עד שרעננה לא תעזור לרהט, נמשיך להיות חלשים מאיראן - חדשות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אחרונים בעולם בפערים בחינוך

עד שרעננה לא תעזור לרהט, נמשיך להיות חלשים מאיראן

ישראל אמנם דורגה במקום השביעי במבחן המתמטיקה הבינלאומי Timss, לצד מדינות כמו פינלנד וניו זילנד - אך היא גם הגיעה למקום 11 בדירוג עומק הפערים בין ציוני התלמידים, לצד איראן, סוריה והרשות הפלסטינית

29תגובות

שר החינוך, גדעון סער, מתפאר בתשדירי הבחירות של הליכוד בקפיצה הנחשונית של תלמידי ישראל בתוצאות מבחן המתמטיקה הבינלאומי Timss ל-2011 - זינוק של 17 מקומות, הישר אל מקום השביעי בעולם. סער, עם זאת, אינו מזכיר בתשדירי הבחירות כי ישראל בלטה במבחן הבינלאומי בדירוג עולמי גבוה נוסף: ישראל דורגה במקום 11 בעולם בפערי הציונים שבה.

לפי הנתונים שפירסמה הרשות הארצית למדידה והערכה, הציון של 5% מהתלמידים הטובים בישראל במבחן היה 663 - ציון גבוה מעט מזה של פינלנד, ארה"ב אוסטרליה וניו זילנד, וכמעט גבוה כמו זה של רוסיה (מקום שישי בעולם). לעומת זאת, הציון של 5% התלמידים החלשים בישראל היה 338 - ציון נמוך משמעותית מזה שקיבלו התלמידים החלשים בכל המדינות המובילות. ככל הנראה, המיקום של 5% התלמידים החלשים של ישראל מדרג את ישראל הרחק מחוץ לעשיריה הראשונה של המדינות בעולם, אולי גם הרחק מחוץ לעשיריה השנייה.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

עמ' 8 אינפו פערים עצומים

כתוצאה מכך, ישראל דורגה במקום 11 בעולם בגודל הפערים בציונים שלה במבחן - עם פערים דומים לאלה שהציגו איראן, סוריה, בחריין, ירדן והרשות הפלסטינית. כך יצא שבציון הממוצע שלה במבחן, ישראל חולקת שכונה עם פינלנד, ארה"ב, אוסטרליה וניו זילנד, ואילו בפער הציונים הממוצע שלה במבחן, ישראל חולקת שכונה עם כמה מהמדינות העניות והמפגרות בעולם, בעיקר מדינות ערב.

הפערים משקפים, כמובן, את הבעיות הפנימיות הקשות של ישראל. תלמידים ממעמד סוציו-אקונמי גבוה השיגו ציון ממוצע של 565 נקודות, לעומת ציון ממוצע של 491 בקרב מעמדות חלשים - פער עצום של 72 נקודות. פער דומה קיים בין תלמידים יהודים, עם ממוצע של 536 נקודות, לתלמידים ערביים, עם ממוצע של 465 נקודות.

למעשה, הציון של ערביי ישראל ממקם אותם במקום 22 במבחן, לעומת המקום השביעי שהשיגו התלמידים היהודיים. ללא ספק, מבחינת הישגים בחינוך, היהודים והערבים בישראל חיים על שתי פלנטות נפרדות.

בפועל מצבנו חמור עוד יותר. ישראל, כזכור, לא כללה במבחן את התלמידים החרדים - שאינם לומדים מתמטיקה כלל או לומדים אותה ברמה נמוכה. בפועל, הציון של 5% התלמידים החלשים בישראל הוא הרבה יותר נמוך מ-338 נקודות שהושגו בפועל. כמה יותר נמוך אין לנו מושג, כי הרי החרדים כמעט שאינם נבחנים במבחנים השוואתיים, אבל ברור שמשמעותית יותר נמוך.

עולה מכאן שמבחינת פערי ציונים ישראל אינה באמת מדורגת במקום 11 מהסוף. בהחלט יכול להיות שמיקומה הוא בין האחרונים בעולם. גם המיקום של ישראל כשביעית בעולם בציון הממוצע שלה הוא בבחינת אשליה עצמית - זה אינו משקף את הידע האמיתי של דור העתיד של ילדי ישראל.

כבר כיום ישראל ממוקמת חמישית בעולם המפותח בגודל הפערים החברתיים. מאחר שפערים חינוכיים מנבאים פערים חברתיים בעתיד, הרי שאם ישראל רוצה בעתיד לצמצם את הפערים החברתיים ולהגדיל את כושר התחרותיות שלה אל מול העולם, היא חייבת כבר כיום לנקוט מדיניות אגרסיבית של צמצום פערים בחינוך.

דרושה הסכמה היסטורית

איך עושים את זה? ראשית בכך שמפסיקים לממן את החינוך החרדי הנבדל, שאינו מלמד לימודי ליבה, ומגיעים להסכמה היסטורית עם החרדים על חינוך ממלכתי-חרדי - בפיקוח ובמימון ממשלתי - הכולל לימודי ליבה.

צריך להדגיש כאן את החובה לפקח על קיומם של לימודי ליבה, לרבות חובת השתתפות בבחינות הבינלאומיות (והמיצ"ב הישראלי) כהוכחה לכך, משום ששתי הרשתות החרדיות הגדולות כבר היו מחויבות ללמד ליבה, אבל כנראה שהן אינן עומדות בחובה.

שנית, יש להנהיג מדיניות של תקצוב דיפרנציאלי בחינוך, משמע, להגדיל את התקציבים העומדים לרשות תלמידים חלשים על חשבון התקציבים העומדים לרשות תלמידים חזקים. משרד החינוך מנהיג כיום מדיניות של תקצוב דיפרנציאלי, אבל ממש באופן מזערי: עדיפות של עד 10% בשעות הלימוד ועד 25% בתקציבים, ורק בחינוך היסודי. אין תקצוב דיפרנציאלי בעל-יסודי ובגנים, ואין תקצוב ממשי כזה גם בחינוך הממלכתי הערבי.

הסיבה לכך היא שמשרד החינוך לא רוצה לפגוע בחזקים כדי לעזור לחלשים. משמע, סער לא רוצה לריב עם ראש עיריית רעננה כדי להסיט ממנו תקציבי חינוך לרהט או לירוחם. משרד החינוך מצפה לקבל תוספת תקציב, שתיועד רק לחלשים - דבר שבמצב התקציבי הנוכחי, ולאחר שמערכת החינוך כבר קיבלה תוספות של כ-10 מיליארד שקל בשנה לרפורמות אופק חדש ועוז לתמורה, נראה בלתי אפשרי.

אז משרד החינוך רב עם משרד האוצר, ואף אחד אינו רב עם ראש עיריית רעננה. בינתיים התלמידים ברהט ובירוחם נותרים הרחק מאחור. כך לא נגיע רחוק.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם