רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העיתונות המודפסת גוססת? לא בטוח; האיומים - בעלי ההון והפוליטיקאים

חברת הייעוץ מקינזי ממליצה לעיתונים להיהפך לגופי תוכן גמישים ומרובי פלטפורמות ■ התגובות למשבר בעיתונות דומות בכל העולם: איחוד מערכות הפרינט והדיגיטל, קיצוץ הוצאות חד ופיטורים, התמקדות בפרשנויות וניתוחים ושיתוף תוכן בין מתחרים

5תגובות

>> האם העיתונות המודפסת תיעלם מחיינו בעתיד הלא רחוק ותובס בפני המדיה הדיגיטלית, או שעתיד כלי התקשורת יהיה התבססות על כמה ערוצי תוכן שונים? מחקר מיוחד שערכה חברת הייעוץ מקינזי בקרב 525 עורכים בכירים בעולם, עולה כי מוקדם להספיד את עיתונות הדפוס - ובשנים הקרובות היא תמשיך להיות מרכיב מרכזי בצריכת התוכן של הקוראים ובהכנסות כלי התקשורת.

במחקר, שנערך בקרב עורכים בכירים בכלי תקשורת מצפון אמריקה, אירופה והמדינות המתפתחות, סברו העורכים כי ב-2015, 44% מצרכני התקשורת עדיין ייחשפו לתכנים שהם מייצרים באמצעות העיתון המודפס, 25% יצרכו תוכן באמצעות מחשבים, 16% יצרכו את התוכן במכשירים סלולריים ו-14% בטאבלטים. המחקר נערך באוקטובר 2010, ואף שהתבצע כחצי שנה לאחר השקת האייפד של אפל, עדיין לא ניכרת בו השימוש הגובר בהם כאמצעי פופולרי לצריכת תוכן.

שער ניוזוויק האחרון

לפי מקינזי, המודל העסקי המתבקש לכלי התקשורת הוא להיערך לקראת בניית גוף תוכן שיוכל להפיץ את המידע במגוון רחב של פלטפורמות. לפי המחקר, 41% מהעורכים עדיין מגדירים את כלי התקשורת שבו הם עובדים כעיתון, לעומת 32% שמגדירים אותו כגוף תקשורת מרובה פלטפורמות. ככל שהעורך שהשתתף במחקר צעיר יותר, כך התשובה הנפוצה יותר היתה כי הוא עובד בארגון תקשורת מרובה פלטפורמות.

מחפשים מודל הכנסות בדיגיטל

המעבר מכלי תקשורת ממוקד דפוס לכלי תקשורת מרובה פלטפורמות ישפיע גם על תמהיל ההכנסות. לפי המחקר, ההכנסות המסורתיות מפרסום ודמי מנוי בפרינט עדיין שלטו לחלוטין ב-2010 בהכנסות של כלי התקשורת - 87% מההכנסות היו מתחום הפרינט, ורק 13% מהדיגיטל. מההכנסות המסורתיות, 55% הגיע מפרסום ו-37% מדמי מנוי. ב-2020 צופים העורכים כי הפרינט עדיין יהווה את המרכיב המרכזי ביותר בהכנסות של גופי התקשורת. לפי המחקר, 56% מהכנסות כלי התקשורת יגיעו ב-2020 מהכנסות מסורתיות מתחום הפרינט, ואילו שיעור ההכנסות מדיגיטל יגיע ל-44% מכלל ההכנסות.

ההשקעה של כלי התקשורת הגדולים בפעילות דיגיטלית התרחבה בשנים האחרונות, בעיקר בעל כורחם. הקוראים עברו לצרוך תכנים בחינם באינטרנט והחלו לוותר על עיתונות הדפוס. לצד זאת, ההכנסות מפרסום בדיגיטל לא הצליחו לפצות על הירידה בהכנסות מהדפוס.

באחרונה, אחרי 80 שנה, סגר ה"ניוזוויק" את המהדורה המודפסת שלו ועבר למהדורה דיגיטלית בתשלום. גם שאר המו"לים הגדולים מנסים לבחון מודלים של גביית תשלום תמורת דמי מנוי באינטרנט. ה"ניו יורק טיימס", למשל, חווה ירידה מתמשכת בהכנסות מפרסום בפרינט ואינו מצליח לפצות עליה בהכנסות בדיגיטל - אבל רושם עלייה עקבית בהכנסות מדמי המנוי למהדורות הדיגיטליות.

בעוד ההכנסות מפרסום בדיגיטל לא מציגות עלייה משמעותית, המודל שאליו צועדת העיתונות, לפי המחקר של מקינזי, הוא גביית תשלום תמורת תכנים. 47% מהעורכים במחקר אמרו כי בעתיד רוב התוכן באינטרנט יהיה בתשלום, ורק 37% ענו שהוא יהיה בחינם. עם זאת, רובם עדיין לא יודעים על מה וכמה לדרוש תשלום, אם באמצעות דמי מנוי באינטרנט או הורדה של כתבה בודדת. ההמלצה של מקינזי היא להיהפך מארגון שממוקד בפעילות בפרינט ובייצור תוכן, לארגון מרובה פלטפורמות שממוקד בצורכי הקוראים, גמיש יותר וחדשני, כך ש-30% מההכנסות יגיעו מתחום הדיגיטל.

מתקשים לעבור לעידן הדיגיטלי

פרשנויות וניתוחים במקום יצירת תוכן

ההידרדרות בהכנסות של העיתונות היא בעיה עולמית שעמה כל כלי התקשורת נאלצים להתמודד - ובעיקר לחסוך עלויות. המחקר של מקינזי מספק תמונה רחבה שמסייעת להבין עד כמה המשבר חמור: 47% מהעורכים שהשתתפו בסקר העידו כי בשלוש השנים האחרונות הם הפחיתו עלויות ב-5%-20%, ואילו 16% מהנשאלים הצהירו כי חתכו עלויות ביותר מ-20%.

חלק ניכר מההוצאות הופחתו כמובן באמצעות קיצוץ מספר העיתונאים בכלי התקשורת. לפי המחקר, 49% מהעורכים העידו כי מספר העיתונאים במערכות התקשורת שבהן הם עובדים הופחת, בעיקר בצפון אמריקה. במצב הנוכחי, בכל כלי התקשורת מחפשים כיצד לנהל את גוף התקשורת מרובה ערוצי הפצה כך שיהיה מאוזן ויעיל. כניסת האינטרנט יצרה כמה מודלים של ניהול מערכת חדשות בגופי תקשורת - בחלק מכלי התקשורת איחדו את דסק החדשות, והוא זה שמספק תכנים הן לעיתון המודפס והן לדיגיטל, ובחלק קיימות מערכות נפרדות. 56% מהנסקרים העידו כי בכלי התקשורת שאותו הם עורכים קיימת אינטגרציה מלאה בין דסק בחדשות של האינטרנט לדפוס, ובצפון אמריקה מגיע שיעור המשיבים כך ל-81%. 86% מכלל המשיבים סברו כי חדר חדשות מאוחד לדיגיטל ודפוס יהיה הנורמה במדינתם בחמש השנים הקרובות.

חלק מההחלטות שקיבלו כלי התקשורת היא להתמקד בתחומי הליבה של פעילותם, ולזנוח או להוציא למיקור חוץ תחומי פעילות שוליים. התופעה בלטה במיוחד בפעילות הדפוס, שבה כלי תקשורת רבים עברו לרכוש שירותים ולא להפעיל בעצמם בתי דפוס, אבל מיקור החוץ הגיע גם לפעילות הבסיסית של כלי התקשורת - יצירת תוכן. בכלי תקשורת רבים, בעיקר דיגיטליים, נוצרה קונסולידציה בין כלי תקשורת שונים. בישראל, רק באחרונה החל עיתון "מעריב" לשתף פעולה עם עיתון "גלובס" בחלוקה של מוסף כלכלי יומי. המגמה הזאת, ככל הנראה, צפויה להתגבר.

58% מהעורכים במחקר של מקינזי סבורים כי בעתיד הקרוב חלק מהפונקציות במערכת העיתונאית יצאו למיקור חוץ. בין השאר סבורים העורכים כי תכנים כמו חדשות מקומיות, חדשות חוץ, כלכלה, טכנולוגיה, ספורט ורכילות - יירכשו על ידי כלי התקשורת הגדולים ולא יופקו באופן עצמאי.

במקום יצירת תוכן, הדגש של כלי התקשורת יהיה ליצור ייחודיות באמצעות מאמרי פרשנות וניתוח. 71% מהמשיבים ענו כי החשיבות של דעות וניתוחים תעלה בעשר השנים הקרובות, ואילו במערב אירופה סבורים כך 81% מהעורכים.

האיומים המרכזיים על התקשורת: בעלי המניות, המפרסמים והפוליטיקאים

כדי שכלי התקשורת יוכלו לבצע את מלאכתם, הם זקוקים ליציבות ועצמאות פיננסית. היחלשות כלי התקשורת בשנים האחרונות הפכה את העיתונות לנסמכת יותר ויותר על בעלי השליטה, על פוליטיקאים או על המפרסמים.

העורכים בסקר של מקינזי נשאלו מהם האיומים המרכזיים ביותר על עצמאות כלי התקשורת. במדינות צפון אמריקה 32% מהמשיבים ענו כי עיקר הלחץ מגיע מבעלי המניות, ו-24% ענו שהלחץ מגיע מהמפרסמים. במדינות המתפתחות, לעומת זאת, 41% מהמשיבים ענו כי עיקר האיום מגיע מלחץ פוליטי, ו-25% ענו כי הלחץ מגיע מהמפרסמים.

גם המעבר לעיתונות אינטרנטית, שבה יש חשיבות רבה למיידיות, העלתה חשש כי הדבר יפגע באיכות העבודה העיתונאית. יותר מ-50% מהעורכים הצעירים בני פחות מ-35 לא הסכימו כי עיתונות האינטרנט השפיעה לרעה על איכות העיתונות, מנגד, כמעט 60% מהעורכים המבוגרים (בני 51 עד 60) סברו כי עיתונות האינטרנט השפיעה לרעה על איכות העבודה העיתונאית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם