בסוף כל שנה לוחשים בכירי האוצר לאנשי מערכת הביטחון: יש לנו כסף, רוצים?

"אתה חייב לי 2 מיליארד שקל מהפרויקט ב-2011, ואני חייב לך 2.5 מיליארד שקל מהפרויקט ב-2010" ■ האם השנה יתממשו ההבטחות לקיצוץ בביטחון? ■ "לא יהיה קיצוץ 
ב-2013-2014", אומר בכיר לשעבר, "צחקתי על כך כשהייתי במערכת ואני צוחק כיום"

>> בשבועות האחרונים מצהירים שרים, חברי כנסת ואפילו בכירים לשעבר במערכת הביטחון, שהפעם, בניגוד לשנים קודמות, לא יהיה מנוס מקיצוץ עמוק בתקציב ביטחון - כדי להתמודד עם הגירעון הענק של כ–30 מיליארד שקל בשנתיים הבאות. ואולם, אף שתקציב הביטחון הוא הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה, שצפויים לספוג קיצוצים כואבים, וזהות שר הביטחון ושר האוצר הבאים עדיין אינה ידועה - סביר להניח שגם הממשלה החדשה תימנע מלגעת בשומנים של תקציב הביטחון.

איך מצליחה מערכת הביטחון להקים מדי שנה חומה בצורה ולהגן על קופתה מכל חרב קיצוצים שתונחת עליה? יש שלושה שקרים ידועים הקשורים בתקציב הביטחון. השקר הראשון: התקציב שאושר בממשלה ובכנסת לשנה הקרובה אכן יהיה תקציב המערכת. השקר השני: קיצוץ בביטחון שהוסכם על ידי ראש הממשלה ושר האוצר יבוצע בפועל. והשקר השלישי: קיימים חילוקי דעות בין משרדי הביטחון והאוצר על גובה תקציב הביטחון.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל בני גנץ
שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל בני גנץאריאל חרמוני

תקציב הביטחון השנתי הוא תקציב ענק ומורכב, ורק מעטים שולטים בפרטיו וברזיו. בפועל הוא אינו מכסה את כל התקציב שישראל מפנה לצורכי ביטחון. הוא אינו כולל את תקציבי המוסד, השב"כ, משמר הגבול, הוועדה לאנרגיה אטומית ועוד גופי ביטחון פחות ידועים.

כלומר, אם התקציב של מערכת הביטחון ב–2012 היה 60.5 מיליארד שקל, כפי שנטען על ידי דוברים רשמיים של המערכות השלטוניות, עם הסעיפים הביטחוניים האחרים מוסד, שב"כ וכדומה, הוא מגיע לפחות ל–70 מיליארד שקל. וזה לא הכל. לא הזכרנו למשל את תקציבי האבטחה הענקיים במערכת החינוך וברשויות המקומיות, המופיעים בתקציבי משרדי החינוך והפנים.

מחלקים מתנות 
בסוף השנה

בספר התקציב של האוצר ל–2012 רשום כי תקציב הביטחון יהיה 50.6 מיליארד שקל. יודעי דבר שידפדפו בספר יגלו כי התקציב בפועל הוא גדול הרבה יותר - 55.8 מיליארד שקל. ובכל זאת, גם במשרד הביטחון וגם באוצר יודעים כי 2012 הסתיימה עם תקציב של 60.5 מיליארד שקל. זה הכל? מה פתאום. בסוף השנה, וזה קורה בכמעט כל שנה, לוחשים ראשי האוצר לראשי מערכת הביטחון, נשאר לנו כסף, אתם רוצים?

הקודקודים במשרד הביטחון בדרך כלל מעמידים פני חושבים, מתלבטים, ובסוף אומרים במן היסוס שכזה - כן. אבל, אומרים להם באוצר, בריטואל השנתי הקבוע, זה על חשבון תקציב הביטחון לשנה הבאה. בוודאי אומרים להם במשרד הביטחון, במן ארשת של רצינות, שבאה להסתיר פרץ עצור של צחוק רם.

נצטרך לחכות למאי לדו"ח החשבת הכללית של האוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, על ביצועי תקציב המדינה ל–2012, כדי לדעת מה היה תקציב הביטחון האמיתי בשנה שעברה. כבר עתה אפשר לומר בפה מלא כי הוא יהיה גבוה מ–60.5 מיליארד שקל בכמה מיליארדים לא מבוטלים. אפשר גם לומר כי המספר שיופיע בדו"ח החשב הכללי אינו המספר האחרון. ספק אם הציבור הרחב יידע אי פעם את המספר הסופי והנכון.

הסודות של תקציב הביטחון
הסודות של תקציב הביטחון

תקציב המדינה ל–2012 כפי שאושר בכנסת היה 366 מיליארד שקל, מתוכו 259 מיליארד שקל הוא תקציב רגיל ו–107 מיליארד שקל הוא תקציב פיתוח וחשבון הון. מתוך התקציב הרגיל, 23% ‏(60 מיליארד שקל‏) מופנים למשרד הביטחון. אין לכך אח ורע בעולם. אם שואלים בציבור ובכנסת, ושואלים, מדוע ישראל משתרכת במקומות האחרונים בכל מדדי OECD, התשובה היא גובה תקציב הביטחון מסך כל התקציב. עם זאת, במשרד הביטחון יתגוננו ויגידו כי כ–3 מיליארד דולר מהתקציב, שהם פחות מ–12 מיליארד שקל, הם כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל.

יש סיפורים שלמים שרצים בין מקורבים על איך מתנהל תקציב הביטחון. הלב של הסיפור הוא יחסי אמון מלאים בין ראשי אגפי התקציבים באוצר ובמערכת הביטחון, עד כדי כך שמיליארדי שקלים רצים בין שני הצדדים על בסיס הבטחות וחשבונות עבר, ולא על בסיס מסמכים ונתונים רשומים. הבטחות אלה הן בסגנון "אתה חייב לי 2 מיליארד שקל מהפרויקט ההוא ב–2011 ואני חייב לך 2.5 מיליארד שקל מהפרויקט ב–2010". המספרים האלה עוברים מדור לדור עם חילופי בכירים במשרדי הביטחון והאוצר.

לא פלא שבמהלך 2012 אמרו בכירים באוצר ל–TheMarker כי לא יהיה קיצוץ בתקציב הביטחון ב–2013, מכיוון ש"אנחנו חייבים להם 3 מיליארד שקל משנים קודמות". לחוב הזה אין ביסוס ברשומות. "לא יהיה קיצוץ ב–2013–2014", אמר באחרונה בכיר לשעבר במערכת. "צחקתי כשהייתי במערכת ואני צוחק כיום כשאני שומע על קיצוץ של 4.5 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ב–2013 ו–2014. לא יהיה קיצוץ כזה, ואני מוכן להתערב על כך עם כל אחד. בעבר כשדיברו בתקשורת על קיצוצים - בחדרי חדרים סיכמו על תוספות. גם האוצר וגם הביטחון שתקו. ב–2013 וב–2014 תקציב הביטחון יגדל. מנואל טרכטנברג ‏(יו"ר הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי לשעבר‏) דרש קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ב–2012. אז הוא דרש".

ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, אמר באחרונה לתקשורת, כי המדינה הוציאה 11 מיליארד שקל על הפרויקט האיראני. המספר הזה נהפך מקובל בשיחות עם בכירים במערכת הביטחון ובאוצר. זו גם הסיבה להתנפחות בתקציב הביטחון ב–2012. מי שמדבר על קיצוץ בשכר ובתנאי השירות של אנשי הקבע בצה"ל נופל למלכודת של מערכת הביטחון. הכסף הגדול של המערכת מושקע בפרויקטים הרב־שנתיים של הצבא. ושם הביקורת האזרחית אינה קיימת או כמעט שאינה קיימת. "אני יושב בראש ועדת מכרזים, מגישים לי הצעה אחת שעולה ים כסף - ואין לי את הכלים לבחון אותה", הדגים זאת בעבר אחד ממנכ"לי משרד הביטחון, שלא לייחוס.

האיומים פחתו - התקציב ממשיך לגדול

באוצר אומרים כי אין יותר איומים מדינתיים על ביטחון ישראל להוציא את איראן, והפרויקט האיראני כבר כוסה תקציבית. מצרים וסוריה, שתי המעצמות הערביות בעבר, צריכות לשקם את הכלכלה שלהן, אם וכאשר המשטר בהן יתייצב, לפני שהם בכלל מתחילות לחשוב על חזרה לאופציה צבאית נגד ישראל. נותרו החמאס, החיזבאללה והארגונים האחרים בסדר גודל דומה. בעבורם, אומרים באוצר, ניתן להסתדר עם תקציב של 56–57 מיליארד שקל שאושר למשרד הביטחון ב–2012. תפישה זו הובילה למתווה האוצר לקיצוץ בביטחון במחצית השנייה של 2013 בסך 1.5 מיליארד שקל, וקיצוץ של 3 מיליארד שקל ב–2014, ובסך הכל 4.5 מיליארד שקל בתקציב הדו־שנתי.

במערכת הביטחון דוחים את הדברים על הסף. המערכת תדרוש תוספת תקציב ל–2013 ול–2014 והיא יודעת כי לא פקידי האוצר, וגם לא שר האוצר יכריעו בנושא, אלא ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בין מערכת הביטחון והאוצר מתנהלים באחרונה דיונים, בינתיים על אש קטנה, על תקציב מערכת הביטחון לשנתיים הקרובות. באוצר מציינים לטובה את הגברת שיתוף הפעולה בין שני המשרדים. הוא עובר דרך מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף ‏(במיל'‏) אודי שני וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, ראם עמינח, מצד אחד - ומנכ"ל האוצר דורון כהן, ראש אגף התקציבים באוצר גל הרשקוביץ והחשבת הכללית עבאדי־בויאנג'ו, מצד שני.

אדי ישראל

גולת הכותרת של שיתוף הפעולה היתה הכנסת המסופים של מחשבי מערך התקצוב במשרד הביטחון לאוצר, לאחר מאבק של עשרות שנים, מה שהפך את תקציב הביטחון לשקוף יותר עבור משרד האוצר. במערכת הביטחון מדברים בשיחות התקציב על עלות מבצע "עמוד ענן" לתקציב הביטחון, על האיום האיראני שעדין שריר וקיים, על פוטנציאל האיומים ממצרים, סוריה ולבנון, בעקבות השינויים במדינות אלה ועל ואיומים אחרים.

בצבא טוענים כי חוסר הוודאות סביב תקציב מערכת הביטחון פוגע במוכנות צה"ל וביכולות הצבא להוציא לדרך את התוכנית החמש־שנתית החדשה שלו ‏(תר"ש עוז‏) ל–2013–2017. הצבא הוא גוף גדול, כבד, הפועל לפי תוכניות רב־שנתיות. בלי תקציב הצבא נעצר. במערכת הביטחון מציינים בסיפוק כי התוכנית החמש־שנתית הקודמת, תר"ש חלמיש, בוצעה במלואה, להוציא רכישת שני כלי שיט לחיל הים.

לגובה תקציב הביטחון משמעות עצומה על איכות החיים בישראל. קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב 2014 שיימשך גם ב–2015 ואילך, יוביל להגדלת התקציבים החברתיים ותקציבי הפיתוח של המדינה באותו סדר גודל. ומי אומר שצה"ל לא יכול לחסוך יותר מ–3 מיליארד שקל בשנה. כשנתניהו היה שר אוצר הוא אמר כי כל גוף ממשלתי יכול להתייעל לפחות ב–10%. התייעלות של 10% בתקציב מערכת הביטחון משמעה עוד 6 מיליארד שקל לתקציב המדינה.

חוסכים בקטן, שוכחים מברודט

ועדת ברודט המליצה ב–2007 על תוספת של 100 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ב–2008–2017, והצבא לקח את הכסף בשמחה. במקביל המליצה הוועדה על התייעלות צה"ל ב–30 מיליארד שקל, ואת העברת כל כספי ההתייעלות לטובת התעצמות הצבא. הסעיף הזה לא בוצע. חמש שנים לאחר שמתווה ברודט יצא לדרך, בצבא מדברים עדיין על חיסכון במושגים של כסף קטן, כמו כיבוי חשמל ומחשבים בלילה וחיסכון באוכל.

בוועדת ברודט ישבו, בין השאר פרופ' טרכטנברג והמשנה לנגיד בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. לא בוצעה גם הבטחת מערכת הביטחון, כשבני גנץ היה סגן רמטכ"ל ‏(כיום הרמטכ"ל‏) והאחראי על נושאי תקציב, לביצוע פרויקט מקינזי חלק ב', לחיסכון בעלויות כוח האדם בצה"ל.

 אין קשר בין התכנון לביצוע
אין קשר בין התכנון לביצוע

מי שיכריע בשאלת הקיצוץ בתקציב הביטחון ב–2013 ו–2014 הוא ראש הממשלה המיועד נתניהו. ראשי האוצר וראשי מערכת הביטחון רבים, או כאילו רבים, ביניהם על גובה תקציב הביטחון מול מצלמות הטלוויזיה. בפועל הם מסכימים, ורואים את זה שנה אחרי שנה, בתמיכה שנותנים שליחי האוצר לוועדת הכספים של הכנסת, במקרה של בקשות הצבא לתוספות תקציב.

בכל מקרה מי שמכריע תמיד על גובה תקציב הביטחון הוא ראש הממשלה. וראשי ממשלות ישראל לדורותיהם תומכים בהגדלת תקציב הביטחון. רק שני ראשי ממשלות מקום המדינה קיצצו בתקציב הביטחון, שניהם כיהנו במקביל כשרי ביטחון, דוד בן גוריון ‏(מה שהוביל להתפטרות הרמטכ"ל, יגאל ידין‏) ויצחק רבין.

חזק בתקציב הביטחון

מי שיבדוק את עמדות נתניהו בנושא תקציב הביטחון יגלה תמיכה חד־משמעית במשך 17 השנים האחרונות בדרישות הצבא להגדלת תקציבו. כך היה בשתי הקדנציות שלו כראש ממשלה, וכך היה גם בקדנציה שלו כשר אוצר, אף שהקדנציה שלו באוצר היתה בתקופה של משבר כלכלי. השאלה, אומרים אנשים המכירים את צורת החשיבה של נתניהו, היא לא אם הוא יסכים לקיצוץ בתקציב הביטחון השנה ובשנה הבאה, אלא בכמה יגדל התקציב. לטענתם, ייתכן ולממשלה ולכנסת יאמר נתניהו כי התקציב הוקפא או קוצץ, אך מה שחשוב הוא לא מה שיאמר, אלא מה שיבוצע.

כרגע, לא ידוע מי יהיה שר הביטחון וגם לא מי יהיה שר האוצר, אבל ברור מראש מה תהיה עמדתם עם קבלת התפקיד. שר הביטחון יגיד לתקשורת כי הוא מתנגד לקיצוץ בתקציב הביטחון ושר האוצר יתמוך בקיצוץ בהתלהבות. הצבא, ובראשו הרמטכ"ל בני גנץ, יעמדו על רגליהם האחוריות וידברו על הסכנה שבקיצוץ, כל קיצוץ. אחרי כן, כשהם יפרשו מהצבא ויצטרפו למערכת האזרחית הם ידברו אחרת.

הרמטכ"ל גנץ יזמין בקרוב את שרי הממשלה החדשה לישיבה מיוחדת במטכ"ל, שבה יוצגו בפני השרים החדשים והוותיקים כל האיומים האסטרטגיים על ישראל. בסוף שנות ה–90 קרא להצגה הזו מי שהיה אז שר מטעם הליכוד, גדעון פת, "סיפורי כיפה אדומה". דבר אחד בטוח, נתניהו, לפני שימנה את שר הביטחון הבא, ולפני שימנה את שר האוצר הבא, יסכם עם כל אחד מהם בנפרד, ועם שניהם יחד, את גובה תקציב הביטחון ל–2013 ול–2014. אחרי כן יבואו "ההשלמות".

משה מילנר
הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר