הדו"ח שמבקר המדינה לא יכתוב: שכר מנופח, דיווחים מטעים ועובדים 
שחסינים מפיטורים - חדשות - TheMarker

תחקיר // הדו"ח שמבקר המדינה לא יכתוב: שכר מנופח, דיווחים מטעים ועובדים 
שחסינים מפיטורים

במשרד שאחראי על טוהר המידות והמינהל התקין "שופצו" נתוני שכר כדי להסתיר שכר חריג שניתן לעובדים, והתגלו בעיות ניהוליות קשות - בהן התמודדות כושלת עם עובדים בעייתיים ■ במשרד טוענים כי הכל התבצע "בהתאם לכללים ולנהוג בשירות המדינה"

את משרד מבקר המדינה אין צורך להציג: זהו המוסד האחראי על טוהר המידות, השקיפות  והמינהל התקין במדינת ישראל - סמכות עליונה לחקירת מוסדות הציבור.

השכר במשרד מבקר המדינה

"ביקורת המדינה היא אחת מאושיות הדמוקרטיה", נכתב באתר המשרד. "קיומה של ביקורת על הרשות המבצעת מהווה מניע מרכזי להגברת הנשיאה באחריות של מינהל הציבורי ולשקיפות פעולותיו".

תחקיר TheMarker חושף כי דווקא במשרד המבקר נוהגים "לשפץ" נתוני שכר של עובדים במשרד, כדי להסתיר מעיני הציבור את השכר המנופח שניתן לחלק מהם.

עובדים במשרד מבקר המדינה, ששכרם אינו מפוקח על ידי האוצר, נהנים משכר גבוה והטבות למרות שאינם זכאים לו, שכרם של עשרות עובדים אחרים מזנק מעל ומעבר השכר של מקביליהם במשרדי הממשלה, ומזכירות ואנשי מינהלה זוכים לשכר ששמור למבקרים - על אף שאינם עוסקים בביקורת. מעבר לכך, ממסמכים רבים שהגיעו לידנו עולה כי במשרד המבקר האמון על שמירה על המינהל התקין, שוררות בעיות ניהוליות קשות הכוללות בין היתר התמודדות כושלת עם עובדים סוררים.

לפי חוק יסוד מבקר המדינה, תפקיד הביקורת הוא להבטיח פיקוח על כספי ציבור ונשיאה באחריות. ואכן, בשנים האחרונות נותן משרד המבקר דגש מיוחד לנושאים אלה. כך למשל, האוניברסיטאות בישראל זכו לככב בדו"חות המבקר - לאחר שהתגלו בהן ניהול כושל, דיווחים לא מהימנים לציבור ולמשרד האוצר ואף הסתרת מידע, וחריגות שכר. ב–2009 ציין המבקר בדו"ח חריף על אוניברסיטת בר אילן כי הוא "רואה בחומרה" מתן הטבות שכר השמורות לסגל האקדמי לאנשי מינהלה. אך מה קורה כאשר מתגלה שהפרקטיקה הזאת נהוגה גם במשרד המבקר עצמו?

הדיווח לא משקף 
את המציאות

שכרם של עובדי מבקר המדינה נחשב גבוה במיוחד בשירות הציבורי. ב–2011 היה שכרם הממוצע של עובדי המשרד ‏(עובדי ביקורת ומינהלה‏) כ–22 אלף שקל בחודש - גבוה בכמעט 60% משכרם הממוצע של העובדים המועסקים בשירות המדינה. נתונים אלה מפורסמים מדי שנה באופן יזום על ידי משרד המבקר עצמו, כמעין תחליף לפיקוח של הממונה על השכר במשרד האוצר - שאינו חל על משרד מבקר המדינה ‏(ראו ידיעה בעמוד 4‏).

מתחקיר TheMarker עולה כי הציבור לא זוכה לדיווח שמשקף במדויק את הנעשה במשרד: בחלק מהמקרים שונו טבלאות השכר כדי ליצור מצג כאילו השכר הגבוה תואם את דרגתם ותפקידם של העובדים שמקבלים אותו - בעוד שבפועל תפקידם האמיתי מתאים לדרגת שכר נמוכה בהרבה. הנתונים האמיתיים על התפקידים, הדרגות והשכר של עובדי המשרד - המכונים ספר התקן - אינם גלויים לציבור.

דרגות השכר במשרד מחולקות, באופן גס, לשתיים: עובדי מינהלה ועובדי ביקורת. עבודת הביקורת היא היהלום שבכתר השירות הציבורי - ושכרה בהתאם. זאת, מתוך הנחה שחופש העיסוק של עובדי הביקורת במשרד נפגע, מכיוון שהם לא יוכלו לעבוד בעתיד בגופים שאותם ביקרו, ומכיוון שתנאי הסף לעבודת הביקורת גבוהים במיוחד: מועמדים לתפקיד אמורים להיות בעלי תואר שני בתחומים נבחרים, כמו חשבונאות, מינהל עסקים או משפטים, וחלק גדול מהם נדחים במכרז קפדני במיוחד. רק לאחר שנתיים בתפקיד הם זוכים לדרגת עובד ביקורת ולשכר המובטח.

לעומתם, עובדי המינהלה במשרד - פקידים, מזכירות, נהגים, עובדי לוגיסטיקה וכדומה - אינם שונים באופן מהותי מעובדי מינהלה אחרים בשירות הציבורי. דרגות השכר שלהם נמוכות יותר ושכרם בהתאם: 11,478 שקל בממוצע ב–2011 - פחות מחצי משכרם הממוצע של עובדי הביקורת, ששכרם הממוצע ברוטו היה 25,152 שקל, ורבים מהם השתכרו יותר מ–30 אלף שקל ברוטו לחודש.

ההבדל בשכר העובדים נעוץ במהות התפקיד. עובדי המינהלה לא עברו מכרז של עובדי ביקורת, תפקידיהם אינם כוללים עבודת ביקורת, רובם נטולי השכלה אקדמית - ודאי שלא תואר שני במקצועות הרלוונטיים - ולא חלות עליהם מגבלות תעסוקתיות.

תקציב מבקר המדינה ב-2012

בהיעדר פיקוח אפקטיבי של הממונה על השכר על משרד מבקר המדינה, נמצאו במשרד שיטות מקוריות להעלות את שכרם של חלק מעובדי המינהלה. מסמכים שהגיעו לידי TheMarker חושפים כי לפחות בשני מקרים, עובדים מינהליים במשרד קודמו באופן מפליג בדרגתם ובשכרם לדרגות של עובדי ביקורת בכירים, תוך שינוי והסתרת תפקידם האמיתי.

כך למשל, בדו"ח שפירסם מבקר המדינה לציבור ב–2011, שכלל נתונים על שכר העובדים ב–2010, ניתן היה לראות ששכרו של אחד העובדים הבכירים, המוגדר שם כ"סגן כמנהל אגף" - תפקיד מתחום הביקורת - היה יותר מ–40 אלף שקל בחודש ברוטו. אלא שבפועל, אותו עובד משמש כאחראי על ההוצאה לאור של פרסומי המשרד - תפקיד מינהלי במהותו. בכיר אחר, שמוגדר גם הוא כ"סגן מנהל אגף", קיבל שכר של כ–38 אלף שקל בחודש ברוטו. אך אותו עובד הוא מינהלן של לשכת המבקר בחיפה - ולא עובד ביקורת בכיר.

במשרד מבקר המדינה אמרו בתגובה כי "נתוני השכר שפורסמו כאמור לגבי 2010 תואמים לנתונים שפורסמו על ידי המשרד בעבר ובהתאמה למתכונת מתפרסמת בשירות המדינה, דהיינו - תוך פירוט תיאור המשרה. הדברים אמורים גם לגבי העובדים המוזכרים בשאלתכם. הם ממלאים משרה בדרגה של סגן מנהל אגף במשרד. בתוקף היותם בעלי תואר אקדמי, שכרם הוא על פי הדירוג המקצועי, כמקובל. זאת ועוד, במשרד מבקר המדינה עובדים לא מעטים הינם בעלי ותק של אפילו 40 שנה, ובוודאי שנתון זה בא לידי ביטוי במשכורת ברוטו".

אלה אינם המקרים היחידים שבהם עובדים שמהות תפקידם מינהלית מוגדרים כעובדי ביקורת, ומשכורתם צומחת בהתאם. כך למשל, נהוג במשרד כי מזכירות שמשלימות תואר ראשון מקבלות דרגה של עובדי ביקורת, על אף שאינן עוסקות בביקורת - ושכרן עולה באלפי שקלים בהתאם, הרבה מעבר לשכרן של מזכירות אחרות במגזר הציבורי. כך, שכרה של מזכירה שקודמה לעובדת בדרגת ביקורת, אף שהמשיכה לעבוד בתפקיד מינהלי, הגיע ב–2010 ל–19.4 אלף שקל בחודש ברוטו, ומזכירה נוספת שקודמה למבקרת זכתה לשכר של 17.6 אלף שקל בחודש.

בשירות הציבורי נהוג ואף ראוי לקדם עובדים אקדמאים בדרגות השכר, כדי לעודד רכישת השכלה, אך בדרך כלל הקידום הוא לדרגת שכר אקדמאי - מעין דרגת ביניים, המעניקה תוספת שכר נמוכה יותר, או במקרים אחרים לדרגת "מינהלי מיוחד" - שגם היא גבוהה מדרגה מינהלית, אך נמוכה משכר בדרגת מבקר.

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה כי "המשרד מעודד את כלל העובדים, ובהם עובדי הדירוג המינהלי, להרחיב ידע והשכלה, דבר שיש בו ערך מוסף לעבודתם. הלימודים והמעבר לדירוג המקצועי מתבצעים בהתאם לכללים ולנהוג בשירות המדינה. השכר של אותם עובדים מעוגן בהסדרי העבודה מזה שנים רבות, ולא ניתן להפר הסדרים אלה שאושרו וקיבלו תוקף".

ממתנים את 
הביקורת הציבורית

האחראי לנושא המשכורות וכוח האדם במשרד מבקר המדינה הוא המשנה למנכ"ל, שמואל יונס. לדברי בכיר במשרד המבקר, המניע להעברת עובדי מינהלה ומזכירות לדרגת "מבקר" ולא להסתפק בשכר אקדמאי בדרגת מינהלן, הוא כפול: מחד, לו היו נשארים עובדים אלה בדרגת "עובדי מינהלה" אך שכרם היה עולה - הדבר היה מעלה את ממוצע שכרם של עובדי המינהלה וגורר ביקורת ציבורית. מאידך - צירופם של עובדים אלה לדרג עובדי הביקורת מוריד את ממוצע השכר שם, וממתן את הביקורת הציבורית גם מכיוון זה.

שכרו של יונס עצמו גבוה מהמקובל בשירות הציבורי. הוא מדורג כמשנה למנכ"ל, על אף שבשירות המדינה נהוג שמנהל משאבי האנוש מועסק בדרגת סמנכ"ל בלבד - בדרגה נמוכה יותר ובשכר נמוך יותר. שכרו בהתאם: כ–54 אלף שקל בחודש, נכון ל–2011.

ממשרד מבקר המדינה נמסר כי "בהתאם לתקן במשרד מבקר המדינה ועל פי הסכמי העבודה התקפים במשרד, קיימות שש משרות של משנה למנכ"ל, ובהן המשרה שאתם שואלים לגביה, המאוישת כדין. משכורתם של המשנים למנכ"ל נגזרת מתפקידם".

כמה עולה הביקורת

לדברי מקור במשרד מבקר המדינה, חלק מהבעיות נודעו לבכירי המשרד ואף למבקר היוצא, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, אך לא טופלו. לינדנשטראוס דוחה את הטענות אלה, ואמר ל–TheMarker: "מבקר המדינה לא עוסק בנושאים פרטניים הקשורים לעובדים. נושאים אלה הם תחת אחריותם של מנהלי האגפים ומנהלי החטיבות. המשרד פועל כך כבר שנות דור. הטענה שהמבקר היה מודע לטענות האלה לא נכונה".

לינדנשטראוס הוסיף כי "הטיפול בנושאים אלה היה בסמכותו המלאה של שמואל יונס, שהוא המשנה למנכ"ל מינהל. בתקופתי במשרד הקפדתי על כל נושא, קלה כחמורה. הקפדנו הקפד היטב על כל כללי התקשי"ר והחוק". עוד אמר לינדנשטראוס כי "המבקר הוא דמות שאין מביאים לידיעתה נושאים פרטניים כמו מינויים או תנאי שכר. שיטת המינויים במשרד כללה תמיד הקפדה באופן המשמעותי ביותר על כך שיתקיימו על פי שיטת המכרזים כמקובל בשירות הציבורי".

משכורת בלי לעבוד

הבעיות במשרד המבקר לא מסתכמות רק בענייני שכר. מסתבר שגם בסוגיות ניהול בסיסיות, בכירי המשרד מתקשים לפעול באופן סביר. כך למשל, עובדת במשרד המבקר ‏קיבלה שכר במשך שנים, על אף שבכירי המשרד הודו שבפועל לא עבדה כלל. חרף זאת, היא לא פוטרה ולא החלו נגדה בתהליך משמעתי.

העובדת הועסקה שנים רבות מבלי שביצעה תפקיד מסוים או עבדה, ועל אף שקיבלה חוות דעת שליליות באופן קיצוני על תפקידה. באחד המסמכים שהגיעו לידנו נכתב כי ב–2009–2010 היא "לא עשתה כלום". בסיכום פגישה שנערכה בינה לבין המנכ"ל לשעבר, מוטי בסר, נכתב "בעבר הוצעו לך מטלות אך סירבת לבצע אותן. ככל שנכנסתי יותר ויותר לעובי הקורה, נדהמתי לגלות עד כמה ממונים שונים במשרד שעבדת בכפיפות אליהם הביעו עמדה נחרצת שלפיה איכות עבודתך והמוטיבציה שלך לתרום היא ברמה נמוכה ביותר. לא ייפלא שהמצב הקיים, שלפיו את ממשיכה לקבל שכר גבוה בלא שישנו סיכוי שתתקבל מצדך תמורה מתאימה, לא יכול להימשך".

בשלב מאוחר יותר, בחוות דעת שנתן יונס לעובדת נכתב כי "למעשה שולמו לה מקופת המדינה שכר ללא תמורה בהיקף מאות אלפי שקלים, לאחר ששני מנהלי אגפים בחטיבה לביקורת השלטון המקומי הודיעו לה כי מחמת התנהגות בלתי הולמת לא יטילו עליה לרכז מטלות ביקורת, כפי שנדרש בתפקידה, ולאחר שנמסרו לה שתי הודעות של מנהל החטיבה בדבר נקיטת אמצעים משמעתיים כנגדה בשל חומרת מעשיה".

שכר לא מבוקר

ממשרד המבקר נמסר: "לעתים מגיע עובד לאחר שנות עבודה רבות לשחיקה בעבודה, מטעמים רפואיים ואחרים. מקרים מעין אלה מטופלים על פי הכללים הקבועים, ברגישות הראויה ובהתאם לדין. כך גם טופל המקרה המוזכר".

שני עובדים נוספים לפחות המשיכו לעבוד תקופה ממושכת, על אף שסירבו לפעול לפי נוהלי משרד המבקר. אחד העובדים סירב להגיע בשעות העבודה למשרד על פי דרישת הממונים עליו, אלא רק אחר הצהריים, ולכן זכה גם לקבל שעות נוספות בהיקף מאות ואלפי שקלים בחודש, ואילו עובדת אחרת סירבה לבצע את מטלות הביקורת שהוטלו עליה.

חשוב לציין כי משרד המבקר הוא אחד המוסדות החשובים בשירות הציבורי של ישראל - הציבור סומך עליו כי ייבחן לעומק את תפקוד כל שאר הרשויות והגופים שמנהלים כאן את המדינה. עובדי הביקורת במשרד נדרשים להתמודד עם עומס עבודה רב, עם לחצים מצד המבוקרים, עם גופים שמנסים להסתיר מהם מידע, ולעתים עם סוללות של עורכי דין ואנשי מקצוע מיומנים שהגופים המבוקרים שוכרים כדי לחבל בעבודתם. אין ספק כי עבודה כה אינטנסיבית, מתוחכמת וחשובה ראויה לשכר גבוה - אך ניתן גם לדרוש מגוף ציבורי שחרט על דגלו את טוהר המידות כי ינהג בשקיפות בכל הנוגע לתקציבו, משכורות עובדיו וניהולו.

שיאנית השכר במשרד המבקר: היועצת המשפטית - 56 אלף שקל בחודש

בעלת השכר הגבוה ביותר במשרד מבקר המדינה ב–2011 ‏(השנה האחרונה שלגביה יש נתונים‏) היא נורית ישראלי, היועצת המשפטית של המשרד. השכר החודשי ברוטו הממוצע שלה היה 56 אלף שקל בשנה זו.

נורית ישראלי
נורית ישראלי
צילום: תומר אפלבאום

לפי תקנות השירות הציבורי, שכר של יועצת משפטית אמור להיות 95% משכר מנכ"ל. אך כשישראלי התקבלה לעבודה במשרד היא קיבלה שכר של פרקליט, המקביל לשכר שופט מחוזי. זאת, על אף שאינה פרקליטה ואינה מייצגת את משרד המבקר בדיונים משפטיים - המשרד מתקצב פרקליטים חיצוניים לצורך ייצוגו בבתי המשפט. שכרו הממוצע של מנכ"ל המשרד באותה שנה, אגב, היה 35 אלף שקל ברוטו בחודש - 20 אלף שקל פחות מהיועצת המשפטית.

דירוג שכר גבוה, של פרקליט, גם ליועצים משפטיים שאינם מייצגים את משרדיהם בבית המשפט מתרחש גם במוסדות אחרים בשירות הממשלה, למשל אצל העובדים הבכירים במשרד היועץ המשפטי לממשלה ובקרב יועצים משפטיים נוספים בכנסת. עם זאת, ניתן היה להניח שדווקא במשרד מבקר המדינה תהיה הקפדה יתרה על הנושא.

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "בשל ייחודו של מוסד מבקר המדינה, מעמד היועצת המשפטית למבקר המדינה הוא כמעמד היועץ המשפטי של הכנסת, המוסדר בחוק. אולם, מבחינת השכר, הרי שלעומת היועץ המשפטי של הכנסת - ששכרו מקביל לשופט בבית המשפט העליון, הרי ששכרה של היועצת המשפטית למבקר המדינה מקביל לשכרו של סגן נשיא בית משפט מחוזי, על אף שהיקף האחריות והמשימות המוטלות על הייעוץ המשפטי הוא רב".

הרשמו עכשיו לדיוור עשרת הסיפורים החמים של היום
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
32
שוקי
  • 00:21
  • 28.02.13

עצלנים שנהנים מעמלו של המגזר הפרטי והיצרני בארץ. חיים כמו מלכים עם משכורות עתק ופנסיות תקציביות.
אני כל כך הולך להגר מכאן.

31
לעשוק זה מקצוע מבוקש!!!
  • 19:02
  • 27.02.13

30
ד.בלה
  • 16:01
  • 27.02.13

קופ"ח לאומית עמוסה בסמנכלים .סמנכ"לית הנדסה ותשתיות סמנכל לוגיסטיקה סמנכל מערכות מידע סמנכל שיווק 4 מנהלי מחוזות (כל אחד מאלה לוקח 40 ברוטו לחודש ורכב מנהלים צמוד, לחלקם יש גילום מלא על הרכב .איש מהם לא רופא אלה מקורב לעטיני השלטון כשיושב ראש הקופה קוקי חברו הטוב של אולמרטי ויושב ראש הסתדרות הלאומית שם נוסע בגיפ נהנה משכר מופלג והוא כולה עובד אחזקה לשעבר וגם המליך את המנכ"ל הנוכחי ניסים אלון)ככה נראה כל המגזר הציבורי מיליונים נשפכים על מקושרים בזבזנים חסרי איכפתיות כישורים ואחריות והכל על חשבון אלה שבקושי גומרים את החודש

  •  
    להקיא ולהוקיע
    • 20:32
    • 27.02.13

    קופח לאומית אבי אבות הטומאה.
    גוף רקוב ומושחת.
    מי צריך את הסתדרות העבדים הלאומית
    להיכן הולכים מיסי הווועד.
    מדוע כולם אפילו לא חולמים לא לשלם מיסי וועד=מיסי פרוטקשין.
    מהיכן צמח הגנב הידוע הירשזון וחבריו=כולם ידעו כולם שמעו כולם ראו ולא עשו דבר
    איך נבחר יור הסתדרות העובדים -שיפוצניק עלוב.
    חברים ובני משפחות =מאפיה במיטבה.
    התעוררו על הגב שלכם הטפילים האלה חוגגים.
    איפה המבקר שקיבל מידע על הנעשה בקופה ובהסתרות העבדים ולא עשה כלום.
    כל כל בא יומו.
    תפרסמו כדי שהעבדים יעיזו לקום ולזעוק די מספיק גנבים.

24
נו טוב
  • 12:14
  • 27.02.13

אין שום פטנט לטוהר מידות ומנהל תקין. זה כמו שהאוצר לוקח לעצמו את קופות כל המשרדים על מנת "לשמור" עליהן מפני המשרדים הסוררים. זה לא פותר באמת את הבעיות (למעשה זה משחית את המערכת כי זה מרכז יותר מדי כוח ביד אחת) ולא מקדם שום הקפדה על ניהול תקין וטוהר מידות.

23
אחד העם
  • 12:09
  • 27.02.13

לשם שינוי, רוב הדברים הכתובים בכתבה הזאת נכונים. כמה תוספות:
1.כדאי לשאול את בכירי המשרד, בעיקר את שמואל יונס, אם לינדנשטראוס באמת לא היה מעורב בענייני עובדים ומי אישר לעובדים הנזכרים תוספות שכר.
2. יונס העניק למזכירות דירוג ביקורת (שערורייה!!) במקום דירוג מח"ר כדי שלא יהיו שלושה דירוגים במשר מבקר המדינה.
3. בתקופה שבה הרוב המכריע של עובדי הביקורת שולטים היטב בעיבוד תמלילים שוררת אבטלה סמויה עצומה בקרב המזכירות, שהמשרות של רובן בלתי־נחוצות. אבל מזכירה כידוע היא סמל מעמד למנהל/ת...
4. הבעיה העיקרית במשרד מבקר המדינה היא שכבת הניהול שלו (העלובה למדי). אל תתרשמו מתואר שני במקצועות הכלכלה והמשפט של רוב העובדים במשרד מבקר המדינה; תואר כזה איננו ערובה לשום דבר - להתנהגות הגונה, ליושרה, לעבודה רצינית ולהפקת דוח ראוי טוב. עובד בעל תואר ראשון שלו התכונות המתאימות יכול להיות טוב מאלה פי כמה.
5. במשרד המבקר חנופה היא הערך המועדף.
6. בעידן הדואר האלקטרוני והחיסכון בנייר העסקת מביא לדפוס בצורה שבה מועסק הנוכחי היא שערורייתית לחלוטין ומיותרת לגמרי.

22
טיפש
  • 11:42
  • 27.02.13

לידיעת המנהיגים שלנו, היות ואני מקבל קדחת , אני גם אתן קדחת. במלחמה הבא על תיבנו עלי, מבחינתי שאבו מאזן יהיה ראש ממשלת ישראל!!!!!!

21
שושנה לוי
  • 11:38
  • 27.02.13

כל החבים החדשים, היאיר לפידים, הבנטים הסתיו שפירים השלים וכו..

20
דורון
  • 11:22
  • 27.02.13

גוף מבקר שאין עליו ביקורת פשוט מוביל לשחיתות.
תראו כמה משלמים בכנסת
או כמה הם ומבקר המדינה מוציאים בשנה.
הזיה.

18
קוריץ
  • 10:50
  • 27.02.13

כל העובדים שהרשו לעצמם לא להגיע לעבוד ולקבל משכורת מכספי הציבור צריכים לשבת בכלא על גניבה ולהחזיר את כל מה שלקחו בתוספת ריבית והצמדה

17
אולגה
  • 10:11
  • 27.02.13

פניתי אליהם עם תלונה על התנהלות לא תקינה של ביטוח לאומי ... אני כבר לא מצפה מהם לשום התייחסות. אין למי לפנות חוץ מבתי משפט

16
רונן
  • 10:09
  • 27.02.13

משרד מבקר המדינה הפך לגוף סמרטוטי בתקופת כהונת המבקר הקודם.
שינוי ההתנהגות של משרד זה, הוא אקט חשוב ביותר עבור הדמוקרטיה בישראל.
לינדשטראוס ידע רק להוציא הודעות לתקשורת. אך פעולת ביקורת אמיתית לא בוצעה בתקופת כהונתו. משרד מבקר המדינה צריך לשמש כמראה ליושרה ציבורית.

15
שלומי
  • 10:07
  • 27.02.13

14
רז
  • 09:51
  • 27.02.13

לינדנשטראוס משיב כי "הטיפול בנושאים אלה היה בסמכותו המלאה של שמואל יונס, שהוא המשנה למנכ"ל. איפה הוא היה ? איפה מבקר המשרד? איך מבקר המידנה יכול היום לדרוש אחריות מינסטריאלית מבעלי תפקידים כשהוא משמש דוגמא לעצימת עיניים??

13
שלומי בראון
  • 09:42
  • 27.02.13

מה בכלל עושה מבקר המדינה חוץ מלספר לנו כמה לא בסדר מה שממילא אנחנו יודעים גם ככה ?

12
מ
  • 09:39
  • 27.02.13

כל אלה שרוצים להשאר בתפקידי יוקרה עוצמים עיניהם ואוטמים אוזניהם.
המדינה הזו צריכה מנהיג חזק ואמיץ שלא זקוק לחסדיהם של טייקונים ועדי עובדים או מתפקדי פרימריז .(יש צורך בשינוי של 180 מעלות)

11
יצחק
  • 09:37
  • 27.02.13

מסתבר שגם במשרד מבקר המדינה לובשים חיתולים למבוגרים כדי שהחרה לא יסריח
רפובליקת בננות

10
כמובן
  • 09:04
  • 27.02.13

התנהלות עם השכר אצל מבקר המדינה הינה השתקפות מלאה למה שקורה במשק הישראלי. במקום לאכוף, עוקפים את החוק וכך נוצר העיוות.
זה הנורמה ולכן ברומא התנהג כרומאי.

09
אני
  • 08:55
  • 27.02.13

אני מאוד מקווה שאף אחד לא באמת מופתע. מאז ומתמיד זה היה הגוף המושחת ביותר שניצל את העובדה שלא מפוקח על אף אחד. אך חמורה יותר העובדה היא העוול הגדול אותם עשו לאנשים רבים שעברו אצלהם ביקורת , שבלשון המעטה הייתה רדודה, מגמתית ולא משקפת מציאות.

08
סשה
  • 08:55
  • 27.02.13

התגובות הילדותיות והלא ענייניות של מר לינדנשרראוס רק מדגימות את שהיה ידוע וכולם שתקו.
משרד המבק מראש ועד זנב לוקה.

אך אין מי שיטפל במבקר...
אולי להקים עוד רשות שתתאם, תפקח (ובתנאי שהשכר יהיה 200% על שכר נשיא בית המשפט העליון....

אכלנו אותה.
#השיטה עובדת

05
עבדים על סף פיצוץ
  • 08:31
  • 27.02.13

חשבון חשמל. מים. ארנונה. אגרת רשות השידור.

03
גיל
  • 07:32
  • 27.02.13

ושאף לא יגיד לי שלא יהיו אנשים טובים בשירות הציבורי, יש מספיק אנשים טובים בשוק שהיו מסתפקים גם ב 20,000 ש"ח ואפילו פחות ומבצעים את העבודה הרבה יותר טוב. השירות הציבורי בישראל מושחת מסואב וראווי בנפוטיזם.

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בכללי
הצעות מיוחדות