רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה אפשר ללמוד מהמודל הנורדי?

הישגי המודל הנורדי מציגים הזדמנויות שלכלכלה הישראלית אסור להחמיץ

181תגובות

סדרת הטלוויזיה הדנית "בורגן", שמשודרת בימים אלה ב-yes, לא יכלה להגיע לישראל ולעולם בעיתוי טוב יותר. הסדרה עוסקת בפוליטיקה של דנמרק דרך סיפורה - הבדיוני - של בריגיט נייבורג, האישה הראשונה שנבחרה לראשות הממשלה.

מעבר להיותה טלוויזיה מעולה, הסדרה מציגה את הפוליטיקה של דנמרק - אחת המדינות הבודדות בעולם שנחשבות גם ב-2013 למודל כלכלי וחברתי מצליח: גם רמת חיים ואיכות חיים גבוהה, גם אי-שוויון נמוך יחסית וגם נתונים פיננסיים חזקים שלא מטילים צל כבד על עתידה.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

כל מי שחושב שבעיית השורש בממשל ובכלכלה הישראלית היא שיטת השלטון, מגלה כי המבנה הפוליטי בדנמרק סובל מבעיות דומות: ראש הממשלה עסוקה חלק גדול מזמנה במלחמות עם חברי הקואליציה והאופוזיציה שלה, שרים שלא עובדים אתה בצוות ותקשורת שיש לה השפעה עצומה על סדר היום של הממשלה, על אף שהיא עסוקה בסנסציות, אינטרסים וספינים, במקום בסוגיות עצמן.

אלא שהמודל הדני, כמו המודל השוודי והפיני - עובד טוב. כל כך טוב, שבסוף השבוע האחרון בחר השבועון הבריטי האקונומיסט להקדיש את כתבת השער שלו למודל הנורדי עם הכותרת The Next Supermodel, וכותרת המשנה: מדוע העולם צריך להסתכל על המדינות הנורדיות.

לפני שנה וחצי, כשמאות אלפי ישראלים יצאו לרחובות ישראל וצעקו שהם רוצים "צדק חברתי" ו"מדינת רווחה" יצאו העורכים של TheMarker למסע לימודי בסקנדינוויה כדי ללמוד את המודל הנורדי.

בגיליון מיוחד שפירסמנו כאן ב-22 בדצמבר 2011 תחת הכותרת "באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות", תיארנו את המודל הנורדי, מדוע אנחנו מתלהבים ממנו ומה ההבדלים העמוקים בינו לבין המודל הישראלי הקיים והמודלים שמציעים לנו שלי יחימוביץ' מהשמאל, בנימין נתניהו מהימין או יאיר לפיד ודומיו מהמרכז.

כשפנינו לכמה מהפוליטיקאים והארגונים "החברתיים" הישראלים שמזוהים עם הקריאה לקיים בישראל מדיניות סוציאל-דמוקרטית נתקלנו בחוסר עניין. בדיעבד ברור גם למה: המודל שמציעות המדינות הנורדיות לא מתאים לנרטיב, לרטוריקה ולרעיונות של רוב המפלגות בישראל: לא הימין ולא השמאל.

המסר של הפרויקט שלנו, ושל רבים מהמאמרים ב-TheMarker בשנים האחרונות, הוא שהשיח של קפיטליזם מול סוציאליזם, ימין מול שמאל כלכלי, והפרטה מול הלאמה - הוא מיושן, לא רלוונטי ובעיקר תורם לשימור הסדר הכלכלי הנוכחי ממנו נהנות קבוצות הכוח. בסוף השבוע האחרון תיאר זאת "אקונומיסט" בדרך דומה: "פוליטיקאים גם מהימין וגם מהשמאל צריכים ללמוד מהמדינות הנורדיות".

מאמר המערכת של "אקונומיסט", שפותח את הפרויקט, מסתיים בהמלצה הבאה: "הלקח העיקרי מהמדינות הנורדיות הוא לא אידיאולוגי אלא פרקטי. הממשלה פופולרית (בשוודיה, דנמרק ופינלנד) לא בגלל שהיא גדולה, אלא בגלל שהיא עובדת טוב. השוודי משלם מסים ברצון גדול בהרבה מהקליפורני, משום שהוא מקבל בחזרה בתי ספר טובים ובריאות בחינם.

"הנורדים דחפו רפורמות מרחיקות לכת נגד הוועדים והלובי של הקבוצות העסקיות. ההוכחה היא שם. אתה יכול להחדיר מנגנוני שוק לתוך מדינת הרווחה כדי לשפר את ביצועיה, אתה יכול ליצור מערכת תשלומי העברה אחראית שלא תרושש פיננסית את הדורות הבאים. אבל בשביל לעשות זאת אתה צריך להיות מוכן לחיסול השחיתות והאינטרסים של הקבוצות החזקות. ואתה צריך להיות מוכן לנטוש את האידיאולוגיות השמרניות, הן של הימין והן של השמאל, למען רעיונות טובים חדשים שלא קשורים בימין או בשמאל. העולם ילמד את המודל הנורדי עוד שנים ארוכות", מסיים המאמר.

לא רק "העולם" צריך ללמוד מהמודל הנורדי - גם "אקונומיסט" עצמו מתחיל כנראה בלמידה. העיתון נוטה באופן מובהק לימין הכלכלי, רוב דעותיו ערבות לאוזני האליטה העסקית הבינלאומית והוא לא מרבה לתקוף את קבוצות הכוח החזקות ביותר במערב שיודעות לארגן את כללי המשחק לטובתן.

מעטים הם הפוליטיקאים, הטייקונים וועדי העובדים שיגלו התלהבות מהמודל הנורדי, משום שאימוץ שלו יצריך את רוב הקבוצות החזקות במשק הישראלי לוותר על הפריווילגיות המיוחדות שלהן. רובם יעדיפו לפטור את כל הדיון במודל הנורדי בכך שהוא מתאים רק למדינות הומוגניות שנמצאות בצפון אירופה, ולא לחברה שסועה לשבטים כמו ישראל, שתקועה באחת השכונות הגרועות יותר בעולם.

אבל אם נעמיק במודל הנורדי נגלה שיש הרבה מה ללמוד ממנו - ולו בעיקר את העניין שהגיע הזמן להיפטר מהדיון "האידיאולוגי" על ימין ושמאל בכלכלה, ולאמץ גישה הרבה יותר פרקטית לארגון הכלכלה.

קופנהאגן, דנמרק
אייל טואג

נתחיל עם הנושא הכי נפיץ פוליטית: ועדי עובדים. במדינות הנורדיות 70%-80% מהעובדים מאורגנים בוועדים חזקים שיש להם חלק גדול בניהול הכלכלי של המדינות. לכאורה - שיטה זאת מתיישבת עם השמאל הכלכלי הישראלי.

אבל כל קשר בין שיטת הוועדים השוודית או הדנית לבין הישראלית הוא מקרי ורופף. בישראל רק כ-20%-30% מהעובדים מאורגנים בוועדים חזקים - והפער העצום הזה בין שיעור העובדים המאורגנים בדנמרק לישראל מסביר הכל: כשרק רבע מהעובדים מאורגנים, ורובם ככולם עובדים במונופולים ציבוריים או פרטיים - כל חוסר יעילות, כל בזבוז, כל פריון נמוך, כל שחיתות, כל נפוטיזם - ניתן לגלגל על שאר העובדים, משלמי המסים והצרכנים.

בשוודיה שותפים העובדים בדירקטוריונים של כל החברות מגודל מסוים - ומאחר שרוב העובדים מאורגנים בוועדים, כדי שהעסק יצליח, כדי שמדינת הרווחה לא תפשוט את הרגל - חייבים ועדי העובדים להפנים לא רק את האינטרסים שלהם, אלא גם את אלה של בעלי המניות, משלמי המסים ושאר בעלי העניין בכלכלה.

בדנמרק, רוב העובדים מאורגנים בוועדים, אבל תחת חוקי שוק העבודה הידועים כפלקסקיוריטי - מחד גיסא שוק העבודה גמיש והממשלה והמעסיקים הפרטיים יכולים לפטר עובדים גרועים ולעשות שינויים מבניים כדי לשמור על יעילות - ומאידך גיסא - המדינה מגנה על כל העובדים באמצעות סל שירותים רחב וזול, דמי אבטלה מתמשכים ובעיקר מימון הכשרות לעובדים.

הלסינקי, פינלנד
אייל טואג

יו"ר פדרציות הוועדים בדנמרק הגדיר זאת בריאיון עיתונאי: "מטרת האיגודים אינה להגן על מקומות עבודה אלא לוודא שתהיה לעובדים היכולת והאפשרות לעבוד".

היעילות חשובה מגודל הממשלה

התחרותיות מול העולם והפריון הגבוה הם היסודות של שוק העבודה הנורדי והממשלות: בלי יעילות, בלי היכולת לפטר עובדים גרועים, בלי מיגור השחיתות - לא ניתן לממן מדינת רווחה. הנורדים מוכנים לשלם מסים גבוהים משום שהם יודעים שהם מקבלים אותם בחזרה. בישראל חלק מהפוליטיקאים, האקדמאים והפעילים רוצים לייצר מודל שבו יש ממשלה גדולה, לא יעילה, עם מסים גבוהים. המודל הזה לא יעבוד כי הציבור ימאן לשלם מסים גבוהים כל עוד לא ישתכנע שמי שמספק לו אותם הוא יעיל, אפקטיווי וישר.

גם הימין הכלכלי הישראלי לא יאהב את המודל הנורדי משום שהוא מוכיח שניתן לקיים ממשלה גדולה וסקטור ציבורי גדול - ולשמור על תחרותיות של המשק, על יעילות, צמיחה ובעיקר על אחריות פיסקלית. המדינות הנורדיות הקטינו דרמטית בעשרים השנה האחרונות את הגירעונות שלהן, ויש להן חובות נמוכים דרמטית מרוב מדינות המערב בכלל ומישראל בפרט.

הסיסמה שחייבים ממשלה קטנה כדי להיות משק תחרותי לא מחזיקה מים, וגם הסיסמה שחייבים ממשלה גדולה לא נכונה: היעילות והתחרותיות חשובות יותר מגודלה של הממשלה - והנורדים עסוקים כל הזמן ברפורמות מבניות להגדלת התחרותיות, הפריון והיעילות.

שוודיה עסוקה בשנים האחרונות בהפרטה של מערכת הבריאות והחינוך שלה - לא משום שהשוודים מאמינים בהפרטה מטעמים אידיאולוגיים - אלא משום שהם עושים זאת בדרך שהם מקווים שתייצר יעילות וחדשנות גבוהה. בפינלנד מערכת החינוך היא הטובה בעולם - אף שהיא כולה ממשלתית - אבל ההוצאה על חינוך היא מהנמוכות בעולם. ללמדנו שההצלחה או הכישלון לא טמונים בשפיכת כספים אלא במבנה, בתרבות ובארגון.

אז כמובן שהמודל הנורדי לא מושלם - ובתוך שוודיה, דנמרק ופינלנד יש דיון ער בין שמאל וימין כלכלי. כמובן שלכל המדינות האלה יש קשיים כלכליים שונים, בעיה קשה של התמודדות עם מהגרים ועוד הרבה בעיות משלהן. אבל, בגדול, המודל הנורדי עובד הרבה יותר טוב מהמודל האמריקאי, הצרפתי, הבריטי, היווני או הספרדי, ובוודאי יותר מזה של רוב השווקים המתעוררים או של ישראל.

המודל הנורדי עובד כי הוא מבוסס על עקרונות בסיסיים של יושרה, חריצות ויעילות - בניגוד למודל בישראל ובמדינות רבות בעולם, שמבוסס בעיקר על ארגון המשק בהתאם לאינטרסים של קבוצות לחץ קטנות ומאורגנות.

ולמי שעדיין לא הבין שהמודל הנורדי עובד, ומתלהב מה"סטארט-אפ ניישן" הישראלי - כדאי גם להתעדכן בנעשה בשוק העסקי הנורדי: הסקטור העסקי בשוודיה, בדנמרק ובפינלנד הוא מהתחרותיים, היזמים והחדשניים ביותר בעולם, כי הסקנדינווים אובססיווים בתחומי התחרות, פריון, הוגנות, עבודת צוות וחשיבה לטווח ארוך. הגיע הזמן שננטוש את ההתפארות העצמית הישראלית, את הוויכוחים הריקים בין השמאל והימין הכלכלי, נפסיק להקשיב לקבוצות הלחץ של הטייקונים, הבנקאים, המאעכרים או הוועדים של המונופולים המנהלים כאן את המדינה, ונחפש פתרונות חדשים, אחרים, לכלכלה הישראלית.

שטוקהולם, שוודיה
אייל טואג
100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם