כוחם, ולהפריד בינם לבין הגורמים המקצועיים, ולחזק את המחוזות, כך שאנשיהם יוכלו לתת מענה מקצועי ומהיר לדרישות שמגיעות מהרשויות המקומיות".

אחת התוצאות הקשות של סירוס המחוזות, כך סילמן, היתה פגיעה ברמת הפיקוח. "לאורך שנים, המערכת לא מצליחה לבצע פיקוח מסודר על המוסדות, כי לא ברור מי אחראי על המפקחים - המחוזות או הגורמים המקצועיים", הוא אומר. "במקביל, גם לא פיתחו ידע רלוונטי. קורס מפקחים לא יצא לפועל כבר 13 שנה. זו קבוצה של 350 איש, שחלקם נכנס לתפקיד בלי קורס מתאים. התוצאה היא פיקוח פחות טוב במוסדות. אני בא מהצבא, ויודע שכשאין הגדרת אחריות ברורה, אין ניהול ומעקב אחרי משימות, ואין התייחסות רצינית לדו"חות שמונפקים - מטבע הדברים, יש קושי בביצוע. אנחנו מובילים הקמה של יחידת פיקוח ארצית. נוכל לדעת תמיד איפה נמצאים המפקחים ומה הם עושים. נכניס טכנולוגיה חדשה, ונחייב כל מפקח לעבור קורס פיקוח".

מה גרם להידרדרות הפיקוח?

"אי אפשר להמשיך לסמוך רק על האישיות של הפקח. אם הוא מצוין, אז הפיקוח מצוין, אבל אם הוא בינוני, אז ככה גם נראית העבודה. כרגע אין הדרכה מספקת ואין הובלה, ואת זה צריך לשפר. קשה לבוא לפקחים בטענות. השחיקה בתפקיד גדולה מאוד. הם נדרשים להגיע ברכב הפרטי שלהם, ולא מקבלים תשלומים לאחזקת רכב, הם עובדים שעות רבות ולא מקבלים שעות נוספות, ואין להם מחשבים ניידים כדי לדווח מהשטח. חלקם מגיעים ממקום למקום באוטובוסים. נפעל להגדלת שכר הפקחים, כשההסכם עמם ייפתח. הפער בשכר בין מפקח במשרד החינוך למפקח במשרד הרווחה הוא כ–100%".

אף אחד לא ראה את הדברים האלה לפניך?

"אני לא רוצה לזרוק רפש על קודמי. למה לחפור אחורה ולשאול מה ידעו. כשנכנסתי לתפקיד, קראתי דו"חות מקצועיים כבר משנות ה–70, דו"חות של מבקר המדינה, דיברתי עם אנשי המשרד, וגיבשתי את תפישת עולמי".

אולי הבעיות ידועות, אבל קשה לפתור אותן.

"לא יהיה קל לשנות תפישה ארגונית בת שנים, אבל אני אחרי שיחה עם כל המחוזות וכל המפקחים, ויש היענות מדהימה. הם יודעים שכיום אין יכולת לבצע פיקוח אמיתי, ונדרש שינוי. זהו שינוי מבני, שלא דורש תקנים חדשים ותקציבים נוספים".

כהן וסילמן רשמו עוד הישג מאז שנכנסו לתפקיד: הטיפול בניצולי השואה עבר להיות מרוכז באחריות משרדם, במקום ביחידה שפעלה תחת משרד האוצר. במשרד הרווחה הושלמה העבודה על בסיס הנתונים שמרכז מידע על כל ניצולי השואה החיים בישראל - דבר שלא בוצע עד היום - והוקמה מערכת שתאפשר יצירת קשר עם כל הניצולים.

"רצון תמיד היה, ותקציבים לא היו חסרים", אומר סילמן. "להערכתי, המחסור בגוף שירכז את הנושא גרם לבזבוז ולחוסר היעילות בטיפול בניצולי השואה".

סילמן מספר שבמשרד עתיד לקום אגף שתפקידו יהיה לגייס את תמיכת הקהילה במקבלי השירות מהמשרד. "החלום שלי הוא שלמשרד יהיו אפילו תנועות נוער, שיסייעו בתוך הקהילה", הוא אומר.

נושא נוסף על סדר יומו של המשרד הוא תגבור תקציבי התמיכה בעמותה למען העיוור, ובמרכזים לנפגעי תקיפה מינית. כמו כן, סילמן מתכנן להתמודד עם שיבוץ של 380 בני נוער מסוכנים שאין עבורם מקום במעונות הנעולים ‏(בתי סוהר לקטינים, ל"ד‏), ופתיחת מועדוני יום לנכים, לצד קיצוץ בתמיכות המוסדות החרדיים. "סדר העדיפות השתנה", הוא אומר.

עם זאת, נכון לעכשיו, לא ניכר שינוי מהותי בסדר העדיפויות של משרד הרווחה. המשרד צימצם את התמיכה במוסדות ציבור חרדיים ב–3 מיליון שקל, ל–19 מיליון שקל, והעלה את תקציב המרכזים לנפגעי תקיפה מינית ב–1.5 מיליון שקל.

לדברי סילמן, החזון שהוא מוביל הוא "שתדע כל משפחה וקהילה בישראל שכאשר היא נקלעת למשבר, משרד הרווחה יסייע ויתמוך ככל יכולתו".

מה היתה ההתרשמות הראשונית שלך ממשרד הרווחה?

"גיליתי אנשים מקצועיים מאוד, עם המון אנרגיה ונשמה. אני חושב שהכיוון לא היה ברור. הם רצו מפרויקט לפרויקט, ממקום למקום. היה חסר מיקוד. לא היו סדרי עדיפויות ברורים, אבל היתה הרבה עשייה. המשרד סובל מיחסי ציבור גרועים. אנחנו מצטיירים רע, ועמותות מסוימות מופיעות בטלוויזיה ומנפחות את זה. הציבור בישראל לא מודע מספיק לפרויקטים ולפעילות של משרד הרווחה, ולא בצדק".

"הרשויות הערביות הוזנחו במשך שנים"

ביטחון תזונתי הוא נושא שמעסיק את משרד הרווחה בשנים האחרונות. מאז 2005, עומדת ותלויה תוכנית שהמשרד הבטיח ליישם, לאחר שכבר הוקמה ועדה בנושא. לאחר כמה שנים הוענק תקציב של 50 מיליון, ובשנה שעברה הבטיח משה כחלון, בתפקידו כשר הרווחה, לתקצב את התוכנית ב–100 מיליון שקל - אבל בינתיים דבר לא קרה. באחרונה הצהיר השר כהן כי התוכנית תתוקצב בכ–200 מיליון שקל.

"הקמנו ועדה למלחמה בעוני בראשות אלי אלאלוף, לשעבר מנכ"ל קרן רש"י, ויש לנו תוכנית לתקצב 100 מיליון שקל לביטחון תזונתי ו–100 מיליון שקל למלחמה בעוני", אומר סילמן. התקציב לביטחון תזונתי, לדבריו, מיועד לאספקת מזון באופן מוסדר לנזקקים, ובשאר התקציב מתוכנן ליישם תוכניות להכנסת נתמכים בעמותות לשוק העבודה. סילמן מוסיף כי התוכנית תצא לפועל עם שותפים - עמותות או קרן פילנתרופית, שיגדילו את ההשקעה ל–200 מיליון שקל.

זה לא תפקיד של משרד הכלכלה?

"יש אוכלוסיות שמשרד הכלכלה לא יכול להגיע אליהן. אלה אנשים שאינם עובדים כבר עשרות שנים, וצריך לפתח אצלם את הכישורים הדרושים. אנחנו הולכים להשקיע בכל משפחה כזאת כ–15 אלף שקל בחודש, באמצעות מערך של שירותים שילווה אותם - ואוצ'ר צמוד, סיוע בחינוך לילדים. נלמד את ההורים איך לכתוב קורות חיים, איך להתלבש לראיונות עבודה ואיך למצוא עבודה. הרבה מהמשפחות האלה פשוט עוברות במשרד הרווחה מדור לדור".

התוכנית למלחמה בעוני תטפל גם בצמצום הפערים בחברה?

"משרד הרווחה מוגבל באפשרויות שלו לצמצם פערים. צמצום פערים צריך להיות חלק מתוכנית ממשלתית, שמשקיעה בחינוך ובתעסוקה וגם ברווחה, אבל ברווחה לבד לא מצמצמים פערים. במשרד יש כיוון לתת יותר לפריפריה ולמקומות הבעייתיים - גם למגזר הערבי, שכיום קצת מופלה לרעה".

סילמן מגלה כי המשרד בוחן אפשרות לתקצוב דיפרנציאלי עבור הפריפריה, ובייחוד ברשויות המקומיות. כיום המשרד מתקצב כ–75% מתוכניות הרווחה ברשויות המקומיות, והן משלימות את יתרת התקציב, אך רשויות מוחלשות אינן מצליחות לעמוד בתקציב - ולכן אינן מתוקצבות.

"אנחנו רוצים ליצור מנגנון של אפליה מתקנת", אומר סילמן. "אנחנו בודקים מה תהיה המשמעות התקציבית של הורדת שיעור המצ'ינג הממשלתי ‏(הממשלה נותנת תקציב תמורת סכום זהה שנותנת הרשות, ל"ד‏) ל–15% בלבד בכמה רשויות. בנוסף, הנחיתי לשפץ מחלקות רווחה ביישובים מוחלשים, בעדיפות לרשויות הערביות. אנחנו הולכים לעבר אפליה מתקנת".

מדוע המדינה הביאה את הרשויות הערביות למצב של מחסור בעובדים סוציאליים ותקציבי רווחה נמוכים יותר?

"אני מודה שהרשויות הערביות הוזנחו בשנים האחרונות בתחום הרווחה, אבל בהרבה מהן אין שיתוף פעולה, כי זה עולה כסף, וזה גם לא תמיד בסדר העדיפויות שלהן. לפעמים לראש רשות מקומית קל יותר לתעדף פרויקטים אחרים, ולא מיזמי רווחה. אנחנו לא יכולים לתקן את כל העולם. בסוף, ראש רשות שלא ישתף פעולה - יקבל פחות".

"יכול להיות שהפרטנו את עצמנו לדעת"

אחת הטענות הקשות נגד המדיניות הכלכלית בישראל נוגעת להתנערות של המדינה מהאחריות להפעלת שירותי רווחה. "הרבה פעמים מדברים על הפרטה, אבל בעצם מדובר במיקור חוץ", מתקן סילמן, ואומר שהאחריות נותרת של המדינה: "כשאתה מפריט משהו, אתה לא אחראי עליו. כאן, אנחנו הרגולטורים. ברוב המוסדות - המעונות, בתי האבות - אנחנו המפקחים ואנחנו קובעים את הסטנדרט המקצועי".

אתם לא קובעים סטנדרטים, אלא רק את המינימום לכל מוסד.

"יש לנו סמכות לסגור מעונות ובתי אבות, שלא יעמדו בתנאים שאנחנו קובעים. אני מבקר במוסדות שאנחנו מחזיקים, ורואה דברים יפים מאוד. יש פספוסים במוסדות ובמעונות, ובזה אנחנו נלחמים. חלק מהרפורמה בפיקוח נועדה כדי למנוע את התופעות האלה. אני מתחייב חד־משמעית שנסגור מעונות ומוסדות, שלא עומדים בקריטריונים המקצועיים. מבחינתנו, החוסה הוא גולת הכותרת".

אומרים עליכם שהפרטתם את עצמכם לדעת.

"יכול להיות שהפרטנו את עצמנו לדעת. בכל מקרה, המדיניות כיום היא לעצור את כל ההפרטות ולהחזיר עטרה ליושנה. אף מדינה לא מסוגלת להחזיק בעצמה מערך שלם של טיפול, בעיקר כשהוא לא מאפשר גמישות ניהולית. השאיפה שלי היא שמוסדות ינוהלו על ידי עובדי המשרד, שיישבו בתפקידים הבכירים וינהלו על־פי הסטנדרטים שקבענו. אין לי בעיה שהטבח או הגנן יהיו במיקור חוץ, אבל לא ההנהלה. אני אומר זאת, אף שמחקרים הוכיחו שביעות רצון גבוהה יותר מהמוסדות שבהם ניתן שירות פרטי, וגם אנחנו נצטרך לתת את השירות הטוב הזה".

המדינה תלאים את המוסדות והשירותים שהיא הפריטה?

"לא, אני לא יכול להפעיל כל פרויקט על ידי עובדי מדינה. מבחינה תקציבית, זה לא נכון. אני חושב שפרויקטים שקצובים בזמן, נכון יותר להפעיל על ידי עמותות וחברות פרטיות. זה מקנה לנו יותר גמישות ומזרז הליכים לטובת מקבלי השירות. זו מדיניות שאנחנו רוצים לעצור, אבל מצד שני, לא הכל חשוף בה. כשמעון מופעל על ידי חברה פרטית, יש למשרד גמישות רבה יותר. אני יכול לבוא מחר בבוקר ולסגור אותו, אם הוא לא עומד בקריטריונים. מעון ממשלתי אי אפשר לסגור".

יש לכם זכיינים, שהם לא רק עמותות ללא כוונת רווח, אלא עסקים פרטיים שמרוויחים כסף מהסבסוד שלכם.

"כולם צריכים להרוויח, אחרת לא ייכנסו לתחום. השאלה היא לא כמה מרוויחים, אלא איזה טיפול נותנים, וכמה אנחנו מסוגלים לבדוק את רמת הטיפול ולהעניש אם אינה עומדת בסטנדרטים".

איך השירות לציבור יכול להיות טוב יותר, אם הם גם מצליחים להיות יעילים, גם לתת את השירות וגם להרוויח?

"יש תמריצים שמעודדים אותם להיות יעילים. אם הם פועלים בהצלחה, הם זוכים בעוד פרויקטים".

איך הגענו למצב שבו עמותות וחברות אחראיות לא רק על אספקת השירות, אלא גם על הקמת כל מערך השירות? המדינה לא מספקת אפילו את הבסיס בעצמה.

"לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. העמותות האלה מינפו את ענף הרווחה בישראל. הן מצליחות להביא כספים נוספים ולהגביר את השירותים. נכון, מי שצריך להוביל זה אנחנו, המדינה. אני מודה שיש קצת בלבול, ולפעמים הזנב מכשכש בכלב. אחד הדברים המרכזיים שאמר שר הרווחה הוא שאנחנו נהיה הקטר של כל העמותות. זה נכון שהעסק יצא משליטה, והמגמה היא להחזיר אלינו את המשילות. המצב ישתנה. אנחנו נפעיל את העמותות, והן יירתמו אלינו. נקבע סדרי עדיפויות ואג'נדה ברורה".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם