חוזרים למקורות

הגעגוע לכבד קצוץ ולקוגל מביא את החילונים לבני ברק

הרמב"ם קבע כי יש לבחור את האוכל לא לפי טעמו אלא לפי תועלתו - אך המזון במגזר החרדי אינו רק מועיל ■ יותר ויותר חילונים מרגיעים בבני ברק את הגעגוע לקוגל של פעם או לגפילטע פיש מקורי ■ בתור המשותף מתפוגגים הקונפליקטים

בערב ליל חמישי, על שולחנות ערוכים במסעדת ציפורי בבני ברק, המתינו מבוישות מנות מסודרות של אוכל יהודי מקורי: גפילטע פיש, כבד קצוץ, מרק עם קניידלעך וקוגל ירושלמי. כבר שעה וחצי ממתינים כאן לקבוצה של מבקרים, שעדיין תקועים בפקקים.

סביב השולחנות מסתובבת בחוסר סבלנות הסופרת החרדית מלי גרין ‏(שרה פכטר‏), אם ל-11 מביתר עילית, ובעלה ישראל פכטר, נציג מפלגת טוב בעירייה - המפלגה שהחליטה לייצג את החרדים העובדים. גרין הוזמנה להרצות בפני קבוצת המבקרים, אנשי לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) שבאו להכיר מקרוב את המגזר החרדי, ואין מקום טוב יותר להציץ לקרבי המגזר מאשר במקום שמשרת אותו - מסעדה יהודית שמציעה לאורחיה אוכל יהודי מקורי.

אחרי כמה רטינות על הקשיים של ערב החג וההוצאות הכספיות הגבוהות שכרוכות בו ‏("30 אלף שקל"‏), בני הזוג פכטר מחליטים לעשות מעשה: הם פורשים לשולחן צדדי, מעמיסים קציצות גפילטע פיש ומתחילים לאכול.

מסעדת ציפוריאייל טואג

האורחים מגיעים בסופו של דבר. הקבוצה כוללת בעיקר מנהלות של תקציבי הפרסום, שאחראיות על כמה מהקמפיינים הבולטים שנעשו באחרונה לרשויות ממשלתיות - מהמלשינון של רשות המסים ועד לקמפיין הומוריסטי של משרד הבריאות להגברת המודעות לאיידס. חיש מהר כולם יושבים ליד השולחנות, מחסלים את המנה הראשונה ומחכים לעיקרית - קוגל ירושלמי, צ'ולנט, קישקע ועוד.

הסיור נועד למטרות מקצועיות - הכרת קהל היעד החרדי - אבל הוא משקף תופעה מתרחבת בבני ברק: יותר ויותר אנשים מעבר לחומות הגטו בוחרים להגיע לתוככי העיר החרדית, להכיר את סמטאותיה וישיבותיה ובעיקר לטעום.

לכתבות נוספות ממוסף החג:

 ■מתגוררים בלב ת"א - ולא נכנסו לסופרמרקט כבר חמש שנים

 ■אפליקציות שחייבים בצלחת || כל המידע שצריך כדי לאכול ולבשל

סטארט־אפ ניישן: קטר הצמיחה הבא יהיה טרקטור

 ■"אני מסתכלת על המורה ומדמיינת בננה"

האוכל היהודי שמציעות מסעדות ומעדניות בבני ברק קורץ לתושבי הערים מסביב. מעדניות המזון המהיר, מאפיות החלות והמסעדות השונות מעולם לא נהנו מפריחה כזאת בקרב קהלי יעד בלתי צפויים. לאחר שסיים את המנה הראשונה מתפנה גדי מרגלית, מנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית, להסביר מה הוא עושה כאן. "יש ליקויי ידע בעבודה מול מגזרים כמו חרדים וערבים. הדרך להכיר מגזר היא להכיר את החיים שלו, ללכת ברחובות שלו ולאכול את האוכל שלו", הוא אומר.

את הגרסה החרדית לקמפיין ליחסי מין בטוחים עדיין לא הגו בלפ"מ, אבל מרגלית משוכנע כי הביקור הזה יגביר את המודעות של אנשי המשרד לפעילות מול האנשים "שלא נחשפים לפרסומות בטלוויזיה, לא רואים את העיתונים ולא שומעים רדיו. אתה צריך להתחבר אליהם".

הדרך הכי קלה היא להתחבר מעל צלחת צ'ולנט?

"אתה לומד להכיר את המגזר גם דרך מאכלים יהודיים. האזנתי לקולות ליד השולחן. חלק אמרו 'יו, כמה זמן לא אכלתי גפילטע פיש או צ'ולנט אמיתי'. יש איזו תפישה שזו חזרה למקורות, למטבח של פעם. אומרים שרחוק מההעין רחוק מהלב, ופתאום אתה נפגש ורואה שיש אנשים מעבר לחומות האלה".

את מסעדת ציפורי הקים ב-1953 חיים ציפורי ז"ל. בנו שמואל מספר כי אביו "הגיע מפולין דרך רוסיה עם הצבא הבריטי. הוריו עסקו ביבוא בשר באירופה, ואחרי שכל משפחתו נרצחה בפולין הוא התיישב בחיפה ופתח קיוסק קטן. לאחר מכן עברנו לבני ברק, וכאן במקום הזה הוא הקים את המסעדה".

שמואל ציפורי מעל סיר של חמין
שמואל ציפורי מעל סיר של חמיןאייל טואג

את העסק ניצל חיים ציפורי גם ליישום מטרותיו האידיאולוגיות. "הוא היה מביא כל בוקר מעט קוגל ודג מלוח לבית הכנסת, כדי שאנשים יישארו לשמוע את השיעור היומי", מספר בנו. "בכלל, בשבתות וחגים היו מגיעים אלינו אנשים גלמודים לסעודה. הם כבר נהפכו לחלק מהמשפחה. גם כיום אנחנו משתדלים לתרום אוכל לנזקקים".

לפני כעשור נפטר חיים ציפורי, ובני משפחתו המשיכו לנהל את העסק ואף הרחיבו אותו כשרכשו בית מלון בבני ברק. אולם הבן שמואל בחר במסלול אחר. כבר יותר מ-30 שנה הוא עובד במחלקת המחשוב של חברת הביטוח מגדל. "פעמיים בשבוע אני כאן. זה לא בשביל הכסף, אלא כדי לשמר את המסורת של אבא", הוא מספר. "האוכל אולי השתנה עם השנים, אבל אנחנו עושים מאמצים כדי לשמר את הטעם המקורי של המטבח".

גם ציפורי הבן שם לב כי יותר ויותר חילונים בוחרים לעצור לרגע את נסיעתם בכביש ז'בוטינסקי, בדרך מתל אביב לפתח תקוה, להיכנס לבני ברק ולטעום אוכל יהודי. "הרבה הורים שילדיהם חזרו בתשובה רוכשים כאן אוכל לשבת", אומר ציפורי, "ויש גם הרבה קבוצות שבאות לפה כדי להכיר את האוכל היהודי. אני מעולם לא מטיף למישהו לחזור בתשובה - אבל כדאי להראות להם שהצד השני לא נושך".

מאפיית החלות 
שמושכת חילונים

המגוון הקולינרי שמציעה מסעדת ציפורי מורכב מתפריטים גנריים, כמו דג סלמון, שניצלים וקציצות בשר - אבל מכיל גם מאכלים מסורתיים, כמו רגל קרושה, קוגל אטריות ותפוחי אדמה, מרק עם קרעפלך וסיר צ'ולנט ענק שמוצב במרכזו של בר ההגשה. אורחי המסעדה, רובם חרדים, עומדים בתור, ושמואל ציפורי מעמיס להם בזו אחר זו ערימות של שעועית, בשר ותפוחי אדמה כהים.

מול ציפורי נפתחה לפני כעשור המסעדה היהודית. ביום חמישי בערב, כחצי מהמסעדה מפונה לטובת שולחנות שעליהם מוצגים מטעמי המסעדה, לטובת אלה שמוותרים על הבישולים ורוכשים אוכל מוכן. כאן, בתור לקופה, נראה שחלק מהקונפליקטים והחרמות בחברה הישראלית מתפוגג. חילונים, שחלקם ודאי הצביעו ליאיר לפיד, אוחזים בידיהם קופסאות מזון מוכן, לצד דתיים־לאומיים (שוודאי הצביעו לנפתלי בנט) וחרדים מבוגרים, מצביעי יהדות התורה.

מאפיית ויזניץ'אייל טואג

העיר כולה שופעת מעדניות מזון מהיר - ממעדני זהבה, שמתמחה בדגים מלוחים, ועד רשת שטיסל, עם כמה סניפים שמציעים מאכלים לשבת. לצד המקומות הידועים יותר ברחבי העיר אפשר למצוא חנויות קטנות עם אוכל ביתי - הצ'ולנט של הלל ברחוב ברטנורא, שם עשרות סועדים צריכים להמתין בתור כדי שיתפנה מקום בשולחנות הבודדים שמוצעים לאורחים; מסעדת מוכן ומזומן ברחוב חזון איש, מקום צפוף שמועדף על בחורי הישיבות בשעות הלילה המאוחרות של חמישי; ורבות אחרות.

עם זאת, אין ספק שמוקד המשיכה החזק ביותר לחילונים הוא מאפיית החלות של ויזניץ', הנמצאת בסמטת שמשון הגיבור במרכז העיר, שהוקמה לפני יותר מ-60 שנה. הדרך למאפייה והמאפייה עצמה לא מתאפיינות באסתטיות ובניקיון, וכוללות הררי קרטונים ואשפה, אספלט שומני ומלוכלך ואווירה לא נעימה של הזנחה. אך כבר כשיוצאים מהרכב, ניחוח החלות החמות שיצאו זה עתה מהתנור עשוי לגרום לסחרחורת קלה - ולמשוך את מי שנמצא בחוץ אל תוך המאפייה, למרות הכל.

מיום חמישי בערב ועד כשעה לפני כניסת שבת המאפייה עובדת ללא הפסקה, ופולטת מאות מגשי ענק של חלות חמות משלושה תנורי ענק לוהטים. מכל רחבי גוש דן מגיעים חובבי האפייה לרכוש חלות - חילונים, דתיים וכמובן חרדים תושבי העיר. "אין חלות כאלה", אומר רועי רבינוביץ', חילוני תושב פתח תקוה, שהגיע עם שני ילדיו לרכוש חלות באזור. "זה לא רק הטעם, זו גם החוויה, הריח והדרך שבה החלות יורדות מהתנור מלמעלה. זה מדהים. בכל שבוע אני רוכש כאן שתי חלות לי, אחת לשכנה ועשר לחמניות".

דודי, צעיר חרדי תושב העיר, מסתכל על ההמולה סביב החלות שיצאו זה עתה מהתנור ומחייך. "כל החילונים שמגיעים לכאן בטח הצביעו בבחירות נגד החרדים ולא אוהבים אותם, אבל על האוכל שלנו הם לא ממהרים לוותר", הוא אומר. "אולי אם לחילוניים ולחרדים יש אותו הטעם באוכל, נוכל למצוא גם הסכמה בדברים אחרים שעליהם אנחנו אוהבים להילחם".

"המוסלמים באירופה אוכלים כשר"

ישראל אינה מעצמה קולינרית, אבל בכל הקשור למזון כשר היא היצואנית המובילה. לפי מכון היצוא, ישראל היא המשווקת הגדולה ביותר בעולם של מזון ויין כשרים, עם יותר מ-60% מסך המזון הכשר הנמכר בעולם.

ב-2012 חלה ירידה של 7% ביצוא המזון הכשר, אך במכון היצוא לא מודאגים. "המזון והיין הישראלי הכשרים משתלבים היטב במגמות העכשוויות בעולם הקולינרי, וזוכים להצלחה ולביקוש גובר בשוק העולמי", אומרת מיכל נאמן, מנהלת ענף המזון במכון. "המזון הכשר עונה על הפתיחות והרצון לצרוך מוצרים אתניים, לצד עניין גובר במוצרי בריאות ומזון איכותי. הביקוש העולמי למזונות ללא גלוטן, כמו מוצרים כשרים לפסח, או ללא לקטוז הוא מקור של צמיחה וגידול ביצוא המזון הכשר הישראלי".

לדבריה, "גם בעיני צרכנים שאינם יהודים, המזון הכשר נחשב לבעל איכות גבוהה. יתרה מזאת, מוסלמים רבים באירופה צורכים מזון כשר, שכן הוא אינו כולל מרכיבים האסורים לאכילה על פי הדת המוסלמית".

על פי נתוני מכון היצוא, היקף היצוא של ענף המזון והמשקאות 
ב-2012 הסתכם בכ-952 מיליון דולר, ללא שינוי מהותי מ-2011, לאחר גידול של כ-7% בממוצע בחמש השנים האחרונות וכ-20% בשנה הקודמת. מתוך סך היצוא הישראלי נאמד תחום המזון והמשקאות הכשרים ב-495 מיליון דולר - כ-55%.

קטגוריית המזון הכשר המובילה ביצוא ב-2012 היא תבואה טחונה ‏(74 מיליון דולר‏), ואחריה עיבוד בשר ועופות ‏(66 מיליון דולר‏). שמני מאכל ומרגרינה יוצאו ב-33 מיליון דולר, פירות וירקות בסכום דומה ומוצרי חלב וגלידה ב-27 מיליון דולר.

"הטעמים מרגשים את המבקרים בכל פעם מחדש"

אחת ממארגנות הסיורים במגזר החרדי היא רחלי גרינוולד, פרסומאית חרדית בת 31, תזזיתית ומלאת אמביציה. היא בתו של הרב מרדכי בלוי, אחד מאנשי החינוך והעסקנים הבולטים במגזר החרדי ומי שנאבק בנחישות נגד חדירה של רוחות מערביות למגזר החרדי. בתו בחרה במסלול אחר, קרייריסטי ושאפתני, וכזה שמקיים ממשק צמוד מאוד למגזר החילוני.

הסיורים שעורכת גרינוולד נועדו בעיקר למפרסמים, ישראליים ובינלאומיים, שמעוניינים להכיר את קהל היעד הפוטנציאלי במגזר החרדי. "זה משהו שאני עושה הרבה זמן. המטרה שלי בסיור היא להגיד רק את האמת. לא לייפות דברים. זה חלק מהקסם של העיר הזאת", אומרת גרינוולד.

הסיור שבו השתתפנו התחיל ברחוב חזון איש 5 - שם בבית מיושן גר הרב אהרון יהודה ליב שטינמן, כיום מנהיג הזרם הליטאי של החרדים. "זה הבית הלבן שלנו", היא מסבירה למבקרים. "מכאן יוצאות כל ההחלטות החשובות שישפיעו על חיינו".

 אמפריית הכשרות
יצוא מזון כשר ב-2012

בימים שבשגרה, שאינם בתקופת ערב פסח העצבנית, הסיור כולל גם ביקור בביתה של משפחה חרדית. "הם רואים איך שתי מכונות כביסה עובדות בו זמנית, איך נראה המטבח שנועד להאכיל עשר נפשות, את מיטות הקומתיים ואת הסלון, שלא בנוי ממזנון וטלוויזיה באמצע - אלא מארונות ספרי קודש", היא מספרת.

גרינוולד יודעת היטב שהלקוחות, כמו כל בני האדם, צועדים על קיבתם - ולכן הסיור מסתיים תמיד בישיבה משותפת במסעדה שמגישה אוכל יהודי. "האוכל הוא חלק משמעותי מאוד. זה לא רק מה שאנחנו אוכלים, אלא הווי חיים", היא אומרת. "הנשים החרדיות אוהבות לבטא את עצמן במטבח. במסעדה כזו אנחנו מוצאים מאכלים אותנטיים כמו הגפילטע פיש והכבד הקצוץ. הטעמים מרגשים את המבקרים כל פעם מחדש".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות