חזרה לפולניה

מאות אלפי ישראלים מכינים את הקרקע לחלום האירופי

רבים נזכרו באחרונה בשורשיהם הפולניים, הרומניים, ההונגריים והגרמניים - והוציאו דרכון אירופי ■ הסיבות מגוונות: למען הילדים, לטובת העסקים, ובכלל, טוב שתהיה אופציה ■ הבאים בתור: צאצאיהם של מגורשי ספרד

בנובמבר האחרון קיבלה ממשלת ספרד החלטה שעשויה להשפיע על מאות אלפי צאצאי מגורשי ספרד. העיתון הספרדי "אל פאיס" דיווח כי 520 שנה אחרי שהמלכים פרננדו ואיזבלה הוציאו צו שהביא לגירוש המוני של היהודים מחצי האי האיברי, מנסה הממשלה לתקן את העוול ולהעניק בהליך מזורז אזרחות לצאצאי מגורשי ספרד. ההערכה היתה כי למהלך הזה תהיה היענות גבוהה, ויהודים־ספרדים רבים ברחבי העולם יוכלו ליהנות מכך ולקבל אזרחות ודרכון ספרדי, שהוא דרכון אירופי לכל דבר.

זהו חלק ממאמץ של הספרדים לשנות את נתוני ההגירה השלילית של המדינה מוכת המשבר הכלכלי ולהביא אליה אנשים מבוססים. באותה תקופה גם הודיע שר המסחר הספרדי כי ארצו שוקלת להציע תעודת תושב לזרים שיקנו בה דירות בשווי 160 אלף יורו או יותר.

עילאי בירק
עילאי יוגב

שי כהן, דוקטורנט לפילולוגיה ספרדית בעיר פמפלונה בספרד, שכתב את הספר "סטרפאדו" ‏(רומן היסטורי על ספרד בימי הגירוש‏), התייחס בבלוג שלו להחלטה על האזרחות של צאצאי המגורשים. לדבריו, ההתעניינות של ישראלים באפשרות לקבל אזרחות ספרדית היתה עצומה.

כהן מסביר כי כיום, לפי חוק הקיים מאז 1948 ועודכן ב–1982, צאצא של מגורשים ממוצא יהודי־ספרדי שרוצה לקבל אזרחות צריך להתגורר שנתיים בספרד כתושב קבע, כך שיהיה ברור שהוא לא הגיע לתקופה מסוימת ומיד לאחר קבלת האזרחות יעזוב. לאחר מכן, בנוסף לתעודת לידה של המבקש ותעודת יושר של המשטרה, הוא יידרש להוכיח את מוצאו. יהיה עליו לגשת לרב קהילה שיחתום על אישור שהוא יהודי ממשפחה המוכרת כספרדית לפי שם המשפחה, או כל דבר אחר שיכול לסייע.

המטרה של ההחלטה מנובמבר היא להקל ולדלג על עניין התושבות. היות שככל הידוע אין תיעוד מדויק של המגורשים, המבקשים יצטרכו להוכיח את מוצאם - באמצעות שפה ‏(צאצאי היהודים המגורשים דיברו לדינו, שפה שהשתמרה עד ימינו‏), שמות משפחה, קשר למנהגים ספרדיים ‏(זיקה לספרד דרך היכרות, שפה, תרבות‏) - והם יעברו בדיקה שתיערך על די הקהילה היהודית. הם יידרשו להציג תעודה של "פדרציית הקהילות היהודיות של ספרד", המכירה במעמדו של מבקש האזרחות. כהן מציין כי מספר היהודים החיים כיום בספרד הוא 40–50 אלף והם מרוכזים בעיקר בערים הגדולות כמדריד, ברצלונה וקורדובה. לכן, הגישה לרבני הקהילות שיכולים לאשר את "ספרדיות" מבקש האזרחות מוגבלת לאותם מקומות.

כהן מוסיף כי עוד בעיה נוגעת לכך שנכון להיום, עבור צאצאי הגירוש ממדינות שונות, כולל ישראל, אחד התנאים לקבלת דרכון ספרדי הוא ויתור על האזרחות השנייה. אם תנאי זה לא יבוטל בחוק החדש, הוא יהיה הרבה פחות רלוונטי לישראלים שלא ירצו לוותר על אזרחותם.

"לפי הערכות, מדובר במספר שנע בין 250 אלף ל–3 מיליון צאצאים למגורשי ספרד בכל המדינות, בעקר במדינות האימפריה העותומנית לשעבר, מדינות צפון אפריקה, איטליה, הולנד, וכמובן ישראל. ברגע שפרסמתי את זה בבלוג קיבלתי יותר מ–100 תגובות ומיילים אישיים מאנשים ששאלו מה יצטרכו לעשות. לפי בירור שעשיתי בספרד, אין ספק שיש אנשים רבים המעוניינים בדרכון ספרדי. כמה מהם באמת מתכוונים להגיע ולהתגורר כאן - זה כבר עניין אחר, והשאלה החשובה היא אם הממשלה מעוניינת רק בחלוקת דרכונים או באזרחים חדשים שיחזקו את הקהילה בחצי האי האיברי".

גם אם ההחלטה תמומש, עדיין לא ברור מתי זה יקרה ומה יהיו התנאים. משגרירות ספרד בישראל נמסר כי עדיין אין חוק, וכי לא ידוע מתי יהיה כזה ומה יהיו הקריטריונים: "אנחנו מקבלים המון פניות, אבל בינתיים זה על המדף. חיכינו יותר מ–500 שנה, אז נחכה עוד קצת".

גל בקשות ממדינות מזרח אירופה

עד שייקבעו הקריטריונים לקבלת אזרחות ספרדית, הישראלים לא יעמדו בתור לקבלת הדרכון המיוחל, אבל יש כבר רשימה ארוכה של מדינות שאצל השגרירויות שלהן התורים כל הזמן הולכים ומתארכים.

עדי בירק, שהוציאה דרכון גרמני, עם בנה עילאי. "עד היום, לא עשיתי בו שימוש רב"
עדי בירק, שהוציאה דרכון גרמני, עם בנה עילאי. "עד היום, לא עשיתי בו שימוש רב"אייל טואג

הוצאת דרכון אירופי נהפכה בשנים האחרונות לתעשייה משגשגת בישראל, עם שלל אתרי אינטרנט שמפרטים את הזכויות ומסבירים אילו גורמים יכולים לסייע בתהליך, עורכי דין שמתמחים בהוצאת דרכונים במדינות שונות, בדיקות זכאות ושירותי תרגום ונוטריונים.

הנהירה הגדולה החלה לפני כעשור. עד אז הישראלים לא החשיבו את הדרכון הפולני, ההונגרי או הרומני כמציאה גדולה. מדינות אלה לא נחשבו יעד אטרקטיבי להגירה, והדרכון שלהן לא היה טוב יותר מזה הישראלי. אבל אז הצטרפו מדינות מזרח אירופה לאיחוד האירופי, ובבת אחת עלו המניות של המחזיקים בדרכונים של מדינות אלה.

ב–2004 הצטרפו לאיחוד עשר מדינות, רובן במזרח אירופה. בין המצטרפות פולין, הונגריה, לטביה וצ'כיה. רומניה ובולגריה הצטרפו ב–2007, ומאז כבר לא מדובר בדרכון רומני בלבד אלא בדרכון אירופי - הפותח בפני מחזיקיו אפשרויות של מגורים באירופה, מעבר חופשי בין המדינות, חופש תנועה של עובדים במדינות האיחוד ‏(בכפוף להגבלות‏), לימודים בחינם או בשכר לימוד נמוך, כניסה ללא צורך בוויזה לארה"ב ולמדינות אחרות ‏(ברוב המקרים‏), וגם יתרונות עסקיים. כך למשל, מי שמחזיק באזרחות פולנית יוכל להשקיע בנדל"ן בפולין בלי שיצטרך לעמוד בתנאי של צירוף שותף מקומי, הנדרש מזרים.

ביקוש אזרחות כפולה עשוי להיות סממן לרצון להגר, אבל לא תמיד זה אכן כך. לפי נתונים שאסף יוסי הרפז, דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה של אוניברסיטת פרינסטון, בין השנים 2000 ל–2010 לא נראה מתאם ברור בין ביקוש לאזרחות אירופית לבין הגירה מישראל. בשנים שבהן מספר מקבלי האזרחות האירופית הגיע לשיא, ההגירה מישראל היתה דווקא במגמת ירידה.

לפי הנתונים של הרפז, שפורסמו במאמר בכתב העת מגמות ב–2012. בשנים אלה ביקשו כ–27 אלף ישראלים אזרחות ממדינות הונגריה, פולין, צ'כיה, בולגריה ורומניה, ובסך הכל החזיקו ב–2010 כ–40 אלף איש בדרכונים כפולים של מדינות אלה. אם מוסיפים את גרמניה, אוסטריה ויוון, המספר קופץ לכ–150 אלף.

מאז 2010, המספרים המשיכו לעלות. הישראלים הבינו שסבתא פולנייה פירושה לא רק גפילטע פיש וקניידלך, אלא גם דרכון אירופי מיוחל. משגרירות פולין נמסר כי רק בשנה האחרונה הם קיבלו יותר מ–2,500 פניות, וכי לפי הערכתם, כ–18–22 אלף ישראלים מחזיקים בדרכונים פולניים.

עלות הוצאת דרכון זר עשויה להגיע לאלפי שקלים לאדם, ותלויה בדרך הוצאתו - באופן עצמאי או תוך סיוע של עורכי דין. התהליך אורך בממוצע בין שנה וחצי לשלוש, תלוי במדינה ובמורכבות הבקשה. במקרים קיצוניים הוא גם יכול להמשך חמש שנים.אחת לכמה שנים, בהתאם למדינה, נדרש חידוש של הדרכון בעלות של כמה מאות שקלים.

יש כאלה שעדיין מסרבים

לא כולם רצים להוציא דרכון זר, גם אם הם יכולים. לפני שבע שנים, כשרומניה הצטרפה לאיחוד האירופי, ניסו ילדיה של מיכאלה לשכנע אותה להוציא אזרחות רומנית כדי שגם הם ייהנו מאזרחות ומדרכון זר, שיאפשר להם גישה חופשית למדינות האיחוד האירופי. אבל היא סירבה. כניצולת שואה שהיתה ילדה כשמשפחתה גורשה מהכפר ברומניה שבו התגוררה, היא לא רצתה כל קשר למקום שבו נולדה וגדלה. מיכאלה סירבה להזדקק לחסדיהם של האנשים שהיו אחראים לגורלה האכזר של משפחתה המורחבת.

זמן קצר לאחר מכן, נסעו הילדים עם האם לטיול שורשים ברומניה. הבת מספרת שלאחר שראו מקרוב את מחוזות ילדותה ושמעו בהרחבה מה אירע במקום, הם הזדהו לראשונה עם סירובה של מיכאלה לחזור לאחור - ולו רק מבחינה טכנית.

ההטבות שמעניק דרכון אירופי
ההטבות שמעניק דרכון אירופי

גם אביה בן ה–60 של גבי מסרב בתוקף לקבל דרכון זר. אחרי שגבי לחצה וביקשה בטענה שכדאי שתהיה אופציה אם וכאשר יקרה משהו רע בישראל - הוא החל בתהליך. הוא נסע לכפר שנולד בו ברומניה כדי לקבל את תעודת הלידה, התעניין בעלות הגשת הבקשה - ואז התחרט. הסיבה היתה דווקא הילדים: הוא לא רצה שיהיה להם תמריץ לעזוב את ישראל. אביה של גבי טען שאמו, שעברה את השואה, וויתרה על החיים ברומניה והאזרחות הרומנית - לא עשתה זאת כדי שהצאצאים שלה יוותרו על החיים בישראל. הוויכוח המשפחתי מתנהל כבר עשר שנים, וגבי עדיין מנסה לשכנע את אביה לשנות את דעתו.

אם אצל גבי המניע לרצון בדרכון זר היה הפחד הקיומי מהעתיד בישראל, אצל אליה, צעירה תל אביבית בתחילת שנות ה–30 לחייה, דווקא האפשרות של עבודה או מגורים באיחוד האירופי היתה השיקול המרכזי. לפני שנתיים, אחרי תהליך שנמשך שנה וחצי, הוציאו היא ושני אחיה הצעירים דרכונים רומניים.

הזכאות היא לאזרחי רומניה ולצאצאיהם, כשאלה שוויתרו על אזרחותם, או שזו נשללה מהם שלא מרצונם, יכולים לדרוש אותה חזרה. "הרעיון היה של אבא שלי, שעלה לישראל מרומניה בשנות ה–20 שלו וחידש את האזרחות. עשינו את התהליך לבד, הגשנו תעודת לידה ותעודת יושר, תרגמנו מסמכים לרומנית והגענו כמה פעמים לשגרירות. תוך כדי התהליך גם נסענו לרומניה כדי להתחבר לשורשים. בינתיים לא עשינו בדרכון יותר מדי שימוש. אני משתמשת באירופה בדרכון ישראלי, כי לא ראיתי את היתרון הגדול. אבל אולי בעתיד ננצל את זה כדי לעבוד או ללמוד באיחוד האירופי".

מאיה לנקר־ירדני, עו"ד המתמחה באזרחות ודרכונים רומנים, אומרת כי לאלה שפונים אליה בבקשת סיוע יש בדרך כלל מטרה מוגדרת. היא מחלקת את הפונים לכמה קבוצות עיקריות: צעירים וצעירות אחרי צבא שרוצים ללמוד באירופה והדרכון יכול לאפשר להם זאת בקלות רבה יותר, אם במתן עדיפות ואם בהנחות; בני 30–40 שרוצים את הדרכון למטרת לימודי תואר שני או לצורכי עבודה בלי צורך בוויזת עסקים; ובני 40 פלוס שנמצאים בעמדות מפתח ורוצים ביתרונות עסקיים שמקנה אזרחות אירופית.

קבוצה נוספת היא של מבוגרים יותר שזקוקים לאזרחות רומנית כדי לקבל פנסיות והטבות. "ההליך יכול לקחת בין שנה לשלוש שנים, כך שמי שרוצה את הדרכון רק בשביל תעודת ביטוח כנראה יעשה זאת בכוחות עצמו. מי שמגיע אלי רוצה את זה כמה שיותר מהר ובדרך כלל למטרה ממוקדת", מסכמת לנקר־ירדני.

רועי אוחנה, עו"ד המתמחה באזרחות רומנית ופולנית, מציין כי הוא נתקל גם בלא מעט אנשי עסקים שמעוניינים בדרכון אירופי כדי שיוכלו להיכנס למדינות ערב. לדבריו, מדי שנה מגיעים אליו גם כמה מאות בחורי ישיבה, בעיקר מבית שמש וירושלים, שמעוניינים ללמוד בבריטניה ובבלגיה. את התהליך הוא מגדיר כ"לא מסובך אבל ביורוקרטי", ומדגיש: "צריך להיות סבלניים".

גם הונגריה היא יעד פופולרי למבקשי דרכון זר, כשקודם צריך להיות זכאי לאזרחות הונגרית. גלי הוציאה לפני כשלוש שנים דרכון הונגרי לה ולשני ילדיה הקטנים, בזכות סבא שלה שנולד וגדל בהונגריה עד מלחמת העולם השנייה. הוא עלה לישראל, אבל כל משפחתו נספתה בשואה. זאת היתה יוזמה של הוריה ואחיה הצעיר, שהיו צריכים להוכיח שהסב חי ועבד בהונגריה ואספו לשם כך תעודת לידה ומסמכים ממקומות עבודה. אחרי שהשיגו את המסמכים הם שכנעו אותה להצטרף.

"הם חשבו שטוב שתהיה האופציה. דרכון אירופי פותח הרבה אפשרויות. אני אמנם לא אבחר לגור בהונגריה מוכת האנטישמיות, אבל עם הדרכון ההונגרי אנחנו לא צריכים ויזה לארה"ב והילדים יוכלו, אם ירצו, ללמוד באיחוד האירופי. זה היה יותר בשביל הילדים, שתהיה להם האפשרות", אומרת גלי.

זה לא היה תהליך זול. גלי מספרת שכדי להוציא את הדרכון עבורה ועבור הילדים היא שילמה 6,000 שקל תמורת עזרה במילוי טפסים והחתמות. בנוסף, היה תשלום של כמה מאות יורו עבור הוצאת הדרכונים ובכל פעם שצריך לחדש אותם - עבורה, כל חמש שנים ועבור הילדים כל שנתיים - יש תשלום נוסף.

אסתר קראוס, שעבדה עד 2004 בשגרירות ההונגרית ומאז עובדת כעצמאית בליווי ישראלים שמעוניינים באזרחות ודרכון הונגרי, מספרת על גל גדול של בקשות שהחל במועד הצטרפות המדינה לאיחוד האירופי ונמשך עד היום. "יש כאלה שרוצים אזרחות כדי ללמוד באירופה, יש כאלה שרוצים להיכנס לארה"ב בלי ויזה. לכל תקופה יש את הסיבות שלה וכמובן שכשהמצב הביטחוני מידרדר, עולה ההתעניינות".

כל צאצא של אזרח הונגרי זכאי לאזרחות, בלי הגבלה של דורות, אבל צריך לבחון את התנאים ולספק מסמכים. קראוס מציינת כי החל באפריל השנה, ובתנאים מסוימים, גם בני זוג הנשואים לאזרחים הונגריים יקבלו אזרחות.

ד"ר שולטס לונטה, קונסול הונגריה בישראל, מסביר שמאז סוף מאי 2011 מנפיקה שגרירות הונגריה דרכונים ביומטריים שמאפשרים כניסה לארה"ב ללא ויזה, ושמאז הוגשו בקשות 
ל–5,000 דרכונים הונגרים לישראלים. חלק גדול מהמבקשים קיבלו כבר את הדרכון.

תור מיוחד לבעלי דרכון אירופי בשדה תעופה
תור מיוחד לבעלי דרכון אירופי בשדה תעופה

כל עוד הדרכון בתוקף, אין חובה לבקש דרכון ביומטרי, כך שהמספר של מחזיקי האזרחות הכפולה גדול בהרבה. אינדיקציה נוספת לביקוש הגבוה אפשר לקבל מדבריו של לונטה על כך שבכל חודש הם מקבלים מאות בקשות, ונקבעו כבר פגישות ל–300 אנשים רק בחודש הקרוב.

יוון אמנם נמצאת במצב כלכלי עגום אבל עדיין חברה ותיקה באיחוד האירופי. לפני שנה וחצי היא הכריזה על מדיניות שצפויה להקל על מתן אזרחות לישראלים. בעשר השנים האחרונות מספר הישראלים שמחזיק באזרחות יוונית הגיע ל–1,911, כך נמסר משגרירות יוון.

בנובמבר 2011 העבירה ממשלת יוון החלטה לפיה כל יהודי שנולד ביוון לפני מאי 1945 זכאי לאזרחות יוונית. הרקע לחוק הזה היה בקשות של ניצולי שואה שאיבדו את האזרחות שלהם כשעזבו את יוון בזמן מלחמת העולם השנייה. גם צאצאיהם יוכלו לעבור תהליך התאזרחות. במסגרת ההחלטה הוענקה עד כה אזרחות ל–12 איש בלבד, אך השגרירות נמצאת בקשר עם עוד כ–100 ניצולי שואה שנולדו ביוון וגרים בישראל.

גרמניה כבר 
לא מוקצית

לצד הבקשות ממדינות מזרח אירופה, ישראלים רבים מחזיקים באזרחות של מדינות מערביות ומתקדמות כמו ארה"ב, גרמניה וצרפת. לפי הערכות, לפחות 200 אלף איש מחזיקים באזרחות כפולה ישראלית־אמריקאית ויותר מ–100 אלף ישראלים הם בעלי אזרחות גרמנית.

מאיה, למשל, הוציאה יחד עם אחיה דרכון צרפתי כשסיימה את השירות הצבאי, לפני כשבע שנים. "אבא שלי אמר שכדאי שננצל את זה שהוא אזרח צרפתי", היא מספרת. "אחי רצה לעבוד בארה"ב ועם דרכון צרפתי מקבלים ויזת עבודה אוטומטית לחצי שנה. גם אין צורך בוויזת כניסה לארה"ב. אני טיילתי באירופה ולא הייתי צריכה לעמוד בתור במעברים בין מדינות. בעתיד אני גם רוצה לגור וללמוד בצרפת, והלימודים יהיו בחינם בזכות האזרחות". במקרה של מאיה, התהליך היה פשוט למדי, מאחר שאביה נולד בצרפת וגדל בה עד גיל 17. "באנו, הצטלמנו והוצאנו", היא מספרת.

בעבר, ישראלים רבים שיכלו להוציא דרכון גרמני נמנעו מכך, אם בתור עקרון ואם מפני הבושה. אבל המספרים מראים שהגישה השתנתה. גרמניה נחשבת מדינה שקל יחסית לקבל דרכון שלה. הכלל בגרמניה קובע כי אם לאחד ההורים יש אזרחות גרמנית, ילדיהם יכולים אף הם לקבל אזרחות. המבקש צריך להוכיח שהוא גרמני מצד אביו, כשההסתייגות היחידה היא שהאזרחות עוברת בירושה מהאם רק לילדים שנולדו לה אחרי 1953 - השנה שבה שונה החוק הגרמני, שקבע במקור שהאזרחות לא מועברת מהאם.

ד"ר יובל חן, המתמחה בדין הגרמני, אומר כי הביקוש לדרכון הגרמני גובר במיוחד בעתות מצוקה כמו מלחמת לבנון השנייה, וכאשר האיום האיראני חוזר לכותרות. לדבריו, "מתחילת שנות ה–2000, התחילו הבקשות לצבור תאוצה. אם פעם דור המייסדים היה נגד זה, כיום הוא דוחף לכך שהילדים והנכדים יקבלו אזרחות כדי ליהנות מההטבות שהדרכון מקנה. מה שעוד משקיט את המצפון הוא העובדה שמדובר בדרכון אירופי, ולא רק גרמני". חן נתקל גם בצעירים ישראלים רבים שמבקשים אזרחות, חלק גדול מהם סטודנטים בתחומי האמנות והתרבות שמתעתדים לרדת מהארץ ולהתגורר בברלין. "הם מהגרים לשם, רוכשים דירות בברלין ואם הם עובדים שם, הם מקבלים הטבות במיסוי בגין דמי השכירות".

עוזבים, אבל פחות
עוזבים, אבל פחות

במקרה של עדי בירק, האזרחות הגרמנית שלה היא חלק מהזהות. הוריה הוציאה בשבילה דרכון גרמני לפני כמעט 30 שנה, כשהיתה ילדה קטנה. האזרחות היא בזכות סבה וסבתה שחיו בגרמניה כל השנים. גם אביה נולד וגדל בגרמניה, עד שעלה לישראל כשהיה בשנות ה–20 לחייו. "סבתא שלי היתה גרמניה גאה, אף שהמשפחה שלה נכחדה בשואה. בניגוד למשפחות אחרות שהגיעו מגרמניה והחרימו תוצרת גרמנית, אצלנו תמיד קנו בוש. גרמניה היתה הבית שלה, התרבות שממנה באה, יחד עם זה שאנחנו ישראלים. אני מרגישה שזה חלק מהזהות שלי".

באחרונה נדרשה בירק לחדש את האזרחות ולדבריה, התהליך לא היה פשוט. "כמו שאפשר לצפות מייקים, הם מדייקים מאוד בדרישות. כל פעם היה צריך להשלים מסמך ורק לאחר מכן היה אפשר להגיש עוד מסמך וכן הלאה. מצד שני הם גם מסודרים ויש להם בגרמניה העתקים של כל המסמכים. הפרוצדורה היא מול גרמניה כשהשגרירות מעבירה את המסמכים. זה גם קשה, אם לא יודעים את השפה".

כדי שבנה עילאי, שנולד לפני כשנה, יקבל אזרחות אוטומטית ולא יצטרך להתאזרח מחדש - נדרשה בירק לסיים את התהליך עוד לפני לידתו. יום לפני הלידה התקשרו אליה וביקשו שתגיע לחתום על המסמכים, כי אחרת התהליך לא יושלם. "גם אחרי שהוא נולד, היה צריך להגיש בקשה מיוחדת למשרד הפנים בגרמניה כדי שהילד יירשם עם שם המשפחה של בעלי, יוגב, שאינו זהה לשם משפחתי - וזה לקח עוד חודשיים־שלושה".

עד היום, בירק לא עשתה שימוש רב בדרכון הגרמני. "אח שלי למד בבריטניה אבל זה לא ממש עזר לו כי כדי ליהנות שם מהטבות הוא היה נדרש לגור שם שלוש שנים לפני. יש לי אמנם ויזה אוטומטית לארה"ב ואולי חסכתי כמה מאות שקלים בבקשות לוויזה, אבל מצד שני, כשאני נכנסת לארה"ב עם דרכון זר גם מעכבים אותי יותר לחקירות כי אני ישראלית עם דרכון גרמני. אי אפשר לדעת מתי זה יעזור, אבל במקרה שלי זה בטח לא היה שיקול מרכזי".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר