הסוד הכי שמור בישראל: כל אחד יכול להיות נגיד בנק ישראל

בחוק בנק ישראל אין פירוט של תנאי הסף הנדרשים לתפקיד

ב–30 ביוני אמור נגיד בנק ישראל בשמונה השנים האחרונות, פרופ' סטנלי פישר, לפרוש מתפקידו. פישר, מהנגידים החזקים והמשפיעים בתולדות ישראל, משאיר אחריו בנק ישראל מאורגן ומסודר, חוק בנק חדש ומורשת ענקית, שממחישה את חשיבות תפקיד הנגיד בכלכלת ישראל. ללא ספק, בשמונה השנים האחרונות היה פישר האיש החזק בכלכלה הישראלית, והציפייה היא כי גם ממשיכו יהיה כזה.

יש למישהו מושג מי צפוי להיות ממשיכו של פישר? אנחנו מודים ומתוודים: לנו אין. כלומר, גם אנחנו שמענו את כל השמועות בנוגע למועמדים האפשריים - פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' אבי בן בסט, פרופ' ליאו ליידרמן, ד"ר קרנית פלוג - אבל פרט לבורסת השמות הזו, לא שמענו דבר. אפילו לגבי הדרך שבה נבחר הנגיד, אם בכלל, אין לנו מושג קלוש.

ולא משום שלא התעניינּו - להפך. העניין הרב שלנו גילה לנו כי בחוק בנק ישראל החדש נקבעו כללים מפורטים לגבי עבודת בנק ישראל, למשל בנוגע למינוי הוועדה המוניטרית של הבנק - זו שמקבלת את החלטת הריבית עם נגיד בנק ישראל, שלו יש קול כפול בה - כיצד היא תמונה, מי ייבחר לשבת בה, מהם כישורי הסף כדי להיכלל בה ועוד. אבל בכל הקשור למי שעומד בראש הפירמידה, הנגיד עצמו, החוק שותק.

אין בחוק בנק ישראל פירוט של תנאי הסף הנדרשים לשם מינוי לכהונת הנגיד, או התייחסות משמעותית אחרת לגבי מינויו. בסעיף 6 לחוק נכתב כי "הנגיד ימונה בידי נשיא המדינה, לפי המלצת הממשלה". זהו. זו ההתייחסות היחידה בספר החוקים הישראלי לדרך מינויו של האיש שמנהל בפועל את כלכלת ישראל.

אז איך באמת נבחר נגיד בנק ישראל? התשובה המוסמכת שקיבלנו ממשרד האוצר היא כי "המועמד ייקבע בעקבות שיחות בין ראש הממשלה לשר האוצר". שימו לב כי חוק בנק ישראל לא הסמיך את שני האישים האלה לדון במינוי הנגיד. למעשה, החוק הרחיק את מינוי בנק ישראל ממשרד האוצר באופן מפורש - לכן נקבע כי הנשיא הוא הממנה פורמלית, כדי למנוע אפילו מראית עין של תלות של הבנק המרכזי באוצר. עם זאת, תכל'ס, בשטח, נגיד בנק ישראל נבחר בידי שני אלה - ובידיהם בלבד.

סטנלי פישר
מי יחליף את סטנלי פישר?בלומברג

השאלה המרתקת היא איך שני האישים האלה בוחרים את המועמד המתאים לנגיד. על כך שורר מעטה כבד של חשאיות. ידוע שלפני שמונה שנים, כאשר הממשלה חיפשה נגיד שיחליף את דוד קליין, מונה צוות משותף למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה, בראשותם של מנכ"לי המשרדים דאז, יוסי בכר ואילן כהן. השניים, עם צוות עוזרים, נהפכו למעין ועדת איתור לא פורמלית, שסרקה שמות של מועמדים אפשריים - עד ששר האוצר דאז, בנימין נתניהו, שלף את השם המנצח, סטנלי פישר.

בכהונתו כשר אוצר, אם כך, נתניהו הנהיג עבודת מטה מסודרת לחיפוש מועמד לנגיד. לעומת זאת, בכהונתו כראש ממשלה, עבודת המטה - אפילו הלא פורמלית - ככל הנראה התאיידה. כל שאלותינו לגבי פרוצדורת הבחירה והאם הוקם צוות חיפוש כלשהו, נענו בשתיקה - גם מצד משרד האוצר וגם מצד משרד ראש הממשלה.

ככל הידוע לנו, לפיכך, אין כיום כל צוות איתור, רשמי או לא רשמי. האיוש של התפקיד הבכיר והרגיש ביותר בכלכלת ישראל מתנהל בארבע עיניים, בין ראש הממשלה לשר האוצר, בחשאיות מוחלטת - ועם מעט מאוד היוועצות, אם בכלל.

החשאיות הזאת מעוררת שאלות כבדות. אחת השאלות שהתעוררה היא מדוע פרופ' דני צידון, המשנה לבנק לאומי וראש חטיבת שוקי ההון בבנק, אינו מוזכר כמועמד לנגיד. הוא היה מועמד לפני שמונה שנים. מאחר שהבחירה נערכת בארבע עיניים בלבד, יש רק שמועות מדוע שמות מסוימים נכללים או לא נכללים בבורסת השמות. לגבי דני צידון, השמועות גרסו שהיותו בנקאי בכיר פסל אותו לתפקיד - בבחינת לא נאה שנגיד בנק ישראל יהיה קשור בטבורו לאחד הבנקים הגדולים. עם השמועה הזאת עוד אפשר לחיות בשלום, הגם שלא חייבים להסכים עמה. מטרידה הרבה יותר היא השמועה כי שמו של צידון נפסל על הסף מאחר שהוא מזוהה כאיש שמאל קיצוני. באותה מידה, מטרידה השמועה כי גם מועמדותו של טרכטנברג ירדה מעל הפרק, בשל הפופולריות הציבוריות שלו והחשש של נתניהו כי מינויו לנגיד עשוי לשמש לטרכטנברג כמקפצה פוליטית.

אנחנו חייבים להודות: אין לנו מושג אם לשמועות הללו יש רגליים - רק שני אנשים יודעים מה האמת. אבל עצם קיומן של שמועות כאלה צריך להדיר שינה מעיני אזרחי ישראל. גם מחשש שמא יש בהן גרעין של אמת, והבחירה של נגיד בנק ישראל מושפעת משיקולים זרים ולא משיקולים ענייניים, וגם מחשש כי פרוצדורת הבחירה היא כל כך לקויה, עד שהיא מאפשרת לשמועות כאלה להיוולד.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות